עברו בכתום

מאז שנזרק מריאל מדריד לפני שנה, הכל הולך לווסלי סניידר. באינטר הוא הפך תחת ז'וזה מוריניו לפליימייקר הטוב באירופה בעונה החולפת, ולמרות שעל הנייר היו לקשר ההולנדי רק ארבעה שערים ושישה בישולים בליגה, בפועל כל המשחק של הנראזורי עבר דרכו, ואחרי שהשלים עונה חלומית עם טרבל הוא המשיך באותו הכושר גם במדי נבחרת הולנד, שחייבת תודה גדולה לנשיא ריאל פלורנטינו פרס שהואיל בטובו לגאול אותו ואת אריאן רובן מהישיבה על הספסל בברנבאו.

אלא שבדרום אפריקה המזל של סניידר הלך הרבה יותר רחוק. רגע לפני הגמר, הוא מתמודד עם דויד וייה על תואר השחקן המצטיין בטורניר, ובאופן מדהים עוד יותר גם על תואר מלך השערים. נכון לעכשיו, סניידר הוא הקשר החמישי בלבד בהיסטוריה שהבקיע חמש פעמים בגביע העולם, אחרי טאופילו קוביאס הפרואני שעשה זאת פעמיים ב-1970 וב-1978, יוהאן נייסקנס ההולנדי ב-1974, דייגו מראדונה ב-1986 וריבאלדו ב-2002. איש מהם לא סיים בראש הרשימה, ולכן סניידר עשוי להיות הקשר הראשון אי פעם שמקבל את נעל הזהב במונדיאל.

וכל זה על מה? לפחות שלושה מחמשת הכיבושים של סניידר לא בדיוק היו אמורים להיכנס לרשת. את שער הניצחון מול יפן הוא חגג אחרי שבעיטה חלשה שלו פגעה בבלם והטעתה את השוער. השער הראשון מול ברזיל נזקף תחילה לחובתו של פליפה מלו שנגח לשערו, וברור לחלוטין שההולנדי לא כיוון לשער כאשר הגביה מימין.

שער הניצחון הקריטי בחצי הגמר מול אורוגוואי היה צריך להיפסל בגלל נבדל של רובין ואן פרסי, ובאופן כללי אי אפשר להשתחרר מהתחושה שסניידר בכלל ניסה למסור לחלוץ ולא לבעוט. ועוד לא דיברנו על נגיחת הניצחון מול הסלסאו - השער הראשון בקריירה שהבקיע סניידר, כולה 171 סנטימטרים, בראשו. בשישה משחקים בטורניר הנוכחי הוא עבר את מכסת הכיבושים בכל העונה המזהירה באיטליה, למרות שאפילו לא חשב בכיוון.

מעולם לא היה שחקן שנהנה מכמויות עצומות כאלה של מזל, למרות שבפועל יכולתו בטורניר פושרת למדי, ואפילו לא מתקרבת לכושרו במדי אינטר במהלך העונה. בתור עושה המשחק של ההולנדים קשה להגיד שסניידר הוביל את נבחרת האוראנג' אפילו הצגה אחת ראויה בניצוחו. הוא בישל שער אחד בלבד, במסירה ארוכה נהדרת לעברו של רובן בנצחון על סלובקיה בשמינית הגמר, ומעבר לכך תרומתו למשחק הקבוצתי בינונית, ודי להסתכל על הנתונים הסטטיסטיים כדי להבין עד כמה הוא לא מתאים להיות השחקן המצטיין של הטורניר.

תשפטו בעצמכם: במהלך המשחקים עד כה מסר סניידר 325 כדורים, מתוכם 71 אחוזים בלבד הגיעו לכתובת המיועדת. לעומתו, ניסה צ'אבי 570 מסירות, ודייק ב-81 אחוזים מהם. הטיעון המיידי לזכותו של ההולנדי הוא שרוב המסירות של הקטלאני מתבצעות במרכז המגרש, אך הוא מופרך מיסודו. סניידר אחראי ל-55 מסירות ארוכות בלבד, מתוכן רק 44 אחוזים מצאו שחקן כתום. במקביל, שלח צ'אבי 92 כדורים ארוכים, ולא פחות מ-60 אחוזים מהן הגיעו ליעדן.

רבות דובר על כך שואן פרסי עדיין לא ממצה את הפוטנציאל שלו בדרום אפריקה, אך זה לחלוטין לא מפתיע אם נבין כי סניידר מסר אליו 17 כדורים בלבד בשישה משחקים, כלומר הצליח למצוא אותו פחות משלוש פעמים במשחק, וגם זה בדרך כלל לא במצבי הבקעה. לעומת זאת, הזין צ'אבי את דויד וייה ב-43 כדורים. אפילו חסוס נבאס, ששיחק עד כה 118 דקות בלבד, קיבל ממנו 18 מסירות באגף הימני – יותר ממה שואן פרסי המסכן קיבל מסניידר במשך כל 479 הדקות שלו. זו הסיבה שהחלוץ רמז למאמן ברט ואן מרווייק שהיה עדיף להוציא את סניידר במשחק מול סלובקיה, בתקרית המפורסמת שכבר ירדה מזמן מהכותרות.

יש צדק בדבריו של חלוץ ארסנל כיוון שסניידר נכשל בתפקידו באופן ברור, אבל יש גם צדק בהחלטתו של ואן מרווייק - לא מחליפים שחקן שמביא איתו כל כך הרבה מזל. ועובדה שדקות ספורות אחרי שואן פרסי ירד מהמגרש, הבקיע סניידר שער קליל לרשת הסלובקית, והבטיח את העליה לרבע הגמר.

המזל של נבחרת האוראנג' כולה בדרום אפריקה בלתי נתפס. אחד השערים העצמיים היחידים שהובקעו בטורניר היה לזכותה, ובעזרתו היא ניצחה את המשחק הראשון מול דנמרק. סלובקיה התנדבה לשחק מולה בשמינית הגמר במקום איטליה אחרי הסנסציה הגדולה של שלב הבתים. השופטים מתעלמים באופן קבוע מעבירות של מארק ואן בומל, כולל התיקול המזעזע על ואלטר גרגאנו בתחילת המהלך שהביא לשער המרהיב של ג'ובאני ואן ברונקהורסט מול אורוגוואי.

למעשה, המזל התחיל עוד במוקדמות, שם הוגרלה הולנד לבית הקל ביותר, עם נורבגיה, סקוטלנד, מקדוניה ואיסלנד. לא תופתעו לשמוע שהיא סיימה אותו עם מאזן מושלם, ואם היא תנצח ביום ראשון, תהפוך הולנד לנבחרת השניה בלבד בהיסטוריה, אחרי ברזיל 1970, שניצחה בכל המשחקים, הן במוקדמות והן במונדיאל עצמו.

זה בהחלט יכול לקרות, ומי יודע, אולי סניידר יבקיע שער מקרי נוסף מול איקר קסיאס, יהפוך למלך השערים ויקבל את כדור הזהב, בעוד חבורתו הבינונית תירשם בדפי ההיסטוריה לצידה של אחת האלופות המרשימות ביותר שידע העולם אי פעם, זו של פלה, ז'אירזיניו, טוסטאו, ז'רסון וריבלינו. זה לא יהיה צודק, אבל את פרס הנבחרת המזליקית ביותר בתולדות גביע העולם הולנד כבר לקחה. בהליכה.