רגע האמת של העונה

חוזה הקבוצה של המדינה

במלאת עשור להפרטת מכבי תל אביב, אוהד גרינוולד חושף את ההסכם המלא שמניע את האימפריה: הקמת הדירקטוריון והגדרת סמכויותיו, מה מחייב רוב של שלושה רבעים, כמה מכבי שווה ולמה אי אפשר לגעת בשמעון מזרחי. לחצו להגדלה והכירו את המנגנון מבפנים

אוהד גרינוולד

עשר שנים ושישה ימים עברו מאז שינתה מכבי תל אביב את פניה. ב-12 במאי 2000 ביצעה הנהלת הקבוצה את הצעד המשמעותי בתולדותיה: ראשי הקבוצה חתמו על הסכם היסטורי, לפיו הופרטו מניות המועדון, וחולקו בין מספר אנשי עסקים. מכבי, שנוהלה עד אז ללא בעלים ברורים ומוסכמים, נכנסה לעידן הבעלות הפרטית.

באותו מאורע הונחה התשתית הניהולית שמשמשת את הקבוצה עד עצם היום הזה. אופן הנפקת המניות וחלוקתן, הקמת הדירקטוריון והגדרת סמכויותיו, זכויותיהם וחובותיהם של הבעלים, פרוצדורת העברת בעלות לגורמים נוספים – כל אלו ועוד עוגנו במסמך חסוי בן 21 עמודים, שכעת רואה אור לראשונה.

עוד בוואלה! NEWS

הנוגדן הזה יכול להיות חגורת ההצלה שלכם. זה מה שאתם חייבים לדעת עליו

ד"ר עידית דוברצקי-מרי בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לכתבה המלאה

השווי נגזר מהמוניטין

חלקו העיקרי של ההסכם עסק בחלוקת המניות בין מספר אנשי עסקים. קובי אלכסנדר ודיוויד פדרמן רכשו 25% מהמניות כ"א, בתמורה ל-12,300,000 ש"ח כ"א; קבוצת "ניוקו" – שכללה את שמעון מזרחי, מוני פנאן, אודי אנג'ל וגורמים נוספים – רכשה יחד 31%, בתמורה ל-15,250,000 ש"ח; עלית רכשה 10% תמורת 4,910,000,ש"ח; חברת גיבור ספורט רכשה את 9% הנותרים תמורת 4,440,000 ש"ח. בסיכומו של דבר, שיקפה העסקה לחברת מועדון הכדורסל מכבי תל אביב בע"מ שווי של 49.2 מיליון ש"ח.

בעשור שחלף מאז, המועדון כמעט והכפיל את שוויו – לפחות על הנייר. ביולי 2009 מכר רענן כץ את חלקו במכבי (33.3% מכלל המניות) תמורת 27.75 מיליון ש"ח בקירוב – ששיקפו למועדון שווי כולל של למעלה מ-83 מיליון ש"ח.

ואולם "מדובר בשווי וירטואלי", אומר בכיר לשעבר בקבוצה. מספר חודשים קודם לעסקת המכירה של כץ, דוללו חלק ממניותיו של מוני פנאן ז"ל. אותו מהלך דילול שיקף למועדון שווי של 46 מיליון ש"ח בקירוב – בדומה להערכת שוויו של המועדון בשנת 2000.

"לאורך העשור הזה מכבי לא הגדילה את נכסיה על הנייר", מסביר אותו גורם בכיר לשעבר, ומכאן הוא מגיע להערכה ש"90% משווי המועדון נגזר מהמוניטין שלו". במילים אחרות – לעשור המוצלח בתולדות הקבוצה מבחינה ספורטיבית, שכלל שבע הופעות בפיינל פור ושלוש זכיות בגביע אירופה, השפעה מכרעת על העלייה הדרמטית בשווי הקבוצה. שנים מוצלחות פחות עשויות להביא לאפקט הפוך.

עוד יש לציין כי עסקת כץ הייתה יוצאת דופן מכל עסקאות העבר בכך שגורמים אחרים בהנהלה היו כה להוטים להביא לעזיבתו של איש העסקים הישראלי-אמריקאי, עד ששילמו לו יותר מסך הכספים שהשקיע בקבוצה לאורך שבע השנים בהן שימש כבעלים. זאת ועוד: גם חלקו היחסי של כץ בחובותיה של מכבי לבנקים לא קוזז מהתשלום הסופי שקיבל.

"השווי הריאלי של הקבוצה נע בין 15 ל-15.5 מיליון דולר", טוען הבכיר לשעבר. בשקלים, מדובר בכ-56 מיליון ש"ח; עלייה של קצת יותר מעשרה אחוזים בשווי של המועדון בעשור האחרון.

אגב, אותם כספים ששילמו הבעלים תמורת המניות הוגדרו בהסכם, ומוגדרים גם כיום, כ"הלוואת בעלים"; המשמעות היא שאם וכאשר יהיו למועדון עודפי כספים בעתיד, ניתן יהיה לקבל את אותה הלוואת בעלים בחזרה, כשאותם סכומים פטורים ממס. יש להדגיש כי מדובר במהלך עסקי לגיטימי ומקובל.

לא יותר מעשרה דירקטורים

בעמודים הבאים נדון נושא דירקטוריון הקבוצה. עפ"י ההסכם, וכן עפ"י נספח לו שצורף בשנת 2004, זכאים הבעלים למנות דירקטורים לדירקטוריון המועדון (הם ו/או מי מטעמם), כאשר כל 11% שליטה בקבוצה מקנים זכאות למינוי דירקטור אחד (ס' 16.1.3 מקנה לעלית ולחברת גיבור ספורט זכות למנות דירקטור על כל 8% שליטה, אך הן מכרו מזמן את מניותיהן בקבוצה).

כאמור, בפברואר 2004 שינה המועדון את התקנון, כך שמאז מקנים כל 10% שליטה מלאים בחברה זכאות למינוי דירקטור אחד (11%-19% שליטה, לדוגמה, מקנים זכאות למינוי דירקטור אחד בלבד). עם זאת, לפי ס' 3.א(3) לאותו נספח, "לא ניתן יהיה לצרף החזקה עודפת של מי מבעלי מניות ההנהלה של החברה עם החזקה עודפת של מי מבעלי מניות ההנהלה האחרים של החברה לצורך הזכאות למינוי דירקטורים בחברה".

במילים אחרות – גורם המחזיק ב-15% שליטה, לשם הדוגמה, לא יוכל להצטרף לגורם אחר המחזיק גם הוא ב-15% שליטה, ולמנות יחד איתו שלושה דירקטורים לדירקטוריון. רק עשרה אחוזי שליטה מלאים של גורם בודד מקנים זכאות למינוי דירקטור. כל עודף מעבר לעשרה אחוזי שליטה אינו רלוונטי לעניין מינוי דירקטורים.

מכאן יוצא שדירקטוריון החברה – שהוא, כפי שיוסבר בשורות הבאות, הגוף הבלעדי שאמור לקבל החלטות ניהוליות, קטנות כגדולות – יכול למנות עשרה דירקטורים לכל היותר, ובמידה והמניות מפוצלות שלא בכפולות של 10 – הרבה פחות. בפועל כלל דירקטוריון הקבוצה בעשור האחרון בין שמונה לתשעה דירקטורים, אך לישיבות זומנו גורמים נוספים.

מהי ה-אקזקוטיבה

כמה מילים על דרך קבלת ההחלטות בדירקטוריון. עפ"י ס' 18 להסכם המייסדים שנמצא לפניכם, תחת כותרת-המשנה "החלטות דירקטוריון", נכתב כי "הצעות החלטה בדירקטוריון תתקבלנה ברוב קולות הנוכחים בישיבת הדירקטוריון", פרט למספר נושאים שבהם תהיה ההחלטה דרושת רוב של לפחות 75% מכלל קולות הדירקטורים.

אותם נושאים מיוחדים כוללים "החלטה בדבר מכירה או נכס מהותי של החברה (ההוראה אינה חלה על רכישה או מכירה של שחקנים)"; "החלטה בדבר כניסה לתחום עסקים שאינו בתחום העיסוק בכדורסל"; "החלטה בדבר מיזוג החברה או עסקיה עם תאגיד אחר"; ועוד מספר נושאים אחרים, שאולי החשוב שבהם הוא "אישור לתקציב שנתי גירעוני". משמע – ללא אישור של 75% מהדירקטורים, לא תוכל הקבוצה לאשר תקציב שאינו רווחי או מאוזן.

מעניין להתעכב על סעיף 13.4 להסכם. עפ"י אותו סעיף, "מיד עם מינויו של הדירקטוריון החדש של החברה, יתכנס הדירקטוריון וימנה את עו"ד שמעון מזרחי כיו"ר הדירקטוריון של החברה. עו"ד שמעון מזרחי יכהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון של החברה, ללא זכות דעה נוספת או זכות דעה מכרעת, כל עוד יכהן בתפקיד של דירקטור בחברה".

