זמני הוא בעצם קבוע?

לדני בונדר המסר היה ברור מאוד. השיחות בין הפועל תל אביב למגן הימני של בית"ר כריסטיאן אלברז גרמו לו להבין שעליו להתחיל לחפש קבוצה, אחרת גם ב-2010/11 הוא לא ישחק יותר מדי. עמרי קנדה לקח את הדברים קצת אחרת. לעומתו, הוא לא דיבר עם קבוצות עדיין, אבל המחשבות ששטפו את מוחו של בונדר עבדו גם אצל קנדה שעות נוספות. הרי רק בסיום העונה שעברה כולם דיברו עליו בתור הבן ששב מגלות. האיש שחזר בתשובה, התפייס עם מאמנו, חזר לכושר משחק טוב ואפילו שיפר מספר אלמנטים בעייתים אצלו, במיוחד בגמר הגביע שבו הצטיין בכל חלקי המגרש. מי חשב אז שתוך מספר שבועות הוא שוב יצטרך לחיות עם מועמד נוסף להצטרף להפועל, כרגיל על חשבונו. מי האמין ששוב לא יאמינו בו.

בסופו של דבר, לסיפור הזה שוב היתה תפנית חיובית. חבריו בהפועל לקחו אותו בימים הלא קלים האלו בקיץ לשיחה, אמרו לו ש"הוא יהיה בסוף שחקן הרכב אם ישקיע", ולבסוף אפילו עסקת אלברז נפלה. קנדה, לפחות בתחילת העונה, חזר לפתע לאותה עמדה נוחה אותה הרוויח ביושר בסיום העונה שעברה. לצערו, קנדה בתוך תוכו יודע שסימני השאלה לגביו עדיין קיימים, שהמחשבות על מגן ימני אחר להפועל תל אביב עדיין מרחפות, שהדאגה מהחסרונות שלו עדיין מקוננת בליבו של אלי גוטמן ואולי גם בקרב אוהדי הפועל תל אביב. אלא שהתפנית החיובית הזו נותנת לקנדה הזדמנות של חצי שנה להוכיח שכל זה כבר היסטוריה ושיש לו את היכולת להיות המגן הימני של הפועל תל אביב. הזדמנות שמתחילה הערב מול אקטובה (19.00, אין שידור), להראות שסיום העונה הקודמת לא היה פאטה מורגנה. "עכשיו זה הזמן לעבודה קשה ולא לראיונות" , אמר קנדה שסירב להתראיין. "אני צריך להוכיח את עצמי במגרש ואחרי שאעשה זאת, אז אוכל לדבר בתקשורת".

הכל, כמובן, התפוצץ כשעלה חשד שקנדה גנב כסף מתיקו של שי אבוטבול. לקראת דצמבר 2009, ככל שחלון ההעברות התקרב, חבריו ביקשו אפילו להעיף אותו מהקבוצה. מעברו של קנדה לקבוצה אחרת היה רק שאלה של זמן. דווקא אז, כשבועיים בערך לאחר התקרית, כשהבידוד החברתי של המגן ניכר יותר מתמיד, דאגלס דה סילבה, אחד מאותם שחקנים שדרשו לגרשו, ביקש לפתוח בשיחה עם קנדה ואליה צירף גם את שכטר, ורמוט ואבוקסיס. החמישה התכנסו להם בחדר במתחם האימונים בוולפסון וניסו לטהר האווירה הקשה עם המגן. יתרה מכך, ורמוט נפגע מקנדה שהאשים אותו בהדלפת סיפור לאחד העיתונאים על כך שהוא מתכוון להחזיר את הכסף לאבוטבול. בהפועל מספרים כי ההתרגשות בחדר היתה מאוד גדולה. ישנם אפילו שחששו כי מהשיחה הזו ייצא יותר רע מטוב. לאחר מספר דקות, ורמוט החל לדבר ואמר לקנדה: "פגעת בי מאוד", כשדמעות נוצצות בעיניו. קנדה ניצל את הזדמנות שניתנה לו וביקש סליחה מחבריו: "כל המקרה וכל הדברים מסביב שהיו הם בסך הכל טעות גדולה", אמר המגן לחבריו. " אני מתנצל על הדברים שקרו. בואו נפתח דף חדש ואני מבטיח שדברים כאלה לא יקרו בעתיד".

למרות הדמעות, ההתנצלות והחיבוקים בסוף השיחה, קנדה עדיין נותר כמעט מנודה חברתית, כשהדברים רחוקים מלחזור לקדמותם. "אני לא יודע בדיוק מה היה שם, אבל העובדות אומרות כי חבריו לקבוצה ביקשו להעיף אותו ואלה דברים שיכלו אפילו לסיים לו את הקריירה", טוען פליקס חלפון. "כשאין לך עם מי לדבר בקבוצה, זה פוגע לך בחשק לשחק וליהנות מהמקצוע. אני שמח שעמרי ידע לצאת מזה. לי באופן אישי זה כאב לראות אותו ככה, כי הרבה אנשים השוו אותו אליי והיו לנו לא מעט שיחות לפני כן. אני חושב שלקנדה יש את הפוטנציאל להפוך להיות אחד המגנים הטובים בארץ, אבל בשביל זה הוא חייב להתבגר ולהשאיר את השטויות מחוץ למגרש. הוא חייב להבין כי הוא צריך שתהיה לו יותר מחויבות למשחק ההגנה וזה דורש ממנו להיות רציני יותר ולהתרכז אך ורק בכדורגל ולא בשטויות מסביב. גוטמן חייב קודם כל לתת לו את הביטחון במקום שלו בהרכב. רק כך, אף אחד בעונה הבאה לא יחשוב להביא מגן במקומו".

קנדה כמעט ולא דיבר עם אף אחד באותה תקופה. באימונים השחקנים מיעטו להתייחס אליו, הצוות המקצועי נהג באותה קו, ופניו הנפולות וחוסר החשק שלו היו חלק מהנוף הכללי. בערבים קנדה התכנס בעצמו ומיעט לשוחח אפילו עם קרוביו, כולל בעיות בחיי הזוגיות. באחת השיחות עם חברתו לחיים החליט קנדה כי הוא מתחיל טיפול אצל מאמן אישי שידריך אותו במערכת היחסים ביניהם. לאחר שהבין כי הטיפולים עוזרים לו, קנדה החל להשתמש במאמן האישי שלו גם בכדי לשפר את המצב בקריירת המשחק שלו. כשחזר לקבל דקות משחק, הוא היה בשל יותר לתקשר טוב יותר עם חבריו. "אם הוא מתאים מבחינה מקצועית להפועל זה לא מתפקדי לענות", אומר יגאל אנטבי. "אבל עמרי לא סתם כבר עוד מעט שלוש שנים בהפועל. הבעיה שלו שהוא לא מספיק רציני ובגלל זה הוא כנראה לא הפך עדיין למגן קבוע בהרכב. הוא חייב להבין שרצינות מתחילה באימונים וצריך לשים יותר דגש על סגירות אלכסוניות באימונים ולהראות נכונות ונחישות כל הזמן. אני חושב שאם הוא יתבגר בראש הוא יהיה השחקן שמצפים ממנו להיות ורק ככה, עם עבודה קשה, הוא יוכל לשדרג את המשחק שלו ולקנות מקום קבוע בהרכב. הוא עדיין בגיל שזה יכול לקרות".

בגמר הגביע, בו קנדה הצטיין עם שתי הצלות מרשימות שמנעו מאלירן עטר שער שוויון, נדמה היה כי הסיפור הזה הגיע לסיומו החיובי. אחרי שעסקת אלברס נפלה, הוא ביסס את מעמדו באימוני פתיחת העונה כמגן הימני המוביל בקבוצה, וגוטמן אף העביר לו מסר שאם ימשיך כך הוא ייצא נשכר. אלא שקנדה יודע בתוך תוכו שהמבחן שלו רק מתחיל, ושיש לו עוד כמה משימות לפני שגוטמן יזנח סופית את הרעיון להביא מגן נוצץ לעמדה של קנדה. "אלי אוהב מגנים כמו קנדה, שיודעים לתקוף", קובע עופר טלקר. "אבל זה צריך להיות במינון הנכון. הוא מעדיף מגן שעולה פעמיים שלוש בחצי ונותן הגבהות טובות מאשר מגן ששוכח את עצמו בהתקפה. לטעמי, קנדה מגן מצוין לליגה הישראלית, אבל הוא עדיין צריך לשפר את משחק ההגנה שלו ואין מאמן טוב יותר מגוטמן בנושא הזה. אם יהיה לו את הרצון, אין לי בכלל ספק שאלי ישפר לו את ההגנה. העובדה שקנדה הצליח לעבור עונה מנטאלית מאוד קשה בהחלט מראה כי יש לו את האופי להצליח. בשביל הליגה שלנו היכולת שלו מתאימה, אבל אם הוא רוצה לשדרג את עצמו ולהפוך להיות מגן נבחרת או להיות טוב בליגת האלופות, הוא יצטרך לשפר את המחויבות שלו בהגנה ולהתחזק פיזית. אם הדברים האלה יקרו הפועל תרוויח מגן להרבה שנים".