פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תפסיקו לחפש אותן בקטנות: סיכום השבוע באירופה

        צ'זנה לא תופעה חולפת וקשיי בארסה וריאל מלמדים שהליגה הספרדית אולי תפסיק להיות שטיח. יוכין מנתח את מחזורי סופ"ש

        זה אמיתי - צ'זנה

        הופעותיה של צ'זנה הקטנה, שסחטה 0:0 באולימפיקו מול רומא במחזור הפתיחה והרסה בשבת את הבכורה של זלאטן איברהימוביץ' ורוביניו במדי מילאן עם 0:2 חלק, בהחלט מרגשות. לא רק כי מדובר באנדרדוג שעלה שתי ליגות תוך שנתיים ולקח 4 נקודות משתי מועמדות בכירות לסקודטו, אלא בעיקר בגלל הדרך. צ'זנה שיחקה מול הגדולות ללא רגשי נחיתות כלל, יצאה בכל הזדמנות להתקפות מתפרצות מעניינות ויצירתיות, ונתנה שואו אמיתי לקהל. המאמן מאסימו פיקאדנטי לא התבייש לעלות עם שני חלוצים מובהקים – הבריון האלבני אריון בוגדאני ופצצת האנרגיה עמנואלה ג'אקריני שהיה עד לפני שבועיים אלמוני לחלוטין אפילו בארצו. שני השערים לרשת הרוסונרי היו תוצאה של מהלכים קבוצתיים מרהיבים, כאלה שכדאי להקליט ולהראות מדי יום באקדמיות לכדורגל. הסטטיסטיקה שמלמדת יותר מכל על האופי של צ'זנה היא 39 הקרנות שנרשמו בשני משחקיה, מתוכן 17 לזכותה. גישת "חיה ותן לחיות" משתלמת בינתיים, והחמצת הפנדל של זלטן (עליו עוד נדבר רבות העונה) סייעה לה לשמור עד כה על רשת נקייה.

        אם מחפשים סיבות להצלחה, כדאי לציין שהעולה החדשה ביצעה, ככל הנראה, את ההחתמה החכמה ביותר בקיץ באירופה כולה – הבלם יוטו נאגאטומו, אחד המצטיינים בנבחרת יפן במונדיאל, עבר בהשאלה מטוקיו. אם לשפוט לפי שני המשחקים הראשונים בארץ המגף, זו מציאה בקנה מידה מטורף. גם רכישתו של הבלם השווייצרי סטיב פון-ברגן, שחיפש קבוצת חדשה אחרי שירד ליגה עם הרטה ברלין, היא מהלך עסקי מבריק.

        פיקאדנטי עלה במהירות מסחררת לכותרות, וזו בשורה גדולה עבור מאמן צעיר, בן 43, שטייל עד כה בליגות הנמוכות ונכשל ברג'ינה בקדנציה קצרצרה ב"סרייה A". המאמן האחרון של צ'זנה בליגה בכירה, כשהקבוצה ירדה לפני 19 שנה, היה מרצ'לו ליפי. פיקאדנטי לא יתנגד לשחזר את הישגיו בהמשך הדרך.

        זוהי סדום – סטיב מקלארן ודייגו

        אחת ההחלטות הגרועות ביותר בשוק ההעברות בקיץ האחרון שייכת לוולפסבורג. אין לי דבר נגד דייגו – מדובר באחד הפליימייקרים המוכשרים בעולם, והוא נתן שלוש עונות אדירות בברמן, שם התאים כמו כפפה לסגנון המשחק ההרפתקני של המאמן תומאס שאף. עם זאת, קשה להבין מדוע החליט מאמן הזאבים החדש סטיב מקלארן להביא אותו ללהקה על חשבונו של זבזדאן מיסימוביץ', אחד הגיבורים החשובים ביותר בזכייה הסנסציונית באליפות ב-2009. מיסימוביץ' לא רק היה הנווט הטוב ביותר בבונדסליגה, ויעידו על כך 36 בישולים בשנתיים חלומיות. הוא גם נמצא בכושר מזהיר, ופיתח הבנה טלפתית עם בן ארצו הבוסני אדין דז'קו. כאשר נכנס כמחליף במחצית מול באיירן מינכן במחזור הפתיחה, הוא שינה לחלוטין את המשחק והיה קרוב להצעיד את וולפסבורג למהפך, לפני שהיא נכנעה לשער של בסטיאן שוויינשטייגר בזמן פציעות.

        אז עכשיו מיסימוביץ' הועזב לגלאטסראי. דייגו, שחזר לבונדסליגה אחרי עונה כושלת ביובנטוס, נחוש להוכיח לכל העולם שהוא עדיין שווה משהו, אך עושה זאת בדרך הלא נכונה. הברזילאי מנסה ללא הפסקה להבקיע בעצמו ומסרב למלא את תפקידו המרכזי במגרש, הלא הוא עושה משחק. במשחק הבכורה מול מיינץ לפני שבועיים, הוא סירב למסור לדז'קו שעמד מול שער ריק בהמתנה להשלים שלושער, והתעקש לעבור את השוער בעצמו כדי שיכתבו בכותרות: "דייגו כבש בשובו לגרמניה". זה הצליח, אך וולפסבורג איבדה לבסוף יתרון של 3 שערים והפסידה 4:3. בשבת החמיץ דייגו שתי הזדמנויות נוחות בהפסד 2:0 במגרשה של דורטמונד השאפתנית שהותיר את הזאבים ללא נקודות בתחתית הטבלה. עם מיסימוביץ' זה לא היה קורה.

        זה מתחמם – הליגה הספרדית

        לא משנה אם אתם מעריצים את הסגנון של ברצלונה או מתים על ריאל מדריד – הפתיחה הסנסציונית של הליגה הספרדית עשויה, אולי, לסמל את תחילתה של מגמה חיובית ביותר. רק לפני שבועיים לאיש לא היה ספק שספרד הולכת בדרכה של סקוטלנד, בה האליפות מוכרעת באופן קבוע בין שתי קבוצות פאר בלבד שלא סופרות את כל היתר. בעונה שעברה השיגו בארסה וריאל 60 ניצחונות ב-72 המשחקים שקיימו עם קבוצות הליגה האחרות (יותר מ-83 אחוזי הצלחה), והפסידו רק שלושה. הן כבשו במשחקים אלה 197 שערים, כלומר הרשיתו 2.74 פעמים במשחק. 18 הקבוצות מתחתיהן הפכו לבשר תותחים. סביליה שסיימה במקום הרביעי עם 63 נקודות בדרך למוקדמות ליגת האלופות היתה קרובה יותר לחרס האחרונה (34 נקודות) מאשר לסגנית האלופה ריאל (96 נקודות).

        זה לא היה צפוי להיות שונה העונה, אבל שני המחזורים הראשונים מותירים בכל זאת הרבה מקום לאופטימיות. ההפסד המדהים של ברצלונה להרקולס היה הפיאסקו הראשון של הקטלונים בקאמפ-נואו במשחק ליגה משמעותי מבחינתם מאז 21 בפברואר 2009, כאשר איבן דה-לה-פניה הבקיע צמד ב-1:2 הסנסציוני של אספניול. ריאל לא הבריקה לפני שבועיים בתיקו מאופס מול מיורקה עמוסת הבעיות הכלכליות, ובשבת עמלה קשה כדי להשיג 0:1 על אוססונה, שעושה צרות בברנבאו באופן מסורתי עם המאמן חוסה אנטוניו קמאצ'ו, המזוהה כל כך עם הבלאנקוס. שתי הגדולות ניצחו רק שניים מארבעת המשחקים עד כה וכבשו בהן ארבעה שערים בלבד. אז נכון, קצת מוקדם להסיק מסקנות מרחיקות לכת, אבל למה לא להיות נאיבים ולקוות לטוב? רבות יהיה תלוי במשחק במובילה הגאה אתלטיקו מדריד שתארח את בארסה ביום ראשון הקרוב.

        אגב הרקולס, הקבוצה החדשה של רויסטון דרנטה צריכה לזכור את עונת 96-97', אז היא ניצחה את ברצלונה פעמיים, אך ירדה לליגה השניה.

        זה מתקרר – ניקולאס בורדיסו

        במשך כל הקיץ עשתה רומא מאמצים גדולים להחתים את ניקולאס בורדיסו מאינטר על בסיס קבוע. הבלם הארגנטיני היה אחד המצטיינים בבירת איטליה אחרי שהושאל מהנראזורי בעונה שעברה, ומאסימו מוראטי עשה שרירים למרות שהיה ברור שאין לבורדיסו מקום בסגל של רפא בניטס. בסופו של דבר, רק בשבוע האחרון של אוגוסט בירכו במשרדי רומא על המוגמר – הם שילמו תמורת בורדיסו לא פחות מ-10 מיליון יורו, והסכימו לשלם לשחקן עצמו יותר מ-4 מיליון יורו לעונה במשך ארבע שנים.

        מעניין מה חושב היום ברונו קונטי, כוכב נבחרת איטליה בשנות ה-80' והמנהל הספורטיבי של רומא בהווה, על העסקה. בורדיסו תמיד היה שחקן ברוטאלי ומלוכלך, אך במשחק מול קליארי בשבת התעלה על עצמו בעבירה מחפירה במיוחד על אחד הכוכבים הבולטים של היריבה. באופן אירוני (או אולי טראגי – תחליטו לבד), הקורבן היה לא אחר מאשר דניאלה קונטי, בנו של האיש שעבד שעות נוספות כדי להביא את בורדיסו לאולימפיקו. דניאלה בן ה-31 גדל במחלקת הנוער של הג'יאלורוסי, לא הצליח לתפוס מקום בהרכב ועזב לטובת הקבוצה מסרדיניה לפני 11 שנה. במהלך השנים הוא הצטיין לא פעם דווקא מול קבוצתו האהודה. בעונה שעברה, למשל, הוא השווה ל-2:2 בדקה ה-90 במשחק דרמטי, וגם שלשום התכבד להבקיע שער יתרון מרהיב. הערב הקסום הסתיים בבית חולים עם 30 תפרים ברגלו וחשש לפגיעה ברצועות ברכו.

        "התנצלתי בפני דניאלה על המגרש, וגם בחדר ההלבשה. לא היו לי כוונות רעות", הצטדק בורדיסו, אבל יש תחושה שיחסיו עם המנהל הספורטיבי התקררו, ולעולם לא ישובו לשגרה.

        זה המשחק – יונייטד מול ליברפול

        השבת האחרונה היתה לא פחות ממדהימה, ואפשר רק לחלום שסוף השבוע הבא יביא לנו מחצית מהדרמה. הביקור של ליברפול באולד-טראפורד בהחלט מסוגל לעמוד בציפיות, למרות ששתי הקבוצות עוברות תקופה לא פשוטה. מתקבל הרושם שרוי הודג'סון רק מעמיק בינתיים את המשבר שהחל בעידן רפא בניטס, ועם כל הכבוד לפול קונצ'סקי (ויש כבוד), הוא לא בדיוק שחקן הרכש שיציל את הספינה האדומה. התיקו המאופס בברמינגהאם שהותיר את ליברפול עם שני שערי זכות ב-4 משחקי ליגה מדגיש את גודל המחדל – שוב שלא הוחתם חלוץ גיבוי לפרננדו טורס. אלא שמול יונייטד זה הרבה פחות משנה. תראו לאל-ניניו את נמאניה וידיץ', והוא מתעורר לחיים. הסקורר הספרדי הבקיע ב-3 המפגשים האחרונים מול השדים האדומים, בעוד הבלם הסרבי הורחק בשלושה מארבעת המשחקים האחרונים.