להגיע לחלל: מי ימלא את החור של יצחקי במכבי תל אביב?

בשני המשחקים הטובים ביותר של מכבי תל אביב עד כה, מול אולימפיאקוס, פתח זיו כקשר שמאלי. הנתון הזה לא מפתיע. זיו, להזכירכם, הוא לא מגן טבעי. להיפך. יש לו יכולות התקפיות מוכחות ולכן כשהוא משחק בקישור, הוא לא פוגע במשחק ההתקפי ונותן את הבלאנס שכל כך דרוש לקבוצה עמוסת כוכבים ואגו. כשזיו שיחק בקישור, מדוניאנין השתחרר ממשימות הגנתיות טקטיות שהוא לא אוהב/יודע/רוצה לעשות, הצהובים היו פחות חדירים מהאגפים והעומס מצמד הקשרים האחוריים ירד. בהרכב ששיחק מול היוונים, מכבי הייתה שלמה יותר, יציבה יותר ובעיקר מאוזנת וזה עזר לה להבליט את האיכויות ההתקפיות שלה. מספיק להיזכר בתצוגות ההגנה הכושלות בפריס ומול מכבי חיפה כדי להבין שהצהובים, במיוחד ללא ברק יצחקי, חייבים להשיב לעצמם את האיזון.

בכל פציעה קשה יש גם שחקן שמרוויח. שחקן מחליף שנכנס למרכז הבמה ומקבל הזדמנות, גם אם זה מצריך ממנו לעשות התאמות. סמי חדירה, לדוגמה, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, הסתגל לעמדה של מיכאל באלאק וסידר לעצמו חוזה מיליונים בריאל מדריד. אלירן עטר נמצא בסיטואציה דומה. מעמדו ברוטציה השתפר בעקבות הפציעה, אבל עליו לשנות גישה. במשחקים הראשונים של העונה, עטר נראה אבוד. פציעה קלה מנעה ממנו ליטול חלק ברוב משחקי ההכנה ובכלל נראה שה-כוכב של שכונת התקווה מתקשה למצוא את מקומו בצהוב. על מנת להיכנס למשבצת של יצחקי, עטר יצטרך לעבוד יותר במגרש ולהבין שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחכות ברחבה, אלא לרדת אחורה, לבנות לעצמו מצבים ולהסתגל לעמדת החלוץ השני. לעטר יש חלון צר של הזדמנות כי אם העסק לא יילך, במכבי ימהרו להביא חלוץ רכש.

בכל הקשור לכישרון, טכניקה ודריבל, מדוניאנין הוא כנראה השחקן הטוב ביותר בליגת העל. אלא שמספר בעיות מונעות מהבוסני להבליט את עליונותו. ראשית, בגלל משחקו האיטי, קל יותר לשמור עליו ובכך להוציא את העוקץ ממרכז השדה של הצהובים. שנית, וזו הנקודה החשובה יותר, מדוניאנין אולי גדול על הליגה, אבל אין לו ניסיון בהובלת קבוצת צמרת. בקריירה שלו, הבוסני היה שחקן מוביל בקבוצות תחתית (ספרטה רוטרדאם, ויאדוליד) או שחקן משני באלקמאר. זה בדיוק מה שמבדיל אותו מיצחקי. לא פלא שבשבועות הראשונים של העונה, מכבי תל אביב הפכה לקבוצה של יצחקי. בהיעדרו, מדוניאנין יצטרך לקחת את המושכות. אל תצפו ממנו לשרוף שטחים, אל תצפו ממנו לרדוף אחרי מגנים, אבל בהחלט אפשר לצפות ממנו למהלכים מבריקים ובעיקר למלא את המטרה לשמה נרכש – להפוך לבעל הבית החדש.

קולאוטי היה ההחתמה הראשונה מבין 11 שחקנים הרכש שהגיעו הקיץ לקרית שלום. כלומר, בבסיס הפרויקט של נמני וגולדהאר עמד חלוץ מרכזי, מספר תשע קלאסי, שאמור לספק את השערים. בעמדה החשובה הזו, במכבי תל אביב לא הסתכנו בהחתמת זר, אלא הלכו על שם מוכח, שכבש כאן 39 שערי ליגה בשלוש עונות במכבי חיפה. ואכן, שיטת המשחק של הצהובים סובבת סביב קולאוטי. הקבוצה כולה עובדת בשבילו וממנו מצפים לסיים. הפציעה של יצחקי פוגעת בקולאוטי, שכן שיתוף הפעולה ביניהם רק החל להתפתח. בפתיחת העונה, קולאוטי נראה קצת חלוד. אחרי הרבה שעות ספסל בגרמניה, הוא לא רגיל לאינטנסיביות ולראייה, הפציעות הקלות מהן הוא סובל. אלא שללא יצחקי, לקולאוטי אין עוד זמן חסד.

כשאוואלד לינן, מאמנה המפוטר של אולימפיאקוס, נדרש להסביר את הסיבות להדחה בבלומפילד הוא ענה בפשטות: "ברק יצחקי עשה את ההבדל". המאמן הגרמני הסביר ששחקני ההגנה שלו התקשו להסתדר עם המהירות, הדינמיות והתנועה הבלתי פוסקת של החלוץ. מבט על הסגל הנוצץ של הצהובים מגלה שחקן בולט אחד שיכול לגלוש בטבעיות למשבצת של יצחקי - בוזגלו. יש לו את זה. את הכישרון, המהירות, הכושר הגופני, קצב המשחק, הדריבל ויכולת המסירה. שנתיים שהוא בקרית שלום. הגיע על תקן הבטחה ענקית, אבל סבל משלל בעיות שמנעו ממנו לפרוץ ובעיקר לגבש לעצמו מעמד בקבוצה. בהקשר הזה, הפציעה של יצחקי יכולה לשחק לטובתו. בוזגלו הוא המועמד הטבעי להיות מוסט לעמדת החלוץ השני בה הוא יקבל יותר חופש פעולה להביע את היצירתיות שבמשחק שלו. עבורו, זאת בדיוק ההזדמנות לקבע את מעמדו במכבי תל אביב ובכדורגל הישראלי.