עד עכשיו, שבוע ימים לאחר שהודחו מהיורוליג, ממתינים שחקני מכבי תל אביב לשיחה המסכמת עם מאמנם. הם רוצים לשמוע ולהשמיע, לפרוק ולהתפרק, אך הם מחכים לשווא; שיחה קבוצתית לא נערכה, וכנראה שגם לא תיערך. המועדון, כפי שאמר אחד העובדים, "מצוי בשיאה של תקופת האבל", ולא נמצא מי שיבוא וינחם.
ההזנחה הנפשית-פסיכולוגית הזו חוזרת על עצמה העונה. בימי השבר שלאחר ההפסד הזכור למארוסי התארגנו השחקנים בעצמם ויזמו שיחה חברית, ללא המאמנים, ממנה יצאו לדרך אחרת. הפעם זה לא קרה. ייתכן כי האכזבה מההפסד לפרטיזן כה גדולה, עד שהביאה לקהות חושים רגשית. למשחק מול בני השרון אמש עלו חלק מהשחקנים אפאתיים לגמרי.
עוד בוואלה!
אחד הניסיונות להסביר את ההתפרקות בסדרת רבע גמר היורוליג עסק במערכת היחסים בין השחקנים לבין עצמם. השמועות דיברו על חוסר גיבוש ומתיחות, ולפני מספר שבועות אף נפוצו שמועות בדבר תקרית אלימה שנרשמה באחד האימונים, אשר נקלטה בעדשות מצלמת אחד הערוצים (אך נגנזה מטעמים מסוימים).
ואולם, אחד משחקני מכבי דוחה את הדברים על הסף. "היחסים בינינו דווקא בסדר גמור", הוא מספר. על מקרה ליל הסדר, אליו לא התייצבו רוב השחקנים הזרים, טוען השחקן כי "התקשורת ניפחה אותו לגמרי. עבור חלק מהזרים זו מועקה הם יושבים ליד השולחן ולא מבינים מילה ממה שמדברים. אף אחד בקבוצה לא עשה מזה עניין. כולנו עדיין חברים, עדיין נפגשים לפעמים ואוכלים ארוחות ערב ביחד".
מה באשר למערכת היחסים עם המאמן, נשאל השחקן. "עזוב את זה, אני לא רוצה להסתבך", הוא משיב.
לב
פיני גרשון ספג מהלומה קשה מדושקו וויושביץ' ופרטיזן בלגרד. לא רק ברמת הפרסטיז'ה המקצועית; גם ברמה האישית ניכרים בו החמיצות והכעס.
באווירה ששררה בבלגרד, אומר גורם במכבי, רק קבוצה עם ערך מוסף יכולה הייתה לגנוב משחק. תסתכלו על ברצלונה: למרות שהופתעה במשחק מספר 2 מול ריאל וניגפה בפלאו-בלאוגראנה, יצאה לשני משחקים קשים במדריד, ועם כל הלחץ גרפה כמו ווינרית שני ניצחונות ביומיים ונעלה את הסדרה. גם צסק"א ואולימפיאקוס, למרות ההפסדים במשחק 3, תיקנו במשחק מספר 4 והבטיחו את הכרטיס לפיינל פור דווקא בחוץ.
"לא היה לפרטיזן שום יתרון מקצועי עלינו", משוכנע אותו שחקן במכבי. "מה שכן היה לה זה לב גדול וקהל משוגע, ואנחנו פשוט לא הצלחנו להתמודד עם זה".
וכאן מגיע הפאנץ'-ליין: דווקא היום מבינים גורמים בקבוצה כי המחסור בדמות-אב הינו בעל השפעה הרסנית על המערכת. גור שלף אומנם נכנס לנעליו של מוני פנאן ברמת התפקוד היום-יומית, אך לא ברמה הרגשית. כך קורה שפונקציה ייחודית שהייתה קיימת במועדון מאז ימי שמלוק מחרובסקי בשנות ה-70' ועד לעזיבתו של פנאן לפני שנתיים התפוגגה לגמרי, ולמעשה אינה קיימת עוד.
"מוני היה עושה שקט בין ההנהלה למאמנים, בין פיני לשחקנים, בין השחקנים לבין עצמם", אומר גורם לשעבר במועדון. "לא משנה אם גור יהיה המנהל הכי טוב באירופה, הוא לעולם לא יהיה הטיפוס האבהי, כי זה פשוט לא הוא. היום מכבי מסתכלת על עצמה אחרת. עכשיו היא מנוהלת כמו חברה, לא כמו משפחה. אתה רואה שביחס לעבר, השחקנים הרבה פחות מחוברים למה שקורה סביבם. מוני היה דואג להקיף אותם באנשים, אפילו היה מצמיד לכל שחקן חבר ישראלי שייקח אותו החוצה בערבים. היום זה כבר לא קיים. רק עמי (ביטון, מנהל התפעול, א.ג.) מנסה לשמור על הגחלת, אבל קשה לו לבד. דיוויד בלות'נטאל אמר לי את זה בעצמו לא מזמן".
מספרים
כמו ברוב קבוצות הספורט, את תפקיד האב אמור לקחת על עצמו המאמן הראשי. בתחילת השנה הייתה ציפייה מפיני גרשון כי יהפוך מעט רך יותר ויעזור גם הוא למלא את מקומו של פנאן, אלא שבקבוצה מספרים כי האינטליגנציה הרגשית שלו הייתה ונותרה שואפת לאפס.
"פיני כל הזמן מדבר איתנו על מספרים, על סטטיסטיקה, אבל לאנשים יש גם צרכים אחרים, יש רגשות", מאשים אחד השחקנים. ואילו גורם אחר מוסיף ואומר כי "הבעלים יודעים שברמה הרגשית אי-אפשר להתחבר אל פיני, אבל הנוכחות שלו במערכת טובה להם. מצד אחד, פיני רוצה להישאר במכבי כמה שיותר זמן, אז הוא לא מלכלך ולא מדבר, למרות שעשו לו כמה קטעים לא יפים. מצד שני, הבעלים לא אומרים עליו מילה רעה, אפילו שמאמן אחר במקומו כבר היה מזמן בדרך הביתה, כי להם טוב שהתקשורת מתמקדת בפיני ולא בהם. הוא פשוט מספק לבעלים אליבי".
בקבוצה מציינים כי חלק מהשחקנים מתקשים להתמודד עם היותו של גרשון קצר רוח, ומספרים כי השימוש התכוף במקל לצד השימוש הנדיר בגזר הביאו לניתוק רגשי ממנו. "קשה לשחק באווירה של פחד, בתחושה שעל כל טעות זורקים אותך לספסל", אומר הגורם. "יש שחקנים, כמו יניב גרין, שאיבדו לחלוטין אמון בגרשון. הרבה שחקנים מסתובבים פגועים. על שיחה אישית איתו אין בכלל מה לדבר. תוסיף את היהירות, את השחצנות, את הזלזול בכולם, כולל ביריבות, ותבין למה יש אנשים שלא יכולים לראות אותו".
לפני המשחק מול פרטיזן, לשם הדוגמה, דיבר גרשון בתדרוכים על כך ש"היא קבוצה משעממת, מתוכנתת, שלא מסוגלת לקלוע מ-3". בשלושת ניצחונותיה על מכבי, פגעה פרטיזן ב-43% בממוצע מחוץ לקשת.
חיבור
"מאמנים, בעיקר הותיקים יותר, מתעייפים עם השנים מהכנה פסיכולוגית, וחושבים ששחקן שמרוויח הרבה כסף צריך לא זקוק לעזרה וצריך להגיע מוכן לכל משחק", גורס פסיכולוג הספורט נועם איל, "אבל זו הנחה מופרכת. כולם פגיעים בפני לחץ. בלי הכנה ראויה, כל שחקן יכול לקרוס. כשמזניחים את השחקנים מבחינה פסיכולוגית, משלמים ביוקר. במכבי יכולת לראות את זה בסדרה מול פרטיזן, כשהגיעו רגעי הלחץ. רמת התחכום של הקבוצה ירדה בצורה בולטת. פיני אמר אחרי המשחק הרביעי שמה שקרה על המגרש זה לא מה שעבדו עליו באימונים. מה זה אומר? שאנשים מסוגלים לחשוב הרבה פחות במהלך משחק מאשר באימון. שהם בהידרדרות. זה לא מאפיין קבוצה מגובשת. מותר להפסיד, אבל בבלגרד אני זיהיתי אצל השחקנים שבירה".
אחוזי הקליעה במשחק האחרון של שלושת השחקנים החשובים ביותר של מכבי בחלק ההתקפי אנדרסון, איידסון ובלות'נטאל, שפגעו ב-2 מ-30 מהשדה מלמדים, לדבריו של איל, על "חוסר סבלנות, חוסר משמעת, קוצר רוח בהתקפה. אלה מצבים קלאסיים שמאפיינים שבירה. זה אומר שאין לשחקנים את האנרגיה לעשות עד הסוף מהלכים פשוטים. ברגעי לחץ, ספורטאים עוברים ל'מצב ידני'. זה אומר שהם עובדים עם הרבה יותר ריכוז ותשומת לב לפרטים הקטנים. אם לא עושים את זה, אז לא פוגעים. ומכבי, גם ברגעי הלחץ, המשיכה לשחק על אוטומט. היא לא הצליחה לעבור למצב ידני".
איל אומר כי הכל מתחבר לחסרונה של דמות-אב במערכת. "יש במכבי מסורת מפוארת של דאגה לשחקנים, שבאופן מסורתי תמיד נתנו בתמורה אקסטרה עבור המועדון. בתחום הזה, אין ספק שמכבי ירדה מדרגה. ההצלחה של מכבי תמיד לא עמדה ביחס שווה לתקציב שלה, שהיה נמוך מהקבוצות העשירות באירופה, כי שחקנים נתנו יותר ממה שהיה להם לתת. עכשיו אתה יכול לראות הזנחה חברתית, והזנחה של הדבר החשוב ביותר במסורת של המועדון חיבור האנשים למועדון, והחיבור שלהם אחד לשני.
"יש הבדל מהותי אחד בין שחקנים בענפי כדור לבין כמעט כל יתר העובדים במשק. שחקנים חותמים על חוזה ארוך-טווח, ובעצם מקבלים משכורת מובטחת", ממשיך איל. "לכן, הרבה פעמים קורה שרמת ההשקעה של אותם שחקנים היא גרועה מאוד, כי הרי הכסף בכל מקרה יגיע, אז בשביל מה לעשות מאמץ מיוחד? בכל יתר המקומות, כסף מתחבר להישג שיא. זאת אומרת, עשית הישג מיוחד אתה מקבל בונוס. אבל בספורט, ברגע שחתמת על חוזה, הכסף שלך".
אם כך, מה משפיע על השחקנים ודוחף אותם להתאמץ? "מה שמשפיע עליהם הוא מה שקורה בתוך המועדון, היחס שהם מקבלים, ההשקעה הרגשית בהם", משיב איל. "מי שעשה את זה במכבי הוא מוני, ואנשים מטעמו. הם למעשה יצרו מחויבות רגשית, פסיכולוגית, וקיבלו בחזרה. אבל כשמדברים לשחקנים בצורה מזלזלת, כשלא סופרים אותם, אתה חושב שהם לא מחפשים לנקום? זה תמיד חוזר אליך בחזרה. בלי השקעה רגשית, אתה מקבל כישלון ידוע מראש".
אקסטרה
משיחות ראשוניות שערכו בכירים במועדון עולה כי תקציב הקבוצה בעונה הבאה לא ישתנה באופן דרמטי. קיצוץ גדול לא יתרחש, אך גם תוספת גדולה לתקציב תישאר כנראה בבחינת פנטזיה. "אם זה תלוי בפיני, כל הזרים הולכים הביתה, להוציא את פישר ואיידסון", אומרים במכבי. מכבי מחזיקה באופציה לעונה נוספת על דורון פרקינס תמורת 250,000 דולר נטו, אך ברור כי הוא יזכה לשדרוג גדול בשכר. שיחות ראשוניות עם נציגיו כבר נערכו. גם רוברט רות'בארט נמצא חזק על הכוונת.
אלא שבניגוד לעונה שעברה, בה בזמן הזה כבר סימנו חברי הצוות המקצועי את הפייבוריטים שלהם לחיזוק, עד כה טרם נערכה פגישת עבודה רשמית בנוגע לעונה הבאה. מכבי מחזיקה באופציה על מרבית השחקנים, כך שתוכל לקבל החלטות גם בחודש יוני. הקונספט המסתמן הוא של חמישה זרים לכל היותר, או חמישה זרים וזר צעיר נוסף שיצטרף על תקן של פרוספקט עתידי.
הבעיה היא שללא תוספת משמעותית לתקציב, גם הקיץ תשמש מכבי שחקן שולי בשוק ההעברות. וכפי שאומר גורם בקבוצה, "כשהכסף שלך מאפשר לך למצוא שחקנים עם רמת כישרון בינונית פלוס, ולא שחקנים כמו פפאלוקאס או נבארו, אז כדי להגיע לפיינל פור תצטרך להוציא מאותם שחקנים מעבר למקסימום שלהם. ובשביל שזה יקרה, הם גם צריכים לשחק עבור המאמן. בוא נגיד שבעונה הזאת זה לא ממש עבד".
ohad@walla.net.il