התקווה האחרונה של גוטמן

את עונת 2010/11 פתח פליקס מגאת' עם אמירה נוקבת: "סיימנו את העונה שעברה במקום השני, נלחמנו ועבדנו קשה, אבל לא שיחקנו מספיק טוב. אנחנו רוצים לשחק כדורגל טוב יותר, כך שבעונה הקרובה נציג מערך חדש, עם שחקנים חדשים". המאמן המעוטר ביותר של הכדורגל הגרמני בשנות ה-2000 לא הצליח לזכות באליפות בעונה הראשונה שלו בשאלקה והחליט על שינוי, שהיום מתברר כמרחיק לכת הרבה יותר מדי.

כדי שיוכל לרכוש שחקנים חדשים, מגאת' הסכים למכור את ראפיניה והייקו וסטרמן הנפלא, וביחד עם העזיבה של מרסלו בורדון הוותיק, המשמעות הייתה שההגנה הטובה בבונסדליגה אשתקד, זו שספגה 31 שערים בלבד בליגה כל כך התקפית ושמרה על שער נקי ב-15 משחקים, פשוט התפרקה. אטסוטו אוצ'ידה, ניקולא פלסטאן וסרחיו אסקודרו לא הצליחו להיכנס לנעליים של קודמיהם, כריסטוף מצלדר פתח רע ואיבד את הביטחון ומגאת' התחיל לעשות ניסיונות כמו הצבתו הלא מוצלחת של הקשר האחורי ג'ואל מאטיפ, בעמדת המגן.

הניסיונות של מגאת' נמשכו גם בחולייה הקדמית, זו שהוא רצה שתבריק יותר. איבן ראקיטיץ' הוסט למרכז הקישור ואחרי שלא הצליח לאחד כוחות עם זבזדאן מיסימוביץ' מוולפסבורג, המאמן שלח את ג'פרסון פארפאן אל מאחורי החלוצים, עמדה בה הוא לא מצא את עצמו. ראול עוד לא התחבר, ההגנה אובדת עצות ושחקן כמו האנס סארפיי הוותיק, שבכלל הגיע כגיבוי לימים של פציעות והרחקות, פתאום מצא את עצמו בהרכב.

מגאת' נודע לאורך כל קריירת האימון שלו נודע כאדם נוקשה, רודן ספורטיבי שלא מוכן לסטות בשום אופן מהדרך שלו, אבל דווקא עכשיו החליט לשנות כיוון ולעשות כמות גדולה של שינויים, גדולה מדי. שחרור של 15 שחקנים והנחתה של 14 חדשים קטעו את האפשרות ליצור המשכיות וגבה מחיר יקר שמתבטא היום במקום מתחת לקו האדום. בגרמניה כבר יש כלי תקשורת שטוענים שהמוניטין הפנטסטי של המאמן עומד בסימן שאלה.

אם התחזיות היו יוצאות לפועל, כריסטוף מצלדר היה מנהיג במונדיאל האחרון את הגנת נבחרת גרמניה וממשיך לבסס את מעמדו כאחד מהבלמים הטובים בעולם. אלא ששמונה שנים אחרי שזכה עם דורטמונד באליפות והפך לתקווה ההגנתית הגדולה של מולדתו, המציאות טפחה על פניו של הבלם בן ה-29.

מצלדר מסמל את איבוד הביטחון של שאלקה ואת הקושי האדיר שלה להתמודד עם מצב בלתי מוכר. הבלם עדיין מתקשה להתאושש משלוש שנים מלאות בפציעות ובילויים ארוכים על הספסל של ריאל מדריד ואם להוסיף חטא על הפשע, הוא שהרי גדל בקבוצה השנואה ביותר על אוהדי הקבוצה ובזכות כל אלו, האוהדים הפכו אותו למטרה.

מצלדר היה צריך להיות הסלע היציב במרכז ההגנה של מגאת', אבל לא שיחק היטב מתחילת העונה והאש שהופנתה אליו מהיציעים עשתה את שלה. בשבוע שעבר הודה הבלם שהוא התחיל לעבוד עם פסיכולוג ספורט שינסה לסייע לו לצאת מהמשבר ולחזור לכושר שהציג כשלבש את הצהוב השנוא של דורטמונד.

"הקהל האשים אותי בפתיחה הלא טובה, הייתה כזו היסטריה סביבי וזה לא היה הוגן", הוא אמר, "יצאתי משליטה. התחלתי לחשוב על כל פעולה שאני עושה על המגרש ובגלל זה איבדתי את האינסטינקטים שלי. אני עובד עם מאמן אישי ואני לומד כיצד להתמודד עם לחץ".

