ברעם חובק עולם

מישהו אמר אייאקס?

לצד היהלום אריאן רובן, לואיס ואן חאל בנה מודל מדהים שלא מפחד ללכת לקרב עם צעירים שפעם באיירן פחדה לסמוך עליהם. אולי רק בגלל זה מגיע לו לזכות שוב בתואר

שגיב ברעם

דקות אחרי ניצחונה של ארגנטינה על גרמניה במשחק ידידות בתחילת מארס האחרון, התכונן דייגו מראדונה לענות לשאלות העיתונאים כשלחדר נכנס בהליכה איטית בחור צעיר, לבוש באימונית של נבחרת גרמניה, והתיישב לידו. המאמן הארגנטינאי פיזר מבטים מופתעים, הצהיר שהוא לא יהיה מוכן להמשיך במסיבת העיתונאים ויצא.

הבחור הצעיר משך בכתפיו ולא הצליח להסתיר את החיוך הנבוך לפני שהתבקש לצאת בעצמו כדי שמראדונה יוכל לחזור. כשהארגנטינאי התבקש להתייחס להתנהגות שלו כלפי הבחור הצעיר, שחקן נבחרת גרמניה תומאס מולר, הוא השיב: "אה, זה היה כדורגלן? אם ככה אני מתנצל. לא ידעתי". מראדונה אולי לא מכיר ואולי סתם התנהג בשחצנות שלא תפתיע איש, אבל בגרמניה, וכך גם בחלקים גדולים מאירופה, תומאס מולר בן ה-20 הוא כבר שם דבר.

קבוצתו של מולר, באיירן מינכן, החלה את העונה הנוכחית עם שתי תוצאות תיקו רצופות והפסד למיינץ הצנועה, פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה זה למעלה מ-40 שנה. "בילד" יצא אז עם כותרת "הנפילה של באיירן", וב"דר שפיגל" נכתב ש"המצב גרוע יותר מאשר כשיורגן קלינסמן היה המאמן". שני האנשים החזקים בקבוצה בווארית, פרנץ בקנבאואר ואולי הונס, החלו להרחיק את עצמם מהמאמן החדש, לואיס ואן חאל, והנבואות אודות פיטוריו בתוך מספר שבועות לא איחרו להגיע.

ואן חאל, שהגיע לבוואריה בקול תרועה רמה, חיפש פתרונות, ולמשחק הבא, נגד וולפסבורג, העלה את מולר בהרכב. באיירן ניצחה 0:3 ובשבועיים הבאים הקשר הצעיר החזיר על האמון עם צמדים נגד בורוסיה דורטמונד ומכבי חיפה. בשנה שעברה נטל מולר חלק בחמישה משחקים במדי האימפריה הגרמנית, בכולם נכנס כמחליף. השנה הוא הספיק להשתתף ב-45 משחקים בכל המסגרות וב-39 מהם פתח בהרכב.

עוד בוואלה! NEWS

האשראי שייך לצעירים: הכירו את הטרנד שכובש את העולם

לכתבה המלאה
בשנה שעברה נטל מולר חלק בחמישה משחקים במדי האימפריה הגרמנית, בכולם נכנס כמחליף. השנה הוא הספיק להשתתף ב-45 משחקים בכל המסגרות וב-39 מהם פתח בהרכב (צילום: רויטרס)

התמודדות עם אגואים? לא בשבילי

לצד סיפורי הצלחה כפיליפ להאם, בסטיאן שווינשטייגר ובמידה מסוימת גם אואן הארגריבס, לבאיירן מינכן היסטוריה מכובדת למדי של שחקני כדורגל מוכשרים שעברו במחלקת הנוער שלה, אבל לא מצאו את מקומם בקבוצת הבוגרים. כך היה עם פיוטר טרוכובסקי, שרק אחרי שעבר להמבורג קיבל הזדמנות להראות את הכישרון שלו, או עם זבזדאן מיסמוביץ', שהבריק בקבוצת המילואים של האימפריה הבווארית, אבל לבש את מדי הקבוצה הבוגרת רק שלוש פעמים.

אפשר להמשיך עם שמות כמאטס האמלס, דויד יארולים או פאולו גררו, וגם עם שחקני רכש שהגיעו בגיל צעיר כמרסל יאנסן ולוקאס פודולסקי, שאף אחד מהם לא הצליח לכבוש את מקומו בהרכב הפותח לאורך זמן במסגרת התחרות עם שחקני רכש מוכחים ונוצצים. השחקנים הללו העדיפו לוותר על מעמד דומה לזה של מיכאל רנסינג, אנדראס אוטל או כריסטיאן לל, מיאנו להיות סותמי חורים מהספסל ועזבו. אחרי ההשאלה הממושכת של טוני קרוס הכשרוני לבאייר לברקוזן, נראה היה שזה יהיה גורלם של שאר כישרונות קבוצות הנוער והמילואים. אבל אז הגיע ואן חאל.

המאמן ההולנדי מעולם לא התחשב בגילאים או ברזומה של שחקנים, לא חשש לקחת סיכונים ולא התרשם משמות גדולים. בביוגרפיה שכתב, הוא תיאר את עצמו כמאמן פנאטי ומצטיין, אבל גם ככזה שחסר יחסי אנוש. "התמודדות עם אגואים גדולים אף פעם לא הייתה החלק החזק של ואן חאל", כתב העיתונאי ההולנדי אאוקה קוק, "יותר מכל הוא נהנה לעבוד באלקמאר, מועדון לא גדול אותו הוא הוליך לאליפות. את ההישגים שלו שם הוא מחשיב לגדולים בקריירה שלו".

בהתאמה מדויקת למהלך הקריירה שלו, ואן חאל הסתכסך עם אחד מהכוכבים הגדולים בבאיירן, במקרה הזה לוקה טוני, ושחקנים כמירוסלב קלוסה ואנטולי טימושצ'וק מצאו את עצמם על הספסל. מנגד, תומאס מולר והולגר באדשטובר, שעד העונה מעולם לא עלו בהרכב של הקבוצה הראשונה, הפכו לשחקנים בעלי חשיבות מכרעת. האחרון, אגב, פתח העונה ב-43 משחקים בכל המסגרות, פחות רק מפיליפ להאם.

בתחילת דרכו המקצועית של ואן חאל באייאקס, אי שם בסוף שנות ה-80, הייתה הקבוצה מאמסטרדם ליחידה במדינתה שמעסיקה ארבעה מאמנים ראשיים במחלקת הנוער. המטרה הייתה ברורה - הכנת הצעירים לקפיצה מהירה לקבוצת הבוגרים. בבאיירן מינכן השאיפות גדולות יותר וכך גם שמות השחקנים, אבל המאמן ההולנדי לא חשש משילוב צעירים כפי שעשה תמיד והקבוצה שלו עלתה על מסלול הניצחונות.

בהתאמה מדויקת למהלך הקריירה שלו, ואן חאל הסתכסך עם אחד מהכוכבים הגדולים, במקרה הזה לוקה טוני, ושחקנים כמירוסלב קלוסה ואנטולי טימושצ'וק, מצאו את עצמם על הספסל. מאידך, תומאס מולר והולגר באדשטובר הפכו לשחקנים בעלי חשיבות מכרעת (צילום: רויטרס)

שלושה תארים עם צעירים? כן בשבילי

בחודשים האחרונים הפך דייגו קונטנטו, שבתחילת העונה אפילו לא החזיק בחוזה מקצועני, לשחקן משמעותי בסגל של באיירן מינכן, וכך גם דייויד אלבה בן ה-17. מהמט אקיצ'י חסר הניסיון כבר ישב על הספסל במספר משחקים ועשוי לצבור דקות משחק עד תום העונה, אבל בפגרת החורף נשלחו לוקה טוני, אנדראס אוטל, ברנו, חוסה סוסה ואדסון ברפהייד להשאלות בקבוצות אחרות ושמיכת הסגל התקצרה פלאים.

כך קרה שבמשחק הליגה נגד פרייבורג, למשל, ממנו נעדרו מספר פצועים ומורחקים, ישבו על הספסל של ואן חאל חמישה שחקנים בלבד, ארבעה מהם שחקני שדה. באיירן מצויה היום במירוץ על כל שלושת התארים האפשריים, אליפות וגביע בגרמניה וליגת האלופות, אבל יחד עם זאת, בגרמניה מזהירים שדווקא ההסתמכות על הצעירים והסגל הרזה עלולים לעמוד לה לרועץ.

את ואן חאל זה מטריד, אבל לאור השחרורים המאסיביים בינואר האחרון, כנראה שלא יותר מדי. בינתיים בבאיירן קיימת שביעות רצון גדולה והמנהל הספורטיבי, כריסטיאן נרלינגר, אמר לאחרונה ש"אנחנו עוקבים אחרי עוד צעירים מהנוער ומקבוצת המילואים, שחקנים שאנחנו מאמינים שיוכלו ללבוש את מדי הקבוצה הראשונה. לואיס ואן חאל הוא אדם שנותן אמון בצעירים כישרוניים ותחתיו הולגר באדשטובר ותומאס מולר עשו התקדמות ענקית".

תומאס מולר והולגר באדשטובר מלמדים שאפשר לסמוך על תוצרת של מחלקת הנוער גם אחרי ימי שווינשטייגר ולהאם, ויש עוד כמה צעירים בדרך. בעונה הבאה עשוי גם טוני קרוס לחזור לקבוצה ואם תשאלו את לואיס ואן חאל, סביר להניח שהוא יספר שבאופן כללי הוא מעדיף לעבוד עם צעירים רעבים מאשר עם כוכבים נוצצים ושבעים. הרבה בזכות המאמן ההולנדי, בפעם הבאה שדייגו מראדונה יפגוש את תומאס מולר, הוא כבר לא יוכל לספר שהוא לא זיהה אותו.

תומאס מולר והולגר באדשטובר מלמדים שאפשר לסמוך על תוצרת של מחלקת הנוער גם אחרי ימי שווינשטייגר ולהאם, ויש עוד כמה צעירים בדרך. בעונה הבאה עשוי גם טוני קרוס לחזור (צילום: GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully