יוסאין בולט החדש: כך פרץ דייויד רודישה לפסגת עולם האתלטיקה

דייויד רודישה, הכוכב החדש של האתלטיקה העולמית, רץ אמנם 800 מטרים, אבל מזכיר בהרבה מובנים את האיש המהיר בעולם

  • דייויד רודישה
דני בורשבסקי

בהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית יכולים להיות רגועים. רק לפני שלוש שנים שברו שם את הראש איך להפוך את מלכת הספורט למעניינת יותר לקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, ואז נחת עליהם יוסאין בולט. אם הקיץ, שנתיים לפני לונדון 2012, מישהו חשב שם איך להעלות את מפלס המתח, הוא קיבל בתשובה את דייויד רודישה - הסופרסטאר החדש של עולם האתלטיקה הקלה.

עם שני שיאי עולם בתוך שבוע בריצת ה-800 מטרים, רודישה הפך לאתלט החם ביותר של קיץ 2010, ואין ספק שפרט לריצת ה-100 באליפות העולם בקיץ הבא, ריצת ה-800 שאיבדה מיוקרתה בשנים האחרונות, תהפוך למרכז העניינים באליפות העולם שתתקיים בדרום קוריאה בשנה הבאה, ותשמש כחזרה הגנרלית לקראת לונדון 2012.

דייויד רודישה, רק בן 21, ניפץ לרסיסים את שיאו העתיק של ווילסון קיפקטר, שהחזיק מעמד 13 שנים. עוד לפני כן הוא הפך לאתלט הרביעי בהיסטוריה שירד מגבול ה-1:42 דקות בריצת ה-800, וכל זה אחרי שכשל לעלות לגמר באליפות העולם בברלין ב-2009 ופספס את משחקי בייג'ינג 2008 בגלל פציעה. העובדות האלו גרמו לאנשים רבים לתהות בשבועיים האחרונים - מיהו בכלל דייויד רודישה? מי שעוקב אחרי האתלטיקה העולמית יודע שמדובר ברץ מוכשר שבולט כבר כמה שנים בזירה הבינלאומית. השאלה הגדולה היא מה קרה לו השנה, ולמה אפשר להשוות אותו ליוסאין בולט?

טוב לדעת (מקודם)

בי-קיור לייזר - האם זה באמת עוזר להעלים כאבים?

לכתבה המלאה

"אחד מאותם אנשים נדירים"

למה דייויד רודישה מזכיר את יוסאין בולט? מי שצפה בשני שיאי העולם שלו שנקבעו בשבוע אחד, עשה ככל הנראה את ההקבלה כשראה את הפער האדיר שנותר בינו לבין שאר הרצים, ובמקרים כאלה לא צריך להיות מומחה לאתלטיקה כדי לזהות יכולות פנומנליות. לאורך השנים התרגלנו לרצים קנייתים נמוכים יחסית, אבל רודישה מתנשא לגובה של 1.90 מ', וסגנון הריצה הנהדר שלו מלווה בצעדי ענק שמזכירים את הספרינטר המהיר בעולם. רודישה הוא בן שבט המסאיי, שחבריו ידועים בתכונות הפיזיות הבולטות שלהם לעומת שאר תושבי מזרח אפריקה. למה אין עוד כמוהו? כנראה שבגלל שאוכלוסיית שבט המסאיי בכל מזרח אפריקה מונה 880 אלף איש בלבד, ואוכלוסייתה של קניה מונה כמעט 40 מיליון.

אבל כמו במקרה של בולט, לא מדובר רק בגובה המרשים, כי נתוני הגובה בלבד הם לא נוסחה באתלטיקה. הפיזיולוג ופרשן האתלטיקה מולי אפשטיין מסביר: "מדובר באחד מאותם אנשים נדירים שיש להם שילוב של מהירות, יכולת וסיבולת. גם אצל בולט יש שילוב נדיר וקטלני של גובה עם מהירות. מה שמאפיין את רודישה הוא שילוב מערכות של תרומה אנאירובית (מרכיבי מהירות) וגם תרומה משמעותית של מרכיבי הסיבולת. הרבה רצים בעולם יכולים להגיע איתו עד לקו 600 המטרים, אבל אז הם מתרסקים. אין לי ספק שהוא היה יכול להצליח גם בריצת ה-1,500".

אולי רודישה עוד צעיר מדי כדי לשלב מרחק בינוני נוסף בתוכניות האימונים שלו, אבל מה שידוע עליו זה שהוא בכלל התחיל כרץ ל-400 מטר, ואולי כאן טמון השינוי הגדול בינו לבין רוב רצי ה-800 בעולם פרט לבודדים. רודישה מחזיק בשיא אישי מדהים של 45:50 שנ' בריצה לחצי המרחק. "העובדה שיש לו תוצאה כל כך טובה בריצת ה-400, אפשרה לו לרוץ את החצי הראשון ב-800 ביותר קלילות, ולסיים אותו בסביבות 49 שניות. מה שנותר לו היה לשמור על פער הגיוני של שלוש שניות בין שני החצאים כדי לשבור את שיא העולם", מסביר מולי אפשטיין.

דיבר על קיפקטר כבר בגיל 18

בבית הספר התיכון רודישה נשלח למחנה אימונים שנוהל על ידי המאמן-מיסיונר האירי קולום או'רורק, שהיה אחד המאמנים שטיפחו את ווילסון קיפקטר האגדי בנעוריו. רודישה בכלל הגיע למחנה כרץ 400 ואתלט קרב 10, ואחרי שאו'רורק הבין שהבחור המוכשר די מתקשה בקפיצה במוט בין השאר, הוא שכנע אותו לעשות את ההסבה לריצת ה-800. או'רורק גילה את הפוטנציאל שנעלם מעיניהם של מאמניו הקודמים של רודישה, וכנראה שבלעדיו, שיאן העולם הטרי היה נותר אתלט בינוני.

השילוב בין היכולות הנדירות שגילה או'רורק והחומר שממנו קורץ רודישה (אגב, אביו דניאל רודישה זכה במדליית הכסף בריצת השליחים 4X400 במשחקי מכסיקו סיטי 1968), הפכו את האתלט הצעיר לפוטנציאל ענק. בגיל 18 הוא זכה באליפות העולם לנוער בריצה ל-800 מטרים, וכבר אז התחילו לדבר עליו כווילסון קיפקטר הבא. הוא אפילו הצהיר בראיון שנתן בגיל 18 כי הוא מאמין שיש לו את היכולת לשבור את שיא העולם של קיפקטר, אבל הסביר באותם ימים שהוא עסוק קודם כל בשיפור היכולות שלו ובהישגים בתחרויות גדולות. מאז הוא גם הספיק לנצח בכמה מירוצים באירופה וגם לזכות פעמיים באליפות אפריקה לבוגרים.

הבעיה היא שרודישה לא ממש פרץ לתודעה של כולנו בגלל שריצת ה-800 לגברים נרדמה. אותו שיא עולם של ווילסון קיפקטר, שאף אחד לא הצליח לשבור, הפך את הריצה הזאת לאפורה בשנים האחרונות. עכשיו מציאות התהפכה לחלוטין, ולא רק בגלל שיש כוכב חדש שמנפץ שיאים בלתי אפשריים, אלא גם מפני שיש לו מתחרה גדול בדמותו של אבובאקר קאקי הסודני, שצעיר מרודישה בשנה, ונהג לנצח אותו ברוב ההתמודדויות ביניהם עד לקיץ הנוכחי.

מה שיפה בכל הסיפור זה שיש לו עוד המון מה להוכיח. דייויד רודישה (צילום: רויטרס)

הפנומן חייב להיות טקטיקן

וכעת לשאלה הגדולה: על מה אפשר לבנות מרודישה? האם הוא הגיע לשיאו? מבולט, לדוגמה, אנחנו כבר באמת לא יודעים ממה לצפות, ומחסומים שנראו לנו בלתי אפשריים בעבר נפרצו יותר מדי בקלות. במקרה של ריצת ה-800, אפשר להתגאות ולומר שיש שני מחסומים יפים שחובבי הענף יכולים לשאוף אליהם: הירידה מ-1:41 דקות והמחסום היותר גדול, שהוא הירידה מ-1:40 דקות. במקרה הראשון לא צריכה להיות לרודישה הצעיר בעיה גדולה, כי הוא בסך הכל צריך לקצץ שתי מאיות משיאו הנוכחי. במקרה השני מדובר במחסום שיכול להיראות כלא הגיוני, אבל לא במקרה כבר הזכרנו את שמו של יוסאין בולט בכתבה הזאת, ויותר מפעם אחת.

בניגוד לרצי ה-100 או לקופצי הרוחק, למשל, שיכולים ואף חייבים לתת את הכל בתחרויות הגדולות, מצבו של רודישה קצת שונה. ריצת ה-800 בתחרויות הגדולות והחשובות היא ריצה טקטית. שיאי העולם בריצות למרחקים בינוניים ומעלה נקבעים בדרך כלל בתחרויות קטנות ופחות חשובות, שבהן הרצים הבכירים הולכים על "הכל או כלום" ופשוט מהמרים על כוח הסיבולת שלהם. בתחרויות הקטנות הם נהנים גם ממכתיבי קצב, שעושים עבורם את העבודה ומביאים אותם בדרך כלל לנקודות החישוב הנכונות על מנת לקבוע שיאים. רודישה, למשל, נהנה בשני שיאי העולם שלו ממכתיב קצב בשם סמי טאנגוי, שהוא גם חבר ועמית לאימונים שלו מילדות, כך שהיה שם סנכרון מושלם.

מה שיפה בכל העניין הזה הוא שרודישה עדיין צריך להוכיח את עצמו, כי מי שרוצה לשלוט בעולם בריצת ה-800 לא יכול להיות רק פנומן, אלא גם טקטיקן. גם אם רודישה קבע את הזמנים המהירים ביותר ועוד יקבע, הוא יצטרך לדעת איך להתמודד עם סגירות, עקיפות, ועם יריבים שכמעט ומגיעים לרמה שלו, אבל יכולים לעבור אותו רק בגלל טקטיקה נכונה יותר. בין לבין, הוא יצטרך למצוא את התחרויות הנכונות שבהן הוא יצהיר על כוונתו לשפר את שיא העולם, וייהנה מכל התנאים, כולל מכתיב קצב, ואפילו יריב שיפנה לו את הדרך על המסלול (כמו שקרה בריצה האחרונה ברייטי שבאיטליה). מה שבטוח, ריצת ה-800 התעוררה מהתרדמת וזכתה בחזרה ביוקרה שלה בזכות אדם אחד, ועוד מאמן אירי. סבסטיאן קו האנגלי, בעבר הרץ הראשון בהיסטוריה שפרץ את מחסום ה-1:42 דק' וכיום יו"ר הוועדה המארגנת של משחקי לונדון 2012, לא יכול לבקש יותר מזה לקראת החגיגה הבריטית בעוד שנתיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully