כוס התה שלי
רגע לפני ההדרן בשנה הבאה, כיאה לכוכבי רוק אלמותיים, גיגס, סקולס ונוויל משאירים על הבמה את הנשמה, הניסיון, ההיגיון, הריגוש ובעיקר את הלב. במאני טיים כולם נאלצים לזוז הצדה, ולפנות מקום לגיבורי העל. "הם אגדות מעוררי השראה ולא יהיו כמוהם", התמוגג פלטשר השבוע. פול סקולס, בגיל 35, עדיין משחק עם סופר גלו ביד ומחשבון מדעי בראש מדביק את הקבוצה במסירות מחושבות כמו נוסחה. פרגי שמר העונה על סקולסי כשהצמיד לו את פלטשר וקאריק כשומרי ראש, אך ברגעים החשובים פרגי סומך עליו לבדו שיביא את האקסטרה.
סקולס הביא לרמת אמנות את תפקיד הרכז בכדורגל, כשעם עיניים מסביב לראש מחלק מסירות לאסיסטים דוגמת הכדורים הארוכים והקצרים בשבת, מנצח על קצב המשחק ובכך משתק את קישור התרנגולים, וכשצריך נותן את הצ'אקה שתגמור את הסיפור בדרבי. "הוא הקשר השלם והטוב בדורו", אמר עליו זידאן. מעריציו יטענו שסקולסי הוא צ'אבי עוד לפני שצ'אבי ידע שהוא צ'אבי.
צפייה בריאן גיגס, פיטר פן בן 36, משתווה להאזנה למוזיקה קלאסית. בגיל מופלג מבצע גיגס הסבה אלגנטית לקישור, ומלך הבישולים של יונייטד גבר בשבת גם על החיות במרכז של טוטנהאם, וזאת שבוע בלבד אחרי הקרב בדרבי. גיגסי הוא הפרגוסון של הכדורגלנים. בכל האליפויות הם היו יחדיו, משלימים אחד את השני. כאשר פרגי עצבני אחרי השוויון, גיגס מזכיר בשלוותו מאסטר זן. "שמרנו על העצבים, זה ניכר בפנדלים של גיגס", מגלה פרגוסון את החידוש של גיגס כפנדליסט, "הניסיון וקור הרוח שלו עשו את זה".
בל תטעו, ישנו הבדל עצום בין זקני אולד טראפורד לעומת ותיקים אחרים. "מול סיטי סקולס רץ 70 מטר להגיע לרחבה ולסיים את ההרמה. לא מדובר בניסיון", מעיד גארי ניוויל שמשריש בצעירים רוח קרב, "מדובר בתשוקה". התשוקה הבלתי נגמרת של זקני השבט לעוד תואר, יחד עם הכבוד מהצעירים והמאמן, מניעה את יונייטד במרדף אחר עוד אליפות.
אל תפספס
מייבש שיער
לדימיטאר ברבאטוב יש נפש של אמן רגיש. לעתים המוזה נחה עליו ויש ניצוצות, אולם ברוב הזמן היא פשוט לא מגיעה. ברבאטוב הפך לאמן מיוסר שאינו עומד בציפיות. בעל כורחו הוטלה עליו משימת השערים בחודש האחרון. בשיטת החלוץ הבודד כמו בשבת, פניו וגופו זעקו לעזרה ולרחמים. ברבאטוב זכה יותר מדי פעמים כשעיר לעזאזל כדי שזה יהיה מקרי. סטיגמת העצלן דבקה בו, תג מחירו מלחיץ אותו ואת המערכת, והאוהדים רואים בו 30 מיליון ליש"ט שאינם הושקעו בטבז האנרגטי. יונייטד זקוקה לחלוץ רחבה אך ברבאטוב לעולם לא יהיה כזה. מול טוטנהאם ובמשחקים האחרונים ניסיונות ההבקעה שלו היו פתטיים, וה-0:0 בבלקבורן עשוי להתברר כקריטי.
מצד שני, כאשר הבולגרי יורד מהרחבה, קורים דברים. הוא מניע כדור בחוכמה, ניחן באינטליגנציית משחק משובחת, כמעט אוונגרדית, ולראיה כדור העקב שמסר משומקום לאברה שהוכשל. סיכויו היחיד להצליח ביונייטד זה בעמדה תחת חלוץ, אבל למעשה, גם בפוזיציה הזו ברבאטוב מתאדה. בדרך כלל כדוריו המתוחכמים אינם מובנים על ידי חבריו פשוטי העם, משחקו האיטי אינו מתאים לסגנון, והשנה יונייטד משוועת לחלוץ חוד. אשתקד מול ווסטהאם, לאחר שביצע את תרגיל הרולטה ובישל לרונאלדו, השדר האנגלי תיאר את המהלך ובמשפט אחד שמתמצת במדויק את ברבאטוב - "מהלך עצלני יפהפה". ואכן, ברבאטוב מעורר רגש אמביוולנטי. הוא יכול לשגע מעצבים, אך בעצירת כדור או מסירה אוונגרדית עם העקב בתוך הרחבה הוא הורג אותך ברכות. המקרה של הבולגרי עצוב למדי. פרגי משתדל, וגם ברבאטוב מגיב בספרינט פה ושם, אך בשורה התחתונה הגוף דחה את השתל.
סקאוט
כוכב הניצחון של ווסטהאם מול וויגאן היה סקוט פארקר, הקשר שסוחב את הפטישים. עוזרו, השוליה של הקוסם, הוא מארק נובל בן ה-22. בניצחון הקריטי על וויגאן, נובל היה מהמצטיינים של ווסטהאם, כמו בכל העונה. בעיטה חופשית שלו מ-25 מטר פגשה את המשקוף ומשם הלכה לראש של קובאץ' שקבע 1:2 זמני. נובל קיבל את הבמה ממאמנו ג'אפרנקו זולה, ולא שוכח לו את זה. "אני אשחק בשבילו בכל מקום" סיפר נובל, "אני חושב על ירידה 45 אלף פעם ביום, אסור שזה יקרה לנו".
נובל, שחקן בית עם נשמה, להבדיל מילדי הבנטלי בליגה, מוסיף לעצמו בחן את העקשנות האנגלית. הוא רץ ללא הרף, לא מתבייש לרדת לגליצ'ים גם מול שחקנים גדולים, ומול וויגאן חביב הקהל לא ויתר עד שפארקר קבע 2:3 והבטיח לווסטהאם הישארות בליגה. במיזוג של קשיחות אנגלית וטכניקה עילאית, נובל מזכיר את ג'ו קול. מי יודע, אולי הוא יהיה הקשר הגדול הבא שיצא מהבועה של הבאבלס.
מספרים
0.43 - אחוזי הצלחה לבריאן לואוס ב-16 משחקיו כמנג'ר ברנלי מציבים אותו כמנג'ר בעל אחוזי ההצלחה (פר משחק) הנמוכים בתולדות הפרמיירליג. לאחר שברנלי ירדה ליגה ב 4:0 לליברפול, אפשר לקבוע שתסביך האב שנטש, אואן קויל, גמר אותה.
3 על 7 בדיוק שכולם חשבו שפרגוסון העביר את הלחץ לצ'לסי, הבלוז דופקים הצגה נוספת ועוד שיא התקפי. הפעם שלוש שביעיות בעונת פרמיירליג (מול סנדרלנד, וילה ובראשון סטוק). בשעה שיונייטד דרמה קווין, צ'לסי דורסנית כמו במאפיה איטלקית. האם יש צ'אנס לשמוע בשבוע הבא את הקלישאה "היא בזבזה את כל התחמושת מוקדם מדי"?
במחזור הבא
משחק שמסמל עונה, קבוצה, ולמעשה את הפרמיירליג ותולדותיה. הרגשה חצויה כזו עוד לא הייתה. ליברפול - מועדון בלי עתיד ורוד אך עם היסטוריה מפוארת וגאוות יחידה במינה הגיעה העונה לפרמיירליג כמלכת האליפויות. כאילו לא מספיקה עונתה העלובה, היא יכולה לאבד לעצמה את הכתר. בראשון תארח ליברפול את צ'לסי כדי לנצח. עבור הכבוד, הגאווה. ג'רארד הצהיר כוונות עם טילים לברנלי. ליברפול תחליט על גורלה, ואין יותר מכובד ורומנטי אם דווקא היא תמליך רשמית את היורשת. הרי במוקדם או במאוחר זה צפוי לקרות.