מכסחי הדשא

בזמן שמהדורות החדשות בארץ ובעולם עוסקות בעיקר באיראן, טורקיה וישראל, המתיחות שמעניינת את עולם הספורט היא דווקא זו שבין ספרד לשוויץ. מצד אחד, שתי הנבחרות פתחו את השתתפותן במונדיאל במפגש ביניהן בבית 8, מצד שני - נראה שרוב הספרדים והשוויצרים כבר לא יכולים לחכות לקרב הענקים האמיתי, רוג'ר פדרר נגד רפאל נדאל בגמר טורניר ווימבלדון.

תגידו מה שתגידו על הדשא, אבל המשטח הכי פחות פופולארי בעולם סיפק לנו לפני שנתיים בדיוק את משחק הטניס הטוב בכל הזמנים. כעת כולם ממתינים בקוצר רוח כדי לגלות אם המשוואה המנצחת - פדרר (מעבר לשיא)+נדאל (בשיא השיאים)= עוד משחק גמר היסטורי, שאפילו לא נצטרך להקריב בשבילו את המונדיאל, כי הוא ייערך בדיוק במרווח שבין רבעי הגמר לחצאים.

כדי שהחגיגה הזאת באמת תצא לפועל, שני הענקים שזכו ב-19 מתוך 21 טורנירי הגרנד סלאם האחרונים, יצטרכו לעבור את המכשולים הקשים ביותר בטורנירי גרנד סלאם, כי טורניר ווימבלדון הוא בדרך כלל גם המפתיע יותר. אז נכון שקשה למצוא כיום בעולם פרשני טניס בכירים שיהמרו על מישהו אחר שיניף את הגביע ב-4 ליולי, אבל רובם ככולם אוהבים לדון בטניסאים שמחכים שנה שלמה לעונת הדשא הקצרצרה ויכולים להוות סכנה בדרכם של הגדולים, בעיקר בדרכו של רפאל נדאל.

רוג'ר פדרר ממשיך לספק לנו נתונים מעניינים בכל עונה, והפעם מדובר בהפסד שלו ללייטון יואיט בגמר טורניר הדשא בהאלה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2002 שפדרר מפסיד בטורניר הכנה על דשא לפני ווימבלדון, באותה שנה הוא גם הפסיד ליואיט בפעם האחרונה במסגרת הסבב המקצועני, כי מאז הוא גבר עליו ב-15 מפגשים ברציפות. חוץ מזה, מאז 2005 פדרר לא הודח לפני חצי גמר טורניר גרנד סלאם, וזה קרה רק לפני חודש ברולאן גארוס.

פדרר, שיחגוג באוגוסט 29 קייצים, כבר מעבר לשיאו וזה ידוע. מצד שני, הוא הוכיח בשנה האחרונה ובעיקר באליפות אוסטרליה 2010, שיש לו עוד את הכוח להמשיך ולשבור שיאים, כאשר פיט סמפראס ממשיך לשמש כמטרה שעלייה הוא מתביית. אחרי ששבר את שיא זכיות הגרנד סלאם, פדרר מתכוון לזכות בווימבלדון בפעם השביעית כדי להשוות את שיאו של האמריקאי. מי שמכיר את פדרר מקרוב, מעריך שביום שיעשה זאת בפעם השמינית הוא בהחלט יוכל לפרוש בשקט, למרות שיש מי שמכוון גם ל-20 תארי גרנד סלאם.

אז אולי פדרר הפסיד לרובין סודרלינג בשלב מוקדם בפריז וללייטון יואיט באופן מפתיע מאוד בגרמניה, אבל הפיקים ברגליים הם לא דבר חדש. פדרר היה רחוק מלשכנע לפני שזכה באליפות ארצות הברית ב-2008, גם בעונת החימר הלפני אחרונה שלו שבסופה הניף את הגביע לראשונה ברולאן גארוס, ואפילו בינואר השנה כשהפסיד לניקולאי דוידנקו בדוחא לפני שזכה במלבורן. בשורה התחתונה, אף אחד בעולם חוץ מרוג'ר פדרר עצמו לא יכול להעריך את מצבו הפיזי. מצד שני, אף אחד לא יוכל להמר על כך שעל הדשא של ווימבלדון, הוא לא יגיע השנה לפחות לגמר.

