בשביל כבוד צריך לעבוד

ברוב מדינות אירופה המובילות, מתקיים מחזור הכדורסל בשעה כמעט אחידה, מלבד משחק אחד או שניים. העונה התרגלנו בליגת העל לפיצול של שלושה ימים, וגם לפיצול שעות ביום העיקרי של המשחקים. למי שלא יודע, בספרד, איטליה, יוון, טורקיה ואפילו גרמניה, משחקות הרבה יותר מ-12 קבוצות, כך שפיצול כזה יכול להיות לגיטימי, ועדיין לא מתקיים. בליגת העל אין הצדקה לפיזור כזה, על אף הרצון של מנהלת הליגה לשדר כמה שיותר משחקים בשידור ישיר. רובם אינם ראויים לשידור מלא, הרייטינג שלהם נמוך והם לא מעניינים את רוב הצופים, מלבד האדוקים של הענף.

מי שבכל זאת נשאב אל המחזור האחרון והצליח לעקוב אחריו לא התאכזב. אתר מנהלת הליגה, שנהג לקרוס לאורך כל העונה, הצליח הפעם להחזיק מעמד יותר זמן מהרגיל, אך סיפק לסיום טעות מביכה משלו, כשלא הצליח להביא סטטיסטיקה מהמשחק בין בני השרון לעירוני נהריה בשל נפילת המחשבים באולם. עם זאת, קיבלנו, כאמור, מחזור מעניין. מלבד שני המשחקים המרכזיים, בהם שלטו הפועל ירושלים ובני השרון מההתחלה, והבריחה של מכבי תל אביב במחצית השנייה מול נתניה, את המפגשים ליוו לא מעט מהפכים.

מכבי ראשון לציון מצאה את עצמה במקום השמיני עד הדקות האחרונות של המשחק מול אשקלון, אז התעורר, כרגיל, מאיר טפירו במאני טיים. הפועל עפולה כמעט שלחה את גלבוע/גליל אל המקום הרביעי, אבל התפרקה ברגעים האחרונים ותנסה להישאר בליגה דווקא מול עירוני רמת גן, שרשמה מהפך מדהים מול הפועל חולון. כל המשחקים הללו התרחשו בעת ובעונה אחת, כשלאף קבוצה אין באמת מושג מה קורה במגרשים האחרים. ללא ספק, המתח הוכיח את עצמו במחזור האחרון כאלמנט חשוב שאסור להתעלם ממנו.

אם יש משהו שקבוצות ליגת העל ינסו ללמוד מהעונה הסדירה שהסתיימה אתמול, זו העובדה שקבוצה שפתחה בצורה לא טובה, לא יכולה לשנות את העונה לגמרי גם בזכות סיבוב שני מצוין. בשנים האחרונות הצליחו קבוצות לבצע ריצה מרשימה בחלק האחרון של העונה ולתפוס מקום בחלק העליון, כשהמקרה הזכור ביותר הוא של עירוני אשקלון לפני שנתיים, אז הצליחה כמעט להתברג בפיינל פור בזכות ריצה מדהימה עם עדי אזולאי. כל הנתונים הללו היו נכונים לליגה של 27 מחזורים ושלושה סיבובים.

בליגה של 12 קבוצות כל משחק קריטי, ולקבוצות קשה מאוד להפוך את העונה שלהן. עירוני אשקלון סיימה את הסיבוב השני בצורה מצוינת במקום השני בליגת העל, עם מאזן של שבעה ניצחונות מול ארבעה הפסדים בלבד, אך לא הצליחה לטפס מעבר למקום השישי, שמהווה מקום ריאלי בשבילה לאור סגל הקבוצה. עירוני רמת גן, האחרונה בתום הסיבוב הראשון, רשמה סיבוב שני טוב עם מאזן של חמישה ניצחונות ושישה הפסדים, אך הצליחה לטפס בסך הכל מקום אחד. בני השרון התפרקה בסיבוב השני עם ארבעה ניצחונות ושבעה הפסדים וירדה למקום השמיני לאחר סיבוב ראשון סביר בהחלט.

האם נפער משבר ראשון ביחסים בין אוהדי הפועל חולון לקבוצתם? עם סיום הרבע השלישי בתבוסה המשפילה לעירוני רמת גן, שקבעה כי חולון תסיים את העונה במקום האחרון, החלו האוהדים לשרוק בוז על התצוגה המעליבה, שכללה קריסה וריצה רמת גנית של 5:35. אוהדי חולוניה לא נשארו חייבים, הם ראו איך בשבעת המשחקים האחרונים של העונה הצליחו השחקנים לירוק להם בפנים, לפרק את הסיכוי להיכנס לפלייאוף העליון ולהציב את הקבוצה במקום האחרון, לראשונה בהיסטוריה של המועדון.

"יש דברים שפשוט לא מסתדרים בתוך הרוטציה של הקבוצה", אמר אמש אחד מהשחקנים של חולון, "שחקנים לא שומרים, מאבדים ביטחון יותר מדי בקלות, ובמשחק אחרי זה פתאום משחקים שוב 30 דקות. אין לאף אחד את הידע לפני המשחק כמה הוא הולך לשחק, שזה טוב מבחינה תחרותית בתוך הקבוצה, אבל אומר שאף שחקן לא יכול לקחת את הקבוצה על הגב". ההפסד לרמת גן שולח את חולון למשחקים על הירידה נגד עירוני נהריה, בידיעה שאם תרד ליגה ואחת מקבוצות הלאומית תוותר, יפנו במנהלת הליגה להפועל עפולה או עירוני רמת גן להישאר, על פי המחויב בתקנון. בחולון הצליחו לשרוף אמש את חבל ההצלה שלהם, אולי בדרך להתפרקות שנייה של אחד המועדונים היותר חשובים בכדורסל הישראלי.

במחזור האחרון של העונה שעברה הגיעה מכבי חיפה, שכבר סיימה במקום השלישי, למשחק חוץ שעבורה היה חסר חשיבות מול בני השרון. הירוקים נראו כמו קבוצה שסיימה את העונה, שיתפו, אמנם, את שחקני הסגל הראשון, אך בפועל נראו כמו קבוצה שלא באה לשחק וקיבלו תבוסה צורמת 97:78. אחרי המשחק היו לאנשי בני השרון טענות קשות נגד חיפה והרוח הספורטיבית שלה, ואף חשבו שזה יתנקם בהם בסדרת הפלייאוף בין השתיים, מה שהתברר כתקווה חסרת ביסוס.

אמש הגיעה אשקלון (אותה מאמן אריאל בית הלחמי, שהביס עם בני השרון את חיפה) למשחק חסר ערך, לכאורה, מול ראשון לציון. מה שעשו שחקניו של בית הלחמי על הפרקט דמה לכל אחד מהמשחקים של הקבוצה בסיבוב השני – מלחמה על כדורים, יכולת התקפית והגנתית גבוהה וניסיון לנצח את המשחק במאני טיים. מאיר טפירו נתן בסופו של דבר לראשון לציון את הניצחון, אבל את הצל"ש של המחזור מקבלת הקבוצה מהדרום, שבאה למשחק והוכיחה שגם כשאין על מה לשחק באמת, תמיד אפשר וצריך לתת את הכל.

132 משחקים כללה העונה הסדירה, אך כמו שהגדירו זאת היטב לא מעט בעלי קבוצות בליגת העל – "העונה האמיתית מתחילה רק ביום ראשון הקרוב". בסופו של דבר, איש לא יזכור את ההתפרקות של בני השרון במהלך העונה הסדירה, אם איכשהו תדהים את מכבי תל אביב ותזרוק אותה אל מחוץ לפיינל פור. הפועל ירושלים תוכל להשכיח את כל הביקורות אם תצליח לטייל מול ראשון לציון העיקשת, ומכבי חיפה תוכל למחוק את העונה הנפלאה של ברק נתניה אם תדיח אותה ברבע הגמר. גם בתחתית תוכל חולון להראות אופי אם תישאר בליגה על חשבון נהריה, ועירוני רמת גן תשלים קאמבק מהמתים אם תוריד את עפולה לליגה הלאומית.

בעונה שעברה קיבלנו לא מעט סדרות פלייאוף שהתוצאה בהן הייתה ידועה מראש. זהות אחת היורדות (קרית אתא) הייתה ברורה, ההגעה של מכבי תל אביב והפועל ירושלים לפיינל פור לא הוטלה בספק ורק חולון וגלבוע/גליל מתחו את הליגה עד לרגע האחרון. העונה, מלבד מה שנראה כמו טיול של הצהובים מול הקבוצה של דן שמיר, הכל פתוח. הגיע הזמן של הקבוצות להוכיח שעונה שלמה של עבודה לא נגמרת עם מיקום באמצע הטבלה.