פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא משחק אותה דון ז'ואן

        הוא הביא את רונאלדיניו ועכשיו מנסה לגייס את פברגאס. הכירו את סנדרו רוסל, הנשיא החדש של ברצלונה, שבניגוד לקודמו ז'ואן לאפורטה מתכוון לרדת אל העם ולעשות סדר בהנהלה. קרויף כבר הבין את הרמז

        לפני קצת יותר מחודש נבחר סנדרו רוסל לנשיא החדש של ברצלונה. רוסל נכנס לתפקיד באופן רשמי ב-1 ליולי, כשלא מעט נושאים חשובים מונחים לפתחו של הראש החדש; הרצון העז של קטלוניה להשיב את ססק פברגאס לקבוצה, הבעיות הכלכליות הקשות הפוקדות את המועדון, שיפור היחסים הרעועים עם הפוליטיקאים בקטלוניה ומחוצה לה, אלא שכל אלה הונחו בצד לרגע, והדבר הראשון שעשה רוסל היה להזמין פועלים שישפצו את תאי השירותים בקאמפ נואו. אחת ההבטחות שלו לבוחריו היה שיפור תנאי השירות באצטדיון וכך, הצעד הראשון בקדנציה של הנשיא החדש במועדון הפאר היה הפיכת הנוחיות של הנשים והגברים כאחד למקום נעים הרבה יותר. כזה הוא רוסל - מבטיח ומקיים, אדם שעומד במילתו ומאמין שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים - שיפור השירותים כמשל.

        סנדרו רוסל נשיא ברצלונה (רויטרס)
        נכנס לנעליים גדולות מאוד. סנדרו רוסל (צילום: רויטרס)

        ב-13 ליוני לא מעט אנשים נשמו לרווחה עם בחירתו של רוסל ויותר לאור עזיבתו של הנשיא הקודם ז'ואן לאפורטה, שעמד בראש המועדון בשש השנים האחרונות והצעיד את הקבוצה לאחת התקופות היפות ביותר שלה. עדות ראשונה לכך ניתנה זמן קצר לאחר כניסתו הרשמית של רוסל לתפקיד, כשהתקבל בטקס על ידי נשיא האוטונומיה של קטלוניה, חוסה מונטייה, שלא היסס לתקוף את לאפורטה ולציין את ההבדלים בין השניים: "רוסל רוצה להיות הנשיא של כולם. קטלוניה היא חבל פלורליסטי ודמוקרטי ולא כוחני ודיקטטורי, וכך גם צריכה להיות הקבוצה הבכירה שמייצגת את החבל. ברצלונה היא דבר יקר ערך שאסור שיישלט על ידי מספר מצומצם של אנשים". עם בקשה זו יצא שלטונו של רוסל אל הדרך.

        הרמוניה ופיצוץ עם לאפורטה

        סנדרו רוסל, 46, הפך ב-1 ליולי לנשיא ה-39 של המועדון הפאר הקטלאני מאז זה נוסד ב-1899. רוסל היה בעבר אחד מאנשי אמונו הבודדים של לאפורטה. החבורה הצעירה והדינאמית שהרכיב הנשיא הקודם השתלטה על המועדון ב-2003 והפיחה בו הרבה רוח חיים לאחר שנים כושלות של נשיאים טרחנים ומיושנים שחיו עדיין בעידן הקודם. אלא שבקיץ 2005, זמן לא רב אחרי שהקבוצה זכתה באליפות אחרי שש שנות בצורת, הודיע רוסל על התפטרותו מתפקיד סגן הנשיא. חילוקי הדעות שהתגלעו בינו ובין לאפורטה היו גדולים מדי מכדי לגשר עליהם. רוסל טען שלאפורטה, חרף הצלחת הקבוצה, לא הוציא לפועל את התכניות של חברי ההנהלה.

        רוסל היה האיש שעמד מאחורי החתמתו של רונאלדיניו בקבוצה ב-2003, כשהברזילאי העדיף את בארסה על פניה של מנצ'סטר יונייטד, שגם הייתה במרוץ אחריו, לאור יחסיו הטובים עם רוסל, ששימש בעברו כנציג חברת נייקי בברזיל. אלא שכאמור, שנתיים בלבד לאחר מכן הפך מהתומך הנלהב ביותר של לאפורטה למתנגד בכיר. שנה לאחר הפילוג המפורסם (2006) פרסם רוסל ספר בשם 'ברוכים הבאים לעולם האמיתי', בו ניסה לחשוף צדדים פחות נעימים של לאפורטה וגולל את הסיבות שהביאו לסכסוך עם הנשיא ולעזיבה שלו את המועדון. מאז הפך לנץ, טען רוסל כל העת כי חרף ההצלחה המקצועית על הדשא, הרי שמאחורי הקלעים קיימת אנרכיה מוחלטת בכל גזרות המועדון.

        ב-2008, אחרי שנתיים ללא אליפות, רוסל כמעט הצליח, ביחד עם חברי הנהלה אחרים, לבצע הפיכה. חברי המועדון ('סוסיוס') נדרשו להצבעת אי אמון בלאפורטה, ומספר לא מבוטל של 39 אחוזים מתוך 118,528 החברים הצביעו נגד הנשיא המכהן, כשרוסל וחבריו הזדקקו לשני שליש מהקולות כדי לגרום לפיטורי הנשיא. לאפורטה אמנם נשאר בתפקיד, אך אמר שההצבעה הכתה אותו בתדהמה ושהיא הייתה כצלצול השכמה עבורו ושמעתה ינסה לפעול ביתר הרמוניה. המנצח הגדול באותה הצבעה לא היה האיש שהביא אותה הלכה למעשה, חבר ההנהלה אוריול ג'ירלאט, אלא דווקא רוסל, כשלאפורטה טען וידע כי הוא זה שעומד מאחורי הקלעים של אותו ניסיון הדחה סנסציוני.

        כשנתיים אחרי אותה הצבעה, הגיע רוסל לרגע האמת האמיתי שלו והפעם זכה בגדול בקופה. הוא התמודד נגד שלושה מועמדים אחרים - אחד מהם, ז'ואמה פרר, שנתמך על ידי לאפורטה - אלא שרוסל דרס את יריביו כשגרף ניצחון מוחץ עם 60 אחוז מקולות הבוחרים. מאז הבחירה מצהיר רוסל מעל לכל במה אפשרית ששלטונו יהיה שונה משל לאפורטה.

        נתוני הפתיחה של רוסל עם הכניסה לתפקיד לא היו מעודדים כלל, בעיקר עקב מצוקה כלכלית קשה וחובות אדירים בהם שקוע המועדון. ההתחלה שלו גם התקבלה בתגובות נזעמות וביקורת עם הדחתו של יוהאן קרויף מתפקיד נשיא הכבוד של ברצלונה. רוסל היה מסוכסך מזה זמן רב עם השחקן ומאמן העבר האגדי, כשההולנדי לא פסק מלמתוח עליו ביקורת. כבר עם כניסתו לתפקיד הצהיר רוסל שלא קיים בסיס לנשיאי כבוד במועדון, וקרויף הבין במהרה שמלך חדש הגיע לעיירה. "אני לא רוצה להוות מטרד למועדון, לכן החזרתי את תואר הכבוד שלי", אמר ההולנדי והוסיף, כמובן, עקיצה: "בחיי לא ראיתי כזה קרקס במועדון. יהיה לרוסל קשה מאוד לשחזר את ההצלחה של לאפורטה". רוסל ניסה אחר כך לתקן במעט את הרושם שנוצר מהמהלך המהיר לסילוק קרויף, אבל הקרע היה גדול מדי לאיחוי.

        בארסה - המועדון של כולם

        אחת המטרות החשובות של הנשיא החדש, בניגוד לקודמו בתפקיד, היא להפוך את ברצלונה נגישה לכל אוהדיה, ולא רק לקטלאנים שביניהם. אם לאפורטה ניסה להפוך את בארסה לגאוות החבל ולנושאת הדגל מבחינה לאומנית, הרי שרוסל מגיע עם גישה מפויסת הרבה יותר לתפקיד. לאפורטה, שרוצה להתמודד בבחירות לנשיאות קטלוניה, הסתכסך ברבות השנים של כהונתו עם פוליטיקאים רבים. אחד הריבים המתוקשרים ביותר שלו היה מול גיירמו פרננדז וארה, נשיא האוטונומיה של אקסטרמדורה. וארה הוא 'קולה' נלהב ומעריץ גדול של בארסה, וכמוהו מיליונים רבים – אוהדי ברצלונה שלא מגיעים מקטלוניה.

        הפיצוץ בין וארה ללאפורטה התרחש בעבר כשהראשון טען כי לאפורטה גורם לפוליטיזציה של המועדון. לאפורטה התקשר לווארה, טען שהוא רע לבארסה, טיפש ואפילו לא אפשר לו להגיב כשניתק לו את הטלפון בפנים. תגובתו של לאפורטה הקימה עליו רבים שסלדו מהיחס המתנשא שהוא מפגין כלפי אוהדי בארסה מחוץ לקטלוניה. אחד הצעדים הראשונים של רוסל, כדי להבדיל את עצמו עד כמה שאפשר מלאפורטה, היה להיפגש כבר לאחר הבחירה עם וארה ולקבל דווקא ממנו את ברכת הדרך. מבחינת רוסל זו הייתה דרך מצוינת להתחיל את הקדנציה. "בחרתי להתראות עם וארה כדי להראות לכל אוהדי ברצלונה שאינם קטלאנים שהם מאוד רצויים, וארה הוא הסמל המייצג הטוב ביותר ל'קולה' אמיתי מחוץ לתחומי קטלוניה. אנו רוצים שכל אוהדי בארסה בכל העולם ירגישו נאהבים".

        דוגמא בולטת ומעשית לרצון שלו לפתוח את המועדון לכולם הייתה בעצם מינויו של שוער העבר האגדי של המועדון, אנדוני זוביזארטה, לא קטלאני במקור, למנהל המקצועי במקום צ'יקי בגיריסטיין, איש אמונו של לאפורטה. "המינוי של זוביזארטה", אמר רוסל, "נותן לנו הרבה ביטחון, כי למרות שהוא לא קטלאני הוא מביא הרבה חוכמה". אגב, מלבד זוביזארטה מינה רוסל שחקן עבר אחר למנהל האקדמיה של ברצלונה, גיירמו אמור, גם הוא לא קטלאני מלידה. עם זאת, רוסל לא הסתיר את שאיפותיו לאוטונומיה לחבל: "יש שבעה מיליון וחצי קטלאנים שצריכים לקבל את ההכרה שלהם". הוא אף לא התבייש להופיע לבוש בחולצה עם הכיתוב: "נבחרת קטלוניה בברזיל 2014".

        בעיות כלכליות מחד, המשך עם גווארדיולה מנגד

        שינוי נוסף עליו עומל רוסל הוא הרצון לביזור הסמכויות. הוא, בניגוד ללאפורטה, לא מתכוון להיות נוכח בכל משחקי החוץ, אלא יחלק את המאמץ בין מספר דירקטורים. רוסל פועל מההנחה הפשוטה שחרף האהבה העזה למועדון, הוא אינו סבור שיוכל להיות עם הקבוצה בכל מקום על פני הגלובוס ובכל חלק משעות היממה. סיבות נוספות קשורות ברצונו לא להזניח את חיי המשפחה וכן לפעול במישורים אחרים. דוגמא ראשונה הגיעה כשמספר ימים לאחר שנכנס לתפקיד, שלח רוסל את סגנו לעניינים חברתיים, ג'ורדי קרדונר, להשתתף בטקס של ממשלת קטלוניה מפני שהוא שהה באותה עת בדרום אפריקה.

        הנסיעה של רוסל למונדיאל לא הייתה רק לצורכי נופש אלא גם עבודה, הוא פגש שם את פברגאס ואת מנג'ר ארסנל ארסן ונגר, וניסה לשכנעו להסכים למכור את הקשר הקטלאני. רוסל אף נפגש עם אימו של פברגאס וגם דיבר אל ליבה. רוסל הבטיח לסוסיוס שיחזיר את הבן האובד מלונדון לקטלוניה, אלא שלאחרונה הצהיר כי יש לו גבול והוא לא יאבד את עצמו לדעת כדי להחזיר את השחקן. "לא נוציא על פברגאס סכום של 50-60 מיליון יורו", אמר.

        ההכרזה הזו של רוסל לא הגיעה סתם. רוסל קיבל מידי לאפורטה שוקת שבורה, כשמצא מועדון השקוע בחובות ענק. מסתבר שאפילו ההצלחה המקצועית המסחררת בשנתיים האחרונות לא הצליחה לכסות על ההוצאות הרבות, שכר השחקנים בעיקר. רוסל לא הסתיר את המצוקה: "יש לנו בעיית מזומנים, אבל נפתור אותה", עם זאת שלל מכל וכל פשיטת רגל. המצב הקשה חייב אותו לעשות צעד דרמטי וגדול כשבארסה נטלה לפני כשבוע הלוואת ענק מהבנקים בסך של כ-150 מיליון יורו. כדי להזרים עוד קצת מזומנים לקופה הוא מכר לאחר שנה אחת בלבד את הבלם האוקראיני דימיטרו צ'יגרינסקי חזרה לשחטאר דונייצק בהפסד של 10 מיליון יורו (נקנה ב-25, נמכר ב-15), צ'יגרינסקי לא שכח את רוסל כשעזב: "אוכיח לו שהוא טעה כשהחליט לשחרר אותי".

        אבל רוסל גרף גם הצלחה גדולה עם החתמתו המהירה והחלקה של פפ גווארדיולה לעונה נוספת. המינוי של המאמן המצליח היה תקוע כשהאחרון חיכה לסגור את חוזהו לאחר הבחירות לנשיאות. בנושא זה לא היו לרוסל חילוקי דעות עם לאפורטה בקשר להבאתו של פפ בעבר, והוא (רוסל) הצהיר כבר שהוא בונה לעבוד עימו עד סוף הקדנציה שלו ב-2016. ייתכן שדווקא אותה הצבעת אי אמון ב-2008 היא זו שדחפה בין היתר את לאפורטה להוכיח את עצמו, ולפיכך עבדה לבסוף לרעת רוסל. בשנתיים האחרונות הפכה בארסה למועדון מספר 1 באירופה ובעולם, לפחות מבחינת תארים, ולרוסל יהיה באמת קשה לשחזר את אותה הצלחה. לאפורטה סיים את הקדנציה שלו עם 12 תארים בשש שנים. כעת רוסל מתחיל את המסע הארוך שלו לקראת הראשון.