תמונת ניצחון: האליפות של מכבי חיפה

מאלופה לא כל כך ראויה, איכות המשחק של חיפה קפצה העונה שתי כיתות במקביל. מכאן גם העלייה לליגת האלופות והתוצאות המעולות בליגה. הכל התחיל כאן, במהפך העצום על אקטובה, אחרי פיגור של 3:0

זהו ללא ספק הרגע שהכניס את העונה הזו להיסטוריה. הילדים של מכבי חיפה, לא רוסו ולא פראליה, עוברים שוב יריבה אוסטרית וטסים לליגת האלופות. מכאן הכל נראה ורוד יותר, מכאן הביטחון הקבוצתי רק התעצם

אולי ב-22 במאי נלמד להעריך יותר את הרגע הזה. אלוף אירופה ואולי שחקן השנה בליגת האלופות מזיע ברמת גן. מה שנראה אז כתוצאה מעליבה לחיפה, עלול להתברר כרגע שנרצה לזכור

ללא ספק, הקאמבק של השנה. שלומי ארבייטמן מתחיל לחורר רשתות ולהוביל גל של הצלחה מחודשת של החלוצים הישראלים. בלעדיו, לחיפה היה הרבה יותר קשה, ובצורת הסקוררים שבאה אחרי עזיבת קולאוטי הגיעה אל קיצה המרשים

לא התאפקנו, אבל היינו חייבים עוד תמונה מליגת האלופות. אולי התמונה הכי יפה מליגת האלופות, ולבטח התמונה הכי מסכמת. התמונה הזו חקוקה עד היום בזיכרון של דבאלשווילי, שודאי תוהה: מה היה קורה אם בופון לא היה מגיע לכדור שלי

קשה לדעת מתי הריצה המפוארת של מכבי חיפה קצת חרקה ונדמה היה שאולי הפועל תל אביב תזכה. האם זה כאשר החלו לחשוב על הקיזוז או כאשר גולסה ברח להם לרומא? בכל מקרה, מה שנראה בתחילה ככתם נגמר בתמונה למזכרת במדי לאציו

הקסם של מכבי חיפה 2009/10 החל עם ההימור המבריק של אלישע לוי על גדיר, אבל מדובר בעצם בקסם הרבה יותר גדול. קסם ישראלי, קסם של דו קיום, קסם של אנושיות, של כבוד הדדי. תראו את החיבוק בין גדיר לכיאל ותבינו

מי היה מאמין, אבל מכבי תל אביב כמעט והרסה למכבי חיפה במשחק השני ביניהן. בסוף זה נגמר בפנדל על קטן, כפי שהתמונה הזו מוכיחה היטב

למרות שלל ההישגים, אלישע לוי יוצא מהעונה הזו חבול ופגוע. הלחץ שהקרין, ההחלטות שקיבל, פגעו מאוד באוטוריטה שלו. יש בזה יתרון אחד: אלישע לוי לא יגיע שבע לעונה הבאה, יש לו עדיין מה להוכיח

הקהל של מכבי חיפה ידע כרגיל להלחיץ את הקבוצה, אבל ברגעי האמת, כשיציעי בלומפילד נצבעו באדום, האוהדים הירוקים ידעו להתייצב סביב הקבוצה, ולספק לצלמינו גם רגעים רומנטיים

ללא ספק. הרגע הכי קשה בעונה של מכבי חיפה. הרגע הראשון בו הקבוצה נראתה שבורה

אלא שהעונה של מכבי חיפה לא הפסיקה לייצר סיפורים, גם אחרי ההפסד להפועל. שער הניצחון של דקל קינן מול בית"ר נכנס לפנתיאון, כמעט כמו שער האליפות ההוא של סלקטר מול רמת עמידר ב-1984

אחרי הניצחון על בית"ר, מכבי חיפה כבר לא היתה מוכנה לוותר על השמחה

ובסופו של דבר, הוא שוב יצא המנצח. טביב? הראל? דה רידר? גוטמן? יעקב שחר עדיין בליגה אחרת