פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מבחן מסכם

        בין נבארו שנעלם במעמדים הגדולים ומקאלב שצריך לשלוט בקצב, הפיינל פור הקרוב יוכרע על מספר שחקנים ספציפיים

        המבחן של ריימונאס שישקאוסקאס: לשחזר את חצי הגמר הקודם

        לפני שנה ושישה ימים בדיוק, באותו מעמד ומול אותה ברצלונה, רשם הסמול-פורוורד הליטאי את אחת התצוגות היותר מרשימות בקריירה העשירה שלו, וסחב את צסק"א כמעט לבדו, עם 29 נקודות, לניצחון בחצי הגמר, רק כדי להפסיד על חודו של סל בגמר מול פנאתינאייקוס. "שישקא" בוודאי ירצה לשחזר את היכולת המופלאה מחצי הגמר ההוא, ואף יסתפק בפחות מזה, אך הפעם המשוכה עלולה להיות מעט גבוהה יותר.

        הערב (שישי) ייתקל הליטאי בשחקן אחד שלא נכח בעונה שעברה, שעשוי להקשות לו את החיים כהוגן - פיט מיקאל. הפורוורד האמריקאי של ברסה הוא כל מה ששישקאוסקאס פחות אוהב ולא פגש למעשה עד כה העונה: הוא גבוה, חזק, אתלטי, ובעיקר אגרסיבי מאוד בשני צידי המגרש, מה שמסתמן כמפתח עיקרי לעצירה של הליטאי. לא פחות חשוב מכך, שישקאוסקאס יצטרך הפעם גם לעבוד חזק בהגנה על מנת לעצור את מיקאל.

        גם אם יצלח הליטאי את המבחן הראשון בחצי-הגמר, בגמר, אם ימומשו התחזיות הראשונות, יחכה לשישקאוסקאס מאץ'-אפ לא קל נוסף בדמות ג'וש צ'ילדרס מאולימפיאקוס. הסמול פורוורד המגוון כמובן הותיר את חותמו על היבשת עוד הרבה לפני הפיינל-פור הנוכחי, אך דבר אחד ברור: אם הצלף הליטאי יצליח להוליך את צסק"א לתואר השנה, מעמדת האנדרדוג, וכשבקרב האישי הוא מתעלה על סמול-פורוורדים איכותיים באמת, מן הראוי יהיה להתחיל לשמור לו מקום בהיכל התהילה של הכדורסל האירופי.

        המבחן של חואן קרלוס נבארו: להתעלות, סוף סוף, גם בפיינל פור

        אחת הסיבות לכך שהמפציץ הספרדי עדיין נחשב בעיני רבים לשחקן גדול אך עוד לא אגדת כדורסל אירופית של ממש, נעוצה בעובדה שעד כה נבארו, למעשה, די מפשל כשמגיעים לפיינל-פור יורוליג (ובכלל, הוא לא הוכיח את עצמו לאורך השנים כקלף מנצח בשלבים מכריעים בליגה). מאז זכייתו היחידה ביורוליג עם ברצלונה בעונת 2002, שגם בה הציג יכולת בינונית ומטה בפיינל-פור (ייאמר לזכותו שהיה אז בן 22 בלבד), הגיע נבארו פעמיים למעמד, ובשתי ההזדמנויות נחל מפלה בחצי הגמר. באותן פעמיים הפסיד - ניחשתם נכון - לצסק"א שיפגוש הערב, ולשני ההפסדים ההם היה דפוס התנהגות משותף מצד נבארו: הספרדי נקלע לבעיית עבירות מוקדמת, וגם בדקות ששיחק השפעתו היתה זניחה.

        נבארו יצטרך להישמר הערב בדיוק היכן שנכווה במפגשים הקודמים עם צסק"א, הווה אומר - בהגנה. לאורך העונה כולה בארסה הצליחה להסתיר את ההגנה האישית החשודה של הכוכב שלה בזכות שורה של גבוהים מאיימים המחכים לחסום בפנים, אך מול קבוצה של קלעים מעולים כמו צסק"א, נבארו בקלות יכול להסתבך שוב בעבירות ולמצוא את עצמו מחוץ לקצב.

        אלא שבניגוד לפעמים קודמות, הפעם ל"לה-בומבה" אין תירוצים. ברצלונה מגיעה כפייבוריטית לאירוע, לאחר שהציגה יכולת משכנעת במהלך העונה. לנבארו עצמו הרי מעולם לא היתה בעיה של ביטחון עצמי, ובסגל הנוכחי הוא מקבל יד חופשית מהמאמן צ'אבי פסקוואל. כעת, אחת ולתמיד, הוא צריך להצטיין כשם שעשה לרוב אורכה של העונה הרגילה, כל הדרך לזכייה בתואר.

        המבחן של ארזם לורבק: להוות את הסייד-קיק המושלם

        הגבוה הסלובני המצוין יפגוש בחצי-הגמר את צסק"א, האקסית לא מכבר, אותה נטש על רקע הקיצוצים במועדון הרוסי. לאחר שרשם יורובאסקט יוצא מהכלל במדי נבחרת סלובניה בקיץ האחרון, לורבק השתלב במהירות מרשימה בקליקה של הסוס הדוהר מברצלונה. בתוך המארג הקבוצתי המעולה שהתהווה לו בבארסה, וקצת מעבר למה שהסטטיסטיקה מספרת, לורבק הפנים את הדגשים ההגנתיים והפך גם לחלק חשוב מההתקפה הסבלנית והחכמה של הקטאלנים. מבחינה אישית התבקש לורבק לעשות את ההתאמות הנדרשות ולמלא אחר תפקיד שונה במקצת מזה שהתרגל בצסק"א, וגם את זה הוא השכיל לעשות בהצלחה יתרה.

