שוער: ויקטור ואלדז
2009/10 לא הייתה שנה גדולה לשוערי היבשת. מרבית הבכירים שביניהם סבלו מעונה בינונית ולכן הבחירה בואלדז לעמוד בשער נבחרת העונה הייתה קלה מאוד. השוער הקטלאני ספג עונה רביעית ברציפות את כמות השערים הנמוכה בלה ליגה, אך העונה, הנוכחות שלו הייתה משמעותית יותר. לא קל לעמוד בשער קבוצה שחושבת בקביעות רק על התקפה, אבל ואלדז היה שם בכל פעם שברצלונה נזקקה לשירותיו. 24 השערים שספג (לעומת 35 אשתקד) מדברים בעד עצמם וגרמו אפילו לדל בוסקה לתקן עוול היסטורי ולזמן את ואלדז לסגל.
מגן ימני: מייקון
למי שעוד היה ספק, מייקון הוכיח העונה מיהו המגן הימני הטוב בעולם. בשיטת המשחק של מוריניו, מייקון הוא מעין פליימייקר שהכל נעשה בדברו. אינטר שדרגה את מרכז ההגנה ובכך מייקון מקבל יותר חופש פעולה ליציאות המפורסמות קדימה, שהסתיימו במאזן מרשים של שישה שערים ו-11 בישולים. עוד לפני הבונקר בקאמפ נואו, מייקון דאג השנה לתת תשובה לעוד ויכוח. ההופעה שלו ב-1:3 של הנראזורי על ברצלונה הייתה מופתית ורק הצדיקה את ההחלטה של דונגה להעדיף אותו בהרכב הסלסאו על פני דני אלבס.
בלם: גבריאל היינצה
משהו טוב קרה העונה לעוזבי ריאל מדריד. סניידר פרח באינטר, רובן יופיע כאן בהמשך וגם היינצה מצא בית חם במארסיי. הבלם הארגנטינאי חווה שנתיים סיוטיות במדריד והחליט בקיץ לחזור לקדנציה שנייה בצרפת. אחרי פתיחה מהוססת, מארסיי דרסה את הליגה בחלק השני של העונה, הפסידה רק פעמיים וחגגה אליפות ראשונה מאז 1992. היינצה לא היה רק עמוד התווך בחוליית ההגנה המרשימה, אלא גם תרם לא מעט שערים מכריעים. "מארסיי היא כמו קסם", אמר השבוע. קסם ששיקם את הקריירה של הבלם בן ה-32.
בלם: ז'ראר פיקה
התהליך שהחל בעונה שעברה הגיע לסיומו המוצלח. פיקה לא רק השתלט על חולצת ההרכב בקאמפ נואו ובנבחרת, אלא ביסס את מעמדו כמנהיג וכיורש של פויול. אם תרצו, בדרך להפוך לבלם הטוב בעולם. זאת הייתה השנה של פיקה. השדרוג בהגנה של ברצלונה הגיע גם בזכות השקט והביטחון שמשרה 'פיקנבאואר' בן ה-23. לזה תוסיפו תרומה לבניית ההתקפות וסיומת במצבים נייחים וקיבלתם בלם מודרני על סף השלמות. במהלך העונה, דאגה ברצלונה להבטיח את עתידה והאריכה את חוזהו של הבלם בחמש שנים לו הוסיפה סעיף שחרור מפלצתי של 200 מיליון יורו.
מגן שמאלי: פטריס אברה
אלכס פרגוסון יודע לבצע בצורה מושלמת רוטציה בסגל העמוק שלו, אבל על שחקן אחד, הסקוטי לא היה מוכן לוותר בשום מצב. המגן הצרפתי החמיץ משחק אחד בלבד בפרמיירליג, ובליגת האלופות. פרגוסון סבל השנה ממכת פציעות חסרת תקדים. שחקני ההגנה שלו נפלו אחד אחרי השני והצרפתי סיפק לו את היציבות. מבחינה התקפית, שיתוף הפעולה עם רוני, נאני וגיגס באגף היה מושלם. בעיני רבים, אברה היה השחקן הטוב באולד טראפורד העונה. "הוא המגן השמאלי הטוב בעולם והיה בכושר מדהים במשך כל העונה. אין שחקן יותר יציב ממנו", פרגן המנג'ר.
קשר: צ'אבי
נכון, המספרים ירדו (3 שערים ו-14 בישולים העונה לעומת 6 ו-20 אשתקד), ונכון, ברצלונה של העונה נראתה פחות דורסנית, אבל המנוע נשאר אותו מנוע. צ'אבי זכה העונה ליותר כבוד ויותר תשומת לב, אבל לא איבד את מגע הקסם. להיפך. ככל שהעונה התקדמה, צ'אבי הפך יותר ויותר דומיננטי ובעזרת המגע הגאוני בכדור, דאג ליצור עוד רגעי קסם שייכנסו להיסטוריה. המונדיאל יהיה הזדמנות לבחון שתי סוגיות מרתקות. האם העונה המתישה והפציעה יפגעו ביכולתו של צ'אבי וכן, כיצד יראה שיתוף הפעולה העתידי עם מוביל כדור נוסף בדמות ססק פברגאס?
קשר: פרנק למפארד
צ'לסי נאלצה השנה להתמודד עם סיטואציות שמפרקות קבוצה, מכת פציעות ובראשה זו של מיקאל אסיין, פרשת ג'ון טרי ומשבר בזמן הכי גרוע של העונה. אלא שלכידות קבוצתית ראויה לציון ומנהיגות חיובית הוציאו את הקבוצה מהבוץ לדאבל היסטורי ענק. אין ספק, הייתה זו שנת המהפך. כשקפטן טרי נתפס במערומיו, למפארד תפס פיקוד והדאבל הזה רשום קודם כל על שמו. על הדשא, סופר פרנק נהנה מהעונה הטובה בקריירה שלו ושבר שיאי סטטיסטיקה אישיים בשערים ובישולים. קאפלו רוצה לראות את ההנהגה והסטטיסטיקה באים לידי ביטוי גם בדרום אפריקה.
קשר: אריאן רובן
אמרו עליו שהוא אנוכי, מנוכר, סרטן חברתי ובכלל, הוא הרי פצוע כל הזמן. רובן שמע, שתק ועכשיו הוא צוחק בפני המבקרים. מסתבר שההולנדי המעופף היה צריך בסך הכל חיבור נכון לקבוצה ומאמן. ואן חאל התעקש על בן ארצו, נתן לו את המפתחות וחופש פעולה מוחלט במגרש. באיירן הייתה הקבוצה של רובן. כשניצוץ הגאונות חזר לעיניים, אף אחד לא הצליח לעצור את ההולנדי. רובן הוביל את הבווארים לדאבל חלומי שיכול להפוך בשבת לטרבל. ובאליאנץ ארנה לאף אחד כבר לא אכפת אם פרנק ריברי יעזוב בקיץ. עד המונדיאל יש עוד כמה שבועות, רק שיישאר בריא.
חלוץ: לאונל מסי
על העונה הפנומנאלית של לאונל מסי כבר לא נשאר מה לכתוב. העולם נפל השנה לרגליו עד שלא נותרו עוד מחמאות, דימויים או כותרות לתאר את מעלליו. מסי גרם לנו לבכות, להתרגש, לשפשף את העיניים ולא להאמין. הדיון נפתח מחדש. האם כבר עכשיו אפשר להגדיר את הילד בן ה-22 כגדול בהיסטוריה? האם ניתן להשוות אותו למראדונה? לפלה? תשובות חלקיות נקבל במונדיאל ובכל מקרה, הויכוח הזה ימשיך ללוות את מסי לכל אורך הקריירה. בינתיים, נותר לנו לומר לו מילה אחת: תודה.
חלוץ: כריסטיאנו רונאלדו
ריאל מדריד סיימה את העונה ללא תואר, אבל הפורטוגלי רשם ניצחון גדול בפן האישי. הוא ניצח את תג המחיר. רונאלדו לא נתן לתואר 'השחקן היקר בעולם' להלחיץ אותו והוכיח שמנטאלית הוא עשוי מחומר של אלופים. הפורטוגלי החזיק השנה את ריאל על הגב וסחב אותה כמעט לבדו למאבק עד המחזור האחרון על האליפות. ריאל כבשה 102 שערים וצברה 96 נקודות, מספרים שהיו מספיקים לאליפות בכל עונה אחרת, כשהגדולה האמיתית של רונאלדו היא העובדה שאיש לא הצליח לענות על השאלה: כיצד הייתה מסתדרת ברצלונה חודשיים ללא מסי?
חלוץ: ווין רוני
ההתלבטות לגבי עמדת החלוץ השלישי הייתה קשה. דרוגבה כבש יותר שערים וגם זכה בדאבל, אבל הפור נפל על רוני, שחקן העונה באנגליה. במובן מסוים, רוני הרוויח מאוד מעזיבת רונאלדו. לא רק שהוא גלש בטבעיות למשבצת המנהיג של השדים האדומים וגרף שלל מחמאות על הופעות מחשמלות, הוא גם קיבל מעמד על בכדורגל האנגלי. לא עוד הפרחח השכונתי והילדותי, אלא קוצנזוס. פרגוסון מתמוגג ממנו, קאפלו מאוהב בו, החברים תלויים בו ומדינה שלמה עוצרת את נשימתה לאחר כל תנועה רעה של הקרסול או המפשעה.