ארון הקודש

אחרי שני מחזורים, הרוקי ארון הרננדז מתבלט בהתקפת הפטריוטס ומתגלה כשחקן התקפה מלהיב במיוחד. חרי תפיסה אחת בלבד (ל-45 יארד) במשחק פתיחת העונה נגד הבנגאלס, הגיעו שש תפיסות (מתוך שבע מסירות לכיוונו) ל-101 יארד במשחק ההפסד מול הג'טס, שהושגו בתנועה במגרש הפתוח שלא הייתה מביישת אף רסיבר בליגה. והרננדז הוא טייט אנד. לא צריך לקפוץ מעל הפופיק, אבל הוא מאוד מזכיר את התנועה של דאלאס קלארק.

הרננדז, שנולד וגדל בעיר בריסטול שבקונטיקט, שבר והשווה שיאי פוטבול בתפיסה ובטאצ'דאונים בליגת התיכונים בעודו מככב גם בהגנה, ובתיכון נחשב לטייט אנד הטוב במדינה. ללימודי האקדמיה הוא בחר באוניברסיטת פלורידה (כנראה בגלל המאמן אורבן מאייר) וראה זמן מגרש אצל הגייטורס מהיותו פרשמן. הוא היה פרודוקטיבי בכל עונה, כשהשיא מבחינתו היה זכייה בפרס מאקי, פרס שניתן לטייט אנד הטוב של השנה. ב- 2009 (עונתו השלישית), הוא הוכר כטייט אנד הטוב ביותר. הרננדז נבחר על ידי הפטריוטס רק בסיבוב הרביעי, מכיוון שנכשל בבדיקת סמים (מריחואנה). הפאטס שיחררו הודעה, לפיה בניגוד לשמועות על כישלונות רבים בבדיקות לסם, השחקן נכשל רק במבחן אחד וציין זאת בקומביין בפני כל קבוצה שהתעניינה בו. בהתאם להמולה השלילית, החוזה שקיבל כלל סכום כסף מובטח נמוך מאוד (יחסית), אך מענקי השארות בקבוצה והישגים על המגרש שמהווים פוטנציאל שכר גבוה משל שחקן סיבוב רביעי. שני הצדדים יצאו מרוצים, וכל שנשאר לעשות הוא לראות אם ימשיך להתבלט ויצליח להישאר בריא לאורך העונה והקריירה.

בסן פרנסיסקו יכולים לשמוח מאופן המשחק של הליינבקר המצוין פטריק וויליס. וויליס, שמפרק שחקנים באופן קבוע, ביצע השבוע חדירה ועצירת ריצה קריטית ברד זון שכמעט והובילה למהפך. הוא בעונתו הרביעית בליגה, כולן בפורטי ניינרס, ועד כה פתח בכל משחק של הקבוצה. הוא נבחר לפרו בול בכל אחת מעונותיו (גם בעונת הרוקי שלו, בה הוביל את הליגה כולה בתיקולים, ונבחר לרוקי השנה) והוא אחד מאותם מקרים שבהם שחקן מככב במכללות בכל שנה, נבחר גבוה בדראפט וממשיך לספק את הסחורה גם במקצוענים. ייתכן שהעובדה שוויליס הראה כזו יציבות עוד במכללות היא הסוד להיותו שחקן איכותי, כזה שאפשר לבנות יחידה סביבו (הגנתית או התקפית).

בעוד וויליס ממשיך להתבלט, אלכס סמית, הקוורטרבק שלו, מראה אופי. לאחר משחק איום ונורא בשבוע שעבר מול סיאטל, בו פספס רסיברים על ימין ועל שמאל, לקח החלטות רעות ולא הוביל את ההתקפה שלו לכמעט שום דבר חיובי, השבוע (נגד האלופה) הוא נתן משחק דואלי. מצד אחד טוב – מדייק במסירות, מחליט נכון, רץ טוב ונראה כמנהיג, ומצד שני, עדיין מפספס מסירות ולעיתים זורק כדורים נמוך מדי, כאלה שלהגנה אין בעייה ליירט. בחישוב הכללי, נראה שהטוב גבר על הרע במשחק הזה, ולמרות שנחטף פעמיים ועשה עוד מהלכים לא מוצלחים, המשחק הזה יירשם כנקודת זכות לסמית'. עתה יכולים לקרות שני תרחישים עיקריים: האחד – זו הרמה שאליה סמית' יכול להגיע והוא ימשיך לנוע בין תצוגות לכאלה לבין משחקים כמו מול סיאטל. השני - קבלו את אלכס סמית', קווטרבק פותח לגיטימי בליגה. מה יקרה? נחיה ונראה.

"לא, מה אתה עושה? אה, ניצחנו? אז בסדר". כנראה שלא מעט אוהדים של הטקסאנס הרימו קול זעקה כזה כאשר המאמן גארי קוביאק החליט ללכת על פאנט במקום לנסות שער שדה מ-53 יארד שיכול היה לנצח את המשחק בוושינגטון. המפגש הזה היה במה שנייה להצגה המתוקשרת בין ניו אינגלנד וניו יורק ג'טס, אבל היה טעון עוד לפני שהגיע להארכה. הדו קרב המרכזי היה שייך למאמנים. מייק שנאהאן גילה את יכולות האימון של קוביאק (לשעבר קוורטרבק בעצמו בדנבר, תחת לא אחר מאשר שנאהאן, שהיה מאמן הקוורטרבקים ומאמן ההתקפה) והביא אותו מהמכללות למקצוענים. קוביאק אימן תחתיו בסן פרנסיסקו ב-'94 ובדנבר מ-1995 ועד 2005, וזכה בשלושה סופרבולים, אחד בניינרס ושניים בברונקוס.

כנראה שהיה לו הרבה מה להוכיח ל'מנטור' שלו. קוביאק נראה מרוכז ולהוט במהלך ההארכה, ואפשר היה לקרוא על פניו עד כמה חשוב לו לנצח. נראה שהמפגש הטעון הוביל להחלטה המאוד לא שגרתית לוותר על ניסיון הבעיטה מרחוק (ניסיון ששנאהאן הורה לבצע מספר מהלכים לאחר מכן והוחמץ בזכות ההקפאה של קוביאק, שלקח פסק זמן שניה לפני בעיטה מוצלחת), ולא להסתכן ביצירת מגרש קצר לוושינגטון. כמובן שהיה גם מזל, אבל מזל הוא חלק מהמשחק, במיוחד בפוטבול .למרות שהמשחק הזה ייזכר בזכות התפיסה העצומה של אנדרה ג'ונסון שהשלימה קאמבק של יוסטון ועם השאלה של הפרשן דיון סנדרס: "איך אתם משאירים את המפלצת באחד על אחד עם סייפטי?", אנחנו נוכל לזכור גם את הניצחון של קוביאק על שנאהאן, ניצחון של התלמיד על המורה.