חמישיית המאכזבים של עונת 2009/10

בבני השרון חיככו ידיהם בהנאה. קוקי בלצ'ר מגיע לעונת 2009/10 בריא, ואחרי שנראה שכל הפציעות מאחוריו. העונה האחרונה בחוזה של בלצ'ר הייתה צריכה להיות העונה בה הוא חוזר להיות הסקורר והמנהיג הגדול מלפני שנתיים, ואולי אף להוביל את בני השרון לפיינל פור שלישי בארבע עונות. בפועל, בלצ'ר נראה בעיקר מפוחד, ולא הצליח למשוך את הקבוצה להישגים בליגה, למרות ההגעה לגמר גביע המדינה. בקיץ יחליטו בבני השרון ככל הנראה להפרד מבלצ'ר, שהוכיח העונה שאפילו הוא שכח מה הוא מסוגל לעשות

העזיבה של מאיר טפירו והשארת המפתחות של בני השרון בידי אורי יצחקי נראו כמו ההזדמנות של גארד נבחרת העתודה להוכיח לכולם שאת מה שעשה בקלות בעירוני רמת גן, יוכל לעשות גם בקבוצה יותר גדולה. אחרי פתיחת עונה סבירה, הגיעה התרסקות ביכולת, שכללה שמונה משחקים עם פחות מ-4 נקודות למשחק וחמש קליעות מ-30 מחוץ לקשת. ההתאוששות בגמר גביע המדינה, ומשחק השיא מול ברק נתניה, רק הוכיחו עד כמה יצחקי יכל לתת יותר, ומעמיקים את האכזבה מהשחקן העונה

אין שחקן בליגת העל שהיה רוצה למחוק את העונה הזאת מהזיכרון הקולקטיבי יותר ממרקוביץ'. עונה שהחלה בתפקיד הקפטן בקבוצת נעוריו, מכבי ראשון לציון, הידרדרה עד קצה הספסל של הפועל חולון. מרקוביץ' הפך העונה לשחקן פנים שהגדרתו כלגיטימי היא כבר לא מובנה מאליו. בלא מעט משחקים הוא הסתובב על המגרש כמי שנראה אבוד, ומנסה להוכיח משהו שאולי כבר לא נמצא שם. הנתון הבולט ביותר לגבי עונתו הנוראית מלמד על אמצע עונה מביך, בו רשם ב-17 משחקים העונה 32 נקודות, קצת יותר משתיים למשחק

הפארסה הגדולה של ליגת העל, אולי הגדולה בכל הזמנים. כוכב התיכונים הגיע לישראל עם רקורד של מועמד לבחירה מספר 1 בדראפט, מניירות של כוכב, ועדת כתבים וצלמים מארצות הברית בכמויות שלא גדשו את העיר חיפה בימיה היפים ביותר. הבעיה היא שכדורסל הוא לא הצד החזק שלו, לפחות לא בשלב זה. טיילר הצליח להסתבך עם שכניו, לצבור אינספור עבירות משמעת בתוך הקבוצה, להיות מורחק בליגת העל ולעלות ליציע מיוזמתו במהלך משחק. הפינאלה של העונה שלו, בריחה הביתה, רק מצביע על אחד השחקנים ההזויים שנחתו בישראל אי פעם

אחת הידיות הגדולות של הכדורסל הישראלי בשנות ה-2000, ספגה עם תחילת העשור את הצניחה הכי גדולה שאפשר לדמיין ביכולת ההתקפית, ההגנתית ובחשק למשחק. ששון הפך העונה ממלהיב הקהל במלחה, זה שכל שלשה שלו הייתה מרימה את האולם לשמיים, לשחקן שרבים שואלים מה הוא עושה על הפרקט. הופעות מביכות ועשרה משחקים בהם לא עקף את גבול 5 הנקודות, הפכו את העונה של ששון לסיוט בהמשכים, ונראה כעת שהחיוך שתמיד אפיין את השחקן ונשאר על הפרקט, הפך לחיוך של מבוכה מהעונה הנוראה שעברה עליו