פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ארץ קשוחה

        תיאורטית, כל אחת מארבע סדרות הסיבוב הראשון בפלייאוף המערב, שיוצא הלילה לדרך, עשויה להיגמר בהפתעה. מעשית, זה בדיוק מה שעלול לקרות, וכעת אף אחד כבר לא חסין: לא כרמלו, לא נוביצקי, ולא - אפילו לא קובי

        (1) לוס אנג'לס לייקרס – (8) אוקלהומה סיטי

        מאזן בעונה הרגילה: 1:3 ללייקרס

        המאמנים בפלייאוף: פיל ג'קסון 91:209 (10 אליפויות), סקוט ברוקס 0:0

        איך הלייקרס ינצחו?

        זה לא סוד שהאלופה לא מגיעה בכושר טוב לפלייאוף. שבעה הפסדים ב-11 המשחקים האחרונים נותנים תחושה של קבוצה הרבה יותר פגיעה ממה שהיא אמורה להיות בשלב הזה. לכן, אני מאמין שבלייקרס מרוצים שהם קיבלו בסיבוב הראשון יריבה צעירה וחסרת ניסיון שעצם ההגעה למעמד היא הישג מבחינתה. פער הניסיון בין שחקנים שהשתתפו בשמונה סדרות פלייאוף בשנתיים האחרונות לשחקנים שמעולם לא היו בפוסט סיזן אמור וצריך לעשות את ההבדל. מבחינה מקצועית, במצבה הנוכחי היתרון הגדול של הלייקרס נמצא בצבע: פאו גאסול ולמאר אודום הם הצמד ההתקפי המושלם ואין לת'אנדר יותר מדי כלים להתמודדות מולם, לא במניעת מצב זריקה ולא בריבאונד. פיל ג'קסון בוודאי יידע להאט את קצב המשחק ע"י דחיפת הכדור פנימה ואם אנדרו ביינום יחזור, בכלל יהיה כאן נוק-אאוט.

        איך אוקלהומה סיטי תנצח?

        הגיע הזמן לצעוק מה שיותר מדי אנשים לוחשים: קובי בריאנט לא מגיע כשיר לחלוטין לפלייאוף הזה והמצב שלו כנראה פחות טוב מכפי שהלייקרס רוצים שנחשוב. יש לו בעיות בברך ובאצבע, כאשר האצבע ביד הקולעת מפריעה לו במיוחד (כבר כמה חודשים שהוא קולע פחות טוב גם מהשדה וגם מהעונשין). אם זה אכן המצב, הסיכוי לעקיצה של אוקלהומה סיטי פחות זעום מהנדמה. קובי לא לבד, למעשה: חצי מהסגל של הלייקרס מגיע לפלייאוף פצוע, וכשגם ככה הסגל של פיל ג'קסון קצר זו יכולה להיות נקודה משמעותית. הת'אנדר, מצידם, ינסו לרוץ ולהיות בתנועה כמה שיותר. לדרק פישר, רון ארטסט והפצועים יהיה קשה לעמוד בקצב משחק מהיר, ובעוד שארטסט יקשה על קווין דוראנט עם הכדור, הוא יתקשה לרדוף אחריו. דוראנט ינסה גם לסבך את שחקני הלייקרס בעבירות, ראסל ווסטברוק יקבל צ'אנס לתת סדרה גדולה מול הרגליים המזדקנות של פישר, ג'ף גרין יהיה חשוב מאוד במאץ'-אפ מול אודום, ת'אבו ספולושה ירצה לעשות לעצמו שם של קובי-סטופר וכדי שלחבורה הצעירה יהיה סיכוי להתמודד בצבע הם צריכים שבעוד שבועיים אף אחד כבר לא ישאל: "מי זה סרג' איבקה?".

        למה זו ה-סדרה?

        עם כל הכבוד לפצועים האחרים ברחבי הליגה (משהו כמו רבע מהשחקנים), הכשירות של קובי היא הסיפור הגדול של הסיבוב הראשון. עיני כל הליגה, בעיקר אלה במערב, יהיו מופנות לעבר מספר 24 כדי לבדוק מה בדיוק הוא מתכוון להביא להגנה על התואר. תוך כדי כך, הם יזרקו מבט לכיוון הדבר הגדול הבא והקבוצה שמאיימת להפוך לקונטנדרית להרבה מאוד שנים. בפעם הקודמת שאלופה חבולה פגשה קבוצה צעירה, חוצפנית ומבטיחה בסיבוב הראשון קיבלנו את הסדרה בין בוסטון לשיקגו. גם השנה יש סיכוי למפגש צמוד ומעניין, הרבה יותר משנדמה במבט ראשון.

        ולתחזית:

        ניצחון של אוקלהומה סיטי יהיה אחת ההפתעות הגדולות בתולדות הפלייאוף, אך במצב הבריאותי של הלייקרס ועם הפוטנציאל העצום של הרעמים זה לא בלתי אפשרי. ובכל זאת, הלייקרס חזקים ומנוסים מדי, קשה לראות את הזן מאסטר וקובי מאבדים סדרה נגד ילדים מוכשרים, אפילו כשבריאנט מוגבל. בהנחה שהוא אכן מוגבל, אני הולך על סדרה צמודה שהלייקרס ינצחו את המשחקים החשובים בה. 2:4 לא מרשים.

        (2) דאלאס - (7) סן אנטוניו

        מאזן בעונה: 1:3 לדאלאס

        המאמנים בפלייאוף: ריק קרלייל 32:31, גרג פופוביץ' 63:102 (4 אליפויות)

        איך דאלאס תנצח?

        ובכן, דאלאס מגיעה לפלייאוף עם מומנטום, לאחר שניצחה 23 מ-29 משחקיה האחרונים, ובניגוד לסן אנטוניו (ולכמעט כל אחת אחרת שנותרה על הרגליים) – נקייה יחסית מפציעות. המאבריקס חמושים היטב, כרגיל, והיכולת של ג'ייסון קיד לדחוף את הכדור במשחק המעבר תעמיד למבחן את הרגליים של ותיקי הספארס. דירק נוביצקי, שארגז הכלים של גרג פופוביץ' לא כולל מאץ'-אפ ראוי עבורו, יגלה שהחיים יפים הרבה יותר בלי ברוס בואן בסביבה.בהגנה, הקו הקדמי המשודרג של דאלאס אמור לאפשר לריק קרלייל להתמודד עם טים דאנקן באחד-על-אחד, ולהקשות על טימי, הסנטר המוסר הטוב בליגה העונה, להפעיל קלעים כמו מאט בונר, רוג'ר מייסון וקית' בוגאנס.

        הדבר יגביר את האחריות על כתפיו של טוני פארקר, שטרם חזר לעצמו במאת האחוזים, ליצור מצבי קליעה לחבריו, ויפעיל לחץ עצום על מאנו ג'ינובילי ליזום מהלכים לקראת סוף שעון הזריקות. קרלייל ישתמש בכל ספקטרום השומרים שעומד לרשותו (באטלר, סטיבנסון, בובואה, מאריון ובראה), על מנת להתיש את מאנו, מה שעשוי להשתלם לו ככל שהסדרה - שתהיה פיזית, צמודה וארוכה - תגיע לשלביה המתקדמים. אם וכאשר נגיע לשלבים האלה, המאבריקס הוכיחו שביכולתם להתמודד היטב עם לחץ: דאלאס היתה הטובה בליגה העונה במשחקים צמודים, היא מובילה את הליגה באחוזי קליעה מהעונשין, והחזיקה גם במאזן הטוב בליגה במשחקי חוץ, עדות נוספת לחוסן מנטלי. טוני פארקר, שקלע כמעט 29 נקודות בממוצע בסיבוב הראשון בין הקבוצות בעונה שעברה, עדיין לא בפול-גז, ועם הרוקי האתלטי רודריג בובואה (שעוד עשוי להתגלות כקלף משמעותי יותר ממה שחשבו), קרלייל ישן קצת יותר טוב בלילה.

        איך סן אנטוניו תנצח?

        עזבו אתכם ממומנטום, עזבו אתכם מיתרון ביתיות, עזבו אתכם ממפגשים קודמים. הספרס סימנו לעצמם באוקטובר כמה מטרות, ונגיד מה שנגיד, גרג פופוביץ' הביא את הקבוצה שלו בדיוק לנקודה שרצה שבה יהיו – 50 נצחונות ושלושת הכוכבים שלו בריאים במועד פתיחת הסיבוב הראשון. מכאן נפתח דף חדש, וכולנו יודעים שהספרס, מנוסים ומרוכזים יותר מכל אחת אחרת, הם לא הקבוצה שכדאי להספיד. מאנו ג'ינובילי משחק בחודשיים האחרונים ברמה של ALL-NBA, וכפי שהוכיח פעם אחר פעם בעבר, הוא עדיין מסוגל לסחוב את קבוצתו לניצחונות בכוחות עצמו. ג'ינובילי אמנם לא שיחק בסדרת הסיבוב הראשון בין הקבוצות בעונה שעברה, בה ניצחו המאבריקס, אבל לסדרה הנוכחית הוא מגיע בכושר הטוב ביותר שהיה בו בשנתיים האחרונות, מה שמבטיח סיפור אחר לגמרי. שותפו לקו האחורי, טוני פארקר, עלה מהספסל במשחקים האחרונים, מאז חזר לסגל, ושיחק כ-25 דקות בלבד, אבל אני חושד שהסיבה היא טקטיקה פסיכולוגית יותר מאשר מצבו הבריאותי. כשפארקר במיטבו, ג'ייסון קיד הופך לעקב האכילס של הגנת המאבריקס, כפי שלמד ג'ייסון היטב בסידרה של העונה שעברה, מה שיאלץ את ריק קרלייל לצאת מהמערכים ההגנתיים שלו, ולהתחיל לאלתר.

        למה זו ה-סידרה?

        כלשון הקלישאות, אין הרבה הפתעות בפלייאוף, וקבוצות ירכבו על הסוסים שהביאו אותן עד הלום, אבל בסידרה הזו, יותר מבכל סידרה אחרת השנה, אין מנוס מהתחושה שכמה שפנים עדיין מחכים בשרוול, ושלשתי הקבוצות יש קצת יותר ממה שנגלה לעין. על כן, הסידרה הזו היא לא רק המרתקת ביותר בסיבוב הראשון, אלא גם הקשה ביותר לחיזוי. שתי קבוצות בוגרות ומנוסות, בראשן מנהיגים עטורי צלקות קרב, שכבר ראו דבר או שניים בפלייאוף, משחקות על הצ'אנס האחרון, ככל הנראה, לזכות באליפות עם סגל הנוכחי. ועוד בטקסס, לא פחות. מי שיודע להעריך משחקי מוחות משובחים ומחפש סידרה שתתנהל בין ספסלים ומאחורי הקלעים לא פחות מאשר על הפרקט, זו הסידרה בשבילו.

        ולתחזית:

        המאבריקס ניצחו בשלושה מארבעת המפגשים בין הקבוצות העונה, אבל את הנתון הזה אפשר לזרוק לפח, גם כי רק לאחד מאותם ארבעה משחקים התייצבו הספרס בהרכבם החזק, וגם כי שלושה נערכו בטרם הטרייד ששינה את פניה של דאלאס. בכתבה של יום חמישי בחרתי בדאלאס כקונטנדרית, אבל זה היה לפני שנקבע כי תתמודד מול סן אנטוניו בסיבוב הראשון, ומהסיבה הפשוטה שעל סן אנטוניו לא נשאלתי. קצת חבל שאחת הקבוצות הנפלאות האלה תיפרד מאיתנו כבר אחרי סידרה אחת, אבל אם חייבים לבחור, אז אני הולך עם הלב. חוץ מזה, במשחקי מוחות יש רק אחד שיכול להתעלות על גרג פופוביץ', ושמו לא ריק קרלייל. בקיצור, הספרס ב-7.

        (3) פיניקס – (6) פורטלנד

        מאזן בעונה הרגילה: 1:2 לפורטלנד

        המאמנים בפלייאוף: אלווין ג'נטרי 3:2, נייט מקמילן 12:10

        איך פיניקס תנצח?

        הסאנס מגיעים לוהטים לפלייאוף. שני נצחונות קלים על דנבר וביוטה סדרו לסטיב נאש וחבורתו את המקום השלישי והתחברו לסיומת נהדרת שהופכת אותם לסוס שחור פוטנציאלי. כדי להמשיך להצליח גם בפוסט סיזן, אלווין ג'נטרי ינסה לעשות מה שמייק דאנטוני עשה רק בהצלחה חלקית - להמשיך לרוץ. אלה הכלים שיש לפיניקס כרגע: נאש, אמארה סטודומאייר שמגיע בכושר מפלצתי וחבורת קלעים. עם ד'אנטוני זה עבד עד שהם נתקלו ביריבה לא פחות חזקה שיותר מתאימה לפלייאוף. המשוכה הראשונה השנה היא פורטלנד נטולת ברנדון רוי, והיא ממש לא עומדת בסטנדרטים הללו.

        איך פורטלנד תנצח?

        כאמור, הבלייזרס האומללים יגיעו לסדרה הזאת בלי רוי שמצטרף לגרג אודן וג'ואל פרזיביליה (הם מנסים לא לצחוק כשהם שומעים שפיניקס תחסר את רובין לופז). למרות זאת, פורטלנד מסוגלת להעמיד קבוצה לא פחות עמוקה וכן יותר מתאימה לפלייאוף מפיניקס. המרוויח הפוטנציאלי העיקרי מהסיטואציה הכאובה הוא רודי פרננדז, שיקבל את המשבצת של רוי ומול ההגנה הלא מרשימה של פיניקס ינסה לממש את הפוטנציאל העצום שלו. אנדרה מילר ולמרקוס אולרידג' מסוגלים להחזיר לנאש ואמארה סל על כל אחד שיספגו, ניקולה באטום ישתק את ג'ייסון ריצ'ארדסון, מרקוס קמבי ישלוט ברחבות ונייט מקמילן כבר הוכיח שבלהוציא מים מהסלע אין הרבה מאמנים עדיפים עליו. אם יש קבוצה שמסוגלת להסתדר בלי הכוכב שלה, פורטלנד היא הקבוצה.

        למה זו ה-סדרה?

        אוקיי, מעטים יסמנו את הסדרה הזאת כאטרקציה של הסיבוב הראשון וגם אלופה כנראה לא תצא מכאן, אבל זו בהחלט הסדרה הכי אניגמטית ובלתי צפויה שנראה בשבועיים הקרובים. שתי הקבוצות הצליחו מעל למצופה ולשתיהן יתרונות וחסרונות מאוד בולטים. יהיה מעניין לבדוק מי תכתיב את הסגנון: בעוד שפיניקס היא מהמהירות בקבוצות הליגה, פורטלנד היא האיטית ביותר. וכמובן, אף אחד לא יתנגד לראות את סטיב נאש; לא נשארו לפנומן הזה עוד הרבה סדרות לתת, ומעניין לבדוק מה נשאר לו להציע.

        ולתחזית:

        על הנייר, פיניקס אמורה לטייל מול פורטלנד בלי רוי. אמנם גם הבלייזרס מגיעים בכושר טוב לפלייאוף, אבל בלי הכוכב שלהם אני לא בטוח שהם מאמינים ביכולת שלהם לעבור סיבוב. אז גמור, אתם אומרים? לא, רגע. מבין שתי הקבוצות, הבלייזרס הם אלה שמתאימים יותר לסגנון של הפלייאוף, הם עמוקים ומגוונים יותר ויצליחו לבצע התאמות טוב יותר. הולכת להיות סדרה צמודה, אם כי בסופו של דבר, עם יתרון ביתיות ושני השחקנים הטובים ביותר על הפרקט, הסאנס לא אמורים לפספס את הצ'אנס הזה. פיניקס, בשבעה משחקים.

        (4) דנבר – (5) יוטה

        מאזן בעונה: 1:3 לדנבר

        המאמנים בפלייאוף: ג'ורג' קארל 72:89, ג'רי סלואן 93:94

        איך דנבר תנצח?

        בדומה לסן אנטוניו, גם עבור הנאגטס היתה העונה הסדירה סוג של חימום, כשהעונה האמיתית מתחילה רק עכשיו. בניגוד לסן אנטוניו, הנאגטס לא נראים לאחרונה כמו העילית של המערב, ועומדים על 50% בחודש האחרון. קניון מרטין אמנם חזר, אבל הוא לא נראה כמו אותו שחקן מלפני הפציעה בברך, והנאגטס הפסידו בשניים משלושת המשחקים האחרונים בהם שותף. המאמן ג'ורג' קארל, שעדיין מתאושש מטיפולי כימותרפיה, לא צפוי לחזור לספסל הקבוצה לפני פתיחת הסיבוב השני, לכל המוקדם. קבוצה צעירה עשויה היתה לסבול יותר ממכות כאלה, אבל עבור החבורה הוותיקה מקולוראדו, שכבר הוכיחה את חוסנה המנטלי ויכולתה להתעלות במצבי לחץ, ניתן באותה מידה לצפות דווקא להשפעה ההפוכה. על המגרש, דנבר תפגוש יריבה נוחה, יחסית, שאמורה לעלות ללא שחקן ההגנה הטוב ביותר שלה – אנדריי קירילנקו, שסובל מפציעה ברגלו השמאלית. ללא קירילנקו, לג'אז אין מענה ראוי לכרמלו אנתוני בעמדה 3, והקו הקדמי שלהם נראה פתאום קצר לא פחות מזה של דנבר עצמה. הרוקי טיי לאוסון ישחק תפקיד משמעותי מהספסל, ויכולתו לשבור את ההגנה של הג'אז (19 נקודות למשחק בארבעת המפגשים עם יוטה העונה) תהווה הכנה מצוינת לסידרה מול הלייקרס בסיבוב השני, אם וכאשר כמובן.

        איך יוטה תנצח?

        הג'אז מקבלים את דנבר בעיתוי אידיאלי, במצב בו היא עדיין פגיעה, אבל למרות שהשתיים סיימו את העונה עם אותו מאזן בדיוק בראש בית המידווסט, יוטה תצטרך להיות במיטבה כדי להיחלץ מהסיבוב הראשון. ג'רי סלואן ינסה להאט את המשחק ולמנוע מהנאגטס ככל האפשר נקודות במשחק המעבר, ובמקביל – לדחוף את הכדורים פנימה לבוזר ומילסאפ על מנת לסחוט עבירות ולנצל את הספסל הקצר של דנבר. דרון וויליאמס הוא כנראה הפוינט גארד החזק בליגה, ושחקן שמשחקו מבוסס מבחינה רבה על דומיננטיות פיזית, אבל מול צ'ונסי בילאפס - מהיחידים שמסוגלים להתמודד עימו מהבחינה הזו בליגה - החשיבות של דרון תהיה בעיקר בהנעת המשחק הקבוצתי, ועל כן תהא חשיבות מכרעת ליכולת של הצוות המשלים – מהמט אוקור, סי.ג'יי מיילס והרוקי ווסלי מת'יוס, למצוא את הטבעת מבחוץ. הרבה יקום או ייפול על פציעתו של קירילנקו – איתו על המגרש הג'אז נראים אחרת לגמרי, גם בהגנה וגם בהתקפה.

        למה זו ה-סידרה?

        הרבה קווי דמיון עוברים בין הקבוצות האלה. לשתיהן מאמנים קשוחים ולמודי קרבות - הן בחיים המקצועיים והן באישיים; לשתיהן רוסטר מנוסה שרץ יחד כמה עונות, מיישם ביעילות שיטת משחק מוגדרת ומונהג בידי גארד גדול ודומיננטי; ושתיהן מגיעות לפוסט סיזן עם מאזן זהה, ועם פורוורד דומיננטי בסימן שאלה. על אף חוסר האטרקטיביות היחסי של שתי הקבוצות הללו, הרי שאפילו במערב, ששוויוני העונה באופן חריג, מדובר בסידרה שעל הנייר (ועל הנייר בלבד), נראית כשוויונית במיוחד. המחשבה על ג'ורג' קארל שחוזר אל הקווים אחרי מחלתו הקשה ומוביל את הבחורים שלו לאליפות, מרגשת מכדי להתעלם ממנה.

        ולתחזית:

        הנאגטס היו סוס שחור מבחינתה של יוטה העונה, ושלטו בסידרה הפנימית בין הקבוצות, כאשר הפסדם הבודד לג'אז היה ללא בילאפס ואנתוני. אפשר לדון בקו הקדמי הקצר של דנבר, בחוסר היציבות של ג'יי.אר סמית או בברכו של קניון מרטין, אבל לא בחוסנה המנטלי של החבורה הזו ברגעי האמת. ג'ורג' קארל קיבל אישור רפואי להצטרף לספסל הקבוצה בסיבוב השני, והשחקנים שלו לא ימנעו זאת ממנו. דנבר ב-6 משחקים.