        מכורח סגנון המשחק שפסקוואל הטמיע בקבוצה, ללורבק לא הוכנסו כדורים פנימה באופן סיסטמטי ומתוכנן, והאחרון "נאלץ" לקנות את הנקודות שלו דרך יותר קליעות מחצי מרחק ותנועה ללא כדור. גם פסקוואל הכיר ביכולות האחד-על-אחד הנהדרות של הסלובני, שאולי לא מנוצלות דיו, וככל שהעונה התקדמה כך ניתנו לו יותר הזדמנויות לייצר מצבים לעצמו.

        אולם נדמה כי גם בשלב כה מתקדם של העונה, ההיררכיה בבארסה מעט מטושטשת מתחת לנבארו, ובפיינל-פור, כשהכל מונח על כף המאזניים, רצוי לעשות תיעדוף ברור. מלורבק, שלמעט מאוד קבוצות יש תשובה לחתוליות ולגיוון שלו כסקורר, אפשר ורצוי לקבל יותר תוצרת התקפית נטו. הסלובני צריך להיות האופציה השניה עבור ההתקפה של הקטאלנים, ויכול לקחת על עצמו יותר. בכל קבוצה אחרת, כנראה, הסלובני היה השחקן שסביבו בונים את הקבוצה, אך גם בסיטואציה הנוכחית לפורוורד המגוון יש את כל הכלים להיות הסייד-קיק המושלם לנבארו - כזה שעושה את ההבדל בין פיינל-פור מפוספס נוסף, לבין תואר יורוליג נחשק.

        המבחן של בו מקאלב: להשליט קצב משחק איטי

        במהלך הסדרה של פרטיזן בלגרד מול מכבי תל אביב דובר רבות על נקודת מפתח בעצירה של הסרבים: עצירתו של בו מקאלב. אותם הדברים, שנאמרו בצדק ולא ממש יושמו, תקפים אחד לאחד גם לקראת משחק חצי-הגמר הערב. הרכז הקטנטן, שבסיכומה של סדרה עשה לגארדים הצהובים בית-ספר, הפך העונה, לאט ובזהירות, ובעזרתו של "דולה" וויושביץ', מסקורר חסר נסיון לרכז עם ראש על הכתפיים, שיודע לשמור על הקצב הרצוי בשביל הקבוצה שלו. בפיינל-פור מקאלב ינסה לעשות את מה שעשה לאורך כל העונה, למעשה כרכז יחיד בסגל: לגרום למשחק איטי, עם מעט נקודות ומצבי קליעה.

        העונה של פרטיזן בכלל ושל מקאלב בפרט היא לא פחות מסנסציונית, אולם בפני הרכז עצמו יעמוד הערב אתגר חדש - קבוצת ההתקפה הטובה ביורוליג. למקאלב יהיה תפקיד כפול ומכופל מול אולימפיאקוס: מצד אחד יהיה עליו לנסות ולהצר את צעדיו של מילוש תאודוסיץ' המוכשר, ומהשני, לשמור על קור רוח וקבלת החלטות נקיה בהתקפה, עם מינימום איבודי כדור, למרות הלחץ הכבד שמן הסתם יופעל עליו. אם יצליח למשוך את המשחק לתוצאה נמוכה וצמודה בדקות הסיום, הלחץ כולו יהיה על אולימפיאקוס. משם, כפי שלמדה מכבי תל אביב על בשרה, אלוהים גדול.

        המבחן של יואניס בורוסיס: לשלוט מתחת לסלים ביד רמה

        בורוסיס הוא וודאי לא השחקן החשוב ביותר במערך של קואץ' ינאקיס העונה, אך התפקוד הנקודתי שלו במשחק הערב עשוי להיות מכריע עבור אולימפיאקוס. לאחר יכולת נהדרת בעונה שעברה, במהלכה מיצב את עצמו כאחד הסנטרים הטובים ביבשת, הסיטואציה מבחינת בורוסיס הורעה במהלך הקיץ החולף, לאחר החתמתו הנוצצת והיקרה של לינאס קלייזה.

        כשהעמדה מספר 4 הפכה מאוכלסת פי כמה, בורוסיס נאלץ לספק את הסחורה במינימום דקות בעמדת הסנטר העמוסה לעייפה, אותה הוא חולק עם וויצ'יץ' ושחורציניאטיס, וברוב שלבי העונה עשה זאת על הצד הטוב ביותר. בתקופה האחרונה, לעומת זאת, חלה נסיגה קלה ביכולת של היווני.

        דבר אחד בטוח, כך או כך: לקראת המשחק מול פרטיזן, ינאקיס צריך את בורוסיס חד ומפוקס. אחרי הכול, הוא היחיד שמסוגל להתמודד בצורה סבירה, לפחות על הנייר, עם הפיזיות של אלכס מאריץ' מתחת לסלים, ומיד אחר כך לשלוט בריבאונד ההגנה - אולי האלמנט החשוב ביותר להתמודדות מול פרטיזן. בהתקפה, היד הרכה של בורוסיס מבחוץ יכולה להוציא את הענקים של פרטיזן החוצה ולפנות מרחב למשחק החדירות של צ'ילדרס וקלייזה. במידה ובורוסיס יעמוד בתנאים הללו, הדרך של אולימפיאקוס לניצחון תהיה קלה הרבה יותר.