אחרי עונת חימר מושלמת, שהסתיימה בזכייה חמישית ברולאן גארוס בלי להפסיד מערכה, אף אחד לא יכול להתווכח עם העובדה שרפאל נדאל חזר לעצמו הרבה יותר מהר מהצפוי, וכנראה שהוא מטפס לשיאים חדשים מבחינת היכולת שלו כשחקן. בכל מה שקשור להכנה שלו לווימבלדון, הטעות הגדולה ביותר היא להתייחס להפסד שלו לפליסיאנו לופז ברבע גמר טורניר קווינס. צריך לזכור שרפאל נדאל שיחק כמעט רצוף בסבב מסוף החורף, וכל מה שהוא רצה לפני הקאמבק שלו לווימבלדון היה חופשה של כמה ימים מהטניס. תעיד על כך העובדה שאחרי שהפסיד ללופז, הוא פרש מטורניר הזגוות בקווינס כדי לנסוע הביתה. לא מעט אנשי טניס יגידו שנדאל לא ממש התאמץ מול לופז, כי אחרי שלושה משחקים על הדשא הוא הרגיש שכבר עשה את ההכנה לווימבלדון. צריך לזכור שנדאל לוקח את הטורניר השנה בשיא הרצינות, 24 שעות אחרי שהניף את הגביע בפריז, הוא כבר תיזז על הדשא בלונדון תחת גשם שוטף כדי לעשות את ההתאמות הדרושות למשטח החדש.

"אני עובד קצת על הסרב, קצת על הבק-הנד וגם על עבודת הרגליים כדי להתרגל לשינויים, הכל יהיה בסדר", אמר נדאל, שכבר עושה את דרכו בחזרה לאנגליה. אז אולי באמצע הקיץ האחרון היה קצת הזוי לחזות את זה, כשראינו את נדאל ה"צנום" מנסה להתקאמבק אחרי הפציעה ולא ממש מצליח - אבל עכשיו, הוא נחשב בעיני רבים כמועמד ראוי, ולא פחות מפדרר, לזכות בטורניר ווימבלדון.

ההגמוניה של רוג'ר פדרר ורפאל נדאל פגעה מאוד בגאווה האמריקאית בעשור האחרון. כולם התרגלו להפוך את אנדי רודיק לפייבוריט מרכזי אחרי שזכה פעם אחר פעם בטורניר קווינס, אלא שהשנה גם זה לא קרה אחרי שמכונת הסרבים האמריקאית הודחה על ידי דודי סלע בשמינית הגמר. במקרה של רודיק, ההפסד הזה דווקא כן צריך להדאיג, מאחר ורודיק ידוע כמי שמתקשה לחזור למומנטום גם אחרי משברונים קטנים, ובמקרה הזה הוא מגיע לווימבלדון ללא הכנה ראויה. מצד שני, הנסיון האדיר שלו בטורניר שכולל שלושה גמרים (בכולם הפסיד לפדרר) והפספוס הגדול של הגמר בשנה שעברה (16:14 לפדרר במערכה החמישית), הופכים אותו לרעב במיוחד.

בארצות הברית דווקא תולים תקוות בימים אלו בשני טניסאים שלפי הסגנון שלהם, "נולדו" למשטחי הדשא ויכולים להיות הכבשות השחורות של המדורגים הבכירים בטורניר השנה. ג'ון אייזנר הוא לא עוד ענק שמפציץ חבטות הגשה ומשחק סרב-אנד-וולי. הוא אכן מתנשא לגובה של 2.06 מ' והוא באמת אחד המגישים העוצמתיים בסבב, אבל יש לו כמה ערכים מוספים שהפכו אותו מהר מאוד למדורג 19 בעולם, שהתגבר על נתוניו הפיזיים כדי להגיע עד לסיבוב השלישי על החיחמר ברולאן גארוס. מבחינת ההגשות אייזנר מתגלה כשחקן בעל אופי אדיר, ודווקא במצבים של פיגור הוא לא נלחץ, אלא נהיה רק יותר מסוכן. הוא לא מגיש ורץ לרשת, אבל מנצל את מימדיו כדי לעלות לרשת תוך כדי המשחק, והופך למאיים במיוחד. חוץ מזה, יש לו חבטת פור-הנד נהדרת, שעזרה לו השנה גם על משטחים איטיים והפכה אותו לשחקן מגוון ומעניין מאוד.

סם קוורי עשה השבוע את מה שאנדי רודיק ורפאל נדאל לא הצליחו, וזכה בטורניר קווינס. אין ספק שכל מי שזוכה בטורניר כזה הופך אוטומטית לשחקן מסוכן מאוד בווימבלדון. קוורי, המדורג 21 בעולם, הוזכר כבר לפני כמה שנים כדבר הבא של הטניס האמריקאי, אבל הוא תמיד התקשה במעמדים הגדולים כמו טורנירי הגרנד סלאם, ופישל בהם. כמו אייזנר, גם קוורי (1.98 מ') נחשב לאחד מהמגישים הטובים בסבב, רק שבניגוד לשותפו במשחקי הזוגות, קוורי מעדיף בדרך כלל להישאר בבייסליין ומשחק יותר הגנתי. הוא עדיין צעיר, בן 22 בלבד, כך שבארצות הברית יש כאלה שמאמינים שהפריצה הגדולה שלו עוד תגיע בגדול, אולי אפילו בווימבלדון הנוכחי. בסך הכל, קוורי כבר ערוך להפוך למגה-סטאר. הוא מחזיק באחד ממועדוני המעריצים היותר צבעוניים ומכובדים בסבב, ומצהיר בהזדמנויות שונות על רצונותיו לצאת עם כוכבות הוליוודיות.

נובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי סוגרים את הרביעייה הראשונה בדירוג העולמי, מה שהופך אותם לעוד שני מועמדים שיכולים לסכן כל אחד בווימבלדון, רק שבמקרה של שניהם - נראה כי זה לא יהיה מסוכן מדי עבורנו לוותר מראש על הסיכויים. כמעט לפני כל טורניר גרנד סלאם מדברים על אנדי מארי, אלא שבינתיים הוא רק מצדיק את העובדה שעדיין לא נקראה על שמו גבעה במרכז הטניס היוקרתי בלונדון. למארי כבר היו הזדמנויות לזכות בטורנירי גרנד סלאם והוא פספס, במקרה הזה פרשן ה-BBC ג'ון מקנרו עשה כבר עבורנו את העבודה וחזה: "אני אוריד כבר מעכשיו את הלחץ מאנדי מארי, כי הוא לא יזכה השנה בווימבלדון. אני באמת מאמין שהוא יזכה בסופו של דבר בטורניר גרנד סלאם, אבל מעריך שזה יקרה באליפות ארצות הברית הפתוחה, ובשנה הבאה".

נובאק דג'וקוביץ' ממשיך בדעיכה שלו ומחכה לחזור למומנטום, מה שלא ממש קרה ברולאן גארוס. דג'וקוביץ' סבל מחילוקי דעות מקצועיים וחברתיים בין שני מאמניו, ונפרד באפריל האחרון מטוד מרטין האמריקאי. הסרבי המדורג 3 בעולם היה רחוק מלשכנע מאז שזכה בטורניר דובאי בפברואר, חוץ מזה שהדשא מעולם לא היה המשטח החביב עליו.