וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מונדיאל עם עתיד

המונדיאל באפריקה מבטיח הפתעה אדירה בחצי הגמר, וחמי אוזן מצא בו בשורה חשובה, כמו גם במטרות של הגרמנים בטורניר

שריקת הסיום במשחק בין גאנה לגרמניה, הצליחה להוציא מיציע העיתונות הקר בדרך כלל, לא מעט רגשות. תחילה התרוממו לאוויר הכתבים הגנאים ומיד אחריהם כמעט כל השאר. לא היה כמעט אחד שמיהר לעיסוקיו הרבים, וללא הבדל דת, גזע או מין, החיוכים התמזגו נהדר עם הנפת הידיים. כתבים גרמנים מיהרו לדסק הגנאי ושני הצדדים לחצו ידיים כאילו זה עתה הם הגיעו לעסקה שטובה לכל הצדדים. מחוץ לאצטדיון, אוהדים גנאים וגרמנים הצטלמו למזכרת, ראיינו אחד את השני והתחבקו מבלי להכיר.

לשמחה הכללית הזו היתה סיבה ברורה: גאנה עלתה לשמינית הגמר למרות שהפסידה, והצדק עם הכדורגל החיובי והבוגר שלה נעשה באדיבותה של אוסטרליה. בדרך כלל קשה להוציא מעיתונאים רגשות אחרי כל כך הרבה משחקים וחישובים, אבל במקרה של גאנה, הלב היה מאוחד בעד האנדרדוג שלמד להתגבר על המגבלות שלו ככזה. בזמן שסרביה המשיכה להתווכח עם השופט על תוספת הזמן, גאנה, לעומתה, היא אחת המייצגות המתאימות ביותר לצמצום הפערים האמיתי שנחשף במונדיאל הזה. השובע של חלק מהליגות האירופיות לצד הרעננות של הגנאים והדרום אמריקאיות יצר עבורן חלל נעים להיכנס אליו וליהנות לרגע במעמד המתעשרים החדשים של הכדורגל העולמי.

משהו קורה כנראה כשהמונדיאל יוצא מגבולות אירופה ודרום אמריקה. בדיוק כמו בקוריאה ויפן, אנחנו עומדים לקבל הפתעה מרעישה בחצי הגמר: אז היו אלו דרום קוריאה וטורקיה, והפעם מובטח כרטיס אחד לאחת מהארבע – אורגוואי, דרום קוריאה, ארצות הברית או גאנה. אם במונדיאל ההוא התחושה היתה שהפתעות הללו מאולצות מדי, הפעם בהחלט אפשר לשמוח על כיוון בריא אליו הענף צועד בעשור הבא, ולהניף גם בבית שלכם את הידיים לשמיים.

צעירים, אבל אופטימיים

למרות הנוכחות המרשימה של האוהדים הגרמנים בסוקר סיטי, הכתבים שעשו את הדרך מאותה מדינה מספרים על לא מעט שפחדו להגיע. הדיווחים אודות הפשיעה והאלימות בדרום אפריקה ערב הטורניר עשו את שלהם, כמו גם המשבר הכלכלי ומחירי הטיסות הגבוהים. דבר אחד, משום מה, לא הפחיד את הגרמנים - הנבחרת שלהם: למרות מכת הפציעות, למרות היעדר מנהיג על המגרש, למרות הקושי לזהות כוכב אחד גדול באמת בסגל שלהם, סטייל הקייזר או אפילו רודי פלר, למרות הסיכוי הנמוך יחסית לחזור מכאן עם הגביע ולמרות נפילת המתח לאחר אירוח הטורניר הקודם, הביטחון של הגרמנים, בתהליך שעובר על הכדורגל שלהם, בהחלט מעורר התפעלות.

נבחרת גרמנית ותיקה יותר ותואמת יותר לאתוס ההיסטורי אולי היתה גם נזהרת יותר ממפגש עם אנגליה בשמינית (מה שהיה מעניק לה סיכוי ענק להגיע לחצי, עם ארצות הברית בשמינית ואורגוואי או דרום קוריאה ברבע), כמו גם עם שחזור פוטנציאלי של רבע הגמר מהמונדיאל הקודם מול ארגנטינה, אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי. מה גם שהמונדיאל הזה עבור גרמניה הוא קודם כל למען המונדיאל הבא ואלו שיבואו אחריו. לפני החישובים האלו, גרמניה קודם כל משביחה כאן את הדור אותו הגדיר פיליפ להאם כ"נבחרת הגרמנית הכי טובה שהוא שיחק בה".

דרך טובה מאוד לאמוד את הביטחון הזה היא לשוחח עם כתב של 'בילד'. כתבים של 'בילד' בדרך כלל מחפשים דם ועוסקים לרוב בשלילי שפורץ מתוך חדרי ההלבשה, אבל עם אלו ששוחחתי כאן מצאתי רק אמונה בדור החדש שזכה ב-2008 ו-2009 באליפויות אירופה לגילאים 17 ו-19, ובמסלול החדש והמובנה עליו הוא אמור להגיע חזק יותר ליורו והמונדיאל הבאים. "זו הנבחרת הכי צעירה שהיתה לנו מאז 1934", מספר אחד מכתבי ה'בילד', "אבל נבחרת משובחת שלא היתה לנו הרבה שנים".

זה לא שהגרמנים מוותרים על המונדיאל הזה, חלילה. "המטרה שנאמרה לכל השחקנים היא חצי הגמר", אומר אחד מכתבי 'בילד'. כלומר, להחדיר בהם ווינריות בריאה למען העתיד. הבעיה: בדרך לשם נמצאות אנגליה המנוסה והקאפלואית, ואולי גם ארגנטינה המוכשרת. המשחקים האלה הם בעיקר מבחנים עבור יואכים לב, שחייב להוכיח שהוא המאמן המתאים להוביל את הדור החדש. השחקנים הצעירים שלו, מנגד, יהיו שם גם במשחקים הבאים מול אנגליה וארגנטינה. המונדיאל הזה, בין היתר, נועד להכין אותם לקראתם, כשהם יהיו בגיל הנכון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully