וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טיילת החומות

15.4.2010 / 14:05

מלחה הפך העונה ממבצרה של הפועל ירושלים למקום בו כל קבוצת תחתית או עולה חדשה לוקחת נקודות. איך גודס ושחקניו איבדו את הנכס האחרון שהיה להם ביד, ופרסו שטיח אדום בפני כל יריבה?

שמינית גמר גביע המדינה בעונה שעברה. העולה החדשה המפתיעה לליגת העל, מ.כ גבעת שמואל, שמוצאת את עצמה בחלק העליון של הטבלה, עולה למשחק חוץ קשה מול הפועל ירושלים אחרי רצף הצלחות בליגת העל. לכולם ברור שהמשחק הולך להיות חד צדדי, גבעת שמואל הגיעה מפוחדת ויצאה עם הפסד מביך ב-32 הפרש. ארבעה ימים לאחר מכן הגיעה אותה גבעת שמואל לירושלים, כשהיא מכירה את היכולת של היריבה, התפרקה שוב והפעם יצאה בזול עם הפסד רק ב-15 הפרש.

שמינית גמר גביע המדינה העונה. העולה החדשה והמפתיעה, ברק נתניה, עולה למשחק חוץ קשה מול הפועל ירושלים אחרי רצף הצלחות בליגת העל. בניגוד לגבעת שמואל, נתניה, שמשחקת מול הפועל ירושלים טובה לא פחות, נלחמת ומדיחה את הירושלמים. סנסציה. חודש וחצי לאחר מכן היא חוזרת למלחה, לא נלחצת ומכה את האדומים בשנית. שני הניצחונות של הקבוצה המפתיעה של אריק אלפסי הם רק חלק מהסימפטום של הפועל ירושלים העונה. הקבוצה של גיא גודס משחקת הרבה פחות טוב במלחה בליגה, הספיקה להפסיד ארבע פעמים מתוך שבעת ההפסדים שלה, וניצחה בשלושה משחקים רק בשיניים. במבט ראשון קשה להבין מה גרם לאחד האולמות הביתיים בכדורסל הישראלי לאבד מכוחו. כשמביטים יותר פנימה, אפשר להבין למה מלחה הפך ממבצר לעוד מגרש.

שחקני הפועל ירושלים. מגד גוזני
במבט ראשון קשה להבין מה גרם לאחד האולמות הביתיים בכדורסל הישראלי לאבד מכוחו. כשמביטים יותר פנימה, אפשר להבין למה מלחה הפך ממבצר לעוד מגרש/מגד גוזני

אין חיבור לקהל

"ברגע שקבוצה קטנה שעולה ליגה מגיעה לכאן ומנצחת זה אומר הרבה לאחרות", מסביר מאמן ירושלים בעבר גדי קידר את אובדן ההרתעה של מלחה. "הבית היה מבצר, והם נמצאים בלחץ ולכן משחקים פחות טוב. פתאום, כשאתה יוצא החוצה לשחק מול אותה קבוצה, אתה משחק יותר טוב".

קידר מדבר על לחץ, ובהפועל ירושלים הלחץ מגיע גם מהקהל, שכבר שבע מאכזבות ורוצה לראות את ההצלחות. "במלחה מה שדומיננטי זה הקהל, ובאותה מידה שהוא מלחיץ את היריבה, הלחץ יכול לחזור לקבוצה הביתית, במיוחד אחרי הפסד אחד או שניים", מסכים יורם חרוש, שגם כן עבר בקריירת האימון שלו באולם המאיים, "נראה לי שזה מה שקרה לירושלים, ששמרה עד שלב מסוים על הביתיות וברגע שהתחילה להפסיד התחיל כדור שלג. אני מניח שזה תרכובת של לחץ לא טוב מהקהל, איבוד ביטחון של שחקנים והפסד במשחקי בית בהם הקבוצה הייתה פייבוריטית".

במשך שנים נבנה החיבור בין הקהל הירושלמי לשחקנים ככזה שמרים את השחקנים וגורם להם להצלחות, השנה נראה כי החיבור הזה דווקא מוריד אותם. "אין ספק שהלחץ של הקהל הוא חלק מהסיבות שהקבוצה מתקשה במלחה העונה", מסכים אוהד הקבוצה המסור עינן יפת, "אסור לשכוח כי זה אותו קהל שבדיוק איתו הקבוצה לא הפסידה אף משחק במלחה, רק בעונה שעברה".

"אחת הסיבות שהלחץ יותר מורגש, או יותר גדול, זה בעיקר בגלל הקבוצה", מסביר יפת. "קשה להתחבר לקבוצה, ולכל מה שקורה מסביב ולכן אולי זה אחת הסיבות לכך שהוא פחות מגונן ויותר דורש. מצד שני צריך להסתכל על השחקנים, יש כאלה שיותר בנויים לתפקד בלחץ וכאלה שפחות בנויים. כנראה שהשנה השחקנים מתפקדים פחות טוב בלחץ. עם כל הניצחונות של העונה שעברה, עדיין נכשלנו בעונה שעברה". כשהקהל לא מספק השראה, פחות מגונן והשחקנים לא עומדים בלחץ ובדרישות, אין פלא שהליגה לא מפחדת ממלחה.

המערכת לא עומדת בעומס ובלחץ

"הם איבדו בבית יותר מדי משחקים שהיו משחקים קריטיים, וידעו מראש שהם קריטיים. זה הוסיף את הלחץ לכל משחק לאחר מכן", מסביר פפי תורג'מן את התופעה העונה, "בשביל להיות בצמרת צריך לדעת לקחת משחקים גם אם לא משחקים טוב, כמו שמכבי עושה. בשנים האחרונות הפועל לא עושה את זה".

"נוצר מצב שהציפיות כל שנה וכל שנה עולות", מוסיף תורג'מן, "ועם השנים האווירה במלחה הופכת מתומכת ואוהבת אותך מצד ההקהל המדהים, לכזו שדורשת מהשחקנים יותר ורוצה תארים וזה מכניס לחץ למערכת. קהל רוצה מאוד ליהנות מכדורסל ואם לא ליהנות אז לפחות תארים, אם אין לא את זה ולא את זה, אז הקהל מתבאס ורואים את התוצאה. בתקופה שלנו זה היה התחלה של הפועל בצמרת, וההמשך של המסורת לאחר מכן. נכנסנו לתודעה כקבוצה צמרת, אנשים התחברו לקבוצה ורצו אחרינו. עכשיו באופן טבעי יש הרבה יותר ציפיות מהתקופה שלנו. לדעתי גם מבחינה תקציבית הם השתדרגו מאוד מפעם, והקהל יודע את זה". ברבות השנים ירושלים הקטנה והצנועה הפכה שנייה רק למכבי תל אביב, והעובדה שהקבוצה הפכה גדולה ומוערכת, ואף זכתה בגביע יול"ב, הפכה באופן אירוני לעקב אכילס השנה, שכן ירושלים הציבה לעצמה רף בו היא מתקשה לעמוד.

"צריך לזכור - קהל לא מנצח משחקים, אלה סתם אשליות ופנטזיות כי ספורט מורכב מאשליות ופנטזיות", מנסה מעט ארנון צפריר, פסיכולוג ספורט מהמרכז לפסיכולוגיית ספורט, לנפץ את הקונצנזוס, "את הניצחון על מכבי בסדרה עשתה פרטיזן ביד אליהו, ולאו דווקא בשני המשחקים באולם בבלגרד. הקהל גורם מעצים דברים קיימים, כשלקבוצה לא הולך הוא מעצים את הלחץ וכשהקבוצה רצה הוא מסייע ומדרבן. שחקנים מנוסים יודעים לנתב את האנרגיה ולהשתמש בה ושחקנים לא מנוסים מתקשים עם זה ונכנסים ללחץ". ברגעים שהקהל במלחה העצים את הלחץ השחקנים של גיא גודס לא ידעו להתמודד איתו, והתוצאה מבחינתם היא לחץ נוסף וגדול יותר.

נוסף להתמודדות המנטלית עם ההפסדים הביתיים ירושלים נאלצה להתמודד השנה גם עם הצלחתה ביורוקאפ, והקבוצה נוצחה בשלושה מתוך ארבעת משחקיה הביתיים האחרונים במקביל לנסיקתה באירופה. " בהחלט יכול להיות שהקבוצה לא ידעה לעשות את המעבר בין הליגה לאירופה, שהם מאוד קשים לביצוע", אומר חרוש. "לא בהכרח צריך להסתכל על הגיל הביולוגי של השחקנים, אלא על היכולת שלהם לבצע את המעברים, האופי שלהם יותר חושב בהיבט הזה. אני חושב שבהפועל ירושלים יש עודף שחקנים וזאת נקודה שלא ידעו איך להתמודד איתה והשחקנים לא ידעו להתאים את עצמם לשיטה של המאמן".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

"אנחנו באים למשחקי הבית הרבה פחות מוכנים מאשר למשחקי החוץ"

"באופן כללי, יש נטייה למאמנים להתעלם מהלחץ ואפילו לא לדבר על זה", אומר ארנון צפריר, "פעם אמר לי מאמן 'עד שלא דיברת איתי על לחץ, לא הייתי בלחץ'. התעלמות מלחץ ונתק, זאת ציפייה מוגזמת מבני אדם. הכל משפיע. כשאתה בא לאירוע כזה ולא מדבר על זה - זה מתפוצץ בפרצוף". חלק מאפקט הלחץ המדובר נופל על כתפיו של המאמן גיא גודס. מאז תחילת העונה הקשר בין הקהל למאמן הוא לא פשוט, כשלא פעם נעמדו האוהדים במלחה וביקשו את עזיבתו של המאמן. נדמה שגודס, שלרוב מתעלם מהקהל ואף הסכים עם קריאותיו בעבר, אולי טעה בגישתו זו. עתה הוא עומד לפני המבחן הגדול שלו העונה, כשהמטרה היא לסיים בין ארבע הראשונות, וברור שעדיף לו לא להתעלם מהלחץ בו שרויים שחקניו אם ברצונו לעצור את כדור השלג.

"פעם שאלתי מאמן שהתכונן לרבע גמר גביע המדינה בכדורגל אם הוא התאמן על פנדלים, והוא אמר לי 'חס וחלילה, שלא נגיע למצב הזה'. זה כי הוא רצה לגמור את המשחק ב-90 דקות. כמובן שהם הגיעו לפנדלים והפסידו", אומר צפריר. "מאמנים מנוסים יודעים שיש לחץ ומתמודדים איתו, מלמדים את השחקנים איך לנצל את קריאות הבוז או שאגות השמחה לתועלתם, ונותנים מקום ללחץ". גם אם גודס ניסה ללמד את שחקניו איך להתמודד עם אפקט הקהל, המספרים מראים שזה לא ממש עבד העונה, והמשך הדרך של ירושלים תלוי ביכולתו של המאמן לשפר את הסוגיה הזאת בקרב שחקניו.

יותר מפעם אחת העונה הובילה הפועל ירושלים בהפרש דו ספרתי בשלבים מתקדמים של המשחק במלחה, והאמינה כי המשחק נגמר, אולי גם בשל העובדה שהמשחק נערך בבית, " לא הייתי מגדיר את זה כזחיחות אלא כביטחון עצמי מופרז. קבוצה חושבת שעצם הביתיות תיתן לה את המשחק", מסביר גדי קידר, ואחד משחקני הסגל של ירושלים העונה מסכים עם הקביעה של קידר שלפעמים יש אמונה שהאולם כבר יעשה את העבודה. "אני בהחלט חושב שאנחנו באים למשחקי הבית הרבה פחות מוכנים מאשר למשחקי החוץ", קובע אותו שחקן בנחרצות, "וזה לא שגיא מכין אותנו פחות טוב למשחקים במלחה, אלא לדעתי יש שחקנים שחושבים שהם יתנו חלק מהכוח, והקהל ישלים. מה שחלק מהחברים שלי לא מבינים זה שכמו שהקהל מרים אותנו, גם הקבוצות היריבות מקבלות ממנו דחיפה לא קטנה, ובקלות משלימות עלינו ריצות והופכות משחקים. בשנה שעברה הסגל שלנו היה קצת יותר טוב ויותר מנוסה וידע להתמודד עם מצבים כאלה, השנה הוא בעייתי יותר".

חסרי מחויבות

דווקא לקראת משחק הערב מול מכבי תל אביב, האמונה היא כי במלחה, המקום בו הפסידה ירושלים העונה יותר מאשר במשחקי החוץ, יש לקבוצה את היכולת לנצח את האלופה ומחזיקת הגביע. "מבחינה מנטלית יש להם יתרון גדול מאוד גדול, כי הם אנדרדוג ברור, וקל להם יותר לנתב את האהדה של הקהל כשאין מה להפסיד", מסביר ארנון צפריר. "במצב כזה יותר קל להם להשתמש באנרגיה של הקהל. כשהם עליונים, וזה קורה עם שאר הקבוצות בליגה, אז הקהל יוצר שיתוק ופחד. גם הקהל משנה את ההתנהגות שלו, הוא נותן יותר לגיטימציה לפיגור ופספוסים מול קבוצה עליונה, הקהל מבין שזאת מכבי".

עינן יפת לא מבטיח שהקריאות מהיציעים לא יחזרו, וטוען כי הכל תלוי ברמת המחויבות שיפגינו השחקנים. "השנה במשחק מול אריס כשהפסדנו, לפני שידענו אם עלינו או לא, הקהל מחא כפיים ואמר תודה רבה. אבל בסופו של דבר הכל תלוי מול מי המשחק. היו קריאות כנגד הקבוצה גם כשניצחנו את מכבי חיפה, אחרי שהקבוצה הובילה 20 הפרש, ובסוף בסל מקרי של קוקיה הקבוצה ניצחה. הקהל דורש מהקבוצה מחויבות ויכולת, ולאו דווקא ניצחונות. כשהקבוצה נראית בניצחונות לא כמו שצריך, אז הקהל יביע מחאה".

נראה כי הימים בהם הפסידו קבוצות את המשחק בדרך לירושלים, חלפו מן העולם. אולם מלחה האגדי, זה שזכה לראות קבוצה מגיעה עד לגמר היורוקאפ, מנצחת משחק בגמר סל, ומביסה לא פעם את מכבי תל אביב, איבד מכוחו. "הפועל ירושלים בנתה את האפקט הזה בשנים של עמל, והם יצטרכו לבנות את זה מחדש כי קשה מאוד לנצח במלחה עם הקהל הזה", קובע קידר. ואילו שחקן בהפועל ירושלים מקווה לעוד קצת מהאפקט, "אנחנו צריכים את האנרגיות, כי הקבוצה הזאת כבויה מדי, בלעדי האנרגיות החיובית לא נגיע רחוק מדי".

בשנת 2010, האלטרנטיבה למכבי תל אביב בונה על כוחו של הקהל, רגע לפני מעבר לארנה המודרנית ואולי המנוכרת. הנפילה של מלחה היא איבוד הנכס האחרון שהיה לירושלים ביד, נכס ששמר עליה במשך שנים כקבוצה מספר 2 במדינה. האוהדים מבינים שהרומנטיקה של שנות ה-90 ותחילת ה-2000 לא תעזור, ובלי כסף והרבה הפועל ירושלים לא תצליח להפוך למה שהיא חולמת להיות, תחרות אמיתית לצהובים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully