פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תיק הביטחון: האם פרויקט הוצאת השוטרים מהמגרשים יצליח?

        החלפת השוטרים בסדרנים ממשיכה לעורר ויכוח: האם מדובר במהלך מסוכן, או שאוהדי הכדורגל בישראל לא כאלה מסוכנים ובסוף זה יצליח

        מי שחשב שהוצאת השוטרים ממגרשי הכדורגל תפתור את בעיית האלימות, נאלץ לגנוז את החלום האוטופי לעת עתה. אומנם רק ארבעה מחזורי ליגה חלפו, אבל בינתיים נרשמו מספיק תקריות שהמחישו עד כמה הניסוי הזה עלול להיות מסוכן. בדרבי בגביע הטוטו נאבקו אוהדים ביציע ופרצו לדשא, ביציעים בטדי התקוטטו אוהדי בית"ר באין מפריע, וכמובן זכורה לרעה התקרית של עבאס סואן בבלומפילד, שספג יריקות, קללות ובקבוקים מהיציע הסמוך אליו. "אין מי שיגן עלינו על הספסל", אמר אז סואן, "מאבטח עמד, הסתכל ולא עשה כלום, עמד וצחק. אני מקווה שאנשים יתעוררו מהמקרה הזה".

        מהומה ביציע אוהדי בני סכנין (אדריאן הרבשטיין)
        האם יש בסיס לטענות, או שאולי משמיצים אותם מהר מדי? סדרנים בפעולה (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        אין ספק שמוקדם מדי לחרוץ את דין השינוי. סביר להניח שהמדיניות החדשה זקוקה לזמן הסתגלות, והקשיים הראשוניים הם אכן טבעיים ובלתי נמנעים, אבל גורמים רבים בכדורגל הישראלי מפקפקים בסיכויי ההצלחה של מהפכת האבטחה. האם אנחנו מהלכים על חבל דק מדי, או משמיצים מהר מדי? האם הסדרנים והמאבטחים יכולים גם להרתיע את האוהדים, או שאולי האוהדים לא גרועים כמו שחשבנו? מה משמעות הדבר מבחינת והעלות הכלכלית של הקבוצות? חלק מהגורמים שרואיינו לכתבה זו מגלים אופטימיות ואמונה בהצלחת התהליך, אחרים מפקפקים ומזהירים מהסכנות, אך לכולם ברור דבר אחד: זה לא יהיה חלק.

        למה זה לא נעשה בהדרגה?

        אומנם אוהדי כדורגל רבים נהגו לצעוק בשרירותיות "לא רוצים שוטרים ביציע", אבל ההחלטה להוציא את השוטרים לא הייתה שרירותית כלל וכלל. זו הייתה החלטה מושכלת של הגורמים הרשמיים, שהוסכמה על ידי כמעט כל הצדדים. מונדר חלאיילה, למשל, הדובר של בני סכנין, מזכיר לנו קצת מאירועי העבר ומכניס את הדברים לפרופורציות. "אני לא חושב שהתקרית בין עבאס סואן לאוהדי מכבי תל אביב הייתה נמנעת אם היו שוטרים במגרש", אומר הדובר, "הרי היינו עדים למקרים כאלה גם כשהמשטרה הייתה בכוחות גדולים. בעונה שעברה, לדוגמה, שיחקנו מול אחי נצרת, והמשטרה הייתה זו שעשתה טעויות קשות שגרמו לאי סדר והתפרעויות. אנחנו מאמינים שכוח הסדרנים בשיתוף כוח משטרתי מצומצם ואיכותי ישמור יותר טוב על הסדר במגרשים".

        נושא הוצאת השוטרים מהמגרשים נמצא על הפרק כבר שנתיים, מאז התקבל בכנסת חוק "איסור אלימות בספורט", כשעל פיו נקבעו בין היתר התנאים לקיום אירועי ספורט (לאו דווקא כדורגל). במסגרת החוק נקבעו תנאים מפורטים למינוי בעלי תפקידים במשחקים, כאשר נקבע שסדרנים יבצעו בפועל את תפקידי האבטחה במגרשים, ימונה מנהל אירוע (בכל משחק שיש בו מעל 200 צופים), מנהל בטיחות ומנהל ביטחון (באירוע שיש בו לפחות 1,000 צופים).

        מטרת החוק הייתה לצמצם במידה משמעותית את מספר השוטרים שיוצבו במשחקים. אין הכוונה שלא יוצבו שוטרים בכלל, אלא שהסדרנים והמאבטחים יהוו את חוד החנית בכל הקשור לאבטחת הקהל במשחקים. "ברור שכשהקהל רואה משטרה במגרשים, זה לא עושה לו קונוטציה חיובית", מסביר אריאל שיימן, הבעלים של מכבי הרצליה וחבר בכיר בהנהלת ההתאחדות לכדורגל, ומסביר חלק מהבעיות בהסתגלות למהפך: "הבעיה היא שהמשטרה עשתה את הכל במכה אחת. ביום אחד פשוט הודיעו שאין יותר משטרה במגרשים. היה צריך לעשות את הדברים בהדרגה ובצורה זהירה, כדי שאנשים ילמדו את העבודה".

        גם במכבי תל אביב משוכנעים שהדרך שבה החוק מיושם היא בעייתית. "מדובר בתהליך משמעותי שיש לו השלכות רבות, והוא צריך להתבצע לאורך זמן", מספר גורם בכיר בקבוצה. "ישנו תהליך הטמעה לא רק אצל המאבטחים, אלא גם אצל הקהל, וזה לוקח זמן. הדרך שבה הדברים נעשו היא שגויה, צריך לאפשר לקהל להבין את מה שקרה פה".

        מי מקשיב לסדרנים?

        אחד החששות הגדולים הוא חוסר היכולת של הסדרנים לבצע אכיפה. החוק לגבי סמכויות הסדרנים ברור לחלוטין: "סדרן לאירועי ספורט רשאי לקרוא לסדר כל אדם המפריע לסדר הציבורי, לשלום הציבור או לביטחונו, ולאחר התראה הוא רשאי לדרוש ממנו לעזוב את המקום אם לא ציית להתראה". בהמשך קובע החוק כי במידה וחושש סדרן שתתבצע עבירת אלימות כלשהי, הוא רשאי לעכבו עד שיגיע שוטר. החוק מאפשר לאותו סדרן להשתמש בכוח סביר "ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום למפריע חבלה".

        "צריך לזכור שבמשחקי כדורגל מטבעם יש אוכלוסייה עממית גדולה ותמיד יש אנשים בעייתיים, במיוחד במדינה שבמה כמות האלימות רבה", מזהיר אלון לופוביץ', אוהד הפועל תל אביב, "השינוי הזה נותן לגיטימציה לאלימות, ואני צופה שכמות החיכוכים רק תגבר בגלל שלא יהיו שוטרים ביציע שיפרידו. בעיניי זו פצצה מתקתקת וזה רק עניין של זמן עד שהמצב ישוב לקדמותו. לצערי, אי אפשר להשאיר את הקהל במגרשים ללא שיטור".

        מי שנזעק להגן על הסדרנים והמאבטחים הוא אלון אפגין, סמנכ"ל חברת יבטח, שמתמודד בימים אלו עם השינוי: "צריך לזכור שהאנשים שאנחנו מציבים במגרשים הם כאלה שמוסמכים לעבוד עם הקהל, וכשיש מקרים קשים, האנשים שמתפרעים נעצרים ומובאים לטיפול המשטרה. כמובן שהיו כבר מקרים שאוהדים עוכבו לחקירה. כל עוד יש רוח גבית של המשטרה, הסדרנים יכולים להסתדר". אפגין טוען כי החששות שמעלים כולם אינם מוצדקים. "הקהל בארץ הוא לא כמו שעושים אותו, הוא בסדר. לא כולם באים לעשות בלגן. בינתיים זה עובד, ולטעמי בהיערכות טובה של חברות האבטחה, המענה שאנחנו נותנים הוא ישים".

        ביקשנו מהמשטרה לשוחח עם קצין בכיר כדי להבין את מהות השינוי, אך הם סירבו, ורק הבהירו ש"המשטרה מבקשת לצמצם את נוכחותה באירועים שבהם לא נדרש בהכרח כוח משטרתי מקצועי וניתן להעביר המשימה לידיים אזרחיות. כך נעשה באבטחת אירועים גדולים, מופעים וכעת באירועים המתקיימים במגרשי הכדורגל". למרות זאת, בפקודת החוק מודגש כי "העברת האחריות לניהול אזרחי תבוצע באופן הדרגתי, מובנה ושיטתי, כך שבסיומו יוכלו בעלי התפקידים למלא את ייעודם במגרש". על פי העדויות, לא כך נעשה הדבר.

        החיסכון עולה ביוקר

        במשך שנים מתנהל ויכוח סביב נושא מימון השוטרים. בין השאר נשאלות השאלות האם אבטחת המשחקים היא חלק בלתי נפרד מתפקידי המשטרה, או שמא מדובר בתפקידים מיוחדים שבגינם יש לשלם תשלום נוסף לשוטרים. כמו כן עולה השאלה האם המדינה היא זו שצריכה לשאת במימון השיטור במשחקים, או שאלו ההתאחדות וקבוצות הכדורגל שאמורות לשאת בעלות, ובכלל מי קובע את היקף השיטור הנדרש במגרשים. מאז 1999 בוטלה השתתפות הממשלה במימון פעולות השיטור במשחקי הכדורגל והכדורסל, כאשר האחריות למימון נפלה על הקבוצות.

        אלא שמי שחשב שהכנסת הסדרנים תעזור לקבוצות לחסוך כסף, שוב טועה. "אין שום הקלה כלכלית בסיפור הזה", מספר שיימן. "כל הדרישות הנוספות מחברות השמירה הביאו למצב שהן העלו את המחירים שלהן, מה שיוצר מצב שכיום השומר, המאבטח או הסדרן עולים יותר מהשוטר".

