"זה כמו להגיע כל שנה לרבע גמר ליגת האלופות ולהפסיד רק לברצלונה", אמרה שחר פאר אחרי שהובסה 6:3, 6:0 על ידי ונוס וויליאמס בחצי גמר טורניר מדריד רק לפני קצת יותר משבועיים. והיום, כמו בשידור חוזר, שוב הגיעה פאר לאחד המעמדים הכי מחייבים בסבב ה-WTA, מול אחותה של ונוס, סרינה, השחקנית הטובה בעולם ואולי בהיסטוריה, ושוב הוכיחה שהיא רחוקה ממנה שנות דור. לא פחות. העוצמות והדיוק פשוט לא באותו מימד. ההשוואה הכי טובה להבדלים בין השתיים היא מצבי פיגור במשחקונים. כשסרינה נקלעת לפיגור היא שולפת הגשות קטלניות ומרוויחה נקודות בחינם, בעוד פאר מחטיאה הגשות ובמקרה הטוב מכניסה את השנייה בעוצמה שנותנת לשחקניות כל כך חזקות להיכנס שלושה צעדים לתוך המגרש ולענות בווינר. מול שחקניות פחות טובות, לפאר יש את הכלים ובעיקר את האופי האדיר כדי לחזור מפיגור גדול. סרינה, ונוס, ז'סטין הנין וקים קלייסטרס לא נותנות זמן לחזור.
אין מה לעשות, צריך לראות את המציאות שקובעת באופן ברור ששחר פאר פשוט לא נמצאת ברמה של השפיץ בטניס הנשי בעולם, בו נמצאות רק אותן ארבע טניסאיות אימתניות, ולא לצפות ממנה לנצח את השחקניות האלה. גם בלי לנצח אותן אפשר להגיע לעשירייה הראשונה, ופאר תעשה את זה בקרוב מאוד בזכות העובדה שפרט לאותן ארבע טניסאיות, היא בהחלט אחת הטובות בעולם ומסוגלת לנצח כל אחת כפי שהוכיחה השנה.
נכון, לפאר יש מאזן עלוב מול שתי הוויליאמסיות, כשמתוך עשרה משחקים, לא רק שהיא לא ניצחה אפילו אחד, היא זכתה רק במערכה אחת. ונכון, הפעם הישראלית פספסה הזדמנות ושיחקה חלש, אבל בעתיד היא בהחלט מסוגלת לנצח את האחיות וויליאמס. גם הן מבינות את זה ועובדה שלפני המשחק סרינה סיפרה שהיא התייעצה עם אחותה כיצד לשחק מול פאר. שיחה שעזרה לה והיא יישמה את כל העצות בצורה מושלמת, עם אגרסיביות יוצאת דופן ולחץ ללא הפסקה, אפילו במושגים שלה. פאר אמרה בעבר שהכי קשה לה מול יריבות כמו ונוס, שמכסות את המגרש ותוקפות בלי הפסקה. פה נובע הפספוס הקטן של פאר מול סרינה, מפני שהיא לא מכסה את המגרש טוב כמו אחותה או כמו ז'סטין הנין, ומול יריבות כאלה פאר בדרך כלל מצליחה. מספיק להסתכל על המאזנים שלה מול שחקניות כאלה, כמו דינארה סאפינה (3:4 לפאר), סבטלנה קוזנצובה (4:3 לרעת פאר) ומריון בארטולי (2:7 לפאר).
ההפסד לסרינה הזה לא יגרע במאום מההישג הגדול שעשתה פאר על משטחי החימר השנה, אלא רק יבהיר אולי לאותם אנשים שאוהבים לנפח אותה לפני משחקים ולקטול אחריהם, שצריך להתאים את הציפיות למציאות. בפעם הקודמת פאר לא עמדה בציפיות והתרסקה למקום ה-61 בעולם, הפעם היא נראית בוגרת בהרבה ולא תיתן לזה להשפיע עליה. שחר אמרה השבוע בראיון ל"יורוספורט" שהחלום שלה הוא זכייה ברולאן גארוס. גם היא יודעת שזה חלום שיתגשם רק תחת הצטברות של כמה גורמים לא צפויים. גם היא יודעת שיש כמה שחקניות לא פחות מוכשרות ממנה, כמו ילנה יאנקוביץ', אלנה דמנטייבה, דינארה סאפינה ואפילו דניאלה האנטוחובה שמעולם לא זכו בגרנד סלאם, אף על פי שהגיעו לחצאי גמר וגמרים. מצד שני, יש את אנה איבנוביץ' שזכתה ברולאן גארוס ב-2008 ומאז הידרדרה עד למקום ה-42 בעולם.
קודם כל, פאר צריכה להתייצב בעשירייה הראשונה, מה שיקרה ללא ספק בקרוב, ולאחר מכן לחשוב על זכייה בגרנד סלאם. עד אז, ולמרות שעדיין לא סימנה וי על אחת האחיות וויליאמס, היא עדיין הספורטאית הבכירה בישראל ובמרחק גדול. לפחות עד שתהיה כאן קבוצת כדורגל שתגיע כל שנה לרבע גמר ליגת האלופות ותיעצר רק על ידי ברצלונה.
גם המציאות היא חלום
31.5.2010 / 17:45