לפני 20 שנה, בקיץ 1990, נחת באיסטנבול מאמן הולנדי צעיר ושאפתן, וחתם על חוזה לשנתיים בפנרבחצ'ה. זה היה הניסיון הראשון של חוס הידינק בן ה-43 לאמן מחוץ להולנד, אחרי ההצלחה הגדולה עם איינדהובן אותה הוביל לזכייה בגביע האלופות ב-1988. הציפיות בקבוצה הטורקית היו בשמיים, כמו לפני כל עונה. המועדון המפואר ביותר במדינה הסתפק במקום השני בעונה הקודמת, וחשק להחזיר לעצמו את האליפות שאבדה. הידינק הגיע חדור מוטיבציה, אך מצא את עצמו בסיוט הגדול ביותר של חייו.
משחק הפתיחה של ההולנדי היה על הנייר הקל ביותר שאפשר לבקש פנרבחצ'ה אירחה את איידינספור שעלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה, והציגה סגל אלמוני לחלוטין עם מאמן אלג'יראי חסר ניסיון. הוא הפך לתבוסה הביתית הגדולה ביותר בהיסטוריה של המועדון המפואר, כזו שזכורה היטב לכל האוהדים עד עצם היום הזה. איידינספור פירקה את חניכיו של הידינק 1:6, בתצוגה שאיש מעולם לא הצליח להסביר. העיתונים קרעו את ההולנדי לגזרים באופן מיידי, ומשם כבר לא הייתה לו דרך חזרה. פנר הידרדרה לאחד המשברים העמוקים שידעה אי פעם.
אלא שהגרוע מכל עוד היה לפניו. תופתעו לדעת, אבל הידינק שנהנה כיום מתדמית כמעט מושלמת ברחבי העולם, נתפס במהלך הקדנציה הקצרה שלו באיסטנבול עם המכנסיים למטה גם בחייו הפרטיים. ההולנדי הנשוי ניהל רומן סוער עם רקדנית בשם יאגמור, אשר ניצלה את הקשר על מנת לקדם את פרסומה האישי והזמינה בעצמה צלמי פפראאצי לפתח ביתה. הידינק צולם נמלט מדירתה כאשר מעיל מכסה את פניו, והתמונות המביכות פורסמו בעיתונים בהבלטה.
בסופו של דבר, נזרק הידינק מפנרבחצ'ה עוד לפני סיום העונה העלובה, ובטבלה הסופית דורגה הקבוצה במקום החמישי, במרחק 25 נקודות מהפסגה, ועם מאזן ההגנה השני הגרוע בליגה. היא ספגה 53 שערים ב-30 משחקים, כלומר כמעט שני שערי חובה בממוצע למשחק, והקריירה של חוס ספגה מהלומה בקנה מידה עצום.
זה לא היה הפיאסקו היחיד של הידינק הרי הוא חתום גם על ההופעה הכושלת של הולנד ביורו 96', במהלכו סולק אדגר דווידס מהסגל אחרי שהמליץ למאמנו "להוציא את ראשו מהתחת של השחקנים הלבנים". לא רבים זוכרים, אבל הידינק פוטר בשנת 2000 מאימון בטיס הספרדית בתום סדרה קטסטרופלית של 11 משחקים ללא ניצחון אשר גרמה בסופו של דבר לירידת ליגה. גם ההפסד של רוסיה לסלובניה בפלייאוף העלייה למונדיאל האחרון לא בדיוק זכור למאמן לטובה. ובכל זאת, הביזיון בפנרבחצ'ה היה ונשאר הכתם הגדול ביותר ברזומה של המאמן ההולנדי המצליח שהפך בעשור האחרון למותג של ממש, במיוחד באימון נבחרות.
זה לא רק כסף
כאשר בחר הידינק שלא להאריך את שהותו ברוסיה בסוף 2009, עמדו בפניו אופציות העסקה רבות ומגוונות. קבוצות ונבחרות עמדו בתור כדי לזכות בשירותיו של איש המקצוע עם המוניטין האיכותי בעולם, וההחלטה של ההולנדי לבחור דווקא באופציה הטורקית לא פחות ממדהימה עבור מי שזוכר את ההיסטוריה שלו במדינה. הידינק ידע היטב שהציפיות בטורקיה תמיד גבוהות ולא ריאליות, הוא הבין מצוין את גודל משימת השיקום אחרי כשלון ההעפלה של הטורקים לגביע העולם בדרום אפריקה, ולא שכח כמובן גם את העיתונאים צמאי הדם וצלמי הפפראצי שמחפשים פרנסה באופן מתמיד. ובכל זאת, הוא דחה הצעות של יובנטוס וליברפול, סירב בנימוס לרודנים מצפון קוריאה, לא נענה להצעתו של דידייה דרוגבה לדחוף אותו בכוח לאימון נבחרת חוף השנהב במונדיאל, ובחר לחזור דווקא לזירת הפשע באיסטנבול. הציניקנים יגידו ששכר של כארבעה מיליון דולר לשנה הוא ששכנע אותו, אך אלה יהיו דברי הבל ההולנדי הכניס לחשבון הבנק שלו סכום כפול כאשר הועסק במוסקבה במימונו הישיר של רומן אברמוביץ', ואין ספק שיכול היה למצוא ג'וב אטרקטיבי הרבה יותר מבחינה כלכלית.
הידינק אמנם הצעיד את הולנד לחצי-גמר מונדיאל 98', שם היה קרוב מאוד לתהילה אך הפסיד לברזיל בפנדלים, אבל את עיקר המוניטין שלו צבר עם הנבחרות הקטנות בעשור האחרון. חצי-גמר מונדיאל 2002 עם דרום קוריאה היה הישג עצום למרות שלווה בשערוריות שיפוט רבות שסייעו לנבחרת המארחת. העפלה למונדיאל 2006 עם אוסטרליה נחשבה לנס, במיוחד כאשר נבחרת הקנגורו צלחה את שלב הבתים והיתה קרובה להעיף את איטליה בשמינית-הגמר. הנסיקה המטאורית של רוסיה לחצי-גמר יורו 2008 עם כודרגל התקפי סוחף קיבעה את תדמיתו של הידינק כקוסם אמיתי.
עם זאת, חשוב מאוד לציין שהמשימות של הידינק בנבחרות אלה היו קלות יותר מאחר והציפיות היו נמוכות למדי מלכתחילה, והתקשורת התגייסה לטובתו. הידינק הפך לגיבור לאומי בקוריאה, זכה בתואר אזרח כבוד, ואחד האצטדיונים אפילו נקרא על שמו. האוסטרלים התקשו להאמין למזלם הטוב כאשר הוא הסכים לקחת אותם תחת חסותו במקביל לתפקידו כמאמן איינדהובן. ברוסיה מינוי מאמן זר ראשון לנבחרת נתקל בהתחלה בהתנגדות לא מבוטלת, אך המצב היה כה אנוש שרוב הפרשנים תמכו בו, וניצחו במערכה התקשורתית. כיום, גם לאחר הפיאסקו בסלובניה, מתייחסים לארבע שנותיו במוסקבה כאל "מורשת הידינק שאסור לאבד". זו הסיבה המרכזית שהרוסים עשו מאמץ עצום להחתים מאמן זר, רצוי הולנדי, במקומו, והלכו על אופציית דיק אדבוקאט.
100 אחוזי הצלחה ועדיין יש ביקורת
בטורקיה המציאות שונה בתכלית, והמוניטין של הידינק לא שווה דבר. לואיס אראגונס למד זאת על בשרו רק לפני שנתיים כאשר המאמן הספרדי המזדקן חתם בפנרבחצ'ה מיד אחרי זכייה היסטורית עם ספרד ביורו-2008. התוצאות לא הסתדרו בתחילת הקדנציה, העיתונים קראו לו מיד להתפטר, ואראגונס היה בר מזל לשרוד אפילו את העונה הראשונה במלואה, לפני שגורש בבושת פנים. תשאלו גם את ויסנטה דל-בוסקה, שקיבל בעיטה באזור הגב התחתון עוד לפני סיום עונתו הראשונה בבשיקטאש ב-2004/2005. לתקשורת הטורקית אין טיפת כבוד כלפי מאמנים, והפרשנים מסתכלים על המשחק האחרון בלבד.
כעת, קחו בחשבון את העובדה שהידינק החליף בכיסא החם את פתיח טרים המהולל, שזכה עם גלאטסראיי בגביע אופ"א בשנת 2000 והגיע עם הנבחרת לחצי-גמר יורו-2008. אלא שטרים לא הצליח להעפיל למונדיאל האחרון, ונכון לעכשיו דעתם של הטורקים אודותיו לא חד-משמעית. "טרים ניהל יחסים של אהבה ושנאה עם האוהדים והתקשורת. הוא אליל האומה, אך גם האיש השנוא ביותר. כולם שיבחו אותו לפני שנתיים, אבל במוקדמות גביע העולם הוא זכה לביקורת קטלנית", מסביר העיתונאי הטורקי ארהון גיישי. על הציפיות מהידינק, הוא אומר בפשטות: "הקהל תמיד מצפה לטוב ביותר. אם לא נעלה ליורו-2012, ספק רב אם הידינק יוכל להמשיך בתפקידו, והוא יזכה למשפט ראווה תקשורתי הרבה לפני סיום הקמפיין".
אז איידינספור הזעירה סיימה כבר מזמן את תפקידה ההיסטורי, וכעת היא משחקת בליגת החובבים האזורית, אבל רוח התבוסה ההיא של פנרבחצ'ה עדיין מרחפת מעל ראשו של הידינק. הוא פתח את טורניר המוקדמות ברגל ימין, עם ניצחונות על קזחסטן ובלגיה, אך הפרשנים כבר מבקרים אותו וטוענים שלא חידש דבר בנבחרת שמתבססת על השלד שבנה טרים. הערב (שישי) מגיע המבחן הגדול ביותר של חוס בתפקידו החדש, כאשר טורקיה תתארח אצל גרמניה המלהיבה. החבורה של יואכים לב היתה זו שהקדימה את רוסיה של הידינק במוקדמות המונדיאל. למרות שהציגו יכולת נהדרת בשני המפגשים עם הבונדסטים, הפסידו הרוסים פעמיים (2:1 בדורטמונד ו-1:0 במוסקבה) והלכו לפלייאוף הגורלי מול סלובניה.
ההולנדי יודע היטב שהתרחיש עלול לחזור על עצמו גם הפעם, וזה יהיה אסון אישי מבחינתו. הרי אם ייכשל בטורניר מוקדמות שני ברציפות, ויזכה לביקורת שלילית בעיתונות הטורקית, מגע הזהב המפורסם שלו ייעלם כלא היה. אנשים יפסיקו להאמין בנסים של הידינק, ובגיל 63 זה אף עלול להיות תפקידו האחרון לפני היציאה לפנסיה. הידינק ראוי להערכה עצומה על הבחירה הנועזת לחזור לאיסטנבול, אך כעת הוא צריך להוכיח, בעיקר לעצמו, שזה לא היה הימור מסוכן מדי.