        בהתאחדות נאבקים כבר זמן רב נגד ההוצאות הרבות כתוצאה מהשיטור. גורם בהתאחדות סיפר לנו כי במשחק הפלייאוף על העלייה לאליפות אירופה לנבחרות צעירות, שנערך לפני שנתיים נגד איטליה, יזמו שם כרטיסים מוזלים שעלותם עשרה שקלים לבלומפילד. במשחק עצמו הגיעו הוצאות השיטור לסכום של 850 אלף שקל, כאשר הרווח מהמכירה עמד על כ-150 אלף שקל בלבד, מה שמחדד עד כמה מדובר בעול כלכלי נכבד. בימים אלו ההתאחדות הגישה תביעה כנגד המדינה כדי שזו תממן את ההוצאות הללו, ואם אכן בית המשפט יפסוק לטובת ההתאחדות, זו תהיה הטבה כלכלית עבורן.

        גם מנכ"ל מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, מברך על רעיון הוצאת השיטור מהמגרשים, אך מדבר על חששות כלכליים כלפי הקבוצות הקטנות. "יש עדיין מספר בעיות, מכיוון שיש דרישות של המשטרה להכשיר סדרנים ברמה מסוימת", הוא מספר. "קשה לי לראות איך הקבוצות הקטנות בליגה יכולות לעמוד בעלויות האלה. הרשויות חייבת לתמוך במימון האבטחה".

        איך זה עובד עד עכשיו?

        מתחילת העונה נרשמו כאמור כמה אירועים חריגים, כמו התקרית בין אוהדי מכבי תל אביב לעבאס סואן, או התפרעות אוהדי מכבי והפועל בדרבי ביניהן בתחילת העונה. אין ספק שהמבחן הגדול של הפרויקט יהיה במשחקים הרגישים בהמשך העונה. "כבר בדרבי הייתה התרסקות של הנוהל החדש", מסביר אוהד מכבי תל אביב, "אחרי המשחק האוהדים של הפועל פרצו לדשא ותלשו שלט של האוהדים שלנו, ומכאן נוצר עימות פיזי שבסופו של דבר הקבוצות הועמדו לדין על דבר שהיה צריך להימנע. דרבי זה המשחק היחיד שצריך להביא משטרה לתוך היציעים. לגבי שאר המשחקים, אני חושב שהקהל בארץ התבגר".

        גם במכבי חיפה מרגיעים את הספקנים, ומביאים כדוגמה את יציעי קרית אליעזר. זה כבר כמה שנים ששוטרים לא פוקדים את היציעים כתוצאה מהסכם בין הקבוצה, האוהדים והמשטרה, לפיו השוטרים לא נמצאים בתוך האיצטדיון ואילו האוהדים לא זורקים אבוקות.

        "לפני מספר שנים כבר החלטנו בחיפה ללכת לקראת האוהדים והוצאנו את השוטרים מהיציעים, כך שאצלנו הדברים קרו בהדרגה ולא צריכה להיות שום סכנה בהוצאת כוח שיטור", מסביר צ'יזיק. "אני מעריך שאת רוב המשחקים המשטרה יכולה וצריכה לאבטח מחוץ למגרש ולדאוג לשלום האזרחים. אצלנו הנושא עובר טוב, כך שאין לי ספק שהמהלך יצליח. הכנסת הסדרנים למגרשים והוצאת השוטרים היא דבר שחובה לעשות, כפי שנהוג בכל מערב אירופה".

        ונסיים בנימה אופטימית

        למרות שהרוב מברכים על המטרה, קשה להם להסתיר את החששות מהמהלך. שיימן מוסיף: "אני לא בעד שלא יהיו שוטרים בכלל, אלא שיהיו כהרתעה בלבד. אם נותנים למאבטחים את הסמכות לפעול ולעשות זאת בשיתוף עם המשטרה, זה יכול לעבוד, אבל אם לא יהיה את הגיבוי של המשטרה, זו תהיה כבר בעיה. תמיד הייתה אלימות בכדורגל הישראלי ותמיד תהיה, ולכן אני לא חושב שצריך לקחת את האירועים האחרונים כקנה מידה למשהו. כעיקרון, אין שום סיבה שיהיו שוטרים במשחקי כדורגל, כמו שאין שוטרים בקונצרטים".

        אילן יבלוקובסקי, הממונה מטעם ההתאחדות לכדורגל על אישור המגרשים, טוען שסבלנות היא מילת המפתח להצלחת הפרויקט. "זה הכל עניין של זמן", הוא אומר. "לפני שנים אף אחד לא האמין שמשחק יכול להתקיים בלי גדרות ובשנה שעברה עלו שש קבוצות ליגה כשאוהד אחד לא היה על הדשא. קשה לקבל את המחשבה שלא יהיה שיטור היום, אך עם השנים אני מאמין שזה יהפוך לנוהג. בעיות עדיין קיימות בכל הנוגע לליגות הנמוכות, שם בעבר הטוטו היה מממן את עלויות המשטרה והיום הקבוצות צריכות לממן בעצמן. לדעתי העתיד מבטיח, ואני מאמין שהחששות ייעלמו עם הזמן".