בוחן מציאות: על הבעיות הרבות של נבחרת ישראל בכדורסל

לפני שש שנים בדיוק, באוגוסט 2004, קיימה נבחרת ישראל בכדורסל את אחד האימונים הדרמטיים בתולדותיה. טוב, "קיימה" זו לא המילה המדויקת, "התכנסה" תתאים יותר, זאת משום שאף שחקן לא רץ. האימון לקראת טורניר הכנה בפולין פוצץ אחרי שהשחקנים סירבו להישמע להוראות המאמן מולי קצורין, והחליטו להישאר ולדון עם יו"ר איגוד השחקנים ניר אלון בנוגע לביטוח, שטרם הוסדר באותו זמן. קצורין, שדווקא היה מאלה שדחפו לביטוח השחקנים, איבד את סמכותו, הקפטן מאיר טפירו איים לפרוש מהמדים הלאומיים, ובאיגוד החליטו לקחת לו את סרט הקפטן. כולם כעסו על כולם, חוסר הבהירות והמתח חברו לכישלון קמפיין מוקדמות יורובאסקט 2005, ונבחרת ישראל בכדורסל הייתה המקום האחרון שכיף להיות בו.

שש שנים קדימה, הכל שונה. "האווירה הטובה היא הכוח שלנו", קובע פורוורד/סנטר הנבחרת אורי קוקיה. "מהיום הראשון של האימונים זה בלט בנבחרת, זה התחיל מאריק דרך עודד ודן וכל הצוות, אווירה מצוינת, כיף באימונים, הם הבינו את הצרכים של כל אחד, זה התחיל מראש המערכת ועבר בין כולם. כשיש יחסים טובים בין השחקנים לצוות, השחקנים מרגישים יותר טוב במגרש ומרגישים שיש להם יותר מקום לעשות דברים, יש יותר ביטחון וזה נראה בבירור".

לנבחרת יש המון כישרון, זה ברור, הכישרון הזה יוצר סגל עמוק שנותן לצוות המקצועי כלים רבים, גם זה ברור, אבל למרות כל זאת ישראל הפסידה לפינלנד, נבחרת שרחוקה מלהיות אחת מאריות אירופה. ההפסד הזה יביא את הנבחרת דרוכה יותר, או אולי לחוצה יותר, למשחק החשוב נגד מונטנגרו בשבת. מהן נקודות החוזק של הנבחרת הנוכחית אשר מבדילות אותה מקודמותיה, ויכולות לסייע לה להתגבר על מונטנגרו, ומהן המחלות הישנות שעדיין מקננות בתוכה?

"כשיש לך כל כך הרבה שחקנים מוכשרים זה מוריד לחץ מכל אחד ואחד, עוזר מבחינה מקצועית ומוסיף לביטחון", אומר גיא פניני, "זאת דינמיקה שבה הכל יכול לקרות, וזה רק נותן לנו יתרון כי אפשר לשחק בהרבה וריאציות".

הלפרין הוא דוגמה לאחד שנהנה מכך. הגארד, ששבע מרורים מהקהל והתקשורת בישראל, כיכב בנבחרת גם בטורנירים קודמים, אבל הפעם, כשלצדו משחקים לא מעט שחקנים מוכשרים ומנוסים, נראה כי העומס והלחץ שנבעו מהציפיות ממנו, נעלמו. במוקדמות יורובאסקט 2009, לדוגמה, רשם הלפרין ממוצע של 14.2 נקודות ו-3.8 אסיסטים ב-31.2 דקות משחק. בשלושת משחקי מוקדמות יורובאסקט 2011 רשם ממוצע של 17.3 נקודות ו-2.3 אסיסטים ב-26.7 דקות משחק. פחות דקות, יותר תרומה. הלפרין פורח בנבחרת.

אחרי פרישת מאיר טפירו הנבחרת כשלה ביורובאסקט, והסגל שלה היה פחות כישרוני מהנוכחי. חלק מהשחקנים הבשיל והתבגר, וכמובן שדייויד בלות'נטאל הוא מתאזרח איכותי יותר מג'רון רוברטס. "בכל ערב נתון יש שלושה-ארבעה שחקנים שמובילים ויכולים להכריע", אומר קוקיה, "יש לנו גם עוד שלושה משחקים במספר קטן של ימים, וכדי לנצח צריך סגל רחב, כי ככה שומרים על השחקנים יותר טריים". למרות העומק והקבוצתיות יש לנבחרת היררכיה. כספי, הלפרין ובורשטיין מובילים בדקות המשחק ופרמטרים הסטטיסטיים המשמעותיים, וברגעים הקריטיים במשחקים היו אלה בורשטיין, ובעיקר הלפרין, שלקחו פיקוד.

"כשאתה מצליח הפחד מכישלון גדול, והפסיכולוגיה אומרת שתעשה הכל כדי לשמור על ההישג ולא להעצים אותו", מסביר פסיכולוג הספורט ארנון צפריר מדוע הנבחרת כשלה במשחקה הקודם. "בכדורגל, לדוגמה, קבוצות מובילות ונסוגות לאחור". ישראל הובילה במרבית המשחק מול פינלנד אך לא ידעה לשבור את רוח היריבה, לייצר מומנטום שיהפוך את המשחק לקל, ונשברה בעצמה.

"הנבחרת הייתה בנחיתות מנטלית ברורה מול פינלנד, כי רק לה היה מה להפסיד", מוסיף צפריר, "המצב הכי קשה לספורטאים זה להיקלע למשחק צמוד מול יריבה נחותה אחרי שהם חוו רצף של הצלחות. זה טבעי ונורמלי להפסיד במצב כזה, והצוות המקצועי חייב להקרין לשחקנים ולסביבה שמדובר במעידה שהיא חלק מקמפיין ולא יותר מזה".

אז אולי מקצועית יש יותר כלים ויותר שחקנים שמסוגלים להכריע, אבל במשחקה הצמוד הראשון בשלב המוקדמות הנבחרת כשלה, והראתה שאינה מסוגלת להתעלות מעל הכתרים שקשרו לראשה ולנצח יריבה נחותה ממנה. שיבק ניסח את אותה בעיה נושנה בצורה קולעת: "ההפסד לפינלנד די אופייני לנו".

בשנים האחרונות מאיר טפירו היה הדומיננטי בנבחרת. ברצונו או שלא ברצונו, בשל מיעוט הכישרון יחסית לנבחרת הנוכחית, הכדורסל ששיחקה בזמנו ישראל היה הסגנון שלו: מעט אטי, חצי מגרש, הרבה פיק אנד רול. במוקדמות יורובאסקט 2007, לדוגמה, רשמה הנבחרת ממוצע של 75 נקודות ו-14 אסיסטים במשחק. במוקדמות יורובאסקט 2009 היא עלתה לממוצע של 86 נקודות ומסרה 15.5 אסיסטים. בשלושת משחקיה בקמפיין הנוכחי המספרים קפצו לממוצע של 91 נקודות, ו-16.3 אסיסטים.

אבל לא רק סגנון המשחק הופך את הנבחרת לאטרקטיבית יותר. "כמעט כל אחד השנה עשה קפיצה, ולכן גם יש הרבה הייפ סביב הנבחרת", אומר פניני, וגם מול מונטנגרו ההיכל צפוי להיות מלא. הקהל הישראלי התגעגע לאליהו, הלפרין ובורשטיין ששיחקו בחו"ל, ובעיקר סקרן לראות את עמרי כספי בפעולה.

הבעיה היא שהאיזון והעומק משפיעים בעיקר על הצד ההתקפי, ובצד ההגנתי הנבחרת מתמודדת עם אותן בעיות ישנות. יניב גרין אמר לאחר ההפסד לפינלנד ש"צריך לשים סוף לסיפור ריבאונד ההגנה", ונגע בנקודה קריטית לקראת המשחק נגד מונטנגרו, נבחרת עם קו קדמי מצוין. יריבות הנבחרת לקחו מולה 14.6 כדורים חוזרים בהתקפה, ואם הכמות לא תרד במוצאי שבת, יהיה קשה מאוד מול ניקולה פקוביץ' וחבריו.

מתוך 15 הנבחרות במוקדמות ההגנה הישראלית מדורגת במקום ה-13 עם ממוצע ספיגה של 81 נקודות. מביך בהשוואה ליריבות בבית, ולשמות שמאיישים את בתי המוקדמות. החילופים האוטומטיים בהגנה אפשריים הודות לריבוי הפורוורדים והאתלטיות שיש בנבחרת, אך זה עדיין לא פתרון ליכולת אישית הגנתית. "לימונד, נעימי ואוחיון כישרוניים ויהיו פיגורות, הם עדיין לא פרצו מבחינת הנבחרת", אומר עמית תמיר. "הם צריכים קצת יותר ניסיון, ביטחון ודקות וזה יבוא עם הזמן. יותם וטל צריכים להוביל כרגע את הנבחרת ולהכניס את השאר לעניינים". עומאר קוק אינו מרבה לקלוע אבל הוא המנוע של מונטנגרו ולישראל אין גארדים שמסוגלים לשתק אותו, העבודה והמאמץ חייבים להיות קבוצתיים.

"צריך יותר מאמץ קבוצתי באספקט של הריבאונד, במיוחד כשיש חיסרון בגובה", מוסיף תמיר. "צריך לרווח את משחק ההתקפה לפינות, לחטוף כדורים בהכנסה שלהם לצבע וללחוץ על הגארדים כדי שיהיה להם קשה להכניס את הכדור פנימה". אז נכון, הנבחרת הנוכחית התקפית ומשחקת כדורסל שובה עין, אבל בצד השני של המגרש יש מקום לשיפור. מול מונטנגרו זה יהיה דו-קרב של סגנונות, המהיר שלנו והאטי שלהם, וריבאונד ולחץ על מובילי הכדור יהיו קריטיים לגבי זהות המנצחת. בשני הפרמטרים אין לישראל יתרון.

לפני שלוש שנים, באוגוסט 2007, ביצת הכדורסל הישראלי דיברה רק על חתונת אחיו של ליאור אליהו. הכוס טרם נשברה, אבל היחסים בין הפורוורד למאמן צביקה שרף התנפצו לרסיסים. השחקן ביקש משרף להישאר, המאמן סירב לשחררו כי היה זקוק לו מאוד מבחינה מקצועית במשחק הנבחרת באוקראינה, והרוחות סערו. מאז הקרע בין השניים העמיק, אך בקמפיין הקודם התאחה, אולם ברור כי בניגוד למאמנים הקודמים של הנבחרת, צביקה שרף ומולי קצורין, שיבק ועוזריו מביאים סגנון שונה, ענייני יותר, רגוע יותר. בלי נאומים פטריוטים, בלי הערות על הגילוח.

"יש לצוות המקצועי חלק מאוד גדול באווירה הטובה", אומר פניני. "מהאימון הראשון הקו היה שתהיה אווירה טובה בנבחרת, זה המפתח להצלחה. ידענו שיהיו הרבה שחקנים מוכשרים, ושמאבקי אגו יעשו לנו רע, אבל הצוות המקצועי השרה אווירה טובה, בלי לחץ, ידע לחלק את העומס באימונים ולכוון את המשחק למי שצריך".

אבל לא לעולם חוסן. אווירה טובה תורמת רבות לקבוצה, אבל נסמכת על הצלחה ספורטיבית. "לשחקנים יש רגשות מעורבים כשהם באים לקמפיין נבחרת כי זה על חשבון החופש ותקופת הבנייה וההכנה, שהם קריטיים ליכולתם המקצועית. מצד שני, הנבחרת היא משהו מיוחד", אומר צפריר. "אם האווירה בנבחרת לא טובה וגם לא מצליחים, אז הרגשות המעורבים מקבלים הטיה לכיוון הרגש השלילי, הם אומרים 'אני מבזבז את הזמן'". הפסד למונטנגרו – לא ממש הפתעה מרעישה נוכח כושרה המצוין של היריבה – ייצור לחץ רב ומתח בנבחרת, ואז כבר יהיה קשה מאוד לשמור על האווירה החיובית.

"אווירה טובה נמדדת לא בניצחונות, והמבחן של האווירה הוא אחרי הפסדים", מוסיף צפריר. "ההפסד לפינלנד הגיע בזמן טוב כי עדיין אפשר לתקן, ואפשר ללמוד איך לעבור אותו. נבחרת שלא חוותה כישלון היא פחות חסינה, יותר רכה, לא עברה מבחן של התגברות על הפסד מבחינה מקצועית ומנטלית, ממש כמו בני אדם שאם אינם חלו אז גופם לא מחוסן".

היו לישראל נבחרות שהגיעו רחוק למרות שהיה בהן מעט כישרון ואווירה לחוצה, והיו כאלה שהחיבור הטוב בין השחקנים והשמות המפוצצים על הפרקט הוביל אותם לשומקום. "אנחנו שווים מקום באליפות אירופה", סבור גיא פניני, "לא משנה איך ומתי – אנחנו צריכים להיות באליפות אירופה בליטא, וצריכים לעבוד יותר קשה כדי שזה יקרה". לישראל הנוכחית יש לא מעט יתרונות, אך גם חסרונות והאתגר של השחקנים והצוות המקצועי פשוט – שאלה יעלו על אלה. מונטנגרו תהווה מבחן אמיתי ראשון לעוצמה שיש לנבחרת הזו, לניצול הכישרון שבה, ולחוזקה המנטלי.