פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        התקפת לב

        הגיל הממוצע 25 בלבד, הסגל חסר ניסיון בינלאומי, הקפטן הוותיק נותר בחוץ וגם יואכים לב סופג ביקורות מבית. גרמניה מגיעה למונדיאל ללא מנהיג, מישהו מוכן להמר נגדה?

        בחודש ינואר זימן מאמן נבחרת גרמניה, יואכים לב, את קפטן ורדר ברמן טורסטן פרינגס לשיחה והודיע לו כי תפקידו בנבחרת הסתיים: "אני רוצה לבנות על צעירים", הסביר לב, אבל הסיבה האמיתית להחלטה הייתה שונה. 14 חודשים מוקדם יותר, אחרי יורו 2008, ביקר פרינגס את לב ואמר שהוא אינו יודע לכבד ולהעריך את התרומה של הוותיקים. המאמן, כהרגלו, לא שכח, לא סלח ולא התרשם מעונה נפלאה של הקשר הוותיק. "זה לא משנה אם אשחק טוב, כי זה לא מעניין אף אחד", אמר פרינגס לאחרונה, "כולם יודעים שאין קשר בין לשחק בנבחרת לבין איכות ההופעות שלך. אני לא חי בעולם החלומות. המציאות היא שאני לא מורשה לשחק בנבחרת עוד. החלום לשחק במונדיאל נלקח ממני".

        פרינגס לא לבד. לא פעם ספג המאמן ביקורת על ההעדפה המוחלטת שלו לצעירים, ההתחשבנות עם הוותיקים ומשחקי הכבוד עם אלה שהעזו לבקר אותו. אלא שלב, טיפוס קשוח וקפדן, מקפיד לא לספור אף אחד ולהישאר נאמן רק לעצמו. למונדיאל הקרוב תגיע גרמניה עם סגל צעיר, אולי צעיר מדי, שכולל ילדי פלא נהדרים וללא מבוגר אחראי. באופן אירוני, הפציעה של מיכאל באלאק טרפה את הקלפים והשאירה את לב ללא מנהיג מלידה. כמה שהוא צריך עכשיו את אותם ותיקים שהוא השאיר בחוץ.

        גרמניה לא מגיעה למונדיאל במצב אידיאלי. ללא דמות הקפטן האגדית שכל כך אפיינה את הנבחרת במונדיאלים, ללא פיגורה בין הקורות, ובעיקר עם בעיה לא קלה בחוד ההתקפה. הסגל של לב מלא כישרון, אבל חסר ניסיון בינלאומי והמאמן עצמו סופג ביקורות ומסרב לצאת בהצהרות. אם היינו מדברים על מדינה אחרת, אפשר היה להשתמש במונחים כמו משבר או כאוס. בגרמניה, משוכנעים גם המבקרים, אפשר להוציא גם מסיטואציה כזו העפלה לחצי הגמר.

        צעירים לנצח

        האמון המלא של לב בצעירים לווה במאבקי כוח בוותיקים. המאמן החל בקמפיין האחרון בהליך חילופי הדורות והפגין אפס סובלנות כלפי מי שגילה מרדנות. היחיד שקיבל ממנו אזהרה בלבד היה מיכאל באלאק. הקפטן העז להעביר ביקורת כשאמר: "מי שלא רצוי, צריך לשמוע את זה בכנות מהמאמן. בשחקן נבחרת ותיק צריך לנהוג בכבוד ונאמנות". הדברים עוררו סערה ובאלאק, בלחץ של ראשי ההתאחדות, אולץ להתנצל. לב השתמש בתקרית לטובתו ושלח מסר למען יראו וייראו: "לבאלאק מותר להחזיק בדעה ולהשמיע ביקורת, אבל הוא לא יעשה זאת בפומבי כי הוא יודע מה יהיו ההשלכות".

        באלאק התיישר, אבל חבריו לא זכו לגורל דומה. לב מעולם לא סלח לפרינגס וגרם לו לפרישה מאולצת מהנבחרת. גם עבור קווין קוראני למאמן לא הייתה מחילה. חלוץ שאלקה נטש בזעם את האצטדיון בדורטמונד במחצית המשחק נגד רוסיה, אליו לא הולבש. לב נשבע כי השחקן לא יוזמן עוד לנבחרת כל עוד הוא המאמן. אחרי עונה מופלאה בשאלקה ושלל התנצלויות פומביות, לב עמד תחת לחץ ציבורי חסר תקדים לזמן את קוראני. אנשי כדורגל כמו רודי פלר, פרנץ בקנבאואר ואוטמר היצפלד הביעו תמיכה בחלוץ, אבל המאמן לא זז מעמדתו והשאיר את קוראני בבית.

        הסגל של גרמניה עבר מהפכה וכונה בתקשורת 'מעורר מחלוקת'. רק תשעה שחקנים שרדו מהסגל שהפסיד בגמר יורו 2008. הגיל הממוצע נמוך מ-25, ולא פחות משבעה שחקנים נכללו בסגל הנבחרת הצעירה שזכתה באליפות אירופה בשנה שעברה בשבדיה. למען הסר ספק, מדובר בחבורה מופלאה וכשרונית, אבל בהחלט לא כזו שתרכיב נבחרת גרמנית טיפוסית קשוחה ויעילה. באדשטובר ומולר פרצו העונה בבאיירן מינכן, אוזיל ומרין הנהיגו את הקישור של ורדר ברמן ואילו קרוס וחדירה מסומנים כדבר הבא בכדורגל הגרמני. הבעיה היא שצעירים כאלה צריכים רועה שידריך אותם. מנהיג חזק. קפטן דומיננטי. אחד עם פוטנציאל להפוך לסמל לאומי.

        "המבנה עומד על יסודות רעועים וחסר בו הרבה ניסיון. מי, חוץ מלאהם או מרטסאקר, יוכל להתערב כשדברים לא ילכו כמו שצריך? יהיה קשה להתמודד נגד נבחרות כמו אנגליה, ארגנטינה או ספרד, ובמשחקים כאלה צריך כוח וניסיון בטורנירים גדולים", ניבא פרינגס. "האווירה בנבחרת טובה ויש הרבה צעירים שהכניסו רעננות. אנחנו, השחקנים המובילים והוותיקים, נצטרך לוודא שהספקות מהסגל לא יצופו", השיב לאהם, הקפטן החדש.

        דרוש מנהיג

        המאבק על ההנהגה החדשה וסרט הקפטן לא היה פשוט. לב התלבט בין לאהם, שווינשטייגר וקלוזה. האחרון משמש כאבא לצעירים בחדר ההלבשה, אך לא צפוי לפתוח בהרכב וירד מהפרק. הפור נפל על המגן בן ה-26. המינוי בהחלט לא עבר חלק. "לאהם עדיין צריך להוכיח את יכולות ההנהגה שלו. פיליפ כדורגלן נפלא, אבל אני לא יודע אם הוא בוגר מספיק לתפקיד", טען אוליבר קאן. לותר מתיאוס דווקא תמך: "לאהם לקח חלק בטורנירים גדולים, יש לו ניסיון והוא מייצג את כל השחקנים. קפטן צריך להיות משענת לצעירים. פיליפ הוא האיש הנכון".

        כך או כך, לאהם לא פותר ללב בעיה נוספת שנוצרה מהסגל שזימן – המנהיג על כר הדשא. המאמן נוהג לשחק בשיטת 4-2-3-1, אבל המציאות השאירה אותו נטול קשרים אחוריים אמיתיים. באלאק וסימון רולפס נפצעו ואחריהם גם ממלאי המקום כריסטיאן טראש והייקו ווסטרמן. כאמור, שחקנים כמו תומאס היצלספרגר, טים בורובסקי וכמובן פרינגס, שמילאו את המשבצת בטורנירים האחרונים, הושארו בחוץ כדי לפנות מקום לילדים. כאשר הפתרונות הזמינים הולכים ואוזלים, הביקורת על הסגל של לב רק הלכה וגדלה בימים האחרונים.

        המשמעות היא שלב נתקע עם שני שחקנים שהתפקיד לא ממש טבעי להם – שווינשטייגר וחדירה. עליהם יתבסס משחק הקישור הגרמני. הם אלה שיצטרכו לבנות את ההתקפות ולדחוף קדימה. מחליפים, אגב, לא קיימים למשבצת הזו. "השינוי אצל שווינשטייגר הוא שהעונה הכדורגל חשוב לו יותר מהתסרוקת שלו", ניתח בקנבאואר, אך מיהר להרגיע: "הוא התפתח העונה ואני בטוח שהוא יכול לשחק במרכז הקישור. שווינשטייגר הפך למנהיג ובלי באלאק, אנחנו צריכים 11 מנהיגים".

        גם בין הקורות חסר לגרמניה מנהיג. גרמניה תמיד הייתה ידועה כנבחרת של שוערים. זפ מייר, הרולד שומאכר, אוליבר קאן ויינס להמאן היוו עוגן בנבחרות השונות. למונדיאל הנוכחי החליט לב ללכת עם מנואל נוייר בן ה-24, שקודם על חשבונו של רנה אדלר הפצוע. על הכישרון של שוער שאלקה אין חולק, אבל עם רזומה של ארבע הופעות בינלאומיות, ברור כי גם בעמדה הזו גרמניה לוקה בחוסר ניסיון.

        זיכרונות מ-96'

        הבעיה האמיתית של גרמניה מסתמנת בעמדת החלוץ. לב שמר אמונים לצמד לוקאס פודולסקי את מירוסלב קלוזה, שכבשו העונה יחד חמישה שערים בבונדסליגה. דווקא בהקשר של האחרון, לב החליט ללכת עם הניסיון של החלוץ בן ה-31: "יהיה קשה להחזיר אותו לכושר, אבל אנשים זלזלו בו בעבר. כשזה מגיע לרגע האמת, הוא שם", אמר השבוע. מלבד הצמד, הארסנל ההתקפי כולל את מריו גומז האנמי, קאקאו, שרשם חצי עונה מופלאה בשטוטגרט, תומאס מולר וסטפן קיסלינג. לשלושת האחרונים 12 הופעות בינלאומיות יחד.

        הנתונים האלה מביאים את גרמניה למונדיאל במצב לא אידיאלי . "אנחנו לא מדברים על זכייה בטורניר. הצבנו לעצמנו לעשות טורניר טוב ואין סיבה לבנות לחץ על ידי הגדרת מטרות. השלב הראשון יהיה שלב הבתים והוא יהיה קשה מספיק", אמר לב בניסיון להנמיך ציפיות. אלא שהדעה של המאמן אינה הדעה הרווחת בגרמניה. הפרשנים וגם חלק מהשחקנים תמימי דעים: הנבחרת, על שלל בעיותיה, צריכה להגיע לפחות לחצי הגמר.

        למעשה, הבעיות בסגל רק מגבירות את המוטיבציה לשחזר את ההישגים משני המונדיאלים הקודמים. בגרמניה היה מי שנזכר השבוע ביורו 1996. גם אז, המאמן ברטי פוגטס ספג ביקורות ומעמדו היה מעורער, הקפטן מתיאוס הושאר בבית בנסיבות לא ברורות, והחלוצים סטפן קונץ ויורגן קלינסמן הגיעו לטורניר כשהם מעבר לשיאם. איך זה נגמר? בסוף כולם יודעים.

        הקייזר בקנבאואר נזכר בדוגמה משלו, כשאימן את הנבחרת במונדיאל 1986: "במהלך הטורניר נפצעו לנו רודי פלר, קרל היינץ רומניגה, פייר ליטברסקי ואובה ראן ולמרות שנשארנו בלי חלוץ, הגענו לגמר. גם הפעם נגיע לחצי הגמר, וכשאתה שם, הכל יכול לקרות".