פותחים עונה באנגליה

יש קוסם, אין הוקוס פוקוס: על האתגרים שעומדים בפני אברהם גרנט בווסטהאם

האוהדים חושבים שמדובר בברצלונה, אבל הסגל מוגבל. הבעלים מתערבים בכל דבר, אבל המאמן חייב שקט. ווסטהאם פותחת עוד עונה מלאת ציפיות, ואברהם גרנט עומד לגלות שהאתגר מורכב אפילו בשביל קוסם מיומן

רועי פרייס

כדי לקבל טעימה קטנה מהאתגר שניצב בפני אברהם גרנט העונה, צריך לחזור לרגעי הלחץ של ווסטהאם בסיום העונה שעברה. יומיים בלבד אחרי ההפסד הביתי 3:1 לוולבס, שהשאיר את הפטישים נקודה אחת מעל הקו האדום ושלוש נקודות מהמקום ממנו יורדים לליגה השנייה, אחד הבעלים של המועדון, דייויד סאליבן, מאס במצב של הקבוצה ופירסם מכתב אישי באתר הרשמי. "מאוד כעסתי על הצורה הלא מסודרת בה שיחקנו, כשאפשרנו לוולבס להיראות כמו מנצ'סטר יונייטד", כתב והעביר את האחריות לעבר המנג'ר ג'יאנפרנקו זולה: "יש לנו כמה שחקנים מאוד טובים, אבל זה לא מתגבש לכדי קבוצה. הטבלה לא משקרת, אנחנו פשוט קבוצה גרועה". סאליבן לא עצר שם והגדיר את הקבוצה כ"פאתטית ועלובה" והודיע שכבר מהמשחק הבא הוא מצפה לשיפור דרסטי.

ההתקפה החריפה הזו לא הגיעה יש מאין. היחסים בין זולה לסאליבן נקלעו למשבר כבר חודש לפני כן, כשהאחרון הזהיר את השחקנים כי יקצץ להם את השכר אם לא יתחילו לנצח, מה שגרר ביקורת חריפה מהמנג'ר האיטלקי. אך סאליבן לא הסתפק בכך והסביר שזולה הוא "רכרוכי מדי" כדי להצליח כמנג'ר. ההאשמות של בעל הבית הגיעו גם לאוזניו של הקפטן מאתיו אפסון, שטען: "הדברים שסאליבן אומר הם פשוט לא רלוונטיים. אם הוא רוצה להביע את דעתו, שיעשה את זה, בכל זאת הוא היו"ר, אבל כשחקן אני יכול לומר שזה ממש לא עוזר לשחקנים".

בסוף העונה, כצפוי, נפרדו הצדדים לאחר שזולה ו-ווסטהאם הצליחו להישאר בליגה למרות עונה רעה במיוחד. אברהם גרנט מונה למחליפו של האיטלקי כשהוא מודע לחלוטין לבעייתיות שקיימת בהנהלת הקבוצה, שפרט לסאליבן, שמחזיק ב-30 אחוז מהמועדון, כוללת גם את דייויד גולד (30 אחוז) ובנק השקעות איסלנדי (40 אחוז). כבר עתה ברור: ההתמודדות עם ההנהלה עומדת להיות משימה מסובכת עבור גרנט, אבל לצערו, זה ממש לא האתגר היחיד שעומד בפניו בווסטהאם מודל 2010/11.

עוד בוואלה! NEWS

"כאילו קניתם את זה בחנות": מי אחראי לאמנות הזו? התשובה תפיל אתכם

לכתבה המלאה

ההנהלה

הבוסים החדשים של גרנט היו טיפוסים צבעוניים עוד הרבה לפני שנכנסו לכדורגל. את הונם הם עשו מעסקים די מפוקפקים (הפקת סרטי פורנו), לאפטון פארק הם הגיעו אחרי 17 שנה בבירמינגהם, ועכשיו, כאוהדים ותיקים של ווסטהאם, הם מעורבים בכל פרט שנעשה בקבוצה. הפעיל מביניהם הוא גולד, שהרולס רויס הלבנה שלו הפכה לדיירת קבע במתחם האימונים צ'דוול היט, וכך הפך לאורח קבוע בחדר ההלבשה של הקבוצה. גרנט לא אהב את זה וכבר הזהיר את הבעלים. "אני המנג'ר ורק אני אבחר את השחקנים ואבנה את הסגל והם (ההנהלה) יודעים את זה", אמר בנחרצות, "אני לא יכול להסכים לשום דבר אחר, ולא יכול לעבוד בקבוצה שמישהו אחר יחליט לי על שחקנים".

