אפטר פארטי

לא קל להתחיל שנה כשחקן העונה. לא פעם, התיק הזה עלול להכביד מאוד. לא פעם, האתגר שהליגה הישראלית מציעה לך הופך להיות לא מרגש מספיק. לא פעם, אתה צריך למצוא כלים אחרים כדי להשיב לעצמך את המומנטום: לעזוב לחו"ל, לכוון לפסגה חדשה, להחליף מאמן, להחליף גישה. לא רבים הם השחקנים שמצליחים לשמור על אותה רמה אחרי עונת שיא, וכרגע ניכר כי גילי ורמוט מהפועל תל אביב חווה לא מעט מאותן בעיות. שחקן העונה המוכר לנו לטובה עדיין לא הופיע לליגה. פנינו למספר שחקני עונה לשעבר כדי לקבל מהם כמה עצות איך אפשר להימנע מהמפולת.

חלוץ העבר הנתנייתי זכה שלוש פעמים בתואר שחקן העונה. הפעם הראשונה הייתה בדאבל של מכבי נתניה ב-1977/8, אז נבחר מבין שלל כוכבי הקבוצה. עונה לאחר מכן הצליח מכנס לשמור על כושר טוב והיה מלך שערי הליגה עם 18 כיבושים. ב-1981/2 וב-1982/3 הצליח מכנס להפוך לשחקן השני שמשלים שתי זכיות רצופות בתואר לאחר ששפיגלר זכה ארבע פעמים רצופות בסוף שנות ה-60. אחרי הזכייה הכפולה נרשמה ירידה ביכולת של מכנס, שעבר בסופה למכבי תל אביב.

מכנס, שמייצג את הדוגמה הנגדית, משוכנע שלבחירה בתואר כדורגלן העונה יש השפעה על השחקן, בעיקר בנושא המנטלי. "אחרי עונות שיא של אליפויות, גביעים ותארים אישיים תמיד יש ירידה מנטלית", הוא אומר, "אחרי שאתה מוביל קבוצה במשחקים בזלצבורג וליסבון, קשה מאוד להגיע פתאום לחדר ההלבשה באצטדיון גרין ולשחק מול הפועל עכו. זה יוצר אצלך ובכלל בקבוצה תחושה של משחק אימון ולא משנה כמה תדברו על זה ותנסו לעשות את המקסימום". מכנס נזכר בדוגמה אישית: "לא קל לבוא לכל מגרש כשיודעים שאתה שחקן העונה ושמים עליך את כל תשומת הלב. גם עלי זה השפיע ובחרו אותי פעם לשחקן המאכזב של העונה".

מעבר לעניין המנטלי ולמרות כל הפירגון שתמיד מנסים לשדר במתחם חודורוב, מכנס משוכנע שגם למאבקי כוח יש השפעה גדולה. "בקבוצות מצליחות, עם כל הפירגון, תמיד יהיו מאבקים, גם אם לא גלויים, על הקרדיט ומי תרם יותר לאליפות", הוא מסביר ונותן דוגמה, "אפשר לראות את זה עכשיו בהפועל תל אביב, כששחקנים כמו ערן זהבי לדוגמה לא רוצים להרוויח סכום מסוים, אלא רוצים להרוויח כמו שההוא מרוויח או כמו שהשני מרוויח". מכנס חושב שלא בטוח שורמוט עשה בחירה טובה כשנשאר בהפועל בקיץ האחרון: "לפעמים שחקנים גדולים צריכים לעשות שינוי ומעבר לאירופה או לקבוצה אחרת כי זה מכניס אתגר חדש. אין מה לעשות, מבחינת רמת המחויבות והאתגר, היה בלתי אפשרי מבחינת ורמוט לשמור על אותה רמה כמו בפתיחת העונה שעברה".

הסיפור השונה משל כולם הוא סיפורו של משה סלקטר, שגם מוכיח את טענתו של מכנס למאבקי כוחות ואגו אחרי שיאים מקצועיים. החלוץ הצליח להיות אחד השחקנים הדומיננטיים באליפות הראשונה של מכבי חיפה ב-1983/4, כשהוא כובש במחזורי הסיום שערים חשובים שעזרו לירוקים לסגור את פער 13 הנקודות מבית"ר ירושלים. עונה לאחר מכן, כבש סלקטר 16 שערים, הוביל את חיפה לאליפות שנייה ברציפות והרכיב ביחד עם זאהי ארמלי ורוני רוזנטל את אחת מחוליות ההתקפה הטובות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. בסיום אותה עונה הוא זכה בתואר כדורגלן העונה. למרות שתי העונות המצוינות ובמיוחד האחרונה, הקריירה של סלקטר רק הלכה אחורה. ב-1985/6 הוא בקושי קיבל הזדמנויות בהרכב של חיפה, בשל סכסוך עם המאמן, שלמה שרף, ובסוף אותה עונה נמכר לבית"ר ירושלים, כשגם שם הוא לא הצליח במיוחד (ארבעה שערים בעונה). משם הקריירה שלו רק דעכה והוא עבר בהפועל כפר סבא, חזר לעונה אחת בחיפה ומשם למכבי עכו בליגה א'.

סלקטר נזכר בעונה שאחרי הבחירה בו. "הרגשתי שאני לא מקבל פידבק חיובי משלמה שרף", הוא אומר, "ברגע ששחקן מבקיע המון שערים ששווים אליפויות ודווקא המאמן שלו הוא היחיד מבין כל מאמני הליגה שלא בוחר בו לשחקן העונה, זה פוגע, צורם וגורם לחוסר ביטחון. דווקא המאמן שלך לא מפרגן לך. ועוד לפני ששרף הגיע הייתי מלך השערים והצטיינתי והוא ממש לא החזיק ממני".

סלקטר מסכים שיש נסיגה מסוימת ביכולת של ורמוט, אך מסרב להתרגש: "ברור שיש קצת דעיכה ביכולת שלו, אבל אנשים עושים מזה הרבה יותר ממה שזה באמת. כדורגלן צריך לשפוט בסוף העונה ולא אחרי שלושה-ארבעה משחקים. גם עלי אמרו אחרי כמה משחקים 'זה לא אותו השחקן שהיה בעונה שעברה' ודברים כאלה. הכל שטויות. ברור שאחרי שאתה מגיע לטופ, כמו שורמוט הגיע אליו בעונה שעברה, אז יש דעיכה וקצת יותר קשה לשחזר את הרעב שהיה. יחד עם זאת, צריך לדעת שורמוט ניזון גם מהיכולת של כל הקבוצה וכשהיא מזייפת, אז הולך הרבה יותר קשה. ממה שאני יודע, גילי ורמוט הוא מקצוען ולא איזה שחקן שיוצא לבלות ושטויות כאלה. אני מאמין שהוא עוד יחזור לעצמו".

מספר 7 האגדי הוא השחקן היחיד שזכה בתואר כדורגלן העונה בשתי קבוצות שונות. בעונת 1980/1 החליף סיני את רפעת טורק, שנפצע בתחילת העונה, והוביל את הפועל תל אביב לאליפות הראשונה מזה 12 שנה ולגמר גביע המדינה. מה שהעניק לו בתום אותה העונה את תואר כדורגלן העונה. סיני הצליח ליצור המשכיות ובשנים הבאות היה השחקן המוביל בקבוצה שזכתה בשתי אליפויות נוספות (1985/6 ו-1987/8) וגביע המדינה ב-1982/3. את הזכייה השנייה בתואר כדורגלן העונה רשם סיני בבני יהודה, איתה זכה באליפות היחידה בתולדות המועדון ב-1989/90 כשהוא כובש 14 שערים. בסיום אותה עונה חזר למועדון האדום, אך כבר לא יכול היה לשחזר את שיאיו.

סיני, שזכה לתואר האישי המכובד בגיל צעיר מאוד (20), זוכר ממנו רק השפעה חיובית. "ההשפעה של תואר כזה על שחקן היא בסך הכל חיובית", אומר מאמן מכבי הרצליה, "אם אתה לוקח את זה למקומות חיוביים ויודע לשדרג את עצמך, זה יעזור לך מאוד וייתן לך הרבה ביטחון. הכל תלוי בגישה, בחשיבה וברעב שאתה מצליח להעמיד לעצמך. אם אתה מרגיש שמיצית את עצמך בזה שהגעת למעמד שחקן העונה, אז בטח שתבוא ירידה". יחד עם זאת, סיני משוכנע שאין מקרה דומה לשני: "ההשפעה היא מאוד אינדיבידואלית. הכל תלוי באופי של השחקן ובמטרות שהוא מצליח להציב לעצמו כל פעם מחדש. עלי התואר הזה השפיע רק לחיוב. זה נתן לי ביטחון והצלחתי להמשיך להשתפר. הדבר היחיד שדגדג לי באותה התקופה היה להביא את היכולת הזו לחו"ל ובזה לא הצלחתי וחבל. קצת קשה לי לקבוע לגבי ורמוט, כי אני לא מכיר את קו החשיבה שלו וקצת קשה לי לקבוע אם הוא יצליח לשחזר את היכולת שהציג בעונה שעברה".

קשר מכבי פתח תקוה בן ה-29 היה שותף בכיר לאחת הקבוצות הכי גדולות בהיסטוריה של מכבי חיפה, שזכתה בשלוש אליפויות רצופות בין 2003-2006. בכל אחת משלוש העונות נבחר שחקן אחר מהאלופה לתואר שחקן העונה – ניר דוידוביץ', עידן טל וגוסטבו בוקולי, כשזנדברג תמיד מגיע במקום השני או השלישי. דווקא כשעזב את הכרמל לטובת פרויקט המיליונים של ארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים, הצליח זנדברג לעשות את קפיצת המדרגה בצד האישי ולזכות בתואר העונה. זה קרה בעונה הראשונה שלו בבירה – 2006/7, בה הצליח לזכות באליפות הרביעית שלו ברציפות כשהוא רושם 13 בישולים בליגה ומוסיף לכך ארבעה שערים. בעונה שלאחר מכן בית"ר שוב זכתה באליפות, אבל היכולת של זנדברג נפגעה מעט והצהובים נעזרו בסגל העמוק שלהם כדי למצוא מנהיג אחר בדמותו של גל אלברמן.

זנדברג זוכר את הדברים אחרת. "אני לא חושב שזה השפיע עלי יותר מדי", אומר זנדברג, "ברור שזה נותן טפיחה על השכם וחותמת על כך שאתה אחד השחקנים הטובים בארץ וזה מאוד מחמיא. מי שיגיד אחרת משקר כי זה דבר גדול ששחקני הליגה, קולגות שלך, בוחרים בך לשחקן המצטיין. אבל באופן אישי הייתי בטוח ביכולת שלי עוד לפני כן וזה לא נתן לי איזה פוש מיוחד, מפני שהגעתי לבית"ר כשחקן מאוד מוכח ואחרי שלוש אליפויות במכבי חיפה, שגם שם פעמיים הייתי סגן כדורגלן העונה. כך שבאתי עם מספיק ביטחון. אני חושב שאין שום קשר בין תואר שחקן העונה לבין זה שוורמוט פתח טיפה פחות טוב העונה. הוא היה שחקן אדיר עוד לפני וגם עכשיו הוא עדיין כזה. אני לא מאמין שתואר כדורגלן העונה עלה לו לראש ופגע בו".