ההסכמה שלו למכור את הייקו וסטרמן להמבורג עלתה לפליקס מגאת' לא רק באיבוד השחקן שבדיעבד התברר כטוב ביותר של הקבוצה, אלא גם באבדן המנהיג שלה, שאגב הפך מיד לקפטן של המבורג. המאמן חיפש אפשרות אחרת, חשב על מצלדר והבין שצעד כזה לא יתקבל בברכה על ידי האוהדים ולמרות שרצה שחקן שדה בתפקיד, בחר לבסוף במנואל נוייר.

למרות שהעניק את הסרט לשחקן בית של הקבוצה, מי שבילה באצטדיון בגלזנקירשן שעות ארוכות גם כאוהד, החיפוש וההתלבטויות הארוכות של מגאת' חשפו את העובדה שאחרי העזיבה של וסטרמן ואפילו של קווין קוראני, שאלקה נותרה ללא מנהיג. מי שציפה מראול לקחת את המושכות כפי שעשה במשך שנים בריאל מדריד, הבין מהר מאוד שטעה.

נוייר כאמור גדל כאוהד שרוף של הקבוצה ובגיל 20 כבר הפך לשוער הראשון שלה ועבר הליך התבגרות מהיר. היום הוא כבר נחשב לאחד מהשוערים הטובים בעולם, ועל פניו כל אלו היו אמורים להספיק לו בשביל לשמש כמנהיג אמיתי, אלא שבאלמנט האחרון גם טמונה הבעיה. מי שציפה מהשוער בן ה-24 לנאמנות עד אין קץ, קיבל ממנו בחודשים האחרונים אינסוף רמזים על כך שהוא רוצה לעזוב לקבוצה גדולה יותר.

השוער המצטיין יכול להמשיך למנוע שערים ולהדוף כדורים מסוכנים, אבל גורם גם נזק עם הדיבורים הפומביים שלו על עזיבה. אחרי הפסד הליגה לנירנברג נוייר אף הודה בטלוויזיה ש"אני לא מרוצה בשאלקה" ושייתכן שלא יישאר עד תום חוזהו, בקיץ 2012. לא בדיוק מה שקבוצה במשבר זקוקה לו מהקפטן שלה.

לצד כל השינויים הלא מוצלחים והקושי העז שלה להתמודד עם המצב הביש אליו היא נקלעה, שאלקה יכולה לסמן וי חיובי לפחות במקום אחד, דווקא אחרי עונת שיא של קווין קוראני שעזב. ב-12 משחקים העונה (כולל משחקי נבחרת) הונטלאר כבש כבר 14 שערים וככה נראה חלוץ רעב שמקבל הזדמנויות. אחרי הפסקה של שנה, הצייד חזר להוכיח שהוא אחד מהסקוררים הגדולים בכדורגל העולמי.

החלוץ ההולנדי אולי יחזור ויגיד בכל ראיון ש"זה לא משנה שהבקעתי אם הקבוצה הפסידה" או ש"לא משנה לי מי יכבוש, העיקר שננצח". הוא באמת התכוון לזה, אבל לא צריך למהר ולהאמין לו. כמובן שהונטלאר רוצה לנצח, נחוש להשתתף עם הקבוצה שלו בליגת האלופות גם בשנה הבאה, אבל קודם כל הוא רוצה להוכיח לריאל מדריד ולמילאן שאם היו משתמשות בו נכון, הוא היה מפציץ גם עבורן.

הצייד הוא שחקן שניזון משערים, שחי כדי לכבוש בלי הפסקה ואחרי שלבש בהצלחה קטנה למדי את מדיהן של שתי הקבוצות הכי מעוטרות בכדורגל האירופאי, הוא הגיע למקום הנכון. הבונדסליגה היא גן עדן לחלוצי רחבה ובינה לבין כדורגלנים הולנדים מתקיים רומן ארוך ומלא באהבה. מי שעוקב אחרי הליגה ההולנדית והוכה בגעגועים לכובש המצטיין מהירנביין ואייאקס, קיבל אותו בחזרה בגרמניה.

אם שאלקה תידבק בהתלהבות האדירה שמציפה את הונטלאר בשבועות האחרונים והעונה שלה תיראה כמו השנה וחצי האחרונות שלו, היא תוכל להראות שברגע שהיא תמצא את הנוסחה הנכונה, היא תפרוץ. זה בדיוק מה שהוא עשה.