דייב אוואנס, כתב השבועון המזרח לונדוני "ניוהאם רקורדר", מתחיל להריח מתחים פוטנציאליים. "ממש לא קל לאמן תחת בוסים כמו דייויד סאליבן ודייויד גולד (המכונים גם The Davids – ר.פ), שאוהבים להביע את דעתם על כל דבר שקורה במגרש ולעשות את זה באופן ציבורי ומעל דפי העיתון", גורס אוואנס, "התקווה הכי גדולה היא שגרנט יידע להתמודד עם הלחץ העצום הזה. הוא יותר מנוסה, עבר כבר הרבה דברים בקריירה שלו וינהג אחרת לגמרי מהצורה בה נהג זולה, שהיה מאוד לא מנוסה ומחוספס. גרנט כבר הודיע באופן ברור שרק הוא יבחר את השחקנים ושלא ייתן לאף אחד להתערב לו בשיקולים המקצועיים".

מרטין ליפטון, כתב ה"דיילי מירור", מספק את הזווית שלו: "סאליבן וגולד הם אנשי אסקס ואוהדי ווסטהאם מילדות. בירמינגהאם הייתה פשוט הזדמנות השקעה עבורם ודרך לצבור פרסום לעסקים השונים שלהם בתעשיית הסקס. היה ברור שהם רק מחפשים את הדרך החוצה משם. הם הרוויחו כסף מהמכירה והיו מאושרים להיפטר מהמועדון. ברגע שזה קרה, זה היה רק עניין של זמן עד שהם יפנו לקנות את ווסטהאם. אבל גם כאן הם מצפים להחזר של ההשקעות שלהם". על מערכות היחסים שלהם עם מאמנים, אומר ליפטון: "הם משתדלים לתת למנג'ר זמן לעבוד, אבל הסבלנות שלהם היא לא נצחית".

האוהדים

אחת הבעיות הגדולות של ווסטהאם לאורך ההיסטוריה ובעיקר בשנים האחרונות היא הציפיות ממנה, שנראות תלושות לחלוטין מהמציאות. אם תרצו, האוהדים של ווסטהאם מייצגים נאמנה את הצורה בה נתפסת נבחרת אנגליה בקרב האוהדים שלה, שחסרת פרופורציות למידת ההצלחות שלה. לשם המחשה, ההישג הגדול ביותר של ווסטהאם בעשור האחרון היה ההעפלה לגמר הגביע ב-2006 והמקום השביעי בליגה ב-2001/2, כשעונה לאחר מכן ירדה לליגת המשנה. אך הקהל באפטון פארק מעולם לא הסתפק בעונה סבירה באמצע הטבלה, ובנוסף תמיד דרש מהמנג'רים שאימנו את הקבוצה כדורגל אטרקטיבי, התקפי ושובה עין. הדבר הפך לחלק בלתי נפרד מהפילוסופיה של המועדון, והוביל את האוהדים להעלות למעמד של כוכבים שחקנים יצירתיים כמו פאולו די קאניו, ג'ו קול, קרלוס טבז (על אף ששיחק רק עונה אחת במועדון), סקוט פארקר ואפילו איל ברקוביץ'.

לכן, כשמסתכלים על המינוי של גרנט, קשה שלא לתהות: האם הוא האיש המתאים ביותר כדי לספק את מאווייהם של אוהדי ווסטהאם? בכל זאת, גם מעריציו הגדולים ביותר יתקשו לומר שהישראלי הציג שיטות משחק נועזות וכדורגל אטרקטיבי לאורך השנים. "אוהדי ווסטהאם תמיד רוצים לראות כדורגל אטרקטיבי", טוען אוואנס, "מי שלא משחק כדורגל התקפי לא שורד שם. גרנט מעדיף לשחק בשיטת 4-5-1, שזו לא השיטה הכי מלהיבה בשביל הקהל, וגם במשחקי הידידות הכדורגל שלו לא היה הכי מלהיב. אבל הדבר הכי חשוב לגרנט הוא להפוך את הקבוצה ליציבה ומנצחת. הוא כבר הצהיר שזה ייקח זמן ולא עושים דברים כאלה בחודש או חודשיים".

ליפטון מנסה לנתח את האבטיפוס של אוהד ווסטהאם ומידת ההתאמה שלו לכדורגל של גרנט. "רוב האוהדים הם לבנים ממעמד הפועלים, ורובם מגיעים ממשפחות של עובדי נמל או מפעלים", מסביר ליפטון, "החלק המזרחי של לונדון הוא קשה מאוד וזה מבטיח שהאווירה בתוך אפטון פארק היא תמיד חזקה. כמו כל האוהדים, גם הם נפלאים כשהקבוצה מנצחת, אבל יכולים לפנות מהר מאוד נגד מנג'ר שלא מספק את הסחורה. מה שהקהל ירצה לראות מגרנט זה שיש תוכנית משחק מסודרת ותכנית לשיפור תמידי".

הסגל

מעבר לנושאים המנהליים והארגוניים, יש כמובן את הכדורגל עצמו. גם כאן לגרנט לא מחכה דרך קלה. ווסטהאם נחלצה בעונה שעברה בעור שיניה מירידה לצ'מפיונשיפ, לאחר שסיימה עם מאזן עלוב של 35 נקודות ונהנתה מכך שפשוט היו שלוש קבוצות מחרידות כמו פורטסמות, האל וברנלי. מהבחינה הזו המצב הולך להיות קשה בהרבה העונה, כשאת שניים מתוך שלושת המקומות שהתפנו בפרמיירליג תפסו קבוצות לא רעות כמו ניוקאסל ו-ווסט ברומיץ', שגם אם ייקלעו למאבקי ההישרדות יהיו טובות בהרבה מאלה שנלחמו שם בעונה שעברה. מה שאפשר לומר כמעט בוודאות הוא שהפעם 35 נקודות לא יספיקו כדי לשרוד.

אחרי שצירף הקיץ לא פחות מחמישה שחקנים - פאבלו באררה, פרדריק פיקיון, תומאס היצלספרגר, ווינסטון ריד וטל בן חיים – נותרה לגרנט מטרה אחת בלבד עד תום חלון ההעברות: השארת סקוט פארקר בקבוצה. הקשר בן ה-29, שנבחר כבר שנתיים ברציפות לשחקן העונה של אוהדי ווסטהאם, קיבל כבר הצעות מפתות מטוטנהאם וליברפול הקיץ ולא מן הנמנע שיעזוב את אפטון פארק, למורת רוחו של המנג'ר הישראלי, שכבר הודיע כי הוא מתכנן לבנות סביבו את הקבוצה. פארקר עצמו הודיע כי יקבל החלטה סופית רק בשבוע הבא. מבחינת ליפטון, על הדשא לא ניצב בפני גרנט אתגר בלתי אפשרי: "המטרה של ווסטהאם העונה היא פשוטה מאוד – רק לעשות עונה טובה יותר מהקודמת. הציפיות הן מקום 12 ומעלה, ולהישאר כמה שיותר רחוק מהתחתית ומאבקי ההישרדות, אף על פי שיש לקבוצה לוח משחקים קשה מאוד, שיכול להוסיף לחץ".

בנוסף לקשר המצוין ואם יש עוד מסורת שחשוב לשמר בווסטהאם זו מסורת בניית שחקנים צעירים, במה שזיכה את המועדון בכינוי "האקדמיה". "ווסטהאם תמיד התגאתה בהיותה מקום טוב לצעירים לצמוח בו", אומר ליפטון, "כך היה כבר בשנות ה-60 וה-70 וזה דבר מאוד חשוב במועדון. אפילו בסגל הנוכחי יש כמה שחקנים, שחייבים להמשיך את המורשת. אחד הדברים הכי חשובים לאוהדים זה שיהיו במועדון שחקנים שגדלו בו ושהקבוצה לא תהפוך לתערובת של זרים כמו קבוצות הצמרת".

אין ספק שאם גרנט יצליח להתגבר על כל האתגרים הללו הוא יוכל לצאת לדרך ארוכה במועדון המזרח לונדוני, שמכוון גבוה מאוד. חודש אחרי שסאליבן וגולד רכשו את ווסטהאם הם הצהירו שהמטרה היא להביא את המועדון תוך חמש שנים להיות חברה קבועה בליגה האירופית וקבוצת אמצע טבלה ומעלה באנגליה. הקפיצה הגדולה קדימה אמורה לבוא מהחלום של השניים לעבור לאצטדיון האולימפי בלונדון, שמכיל 80 אלף מקומות וצפוי להחיל 25 אלף בעידן הפוסט אולימפיאדה, החל מעונת 2012/13. כרגע נראה שהסיכויים שלהם "לזכות" באצטדיון גבוהים בשל התמיכה של ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, ברעיון. עכשיו רק נותר לראות אם אחרי שהוצנח לתפקיד המנג'ר בצ'לסי משום מקום וירד ליגה עם פורטסמות המפורקת, יצליח אברהם גרנט להיות האיש שיוביל את הפרויקט הזה בשנים הקרובות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully