בארסה הנוכחית טובה מזו בעונה שעברה

אחרי התיקו המאופס בקאזאן בשלב הבתים של ליגת האלופות, אי שם בתחילת נובמבר, כשברצלונה גמגמה והייתה רחוקה מלהציג את היכולת הסוחפת שהובילה אותה לשישה תארים תוך שנה, קם פפ גווארדיולה ולא התבייש להגיד כי לדעתו "ברצלונה הנוכחית טובה מזו של העונה שעברה". היו שגיחכו על דבריו של המאמן הקטלאני, אחרים טענו כי רצוי לקחת אותו בעירבון מוגבל שכן מדובר בתרגיל מנטלי כדי לרומם את רוחם של השחקנים, אבל גווארדיולה בהחלט התכוון למה שאמר. בעקבות הניצחון הגדול בקלאסיקו (0:2), ניצחון שלרגע לא הוטל בספק, רבים בברצלונה וברחבי אירופה טענו את אותם הדברים בדיוק.

בין אם יזכה באליפות ובין אם לאו, גווארדיולה עמד בשני המבחנים המרכזיים שניצבו בפניו עם כניסתו לעונתו השנייה כמאמן ברצלונה. לא רק שהוא הצליח לייצר רעב מחודש בסגל שזכה בכל ומיד, אלא שעל הדרך גם ביצע שדרוג של ממש כמאמן. גווארדיולה לא התבייש לאלתר ולהפתיע עם הרכב שתפס אפילו את הנשיא שלו לא מוכן, וחשוב מכל – לא חש פחיתות כבוד כשהגה תוכנית משחק המותאמת ליריבה שניצבת מולו. לא דבר של מה בכך כשמדובר במועדון גאה כמו ברצלונה. הביקור הקודם של הבלאוגרנה בסנטיאגו ברנבאו הסתיים עם 2:6 חסר תקדים שהוגדר כהצגה של פעם בדור. הניצחון הזה, מהרבה בחינות, לא פחות גדול. הפעם ברצלונה לא נזקקה ליכולת שיא, אלא התבססה על התעלות טקטית ומאמץ קבוצתי שהיה למעשה תצוגת תכלית מרשימה. כנראה שגווארדיולה ידע על מה הוא מדבר.

אם יש דבר שיכול לפרק גם מועדונים מפוארים בקנה מידה עולמי, זהו מצב בו יש כניעה להסחות דעת. מנצ'סטר יונייטד חוותה זאת על בשרה כשעסקה ללא הרף בפציעתו של ווין רוני ושילמה את המחיר בהדחה מאירופה ובאיבוד נקודות בליגה. ריאל מדריד לא למדה את הלקח. מאז קונצרט היחיד של לאונל מסי נגד ארסנל בליגת האלופות, כל אנשי מדריד - שחקנים, עיתונאים, אוהדים ודמויות מן העבר כאחד - התרכזו אך ורק בסוגיות הנוגעות לפנומן הארגנטינאי. מי יהיה האיש שיופקד עליו? האם בכלל צריך לשמור אותו אישית? מה הם יחסי הכוחות בינו לבין כריסטיאנו רונאלדו? על שאלות אלה ועוד רבות אחרות ניסו לתת מענה האנשים בלבן. כאשר גם מנואל פלגריני נסחף וחיפש אחר הפתרון המושלם, גורלו של המשחק נחרץ וכך ככל הנראה גם של המאמן הצ'יליאני, ששוב קפא ברגע האמת.

במקום לנסות ולטפל בבעיות הידועות במשחק ההתקפה התקוע שלהם ולהתרכז באופן מלא בפעולות ההכרחיות על מנת לזכות במשחק העונה, אנשי ריאל בראשות פלגריני ניצחו באובססיביות חסרת הגיון על פסטיבל מסי. 'הפשפש' לא אכזב את מעריציו החדשים בלבן והמחיש עבורם את הביטוי "אשר יגורתי בא לי". בניגוד לברצלונה, שלא נתנה לפציעה של זלאטן להטריד אותה, לא התרשמה מהמאזן הביתי הפנטסטי של יריבתה ונותרה אדישה גם לשיבוצו של השופט מחוטו גונזאלס (עימו נוצחה בארסה שמונה פעמים בעוד לבלאנקוס הוא סיפק עשור נקי מהפסדים), ריאל נפלה לבור אותו חפרה במו ידיה. גמר אחד בברנבאו ריאל מדריד החמיצה, את השני היא כבר הפסידה. קשה להאמין שמכאן עוד יש דרך חזרה.

בקיץ 2006, באופן חריג מהנהוג במועדון, הוחלט באתלטיק בילבאו לשלם לאוסאסונה שישה מיליון יורו עבור קשר צעיר בן 17 העונה לשם חאבי מרטינז. השחקן המוערך טרם הספיק לרשום הופעה בקבוצה הראשונה של אוסאסונה, אך בבילבאו הגיעו למסקנה שלא כל יום גדל כזה כישרון באסקי והלכו עליו בכל הכוח. היום, ארבע שנים אחרי, ניתן כבר לומר בפה מלא כי היה זה מהלך מבריק במיוחד. קפטן הנבחרת האולימפית של ספרד הפך בשנתיים האחרונות לבורג החשוב במרכז השדה של בילבאו, כשלמרות גילו הוא אף משמש כחונך של השחקנים הצעירים. מרטינז הושווה לא פעם לצ'אבי אלונסו ואף הוזכר כמועמד להיכנס לנעליו בליברפול אם רפא בניטז ימשיך בתפקידו. השער הנדיר שהבקיע לרשת אלמריה בניצחון 1:4 (השני שלו במשחק והשלישי של קבוצתו) הזכיר הרבה יותר את מסי מאשר את אלונסו. עכשיו גם ויסנטה דל בוסקה עוקב בעניין.