יא כדורגל מה עשית, מה?

בצהרי יום רביעי יצאו רבים מאזרחי יוהנסבורג לרחובות, שלפו את הווזבולה, וכמו בצו שמונה, התגייסו יחד כדי לעשות כמה שיותר רעש עבור הנבחרת המארחת שהגיעה למרכז סנדטון. עובדים רבים הרוויחו שעה חופשית, אזרחים משועממים מצאו זמן לפורקן, אבל המרוויחים העיקריים היו ילדי בית הספר ששוחררו מהכיתות המעיקות ויצאו גם הם לרחובות כדי להצטרף למאמץ הלאומי

בדיוק כמו הילדים בבית הספר, גם אזרחים רגועים בדרך כלל נענו לקריאה והצטרפו לחגיגה. הדגל פחות חשוב, העיקר שיש ווזובולה ואפשר לעשות רעש

אוהדי ארגנטינה, שהשתלטו אחר הצהריים (רביעי) על השכונה העשירה והמנומנמת מסביב לאוניברסיטת פרטוריה וצבעו אותו כאילו היתה המונומנטל, הם מופת לאהבת כדורגל אמיתית. לא משנה כמה יתאכזבו, לא משנה כמה שזה יעלה להם להגיע מבואנס איירס, הם תמיד מתייצבים לצד הסמל

אחד הדברים היפים במסורת של נבחרת ארגנטינה, הם הדברים הקטנים גדולים שאוהדיה מביאים לכל מקום. אם זה הדגלים שהם סמל הזהות שלהם, עליהם הם מקעקעים את המקום ממנו הם באים או את הקבוצה אותה הם חיים, ואם זה הגביע המזויף שנוסע לכל מונדיאל. אולי הפעם הם יחזרו הביתה גם עם הגביע האמיתי

את הגברת הזו אף אחד לא עדכן שדייגו מראדונה החליט לקיים אימון ליד הבית שלה. היא הבינה זאת רק כאשר יצאה לטיול ערב עם הכלב

להבדיל מהנעשה במחוזותינו, התקשורת הארגנטינאית היא חלק מכלל האוהדים של הנבחרת. הם לא נשארים אדישים לשירת ה-"ואמוס ארגנטינה" ואפילו צלמים מנוסים מבקשים להצטלם כמו נערים צעירים עם הגביע והדגלים מאחור

השיגעון הזה מחלחל אפילו לצלמים מישראל

השמירה האדוקה סביב אוהדי נבחרת ארגנטינה הולידה תפקיד חדש למשטרת פרטוריה: שוטר אי תנועה, או אחראי כיכר. תחליטו אתם

כשנדמה היה שהשירה והעידוד נרגעו, נחתה לה בלב ההמולה העיתונאית הארגנטינאית הזו, שהצליחה, לא ברור למה, לרכז סביבה תשומת לב שלא היתה מביישת אפילו את מראדונה

גילוי ההערצה לעיתונאית החביבה הזו נסקו אפילו לגבהים של מאמן ארגנטינה