חכו, הבלגן אפילו לא התחיל

ענף הספורט המוביל במכבי תל אביב של השנים האחרונות הוא לא כדורסל, כי אם הורדת ידיים. כולם מורידים ידיים לכולם: הבעלים למאמן, המאמן לשחקנים, המאמן לבעלים, עוזר המאמן למאמן, השחקנים למאמן, הבעלים לבעלים. נכון להיום, קשה למצוא במכבי מערכת יחסים אחת שאיננה עכורה. ריח העוינות והחשדנות ממלא את האוויר.

קשה לנהל ארגון במציאות שכזו – קל וחומר מערכת עצומה, יקרה, אשר מתיימרת לשמש כמגדלור של מקצועיות וסדר בים של חובבנות. המציאות הזו היא תולדה של שנים קשות, אפופות משברים ושינויים, שריסקה לרסיסים את המבנה הניהולי של הקבוצה והביאה לקיצו של ההסדר ההיסטורי בצמרת המועדון.

הנה רשימה חלקית של דינוזאורים שנפלטו החוצה מן המועדון, זאת בשלוש השנים האחרונות בלבד: המנכ"ל הוותיק אמי אשל; רואה החשבון המיתולוגי ציון נתן; מנהל הקבוצה, מוני פנאן; חברת "עלית"; איש העסקים רענן כץ ונציגו בישראל הבנקאי צביקה קציר; וכעת, המאמן פיני גרשון. אל הרשימה ניתן לצרף שלל אורחים לרגע כמו צביקה שרף, עודד קטש ואחרים, שהציצו, נפגעו ונעלמו כלעומת שבאו. למותר לציין כי איש לא נפרד מהמועדון ברוח טובה.

אסור לנתק את המתרחש בימים אלו מן המהלך הכולל הזה, שהחל בקיץ 2003, עם המעבר למבנה הבעלות התלת-ראשי (פדרמן, קבוצת מזרחי וכץ). הכוונה המקורית הייתה טובה וראויה: תגבור הכוח הפיננסי של הקבוצה והחדרת גורמים מקצועיים לעמדות מפתח, כשמטרת-העל היא החשת תהליך המודרניזציה והתאמת המערכת הארכאית הזו לסדר החדש בעולם הספורטיבי – בו אין למועדון ספורט זכות קיום ברמות המקצועיות הגבוהות ללא גב כלכלי חזק ומשנה ארגונית סדורה.

הבעיות, בעולם הספורט כמו בעולם העסקים, מתחילות כאשר מערבים רגש בביזנס. בעלי הקבוצה הוכיחו לאורך השנים כי הם רכושניים מדי כלפי הצעצוע המשותף. מקור הצרות חיובי, בעיקרו: איש אינו מפקפק באהבתם ובמסירותם של בעלי הקבוצה מועדון. אבל כשהיו צריכים לשחרר, לעזוב, להתנתק, הבעלים לא היו מסוגלים לכך; קצת כמו אב מגונן מדי, שמנסה ללמד את ילדו לרכב על אופניים, אך מתוך דאגה אמיתית לשלומו מסרב לשחרר את אחיזתו ולא מאפשר לילד ליפול ולקום, וללמוד תוך כדי תנועה.

הבעלים לא הבינו כי הניתוק הזה הכרחי. לכן מעולם לא הסכימו לעזוב את המושכות ולמנות ג'נרל-מנג'ר, פונקציה שקיימת כמעט בכל קבוצת כדורסל אירופאית מסדר בינוני ומעלה. ולכן גם היום מסתובב דיוויד פדרמן באירופה, ומשום-מה דן עם שחקנים בכירים דוגמת שאראס יאסיקביצ'יוס על עתידם המקצועי, זאת כאשר טרם מונה למכבי מאמן. ולכן עד היום הם יושבים, חבורת גברים בני כמעט 70, על כיסא רעוע, לצד הספסל, במקום על מושב מרווח ביציע. ולכן לפניו ואחריו הם מסתובבים בחדר ההלבשה, כאילו לא יוכלו השחקנים לעלות לפרקט ללא מילות עידוד מפיהם, וכאילו לא יוכלו להכיל הפסד ללא מילות נחמה.

הם לא מפסיקים לערבב. התוצאה היא שמערכת של 20 ומשהו מיליון דולר לא מצליחה להתנתק מגלגלי העזר.

אין לטעות בכך: גם במשבר הנוכחי עומדות מלחמות הבעלים ברקע. עם כל כך הרבה ראשים ופיות, התקשתה מכבי לקבל החלטות פשוטות. החלטות כבדות-משקל, כמו שאלת המשך דרכו של פיני גרשון, הופכות לבלתי-אפשריות כמעט.

לא במקרה נמשכת הפארסה הזו כמעט שבועיים. דייויד פדרמן הודיע מלכתחילה כי בכוונתו להיפרד מגרשון. שמעון מזרחי התנגד בתוקף: הוא צידד בהמשך העסקתו של גרשון כמאמן, ובצירופו של גיא גודס לצוות המקצועי. מי שחככו בדעתם היו אודי ושי רקנאטי. הם נטו לכיוונו של פדרמן, אך לא היו מספיק החלטיים. בסופו של דבר החליטו לתמוך בפיטוריו של גרשון.

מדובר היה במכה קשה עבור מזרחי, שבקונסטלציה הפוליטית הקיימת במכבי הייתה חייבת לעבור ריכוך כלשהו. כך עלתה האפשרות להדיח את גרשון מתפקיד המאמן, אבל לשמור עליו במערכת בתפקיד כלשהו. למהלך הזה יש יתרון חשוב נוסף, אליו נגיע בהמשך.

גורמים במכבי מספרים כי הפגישה שנערכה בין גרשון לבין חברי ההנהלה ביום ראשון התנהלה דווקא על מי-מנוחות. גרשון, טוענים בקבוצה, הראה נכונות להישאר במכבי, גם בתפקיד אחר. הוא דיבר באדיבות. השמועות על פיצוץ שנסב סביב סוגיית הקוד האתי לא היו מבוססות.

גרשון יצא מהפגישה במצב רוח מפויס, יחסית. למחרת נקבעה לו פגישה נוספת, הפעם עם מזרחי בלבד. מזרחי דיבר עם גרשון על האפשרות שימונה לג'נרל-מנג'ר, ועל אופן חלוקת סמכויותיו. משיחות שערך עם חבריו בצאתו מהפגישה השנייה עלה כי גרשון מאמין, באמת ובתמים, כי תפקידו במערכת אמור להיות משמעותי. ואולם שעות ספורות לאחר מכן כבר אמרו גורמים רשמיים במכבי, שלא לציטוט, כי "אין סיכוי שפיני ימונה לג'נרל מנג'ר, או לכל תפקיד אחר שיש בו בשר".

לשון ההודעה ששחררה מכבי העיד על כך. הניסוחים הפתלתלים הללו מוכרים לנו עוד מימי יורם חרוש. ראשית, היותה של ההודעה "משותפת" מטעמם של גרשון ומכבי. שנית, תוכנה – גרשון, כך לפיה, "ביקש שלא להמשיך ולאמן את מכבי". שלישית, הניסוח המעורפל באשר לעתידו של גרשון – "יעמיד עצמו לרשות המועדון בתפקיד שיוגדר בקרוב". ורביעית, התודה הנרגשת בסיומה של ההודעה "למאמן המעוטר, עבור ההישגים הנפלאים אליהם הצעיד את המועדון". בעברית קוראים לזה מכבסת מילים.

מקורה של הדיס-אינפורמציה, או למעשה מקור הפער שבין התפקיד ש"נמכר" לגרשון בפגישה השנייה עם מזרחי ובין כוונתה האמיתית של הקבוצה, נעוצה ככל-הנראה במזרחי עצמו. ייתכן כי מזרחי הרחיק-לכת בהבטחותיו בפגישה ההיא, אם כי כוונותיו בוודאי היו טובות.

מכל מקום, אתמול כבר נשמע גרשון אחרת לגמרי. אולי לאחר שהבין כי דייויד בלאט בדרכו חזרה למועדון, נפל אצלו האסימון. מצב-רוחו הפך קודר יותר, וגרשון החליט לבטל את השתתפותו במשחק ראווה שאמור להיערך היום בין צמרת צה"ל לכדורסלני עבר והווה.

גם אנשי מכבי יודעים כי בלאט לא יחתום לפני שידע בבירור כי לגרשון לא תהיה כל השפעה מקצועית על הנעשה בקבוצה. הדבר לא רק יעוגן בחוזה. ספק אם בלאט יתרצה ויסכם במכבי לפני שיידע בוודאות כי גרשון יעזוב סופית את הקבוצה. אחרת, דמותו של גרשון המרחפת ממעל עשויה להפוך את עבודתו של בלאט לסיוט מתמשך.

וכעת ליתרון השני אותו הזכרנו קודם-לכן, כשעסקנו בשאלה מדוע לא הודיעה מכבי שלשום על פיטוריו של גרשון ועזיבתו את המועדון. בסביבות הקבוצה מכנים את המהלך "תשלום דמי שתיקה"; כדוגמא ניתן להביא ממקרה ציון נתן ואפי בירנבוים, שלדברי גורם לשעבר במכבי "החזיקו בבטן מלאה על המועדון, אך כדי שלא ידברו הוחלט לשלם להם פיצויים גדולים, שנפרשים על-פני תקופה ארוכה. אם ידברו בתקשורת נגד המועדון, לפחות תהיה למכבי עילה להפסיק את תשלום הפיצויים ולחסוך כסף גדול".

גרשון, אומר אותו גורם בדימוס, "יודע יותר מכולם על מה שמתרחש מאחורי הקלעים. אלוהים יעזור אם הוא יפתח עליהם את הפה". תשלום הפיצויים מחשק, למעשה, את גרשון: אם יפנה לתקשורת, יאבד מאות אלפי דולרים. מכבי, כך נדמה, מעדיפה לשלם לגרשון פיצויים מוגדלים, ובלבד שלא ישחרר את הנצרה. עובדה: עם בירנבוים ונתן זה עבד.

בלאט חוזר למכבי מהדלת הראשית. "למרות כל מה שהוא משדר, שכביכול ישמח לראות את פיני נשאר במערכת, ברור שבלאט לא ידרוך במכבי כל עוד פיני שם", אומר גורם בקבוצה. "חשוב לבלאט להרגיש רצוי. בעבר המערכת ביישה אותו, החזירה אותו לעמדת העוזר כשכבר היה מאמן. עכשיו הוא מרגיש שהוא יכול לקבל כל מה שהוא רוצה".

אחד מחבריו הקרובים של בלאט סיפר כי "דייויד רוצה לחזור. מבחינתו, להחליף את פיני אחרי מה שקרה זו סיטואציה אידיאלית". אולם לבלאט דרישות משלו: לא רק שכר גבוה (בין 400 ל-500 אלף דולר נטו בעונה הראשונה, וקפיצה משמעותית בעונה השנייה), אלא גם את צירוף אנשיו – ובכך הכוונה בעיקר לדן שמיר.

מאמן בני השרון, כידוע, הוא איש-אמונו של בלאט. השניים עבדו יחד בדינמו מוסקבה, ומעבר לשיתוף הפעולה המקצועי נחשבים לחברים טובים. הם מרבים להתייעץ ולהחליף דעות. הבעיה היא ששמיר מחזיק בחוזה בבני השרון, ללא אפשרות יציאה. לא רק ששמיר ידרוש שכר נאה (יותר מ-100,000 דולר נטו בעונה), מכבי תצטרך לפצות את בני השרון במאות אלפי שקלים כדי לשחררו משם. כמובן שישנו גם הצד השני: שמיר טרם החליט מה לעשות. הוא מתלבט האם לשוב כעת לעמדת העוזר; הכל תלוי, כך נדמה, במידת הלחץ שיפעיל עליו בלאט.

מכבי, מנגד, מתעקשת על הישארותו של אבי אבן, עוזר המאמן השני, ובקבוצה סבורים כי אבן בשל לשמש עוזר ראשון. אבן נמצא במערכת כבר מספר שנים, נחשב לאדם יציב ואמין, יכול לעזור ביצירת המשכיות כלשהי לעונה הבאה. בנוסף, עלותו לא גבוהה.

אם יצא גם המהלך של שמיר לפועל, המשמעות היא שמכבי תקדיש חלק עצום מתקציבה לצוות המקצועי: לא רק פיצויים לגרשון (1.4 מיליון דולר ברוטו) ולשרון דרוקר (400,000 דולר ברוטו), אלא גם שכרו של בלאט (כמיליון דולר ברוטו), פיצויים לאריס סלוניקי (100,000 יורו), שכרו של שמיר (כ-200-250 אלף דולר ברוטו) ופיצוי נוסף לבני השרון (100,000 דולר לפחות). סה"כ מדובר בלמעלה משלושה מיליון דולר.

המשמעות היא שאת העונה הקרובה תפתח מכבי בבור תקציבי עצום. מעשית, הדבר יבוא לידי ביטוי בתקציב מצומצם יותר לשחקני רכש. מיליון דולר וחצי כבר ירדו מתקציב השחקנים. ועם כל זה יצטרך בלאט לצאת למלחמה.

גם אם בלאט יחתום, גרשון יעזוב והכל, על פניו, ישוב על מקומו בשלום, הרי שבמכבי יודעים כי מלחמות הבעלים רחוקות מלהסתיים. פדרמן שוב ניצח (אם כי, ברמה התקציבית ומבחינת הנזק שהסבו השבועות האחרונים לתדמית המועדון הפגועה-ממילא, מדובר בניצחון פירוס), מזרחי פגוע (ממשפחת רקנאטי). קשה להאמין שמכבי תוכל להתקיים במציאות הזו עוד זמן רב.

הבעיה העיקרית נוגעת למזרחי. "שמעון במצב רעוע", אומר אחד ממקורביו. "לא מתאים לו כל הסידור הזה. הוא הביא את משפחת רקנאטי כדי שתחזק אותו, והנה הם הולכים בניגוד לדעתו. הוא מאוד מאוכזב, למרות שלדעתי הוא לא יוציא כלום החוצה, כי הוא עוד מאמין בתוכו שהוא יוכל להחזיר את הרקנאטים לצד שלו".

עם זאת, מספר המקורב, כוחו של היו"ר הולך ותש. "שמעון מחכה לתת עונה טובה – דאבל בארץ וריצה חזקה באירופה – כדי לצאת החוצה", הוא מגלה. "בהצלחות קל לסחוב, אבל בכישלונות זה מאוד קשה, בטח לשמעון, ובטח אחרי 40 שנות פעילות. היום הוא רק רוצה לצאת יפה".

כך שמהלך העזבתו של גרשון יכול להיחשב לנדבך נוסף, משמעותי, בהיחלשותו של מזרחי, שאולי יאיץ את התרחשות המפץ הגדול באמת – פרידתו הבלתי-נמנעת ממכבי תל אביב. בקצב המהפכים הנוכחי במכבי, אל תתפלאו אם בקרוב יתחילו חזירים לעוף.

ממכבי תל אביב נמסר בתגובה כי "מבלי להתייחס לטענות שהועלו בכתבה, שמעון מזרחי לא צריך להיעזר במקורבים כשהוא רוצה להגיד משהו. אין איש שמוסמך לדבר בשמו. בניגוד מוחלט לנאמר בכתבה, היחסים בין כל בעלי הקבוצה מצוינים. כמו כן, היחסים בין שמעון מזרחי למשפחת רקנאטי היו ונותרו מצוינים, וכל הדיבורים האלה הם ספקולציות והמצאות מכוערות. כל ההחלטות שהתקבלו בהנהלת הקבוצה היו בהסכמה מלאה".

ohad@walla.net.il