בונים אימון מחודש

מאוד פשוט לדעת מתי מגיע פיינל פור היורוליג. הוא מגיע כג'ורדי ברטומיאו מפזר חיוכים ביציע, להקת המעודדות של צסק"א מענגת בריקוד חושני בפסקי זמן וכן, גם אילן השועל לובש ארשת דרמטית כזו או אחרת - אלו דברים שנלקחים בחשבון "פור גרנטד". כמו בעונה שעברה, השועל לא יהיה שם, ג'ורדי והמעודדות דווקא כן - אבל מה שיורגש פי כמה הוא היעדרותם של שלושה מאמנים, השילוש הקדוש של הכדורסל האירופי אם תרצו - פיני גרשון, ז'ליקו אוברדוביץ' ואטורה מסינה.

שלושת מאמני העל, ש-10 מתוך 11 תארי היורוליג האחרונים התחלקו ביניהם ונראו כבעלי מונופול על הליגה לא יגיעו. במקומם יעמדו על הקווים בברסי ארבעה מאמנים אנונימיים יחסית, שמות "קטנים" הרבה יותר, להם אין אפילו תואר קבוצתי אירופי אחד, גם מחוץ ליורוליג. צ'אבי פסקוואל מברצלונה מאמן ברמות הגבוהות פחות משלוש שנים, פשוטין מצסק"א הוא עוד "רוקי" ביורוליג וגם דושקו וויושביץ' מפרטיזן הוא אמנם מאמן שניתן לקטלג כ"גדול" אך בקבוצה קטנה. אפילו פנאיוטיס ינאקיס, שמוכר שנים רבות ביבשת כשחקן וכמאמן, בנה את מעמדו בעיקר דרך כדורסל נבחרות (שם הצעיד את יוון לזכייה באליפות אירופה).

הסיטואציה המעט סוריאליסטית הזו מביאה אותנו לשאלת המשמעות. האם אנחנו עדים לתחילתו של תהליך שבסופו תרד במעט קרנם של אושיות הכדורסל המובילות ביבשת, או שמא חזרת השליטה שלהם היא רק עניין של זמן? האם מאמן בעל שם הוא אכן תנאי להצלחה ביורוליג, כפי שניתן היה ללמוד מהעשור האחרון? ובכלל, האם ניתן להסיק מהפיינל-פור הזה משהו להמשך הדרך?

לפני שניגשים לענות, יש להבין את הלך הרוח בתקופה האחרונה ביורוליג ובאירופה בכלל. העשור האחרון אמנם היה מופע של שלושה אנשים בלבד במידה מסוימת, אך גם העובדה הברורה הזו לא הפריעה לכמה בעלים ומנהלי קבוצות במפעל לצאת לקרב עם מאמנים אנונימיים יחסית מכורח הנסיבות.

בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה שהולכת ותופסת תאוצה, שלא פוסחת גם על הקבוצות הנחשבות לגדולות - חזרה למאמנים המקומיים, גם אם מדובר בכאלה שלא נושאים יותר מדי פרסטיז'ה. ברצלונה לא חששה להטיל את יהבה על פסקוואל הקטלאני לאחר פיטורי איבנוביץ', אולימפיאקוס פיטרה את גרשון כדי להוציא את פנאיוטיס ינאקיס מהג'וב בנבחרת. ריאל מדריד בטחה בז'ואן פלאזה המקומי וחסר הניסיון דווקא בעונה סופר-חשובה בה אירחה את הפיינל-פור ומכבי תל אביב ויתרה על האפשרות למאמן זר כדי לבחור באפי בירנבוים. בקיץ האחרון, צסק"א הגדולה התפשרה על ייבגני פשוטין המזוהה עם המועדון כמחליפו של מסינה.

"בשנים האחרונות קבוצות מביאות פחות מאמנים זרים מבחוץ", אומר עוזר מאמן מכבי חיפה אלעד חסין. "אני חושב שהסיבה הראשונה לכך היא קודם כל כסף. קבוצות עשירות קצת ירדו מנכסיהן, וכתוצאה מכך נאלצו לקחת מאמנים מקומיים וזולים יותר. עוד פקטור הוא חילופי דורות בין המאמנים. שמות כמו דושאן איבקוביץ', סווטיסלאב פסיץ', בוז'ה מאליקוביץ' ואחרים, שנחשבו לבכירים בעבר, כבר הזדקנו ולא מגיעים לקבוצות הגדולות".

ההצלחה של פסקוואל עם ברצלונה נתנה הוכחה קטנה לכך שמודל כזה מסוגל גם לעבוד, ולא רק כגימיק. "ברצלונה שפכה לאגרים של כסף על אנשי צוות מקצועי עם שם וניסיון ונפלה פעם אחר פעם", מסביר ירון ארבל, פרשן הכדורסל האירופאי. "בסוף היא הלכה על אנשים מקומיים ואנונימיים, שיחד עם פסקוואל מסורים מאוד ועושים עבודה נפלאה, וזה מה שהביא לה הצלחה. פסקוואל הוא דוגמה למה לא חייבים מאמן ענק כדי להצליח".

אוברדוביץ' ופנאתינייקוס נפרדו לשלום מהתואר כבר בטופ-16, בעוד שלב ההצלבה היה מפגן עוצמה של ממש מצד הכוח העולה של מאמני היבשת. אם מכניסים את דושקו איבנוביץ' וקאחה לבוראל למשוואה, כל אלה רשמו ניצחון בנוק-אאוט על מאמנים הנחשבים לבכירים ביבשת. אולם למסינה, גרשון ואובראדוביץ' יש גם סיבות אובייקטיביות לכישלון היחסי העונה.

"צריך לקחת בחשבון את הסיטואציות של שלושת המאמנים הללו", אומר דן שמיר. "שניים מהם, מסינה וגרשון, בנו קבוצות חדשות לגמרי מהיסוד, ומדובר במאמנים שרוצים לבנות את המערכת שלהם. הדברים האלה לוקחים זמן ולא קורים ביום אחד".

"מאמן טוב הוא נדבך אחד בקבוצה, אבל לא בהכרח הנדבך הכי חשוב",מנסה ארבל לעמוד על חשיבותו של האיש על הקווים. "כי אם תוציא את וויושביץ' מפרטיזן היא ככל הנראה לא תעשה כלום, לכן במקרה הזה ברור שהוא כן הכי חשוב. מצד שני, תשים בצסק"א או ברצלונה מאמן אחר שלא ינסה לכפות בכוח את הכדורסל שלו, ואני מאמין שתגיע לאותן תוצאות. ברוב המקרים, מאמן ענק לא יספיק אם השחקנים לא מספיק טובים, אבל מאמן לא מבריק שיודע לא להפריע כן יכול להצליח עם סגל ענק". שמיר מוסיף: "מאמן גדול הוא לא ערובה לפיינל-פור, ואף אחד לא יכול להגיע לשם בכל עונה מחדש. הרבה דברים צריכים להתקיים בו-זמנית כדי להגיע לשם, ולא הכל קשור במאמן".

"אני חושב שההיעדרות של המאמנים הגדולים מהפיינל-פור היא דווקא הוכחה לכך שבניית קבוצה מצליחה זה תהליך, שכולל בתוכו מכלול של פרמטרים", ממשיך שמיר." בארסה כבר כמה נמצאת שנים בתוך תהליך מוצלח, ינאקיס בבנייה נכונה באולימפיאקוס, ופרטיזן עם וויושביץ', כמובן, הולכת בדרך מסוימת הרבה זמן. לצסק"א ופשוטין ההעפלה לפיינל-פור היא תעודת כבוד גדולה, כי הקבוצה השתנתה, אבל שם יש שלד שחקנים שרץ כמה שנים ביחד. חסין מוסיף: "גם התארים של גרשון, אוברדוביץ' ומסינה היו בקבוצות שבהן נשארו הרבה שנים והיו תוצר של תהליך".

אם להיכנס יותר פנימה לרזולוציות מקצועיות, שני הנציגים ה"צעירים" שיגיעו לברסי, פשוטין ופסקוואל, לא רק מייצגים את דור המאמנים הצעיר יותר באירוע, אלא גם מיישמים שיטות עבודה ומשחק שונות מעט ממה שהתרגלנו לראות מהמאמנים מהזן הישן. במבט ראשון, הם נראים פחות כריזמטיים ומדוקדקים, ומצד שני, נחשבים לפחות שמרנים ופריקים של שליטה.

"המאמנים הצעירים יותר מביאים עימם יותר טקטיקות, משחק מהיר ופתוח יותר", מדגיש חסין. "כל זה קורה מכוח ההתפתחות של הכדורסל בעולם כולו. הכדורסל הפך לאתלטי הרבה יותר, ועם המעבר לשעון ה-24 שניות גם באירופה היו חייבים לשחק הרבה יותר מהר. לכן, המאמנים הצעירים יותר התחנכו על כדורסל מהיר יותר, אולי קצת בניגוד לוותיקים".

לצד ינאקיס, שהנחיל באולימפיאקוס סגנון משחק מהיר ואטרקטיבי (אולי בניגוד לשאר קריירת האימון שלו), וויושביץ' נראה כמו שומר הגחלת של האסכולה הישנה יותר, לפחות מבחינת סגנון המשחק. "פרטיזן מזכירה לי בהרבה מובנים את הקבוצה של לובליאנה מעונת 97/98, שהעפילה גם כן לפיינל-פור היורוליג בהפתעה", נזכר חסין. "גם היא הייתה קבוצה צעירה עם רכז אמריקאי לא מוכר כמו מקאלב (אריאל מקדונלד), וגם היא, כמו פרטיזן, שיחקה בסגנון אקס-יוגוסלבי טיפוסי - הגנה קשוחה מאוד, קצב משחק איטי והרבה חדירה והוצאה בהתקפה".

הנבואה, אתם יודעים, ניתנה לשוטים, אבל מה יקרה כשהקבוצות של אוברדוביץ', מסינה, וגרשון ישלימו את תהליך הסימביוזה שלהן? "בשנים הבאות אני בטוח שנראה את המאמנים הבכירים שוב בפיינל-פור, אבל אני לא מאמין שזו תהיה אותה דומיננטיות כמו בעשר השנים האחרונות. זו הייתה דומיננטיות חריגה שלא תחזור", מהמר חסין. "פסקוואל ופשוטין, לצד פיאניג'יאני מסיינה, הם מאמני העתיד של אירופה. הם עבדו תחת מאמנים גדולים, יצברו את הניסיון ואני מאמין שזה עניין של כמה שנים עד שנראה חילופי דורות מוחלטים אצל המאמנים".