למעשה, הסעיף מבטיח כי כל עוד לא ימכור מזרחי את מניותיו במכבי ויישאר חלק מהדירקטוריון, הוא יעמוד בראשו – זאת גם אם בעתיד ישתנה הרכב הבעלים של המועדון, ואפילו אם רוב בעלי המניות האחרים יבקשו למנות יו"ר דירקטוריון אחר.

בפועל, דירקטוריון החברה הפך בשנים האחרונות לגוף ריק מתוכן. הנהלת הקבוצה הקימה גוף מצומצם, המכונה "אקזקוטיבה", שבו חברים כיום שמעון מזרחי, דיוויד פדרמן, אודי ושי רקנאטי ונמי גולדשטיין (איש כספים, מאנשי אמונו של פדרמן). ההחלטות המתקבלות באקזקוטיבה מתפרשות על כל התחומים – החל מרכישת שחקן זה או אחר, אישור תקציב ועד מכירת מניות לצדדים נוספים.

ההחלטות כולן דרושות אישור דירקטוריון, אולם, כאמור, זה הפך ברבות השנים למעין חותמת גומי – שכן הבעלים שמקבלים את ההחלטות במסגרת האקזקוטיבה מכהנים גם כדירקטורים (פרט להם כולל הדירקטוריון עוד מספר אנשי אמון מטעמם – בעבר נכללו בדירקטוריון דורון ג'מצ'י וטל ברודי, לדוגמה). כך קורה שהדירקטוריון מתכנס מספר מועט של פעמים בשנה, ומאשר פה-אחד את ההחלטות שמתקבלות במסגרת האינטימית יותר של האקזקוטיבה.

הנפקה ואופציות

החל מעמ' 16 להסכם מוסבר על אופן מימון החברה, והדרך שבה אמורים הבעלים להזרים כספים אם-וכאשר יידרשו לכך. כמו-כן מפורטים דרכי הפעולה במקרה שחלק מהבעלים יסרבו להזרים כספים נוספים (ס' 21.4). מעמ' 17 ואילך מפורטת דרך העברת (מכירת) מניות – אם בין הבעלים ובין עצמם, או בין הבעלים לגורמים חדשים. ס' 24.1 קובע כי "בכל מקרה בו יבקש בעל מניות בחברה למכור או להעביר את מניות החברה המוחזקות על ידו, תחול עליו חובה להציען תחילה לכל אחד מבעלי המניות האחרים בחברה".

מן ההסכם עולה כי בעלי הקבוצה רקמו תוכניות מעניינות לעתיד. בעמ' 20, תחת כותרת-המשנה "הנפקה לציבור", נכתב בס' 26.1 כי "מוסכם על המשקיעות, כי אם מצבה של החברה ותנאי השוק יאפשרו זאת... תפעלנה המשקיעות להנפקה לציבור של מניות ו/או ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש למניות, ולרישומם למסחר של מניות ו/או ניירות ערך אלו בבורסה בישראל או בחו"ל".

ס' 26.3 מעניין גם הוא. וזו לשונו: "במקרה של הנפקה לציבור, תפעל החברה לגיבוש תכנית אופציות (או תכנית תגמול מקובלת אחרת, מן הסוג המקובל בשוק בעת ההנפקה לציבור) לעובדים ולאנשי מפתח, ובכללם ליו"ר דירקטוריון החברה ולמנהל הקבוצה". במילים אחרות – במקרה של הנפקה, יתוגמלו כספית אנשי מפתח בקבוצה, כאשר בהסכם מודגש שמם של שמעון מזרחי (יו"ר הדירקטוריון) ומוני פנאן ז"ל ("מנהל הקבוצה").

עם פרסום כתבה זאת, הופך ס' 28.6 ללא-רלוונטי. "הצדדים להסכם זה", נכתב שם, "מתחייבים אהדדי לשמור על תוכנו של הסכם זה ועל נספחיו בסודיות ובכפוף לכל דין, לא להציגם ולא למסור את תוכנם לאחרים מלבד ליועציהם המשפטיים והחשבונאיים".

מה-12 במאי 2000 ועד היום נותרו במועדון רק שניים מהצדדים החתומים על ההסכם ההיסטורי: האחד הוא שמעון מזרחי, והשני הוא דיוויד פדרמן. האחרים אינם רלוונטיים כבר מזמן – אם כי תוכנו של ההסכם, כאמור, מחייב גם את השותפים שנוספו מאז, ואלו שיצטרפו למועדון בעתיד.

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully