מארש של כוכבים

חמישה ימים חלפו מאז האליפות של לוס אנג'לס לייקרס, ורק הלילה (בין שני לשלישי) התפנתה העיר לחגוג את האליפות השניה ברציפות. הרחובות התמלאו למעלה מ-65 אלף אוהדים מאושרים

למאר אודום לא נתן סדרת אליפות מרשימה במיוחד, אבל במצעד החגיגי הוא שמח כאחרון האוהדים. אמנם ככה לא ממש מניפים גביע, אבל בואו לא נתעסק בזוטות

אולי בגלל שזו לא האליפות הראשונה שלו (והאמת, ייתכן וגם לא האחרונה), אולי בגלל שנטל חלק ביותר ממצעד אחד בחייו - אבל השילוב בין דרק פישר ותואר מעולם לא היה נראה טבעי יותר

האליפות האחרונה הוכיחה סופית כי קובי בריאנט מסוגל לקחת תארים גם ללא שאקיל אוניל. האוהד הספציפי הזה דאג להזכיר את זה לכולם, והבהיר למי שייכת העיר הזו

במשחקים בבוסטון הוא לא ממש דאג להופיע, אבל באלה שהתקיימו בסטייפלס סנטר פאו גאסול היה פשוט מעולה. על כן, גם במצעד החגיגי הוא הרשה לעצמו להרגיש בבית

כן, הן פלסטיות למדי ובהחלט ייתכן וחלקן נראות בדיוק אותו הדבר. ובכל זאת, זה לא יהיה מצעד אליפות של לוס אנג'לס לייקרס בלי הלייקר גירלס המיתולוגיות

כך, גבירותי ורבותי, נראה אדם שמח במיוחד, כזה שלשניה אחת מרשה לעצמו להירגע ופשוט להתמסר לרגע. קובי בריאנט היה, ככל הנראה, האדם המאושר ביותר באליפות הזו

מי היה מאמין שרון ארטסט יהיה חלק מכריע באליפות של אחד משני המועדונים הגדולים בליגה? ובכן, כעת גם רון-רון הרשה לעצמו לחגוג, עם דגל סמלי וסיגר מכובד למדי

וזה עדיין אותו רון ארטסט, ועדיין אותו סיגר. הדבר היחיד שהשתנה הוא שהפעם מדובר גם ברון ארטסט האב. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לסרט, אין לכם מה לחפש הרבה אחר אדם שישמור על ילדיכם