"אפילו על קטש הגדול אמרו שהוא רזה"

"איך שיובל הגיע מראש העין לגבעת שמואל, אחרי פגישה אחת איתי, הוא סיפר לי על היום שהוא נמצא בו עכשיו", נזכר השבוע יו"ר מ.כ הבקעה מוטי אמסלם בילד בשם יובל נעימי, שקיבל את הצ'אנס בעונת 2005/6. "הוא ידע מראש שהוא שחקן, הוא החזיק מעצמו שחקן, שיגידו מה שרוצים מסביב - הוא ידע שהוא טוב. נעימי היה בדיוק שבוע שחקן מספר 10. נסענו למחנה אימון באוקראינה, והוא קלע במשחק אחד 25 נקודות, ומשם הפך לכוכב. הוא נבחר לתגלית העונה באותה עונה, אסור לשכוח".

קחו כמה שנים קדימה, ותקבלו את אותו נעימי – חצוף, מעז, לא דופק חשבון, מודע לעצמו וליכולותיו ודואג שיידעו זאת. הרבע הראשון של המשחק בו ניצחה נבחרת ישראל את איטליה בבארי בשבוע שעבר היה הפכפך מאוד. אחרי הפתיחה האיטלקית המהממת חזרו שחקניו של אריק שיבק למשחק, אך לא הצליחו לבצע המהפך. ביתרון נקודה לאיטלקים, 10 שניות לסוף הרבע החטיא אראדורי המקומי שלשה. על הריבאונד השתלט יובל נעימי, ובמהלכו הראשון במשחק, שעט לכיוון הסל האיטלקי וקבע בזריקה אופיינית יתרון ישראלי. שחקן אחר היה שוקל לעשות מהלך שונה כמהלך הפתיחה שלו במשחק, אך נעימי לא מפחד להיכנס למשחק גם ברגעי המפתח.

המשך המשחק המצוין של נעימי, שסיים במקום השני בטבלת הקלעים של הנבחרת, לא הפתיע איש. הגארד לא ספר את השמות הגדולים שלפניו, הפגין ביטחון רב וגרם לאנשי טראמו האיטלקית לתסכול רב. למה? שבוע בלבד לפני כן ניהל המועדון האיטלקי מו"מ עיקש עם הפועל ירושלים על דמי השחרור שיקבלו בבירה על נעימי. האדומים דרשו 70 אלף יורו, האיטלקים הציעו פחות מחצי. לנעימי כבר חיכה חוזה של 250 אלף דולר, אבל את העונה הקרובה הוא יבלה שוב כמוביל של הפועל ירושלים. בכל אופן, אם שיבק חיפש ילד רע שיוכל לשנות לו משחקים מהקו האחורי, נראה כי נעימי הוא האיש למשימה.

אם לפני חמש שנים היו צריכים ראשי הכדורסל הישראלי לציין מי יוביל את הקו האחורי של נבחרת ישראל במוקדמות אליפות אירופה 2010, ככל הנראה השמות היו כוללים את יוגב אוחיון, רביב לימונד, יותם הלפרין ואפיק ניסים. אם לפני שלוש שנים הרשימה הייתה נערכת, היו יכולים להוסיף אליה גם את גל מקל ומורן רוט. עד לפני שנה איש לא חשב שיובל נעימי יהיה שחקן כה משמעותי בנבחרת ישראל, איש מלבדו.

התחנות בקריירה של נעימי עד כה מספרות כמעט את אותו סיפור. בכל קבוצה חוץ מאשקלון הוא לא הגיע בתור הכוכב, תמיד ציפו ממנו להיות השחקן שליד הכוכב המוביל, בכולן הוא הפך עד לסיום העונה לשחקן המשמעותי בקבוצה. "בנבחרת הוא משחק לצד השחקנים המובילים הכדורסל הישראלי, והוא מוצא את עצמו", מסכים מאמן הכדורסל עדי אזולאי, שעבד עם נעימי במהלך עונת 2007/8, "הגדולה אצל נעימי שלא משנה איפה ששמים אותו, הוא יודע למצוא את עצמו".

הכישרון של הרכז הירושלמי בלט לאורך כל הקריירה שלו, מה שעזר לו לתפוס מקום בכל קבוצה, "אף פעם לא היה חסר לו כישרון או ביטחון", אמר השבוע קורי קאר, ששיתף פעולה עם נעימי באשקלון, ועבר לפרט את הפלוסים והמינוסים של הרכז, "יובל הוא רכז קלע, הוא לא יוצר לשחקנים אחרים. הוא לא תמיד יודע לשלוט במשחק, הוא לא הרכז הטבעי בהבנת המשחק. הוא קלע, וקלעים צריכים את הכדור אצלם ביד. הוא אבל הוא השתפר מאוד ביכולות שלו לשלב את עצמו במשחק תוך כדי שילוב האחרים. הוא התבגר מאוד בנושא הזה".

כשמזכירים לנעימי עצמו את התהליך הארוך שעבר בקריירה שלו - משחקן מוביל בנוער של הפועל ירושלים, שלא שיחק בנבחרות הצעירות, ועד שחקן רוטציה בנבחרת ישראל - הוא מספר על הדרך שעבר. "חונכתי למצוינות, תמיד להאמין בעצמך. אם אתה לא תאמין בעצמך אף אחד לא יאמין בך", הסביר השבוע, "לגבי כל שחקן בנבחרת היו ספקות, לא ידעו אם יצליח, אם הוא מספיק מתאים לסיטואציה, אם הוא גבוה מספיק, אם יש לו קליעה טובה מספיק וכאלה. אפילו על עודד קטש הגדול אמרו שהוא רזה מדי. לשחקנים צעירים שאני מדבר איתם בירושלים, אני כל הזמן אומר שקודם כל חשוב להאמין בעצמך, זה הכלל הראשון שלי בחיים. משם זה התחיל, התווספו לזה עבודה קשה ואמונה בדת, שחשובה לי וחיזקה אותי ברגעי משבר. זה גורם לי להישאר על הקרקע, ככה מבינים איפה אתה ושדברים לא קורים סתם".

בשנים האחרונות צצות בהקשר של נעימי גם תהיות על האופי של הרכז הצנום. לא מעט אנשים אומרים שלמרות המראה של הילד הטוב, מדובר בשחקן כוחני, שמשתמש בכוח שלו על מנת להצליח. "כל הקבוצה ידעה שיובל יודע יותר מהכל, הוא יושב עם הבעלים לארוחות שישי", מספר שחקן בירושלים של השנתיים האחרונות, "תוסיף לזה את ההתנהגות היהירה שלו, ואתה לא צריך להוסיף מילים כדי שיצוצו שחקנים שפשוט לא יכלו להסתדר איתו". במהלך העונה אף יצא דיז'ון תומפסון כנגד נעימי בשיחה קבוצתית וטען לאנוכיות של השחקן. שחקניה הזרים האחרים של הקבוצה לא הסתדרו עם הרכז גם כן, והעלו בשיחות פרטיות טענות כנגדו.

"לא קל לשחק עם יובל ושחקנים מסוגו, כי יש לו הרבה ביטחון והוא מראה את זה, במיוחד בתחילת הקריירה שלו כשהוא חיפש שאנשים יכירו בו ויתנו לו את הקרדיט שהוא שחקן מצוין", מסכים קורי קאר, "לפעמים העובדה שהוא כל כך היה בטוח בכישרון שלו מפריעה לשחקנים שנמצאים לידו, וזה די ברור. ככל שהוא התבגר הוא ידע איך למצוא את האיזון, בין להיות עצמו לבין לדעת איך לשלב את האחרים במשחק. יש לו את הכישרון, והוא חייב לדעת להשתמש בו בסופו של דבר". הפועל ירושלים מנהלת שיחות עם וויל סולומון, שחקן שבא ככוכב ואוהב לשלוט בעניינים, ואם יחזור למלחה אותו איזון ואתה התבגרות של נעימי יעמדו בפני מבחן שעשוי להשפיע על תדמיתו, מעמדו וצורת משחקו.

אחת הסיבות לכעס על נעימי, היא הציפייה שינהל את המשחק. אך נעימי הוא לא בדיוק הרכז שימסור לחבריו. "אנשים רוצים לנצח, נעימי יודע לנצח משחקים, הוא היה מהבולטים בכל השינוי מאשקלון שהגיעה כמעט עד לפיינל פור", מסכים עדי אזולאי, "אסור לשכוח שהוא כן מוסר אסיסטים, רוב הרכזים המובילים בארץ היו רכזים שהם גם סקוררים. לאורך כל ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי מי שהצליח זה אלה שידעו לייצר לעצמם. מי שלא יודע לייצר לעצמו הפך ללגיטימי ולא יותר מזה. נעימי הוא כמו מאיר טפירו, דורון שפר, גודס ואמישה. לא מחפשים את הרכז שעושה 4-6 נקודות".

מנגד, בהפועל ירושלים טוענים כי הבעיה העיקרית היא בהגדרת הסגל שמסביב לנעימי. "בקבוצה שבה משחקים כל כך הרבה שחקנים מוכשרים שרוצים את הכדור ביד, מן הסתם יהיו חיכוכים עם שחקן כמו יובל", אמר השבוע גורם בכיר במערכת. כחלק מלמידת הלקח, בירושלים צירפו עד כה שלושה זרים שפחות רוצים את הכדור ביד. "גם סביב מאיר טפירו הגדול נוצרו חיכוכים השנה במכבי ראשון והזרים העירו על כך להנהלה", אומר מאמן בליגת העל, ומוטי אמסלם מוסיף, "הוא שחקן ברמה גבוהה מאוד, ובסופו של דבר עם התוצאות אי אפשר להתווכח".

בנבחרת ישראל של היום נעימי הוא בורג משמעותי במיוחד לאור מצוקת הגארדים, ויותר חשוב מזה, מצוקת יכולת הקליעה של הגארדים. מאז פרישתו של מאיר טפירו לפני כשנה נראה כי חסר בנבחרת אותו שחקן שלא יספור אף אחד וייקח את הכדור האחרון. "נעימי חסר פחד ולא אכפת לו לקחת את הכדור האחרון ואין לו בעיה עם אחריות", ממשיך קאר, "הוא קטן ולא חזק, מאוד מהיר ויש לו הרבה כישרון ביחס לזה. הוא אף פעם לא יהיה גדול, או חזק, ולפעמים כשגארדים גדולים יותר שומרים עליו הם יכולים להשתמש בכוח שלהם נגדו. למרות כל זה הוא לא מפחד מאחריות, הוא לא מפחד מכלום - לא מכישלון או מהפסדים".

את חוסר הפחד של נעימי ניתן היה לראות העונה במספר משחקים במדי קבוצתו, אך גם במשחקי ההכנה של הנבחרת, כשזרק עד כה שלוש פעמים את הכדור האחרון בסיום רבעים. אם במשחקי ההכנה זה לא הפתיע, באיטליה הוא כבר נכנס לגוב האריות ולא התבלבל. "לאורך כל הקריירה שלי לא התעסקתי איפה אני, מול מי אני משחק או בקהל. זו הדרך שלי כשחקן, להאמין בעצמי, לנסות לקחת את הדברים הטובים, לבוא עם כל הביטחון בעולם ורק ככה אני חושב שאני יכול להצליח", בטוח נעימי בעצמו.

"קשה להגיד מה התפקיד שלי", הוא מוסיף לגבי ההתאקלמות בנבחרת הנוכחית, "אני תמיד מוכן לשחק ולתרום. נשארו רק עוד שבעה משחקים, זה לא תקופה של עשרה חודשים שבהם אתה צריך למצוא את המקום שלך. צריך לבוא מוכן לכל משחק".

לאחר שתפס לעצמו מקום בנבחרת, הפך לאחד הגארדים המובילים בכדורסל הישראלי כיום, ולאיום האמיתי על הסלים, השאלה היחידה היא מתי נעימי ייצא לאירופה. בהפועל ירושלים ירצו להשאיר אותו בקבוצה לעוד זמן רב, למרות החיכוכים בעונות האחרונות, וצפויים להציע לשחקן חוזה משודרג, אפילו עם הבטחה שהקבוצה תיבנה סביבו. מצד שני מחכה לנעימי הכדורסל האירופי, שם הביטחון הרב שלו יכול לעזור, אבל לא יהיה מי שיגן עליו מפני המחשבה שהוא שחקן יהיר. באירופה, לא יבנו סביב נעימי קבוצה.

"אין מה להרגיש פספוס, ההצעות היו לפני המשחק", אמר נעימי לפני המשחק מול לטביה על אי הגעתו לטראמו ועל המשחק הטוב בבארי שיכול היה לסדר לו את החוזה. "ההצעות באו בעקבות העונה הטובה. קיבלנו החלטה אני והפועל, שהכי טוב בשביל הקריירה שלי שאני אשאר עוד עונה בירושלים. עם קצת סבלנות נעשה עונה מצוינת, נבנית פה קבוצה מצוינת. אני לא חושב על הצעד הבא, אני חושב רק על המשחק הבא והאימון הבא. נסיים את העונה ונראה". אם הקריירה שלו תימשך כמו שהיא נבנית עד כה, שום דבר לא הולך לעצור אותו, מלבד, אולי, אותה חוצפה ויהירות שקשורות לשמו, התכונות, להזכירכם, שהביאו עד כה להצלחתו.