לוזון, שומע?

"רבים אוהבים להשמיץ את הכדורגל הישראלי. בלי סיבה. מבקרים אותי לא פעם על הגדלת הליגה, אבל היא הצעד הטוב ביותר שלי. הכדורגל הישראלי משוחק היום גם בפריפריה". את הדברים האלו אמר יו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון בראיון ל'ספורט הארץ' בינואר האחרון. זה לא היה הראיון היחיד שבו לוזון הזכיר את הפריפריה. הפריפריה היא עלה התאנה הגדול שלו, הפריפריה אליה, לגרסתו, הוא הביא את החגיגה הגדולה של הכדורגל הישראלי. שם החל התהליך שיביא את הענף הפופולארי לכל בית בישראל וכל ילד בישוב מרוחק יוכל ליהנות ממנו. האומנם כך?

גם שמעון הדרי, איש שנולד, עבד ועדיין עובד בפריפריה, רצה לחשוב כך. היום הוא מאמן אחי אחי נצרת, אבל לא רק עיי החורבות שהשאירו לו שכנעו אותו שהסיסמאות של לוזון ריקות מתוכן. "הגדלת הליגה גרמה לשקיעת הפריפריה אל מעמקים שליליים, זה מביא את האגודות לשואה כלכלית", אומר הדרי. "הדוגמה הקלאסית היא הפועל בית שאן, שנעלמה ממפת הכדורגל. גם אחי נצרת, לולא בית המשפט, הייתה נמחקת, ובכלל, מה היה קורה בקרית שמונה לולא איזי שירצקי? קבוצות כאלה יכולות לקבל מכת חשמל, ולהימחק. אם אין ספונסרים רציניים, הקבוצות מתמוטטות".


להדרי קל להביא את אחי נצרת כדוגמה: "הולך להיות אצלנו תהליך ארוך מאוד. יש הקפאת הליכים ופירעון החובות נדחה למועד מאוחר יותר. בלי קשר, אנחנו צריכים להתחיל את הליגה עם מינוס תשע נקודות. הקבוצה הזו נגעה בליגת העל, ויתרה על התשתית המקומית שלה בשביל החלום, ועכשיו היא הרוסה כשצריך לבנות הכל מאפס. כל הרעיון והשיטה של ליגת 16 זו אשליה ואחיזת עיניים. ליגה של 16 קבוצות לא יכולה להתקיים. צריכות להיות 12 קבוצות, שמתוכן שמונה יוכלו לקיים את עצמן ולהוביל. ככל שאתה מגדיל את הליגה, אתה מוצא יותר פערים".

מי שהצליח לחזות כמעט במדויק מה שצפוי לעבור על הקבוצות הקטנות עם הכניסה לליגת 16 הוא רן בן מלכה, שהכין עבודת המאסטר האקדמית שלו לפני כשנתיים בנושא "מטרות בעלי המועדונים ומקסום התועלת": "ההתאחדות כשלה להבין את הבעיות האמיתיות והעמוקות של הליגה והחליטה על פיתרון מלאכותי. חשוב לציין שבשמירה על המצב הקיים, הגדלת מספר הקבוצות יכול להביא לקריסה כלכלית של קבוצות קטנות ולחוסר יכולת להתחרות בקבוצות הגדולות יותר לאורך עונה שלמה".

בן מלכה התבסס בעבודתו על עבודה שנעשתה בליגה האנגלית בשנות ה-70. "המצב שם אז היה דומה לשלנו כיום", הוא מספר. "נכנסו משקיעים עם הרבה כסף, מה שיצר אי שוויון. המטרה שלי הייתה לבדוק מה מטרת בעלי המועדונים, וכחלק מההצעה שנתתי בעבודה, טענתי שיש לבצע צעדים משלימים במידה ורוצים להגדיל את הליגה, למשל לקחת את אי השוויון ולצמצם אותו עם הענקת בונוסים לקבוצות שמעפילות ליגה, כדי שבשנה הבאה הן תוכלנה להתמודד טוב יותר בליגה. חוץ מזה, אפשר ללכת לקראת הקבוצות הללו עם חלוקת פדיון שווה, כמו שעושים בגביע, וליישם את זה בליגה, כך שאם נכנס אוליגרך או איש עם כסף כמו גולדהאר, שהקבוצות האחרות ירוויחו מזה".

לופא קדוש, עוד מומחה פריפריה, מחזק את גישת המחקר: "יש קבוצות שבכלל מגיעות להרפתקה הזו כדי לעשות כסף לשנה או לשנתיים לצורך סגירת חובות, ולהמשיך הלאה. לכדורגל הישראלי זה לא עשה טוב. מה שצריך לעשות זה להעלות את תקציב המינימום, כי כיום קבוצות ניהנות מתקציבים של הטוטו והרשויות המקומיות, ובמיליון שקל מעמידים קבוצות".

קדוש לא מתכוון לקבוצות כמו הפועל רמת גן, שהעונש הקל שספגה מההתאחדות על העבירות החמורות שביצעה בעונה שעברה זכה לביקורת מוצדקת. רמת גן, לעומת אחי נצרת, נהנתה מרוחב ליבה של בקרת התקציבים, שנראה שהתאימה את עצמה לאג'נדה של אבי לוזון ועשתה הכל כדי שהקבוצה לא תתפרק למרות העבירות. ספק אם זה מבטיח עתיד להפועל רמת בליגת העל.

קבוצה נוספת שנראית לא מוכנה לליגת העל היא הפועל אשקלון, שמצד אחד אשקלון תמשוך הרבה קהל, אבל מצד שני מתקשה לגייס שחקנים – כי אין מספיק כאלה בארץ. "ככה זה בקבוצה שאין לה שום דבר וכשאין שחקנים בשוק", אומר פרוספר אזגי, הבעלים. לפחות לו יש קהל, או פוטנציאל לקהל. האחרות, בדיוק כמוהו, לא אמורות להיות משודרות גם העונה על ידי ערוצי הטלוויזיה, וחלקן זכו לחשיפה גדולה יותר כאשר היו בלאומית. בנוגע לנושא הקהל הסיפור עצוב עוד יותר, והדרך היחידה לראות ילדים מהפריפריה יוצאים לראות משחק שהובא לאזורם במיוחד בשבילם, היא על ידי בעלי בית עם ממון רב.

בעירוני קרית שמונה המגרשים היו כמעט ריקים, והקהילה לא ממש התעניינה בכדורגל. גם בעכו ורעננה לא ממש עשו הכל כדי למלא את המגרשים, כנראה שלא מעט בגלל העובדה שהמשחקים לא שוחקו אצלן בבית. מי ששבר את הכלים בקיץ האחרון כדי לעשות מעשה ולגרום לקהל להגיע אליו, הוא איזי שירצקי, שהחליט להוריד את מחירי המנויים כמעט לאפס. מנוי למבוגר עלה 250 שקלים ואילו ילדים, נערים ונשים שילמו 20 שקלים (שזה פחות משקל למשחק ליגה). מה הפלא שכבר באוגוסט עשתה הקבוצה היסטוריה ומכרה למעלה מאלף מנויים, אך האם שאר קבוצות התחתית יכולות לעשות מעשה כזה?

"אנחנו עושים את זה לא רק כדי שהקהל יגיע", אומר שירצקי, "אלא מתוך המחשבה שהתושבים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם את המחירים שמשלמים בליגה. הגעתי למסקנה שאם אני רוצה שהציבור יבוא, אני צריך להוזיל לקהל משמעותית את הכרטיסים. החלטנו לוותר על ההכנסות האלה בשביל שיגיע יותר קהל, וזה מה שיקרה השנה בקרית שמונה. בכל משחק יהיו אצלנו השנה 3,000 או 4,000 אוהדים".

להפועל באר שבע אין בעיה של קהל, אבל נציגיה יודעים שהיא לא דוגמה מייצגת. "אנחנו הבאנו קהל אפילו בליגה השנייה. אין לזה פיתרון קסם, כי יש קבוצות שלא משנה כמה נכון הן יעשו את הדברים, הן אף פעם לא יוכלו למשוך את הצופים", אומר אסי רחמים. שמעון הדרי חושב שזה פתיר: "ללא מעט קבוצות יש איצטדיונים שמכילים מינימום 5,000 צופים, אבל בליגת העל יש רק חמש או שש קבוצות שיכולות להביא לפחות את הכמות הזו, אז למי שומרים את הכיסאות? הפועל עכו מביאה מאה צופים כשיש להם יציע ל-5,000, אז מה יקרה אם הן יוזילו את הכרטיסים?".

נכון לעכשיו, הפועל אשקלון מתקשה לגייס ספונסר שהולם את מעמדה בליגה העל (אזגי: "ספונסר לא יכול לבוא לקבוצה כמו אשקלון ולתת לה שקל וחצי כי יש מחיר לספונסר. אני כבר לא נמצא בליגה הלאומית במצב שספונסר שיבוא, ואני אצטרך להגיד לו 'תודה רבה'"), וקשה להאמין, לאור בניית הקבוצה שם, שהיא תהיה נקודת האור שתשמש דוגמה לאבי לוזון בפעם הבאה שהוא ידבר על הפריפריה.

"פעם היה יותר קשה להעפיל ליגה ולהתמודד, כשהייתה קבוצה אחת או שתיים שהיו מתנדנדות בין ליגת העל ללאומית", מסכם לופא קדוש. "היום, עם השיטה של לוזון, שלא קיימת באף מקום בעולם, הקבוצות נמצאות כל הזמן תחת לחץ, ובלי קשר הן מקבלות פריבילגיות שלא מגיעות להן. הלכו על הגדלת הליגה, אבל למה לא לעשות את זה בהדרגה? אני מרגיש שעשו קרחאנה מכל הכדורגל שלנו".