פינוק ברמת על

משחקי האימון של תחילת העונה מסמנים עבור רוב הקבוצות את הדרך המקצועית בה יצעדו במהלכה. חלקן מנצלות את המשחקים כדי לבחון את היכולת מול קבוצות שוות בתקציב, חלקן בוחנות זרים ואחרות פשוט מנסות להתחבר רגע לפני שמתחילה העונה. ברק נתניה פתחה את עונת משחקי האימון עם תבוסה קשה למכבי תל אביב והפסדים למכבי חיפה ולראשון לציון, והקבוצה של אריק אלפסי נראתה כמו מי שהולכת לעונה קשה בליגת העל. חצי שנה חלפה, ונתניה מתכוננת לסדרה פתוחה לחלוטין מול מכבי חיפה על הכניסה לפיינל פור, כשהיא עשויה לרשום את אחד ההישגים המפתיעים של השנים האחרונות בליגת העל.

על ההישג של נתניה חתומים שניים - מרקו קילינגסוורת' ודנילו פינוק, אחד הסקוררים הגדולים שנחתו בישראל בשנים האחרונות. פינוק חתום על הניצחונות של הקבוצה העונה במלחה ובבית על מכבי תל אביב וגלבוע/גליל עליון, ולאחרונה אף נבחר לחמישיית העונה של וואלה! ספורט. "ללא ספק, הייתה לנו עונה טובה", אומר הפנמי לוואלה! ספורט, רגע לפני פתיחת הפלייאוף. "הצלחנו להשיג הרבה. עשינו דברים והתחרינו על מקומות שאף אחד לא ציפה שנתחרה עליהם. למרות שנפלנו קצת בסוף וסיימנו במקום החמישי. אני עדיין חושב שמדובר בהישג נפלא".

המספרים של פינוק (26, 1.96) מרשימים במיוחד את מי שלא מכיר אותו – 19 נקודות, 4.7 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים בממוצע למשחק, כשבשני משחקים בלבד הוא קלע מתחת ל-10 נקודות. על אף היותו הכוכב של נתניה, הוא נשאר צנוע מאוד לאורך כל הראיון, שאליו הגיע עם משפחתו. "אני לא מגיע לעונה עם מטרות אישיות לעצמי, המטרות שלי תמיד מוקדשות לקבוצה. כל מה שאני משיג בדרך ברמה האישית זה נהדר, אבל זו לא המטרה", מספר פינוק על עונתו באופן אישי ומוסיף: "החלק שלי בקבוצה הוא מנהיגות, מבחינתי להיות מנהיג זה משהו שלמדתי ממנו השנה. למדתי להסתדר עם חבר'ה עם אופי שונה, וזה גם תפקיד שלא לקחתי בו חלק בעבר".

ההצלחה של נתניה בכלל ושל פינוק בפרט לא הייתה מגיעה אלמלא החיבור המצוין של הקבוצה, שעליו אמון המאמן אריק אלפסי. הקשר בין אלפסי לפינוק נראה חזק, והשחקן מרבה לדבר בשבחו של המאמן. "אני חושב שאריק עשה עבודה מצוינת. הוא מאמן בצורה שונה. הוא מאוד רגוע ולא מישהו שיצעק עליך. יש כאלה שבטח יגידו שהוא מאמן נחמד מדי. נהניתי לשחק אצלו ואני חושב שיש לו עתיד גדול כמאמן בארץ, או אם ירצה לאמן באירופה. הוא מאמן נהדר שמקשיב לשחקנים שלו, נותן להם לשחק ולא שם עליהם אזיקים".

אלמנט בולט נוסף בנתניה הוא האולם הקטן. לא מעט קבוצות בליגת העל התלוננו על הממדים של האולם, ויש הטוענים כי נתניה, שהשיגה בבית מאזן מרשים של 2:9, הגיעה בזכותו אל המקום החמישי בסיום העונה. "האולם שלנו הוא יתרון", מחזק פינוק, "הוא גורם להרבה קבוצות לא לשחק טוב. שחקנים שלא רגילים לשחק באולם כל כך קטן, קשה להם להסתגל. בבית אנחנו גם משחקים עם מנטאליות שונה ועם אנרגיות שונות, כמו כל קבוצה".

אחת ההשפעות הגדולות על המשחק של פינוק הגיעה כתוצאה משהות עם אביו בגרמניה, בזמן שהוצב שם בשירותו הצבאי. אביו של פינוק צפה בילד בן 14, דירק נוביצקי שמו, שעבד קשה כמו שחקן מבוגר, והחדיר את אותה תחושת מחויבות גם לבנו. אחרי 4 שנים במכללת ג'ורג' וושינגטון, בהן היה לכוכב של המכללה, נבחר במקום ה-58 בדראפט ה-NBA בשנת 2006 על ידי דאלאס של אותו נוביצקי, אך מעולם לא חתם על חוזה בליגה. "עדיין יש לי את החלום הזה. הייתי שמח לשחק ב-NBA ולהיות בבית בשביל שההורים שלי יוכלו לראות אותי משחק כל לילה", מתוודה פינוק, "אך יש לי מחויבויות ובשנים האחרונות נהייתי אוהד גדול של היורוליג וזה משהו שאני רוצה לעשות. לדעתי זה יותר ריאלי מחלום ה-NBA".

- קצת מוזר ששחקן עם רזומה כמו שלך, שהצליח בכל מקום שהיה בו, נוחת דווקא בעולה חדשה לליגת העל בישראל.

"לפעמים ככה דברים עובדים. נתניה היא אולי לא מועדון גדול, אבל הסיטואציה הייתה טובה. זה אולי לא המועדון הכי גדול ששיחקתי בו, אבל הוא ללא ספק בין המועדונים היותר טובים ששיחקתי בהם. לפני שהגעתי כולם פחדו שאני אגיע לפה. המשפחה שלי בעיקר ראתה CNN ומשם ליקטה אינפורמציה על ישראל, ככה שכולם היו לחוצים לגבי זה שאני אגיע לפה. למזלי, יש לי דוד שהצטרף כתוצאה מחתונה למשפחה שלי, נולד בירושלים וגדל בארץ. הוא עשה עבודת הסברה מצוינת. הוא הסביר לנו על האזור ואפילו על האירועים הדתיים".

על כף ידו של פינוק מקועקע דגל פנמה. אף על פי שהשחקן מעולם לא גר במדינה הענייה, הוא מייצג את הנבחרת המקומית בארבע השנים האחרונות ועושה זאת עם גאווה גדולה. "אני בוחר לשחק בנבחרת פנמה, כי תמיד ראיתי את עצמי כפנמי מהיום שנולדתי. אם אתה לא קובי בריאנט או דווין וויד, אין לך סיכוי לשחק בנבחרת ארצות הברית. אני אוהב לשחק ברמת הנבחרות כי ההרגשה היא שונה, אני אוהב ללבוש את מדי הנבחרת הלאומית ולשחק עבור המדינה שלי. נסענו עם מכללת ג'ורג' וושינגטון לאוסטרליה, ובזמן שהייתי בדרך חזרה הביתה התקשרו לאבא שלי וביקשו ממני לבוא לשם. ירדתי מהמטוס מאוסטרליה, אחרי 23 שעות של נסיעות, נחתי יום אחד, ויום אחרי זה עליתי על מטוס בשביל לשחק עם הנבחרת. אשתי כל הזמן אומרת לי שאני צריך לנוח, אבל כשזה מגיע לנבחרת הלאומית אני לא יכול לנוח".

- אתה יכול להבין שחקנים בכל העולם שבורחים מהמחויבות לשחק בנבחרות שלהן?

"אני יכול להבין שחקנים כאלה, כי זה סיכון בסופו של דבר, ואתה יכול להיפצע או להחמיר פציעה. אולי אם הייתי משחק ביורוליג והייתי משחק יותר משחקים זה היה משנה לי, אבל לא נראה לי. אני חושב שמישהו כמו בלות'נטאל שעבר פציעות צריך לשמור על עצמו ואני מבין את זה. אני עקבתי אחרי מייקל ג'ורדן מגיל קטן וראיתי אותו משחק באולימפיאדה, ואני רוצה לשחק גם באולימפיאדה".

שני מקרים שלא קשורים לעולם הכדורסל הצטרפו לעונה של פינוק בישראל. לפני היציאה לפגרת החורף היה אמור השחקן לעזוב בעקבות מחלה של בנו מאשתו הראשונה ולחזור לארצות הברית. פינוק הודיע לראשי הקבוצה שיטוס אחרי משחק הגביע מול ירושלים. במשחק עצמו הפגין יכולת מצוינת, הוביל את קבוצתו לשלב רבע הגמר ופרץ בבכי בסיום. "זה היה משחק קשה. חשבתי שזה הולך להיות המשחק האחרון שלי ורציתי לעזוב בבום, ככה שגם אם אני לא אחזור, כולם יזכרו שפינוק היה פה. רציתי להשאיר לחברים שלי לקבוצה הרגשה טובה ולשלוח מסר שאני לא עוזב אותם. הדבר הטוב עבורי הוא שכדורסל זו לא רק עבודה, זה חלק גדול מהחיים שלי וזה תחביב שלי. לרוב, כשמישהו מוטרד או עצוב הוא פונה לתחביב שלו. כשאני על המגרש, אני מסוגל להשאיר הכול בחוץ כי אני אוהב כדורסל".

בסופו של דבר, פינוק הפתיע את כולם ואחרי פגרת החורף חזר להמשך המשחקים. "דייויד קולברן וצביקה בלנקיטני פשוט אמרו לי שהם יעשו הכול בשביל לעזור לנו, אם זה בתשלומים על טיפולים רפואיים, טיסות או כל דבר. אחרי שעברתי מה שעברתי בשנה שעברה, כשהקבוצה שלי לא שילמה לי ולא היה אכפת לה ממני או ממשפחתי, בשבילי נתניה היא סיפור מיוחד ולא יכולתי להפנות להם את הגב".

האירוע השני נרשם אחרי שפינוק חזר לארץ. עוד לפני היציאה לפגרת החורף תקף פינוק עובד פיצרייה, לאחר שלטענתו קרא לעברו קריאה גזענית. המקרה נמצא כיום בחקירה, ופינוק עצמו נשמע מצטער על מה שקרה שם. "אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי לא היה שם שיקול דעת טוב מבחינתי. קראו לי בשם גנאי גזעני ואני הגבתי לזה. כמישהו שילדים מסתכלים עליו ומנסים לחקות אותו, אסור לי להגיב ככה. כרגע זה בטיפול ואני מוכן לשאת בעונש אם יהיה כזה, למרות שלדעתי לא יהיה על פי איך שדברים התפתחו. בכל מקרה, אני רוצה להתנצל בפני הילדים שמסתכלים עליי ובפני ההורים שלהם".

העונה של פינוק בישראל עוזרת לו להסתכל על הכדורסל הישראלי בצורה שתפתיע חלק מהאנשים המחזיקים בדעות פסימיות לגבי עתיד הענף. "ליגת העל יותר טובה ממה שציפיתי. יש פה הרבה חבר'ה שהם בשבילי בגדר פוטנציאל ל-NBA. הם לא שם בעיקר כי הם לא קיבלו את ההזדמנות. ג'רמי פארגו, בריאן רנדל, דבון ג'פרסון וג'ייסון ריץ' ברשימה, ואפילו ג'סטין דנטמון הוא שחקן NBA שעם עוד 4-5 ס"מ יכול היה להיות שחקן NBA לגיטימי".

משחק אחד העונה פינוק לא ישכח, אולי עד תום הקריירה. בסוף הסיבוב הראשון הגיעה מכבי תל אביב לנתניה, וספגה את הפסדה היחיד העונה. לפינוק יש הסבר טוב למה שקרה באותו ערב באולם הקטן. "אני חושב שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה במגרש שלנו. כל שחקן אמריקאי שמגיע לפה ולא משחק בשביל מכבי תל אביב, זה המשחק שהוא מסמן בלוח השנה. כשאתה מסתכל על המסורת שלהם, זה משחק שאתה חייב להיות בו מוכן ב-100% ואם אתה לא מגיע אליו בכושר הכי טוב שלך, אתה לא צריך לשחק כדורסל. אני חושב שזה משהו שרצינו בו מאוד. זה היה משחק גדול, יצא לי לראות אותו כבר 5-6 פעמים וזה פשוט היה משחק גדול. הייתי שמח לשחק בשביל מכבי. אם מכבי הייתה מציעה לי לבוא אליה מחר, הייתי חותם שם היום".

- מה דעתך על רמת השחקנים הישראלים בליגת העל?

"רוב השחקנים הישראלים לא מבוגרים מספיק. יובל נעימי, למשל, הוא שחקן צעיר שעוד יכול להתפתח. צריך גם להבין ששחקנים יכולים לתרום לא רק בקליעה, אפשר לתרום בריבאונד ובדברים אחרים. אין סיבה שרוברט רות'בארט לא יעשה 20 ריבאונדים במשחק. יש לו את היכולת האתלטית של דוויט הווארד. יש דברים שערן אסנטי יכול לעשות שהם לא קליעה, הוא יכול להיות שומר מצוין. אני חושב שהרמה של השחקן הישראלי היא רמה טובה. גם צריך לזכור שהכדורסל לא שולט פה ולעומת מדינות אחרות המתקנים פה הם ברמה נמוכה".

ביום ראשון יפתחו פינוק ונתניה את סדרת רבע גמר הפלייאוף מול מכבי חיפה, ולמרות שנראה כי הירוקים צפויים לסיים את העונה של נתניה, פינוק מאמין בחבריו. " זו הולכת להיות סדרה קשה. אנחנו חייבים להתמקד בחיפה ולתת את הכול. אם נגיע לפיינל פור הכול יכול לקרות. אנחנו חייבים לבוא קשוחים. כולם חושבים שהאיש המרכזי הוא ג'פרסון, אבל זה לא נכון, השחקן הכי חשוב שם הוא קוז'יקרו. הוא שחקן קשוח והייתי מת לשחק איתו בקבוצה, הוא עושה את כל הדברים הקטנים האלה שמקשים על היריבה".

פינוק כבר אמר שישמח לשחק עבור מכבי תל אביב, אך כשנשאל אם יחזור לישראל לקבוצה אחרת הוא לא מהסס. "ברגע שהגעתי לפה התאהבתי, מבחינתי אני רוצה להמשיך לשחק פה. אין ספק שאחד הדברים הראשונים שאני אבדוק זה לחזור לשחק בישראל. אם זו נתניה אז נתניה, אם זו עפולה אז עפולה, אבל איפה שזה לא יהיה, זו תהיה ההחלטה הכי טובה עבור המשפחה שלי".