נבחרת ישראל - הציונים

חודשיים בדיוק לאחר שהתחילה את האימונים בחשש גדול ועם תחושה שהמשימה אולי קצת גדולה עליה, העפילה אמש (ראשון) נבחרת ישראל לאליפות אירופה 2011 בליטא, למרות הפסד 79:69 למונטנגרו. במהלך הקמפיין ידעה ישראל לא מעט עליות ומורדות, ניצחונות נאים באיטליה ובבית על מונטנגרו לצד נפילות במשחקים מול פינלנד בחוץ ואיטליה בבית. בעוד שנה תתייצב הנבחרת למשימה הבאה, אליפות אירופה, כשעל הפרק הכרטיס לאולימפיאדת לונדון 2012. רגע לפני זה, חילקנו ציונים לשחקנים בקמפיין הנוכחי.

נדמה היה שהעניין בנבחרת ישראל יתרכז בעמרי כספי ערב הטורניר, אך הכוכב האמיתי של הכדורסל הישראלי ידע להוריד ממנו את הלחץ כבר עם האימון הראשון. כספי לא חשש לקחת על עצמו הרבה, ואחרי משחק פתיחה לא טוב מול איטליה, הרים את משחקו כולל תצוגת שיא בניצחון החשוב על מונטנגרו שכללה 30 נקודות. כשההגנות התמקדו בו, ידע כספי למצוא את החברים, והפרגון שלו לחבריו ולהיפך היה פשוט נפלא. ציונו – 8

מלבד המצוקה הברורה בעמדות הפנים, גם רכז דומיננטי חסר לנבחרת מאז פרישתו של מאיר טפירו, ויובל נעימי נכנס לנעליים בקמפיין הנוכחי בצורה יפה. בשניים מתוך שלושת המשחקים בהם מיעט אריק שיבק לשתף אותו, הנבחרת הפסידה, ובכל פעם שהוא נכנס מהספסל הוא ידע לשנות את המשחק, כשהמשחקים היותר טובים שלו היו באיטליה ובלטביה. באליפות אירופה הקודמת הוא מיעט לשחק, באליפות אירופה הבאה הוא יהיה קרוב לחמישייה. ציונו – 7.5

לקמפיין הנוכחי הגיע יותם הלפרין כשעתידו באולימפיאקוס לא ברור, והוא יוצא ממנו רגוע כאשר הוא זומן לפתיחת האימונים של הקבוצה היוונית. הלפרין הוכיח במהלך הקמפיין שהוא עדיין הגארד המוכשר ביותר בכדורסל הישראלי, וידע להיות שם בגדול בדקות הלא טובות של הנבחרת בניצחון באיטליה ובהפסדים לפינלנד ומונטנגרו. הלפרין לא פחד להראות מנהיגות בקמפיין, קלע באחוזים גבוהים, וחילק אסיסטים כמו רק שהוא יודע. ציונו – 7

עם תואר אליפות בספרד נראה כי ליאור אליהו היה צריך את הניעור שהעניק לו אריק שיבק במשחק הבכורה עם 5 דקות בלבד, כדי להבין את תפקידו בנבחרת. אליהו לא הצליח לפתוח טוב את רוב המשחקים, אבל כמעט בכולם תפקד בצורה טובה מאוד במחצית השניה, וקלע בספרות כפולות בכל שבעת המשחקים האחרונים. אליהו סיים את הקמפיין כמלך הריבאונדים של הנבחרת, ובשני המשחקים האחרונים היה השחקן המצטיין על המגרש. ציונו – 7

לפני קצת יותר משנתיים חגג אורי קוקיה עליה עם מכבי חיפה לליגת העל. הפורוורד האפור כבר סומן כאחד שלא יצליח לפרוץ, אבל המשיך לעבוד קשה, והגיע הקיץ לראשונה לנבחרת. במדים הלאומיים הראה קוקיה את מה שהוא עושה מצוין בשתי העונות האחרונות בליגת העל – הגנה, מלחמה על כל כדור והרבה נשמה. קוקיה ניצל את הפציעה של יניב גרין והפך לשחקן הפנים ההגנתי הטוב ביותר של הנבחרת, וקירב את עצמו להופעה של סינדרלה אמיתית באליפות אירופה בקיץ הבא. ציונו – 6.5

אחרי שבנה את עצמו כשחקן יורוליג לגיטימי במכבי תל אביב, הפך גיא פניני בקיץ הזה גם ליותר משחקן לגיטימי בנבחרת ישראל. פניני ידע להפוך משחקים ברגעי משבר, לקלוע את השלשות שלו, ולהרביץ ולהציק כמו רק שהוא יודע. היציבות עדיין חסרה לו, ואחרי 9 מ-13 מחוץ לקשת בשלושת המשחקים הראשונים הוא המשיך עם 4 מ-19. עדיין, פניני המשיך עם המוניטין של השחקן שהיית רוצה איתך ולא נגדך. ציונו – 6

לנבחרת ישראל הגיע דיוויד בלות'נטאל מכורח החוזה שלו במכבי תל אביב והלחץ שהופעל עליו, אך למרות זאת ידע לשים את הדברים הללו בצד והפך לאחד הדמויות היותר מחויכות בחדר ההלבשה. בנבחרת ציפו ממנו להתפוצץ התקפית כפי שעשה במשחקים רבים במכבי תל אביב אשתקד, אך מלבד משחקים מצוינים מול לטביה, קיבלו ממנו תרומה סולידית התקפית והגנה מצוינת. בקיץ הבא לא בטוח שנראה אותו, וכנראה שנתגעגע. ציונו – 6

קפטן נבחרת ישראל הוא כבר לא הגארד-פורוורד האתלטי מאמצע שנות ה-2000 אלא גירסה מפוכחת יותר, שמודעת למגבלות של עצמה. בורשטיין עלה מהספסל כמעט כל הקמפיין, וידע לעשות את העבודה ולקלוע את הנקודות ברגעים הנכונים. הדקות האחרונות הרעות מול פינלנד יזכרו לו כנראה לעוד זמן רב, אך מנגד הציג בורשטיין יכולת מצוינת בניצחונות על לטביה ופינלנד ביד אליהו. ציונו – 6

כשהחבר הטוב עידו קוז'יקרו נשאר בבית, נותר יניב גרין חשוף בצריח, ועוד עם פציעה טורדנית שבטוח לא עזרה לו. השנה במכבי תל אביב, בה הרבה לראות ספסל, לא הוסיפה לגרין ליכולת, אך למרות זאת בניצחונות החוץ בלטביה ובאיטליה הזכיר הסנטר את הימים הטובים מאמצע העשור הקודם. לעומת זאת לרגעים רבים הוא נראה כמו גרסה חיוורת של עצמו, ויקווה לחזור בקיץ הבא חד הרבה יותר. ציונו – 5

את שני הקמפיינים האחרונים פספס יוגב אוחיון וכשמגבלת הקליעה שלו הפכה לאחד מסימני ההיכר שלו, בא הרכז הצעיר להוכיח שמקומו בסגל הנבחרת. המאמן אריק שיבק ניסה לתת באוחיון אמון, ופתח עמו מספר רב של פעמים בחמישייה, אך אוחיון לא הצליח להתפוצץ. יכולת השמירה שלו על גארדים הייתה טובה לאורך רוב הקמפיין, ניהול המשחק היה כרגיל מצוין, אך הבעייתיות ההתקפית מעוררת חשש לתרומה האמיתית שלו לנבחרת. ציונו – 5

תחת צביקה שרף קיבל לימונד לא מעט קרדיט, אך דווקא אצל המאמן שאיתו פרץ בנבחרת העתודה, דעכו דקות המשחק של לימונד ששותף רק בחמישה ממשחקי הנבחרת, כשרק מול לטביה בחוץ ובבית ואיטליה בבית הוא מקבל דקות משמעותיות. לימונד הראה את מה שיש לו לתת בהפסד לפינלנד אז קלע 10 נקודות, אך בשאר המשחקים לא הצליח גם כששיחק לתרום התקפית. בשנה הבאה, אחרי עונה של משחק בליגה הספרדית, הוא חייב לתת יותר. ציונו – 4.5

כמה פעמים שמעתם במהלך הקמפיין את העובדה שאין לישראל משחק פנים? כנראה שיותר מדי. השחקן הגבוה בנבחרת עדיין רחוק מרמה של אליפות אירופה, טס עם הנבחרת על תקן של חוויה לימודית לרוב המשחקים, ומלבד שתי דקות מול לטביה לא קיבל הזדמנות. חייב להשתפר על מנת להיות משמעותי בעתיד. ציונו – 4

המאמן אריק שיבק, עוזריו דן שמיר ועודד קטש, והסקאוטר שי סגלוביץ', קיבלו בקיץ הזה את הזדמנות חייהם להראות שגם לדור היותר צעיר בכדורסל הישראלי יש מה להציע. שיבק עמד במרכז הבמה, התמודד עם התפקיד בצורה מעוררת כבוד, ולא חשש גם לספסל את השחקנים המרכזיים שלו בדקות רבות. לנבחרת ישראל הקיץ היה סגנון ברור, ניסיון לרוץ בכל הזדמנות, ומומנטומים חשובים שנוצרו דרך הסגנון הזה. בסופו של דבר עמד הצוות במבחן שהוצב לו, איחד את הנבחרת אחרי הכישלון באליפות אירופה, ונתן תקווה לקראת שנה הבאה שניתן לעשות הישג גם בליטא 2011. ציונם – 7