בשבוע שקדם ליציאת נבחרת ישראל לאליפות אירופה בפולין, עסקה התקשורת בשאלה מי יהיו שני השחקנים האחרונים שייקח איתו צביקה שרף לפוזנאן. מורן רוט, משה מזרחי, אלישי כדיר ורוברט רותבארט היו בגדר סימן שאלה, כאשר היה נראה כי אחד מבין שני שחקני הפנים וככל הנראה גם רוט ישלימו את הסגל. שלושה ימים לפני הנסיעה נפל הפור, צביקה שרף העדיף את רוט ומזרחי והדהים כשגם רוברט רותבארט הכישרוני וגם אלישי כדיר שנתן תקופת הכנה מצוינת, נשארו בישראל. אחרי הכישלון של הנבחרת באליפות לא מעט חיצים הופנו כלפי אותה החלטה והקו הקדמי המדולל של ישראל.
אל אימוני הנבחרת הגיע אלישי כדיר לאחר שהיה בין השחקנים המובילים בנבחרת האולימפית של ארז אדלשטיין, שכמעט לקחה את מדליית הארד באוניברסיאדה. אחרי משחק לא טוב מול הגבוהים הסרבים בחצי הגמר, היה כדיר בשיאו מול האמריקאים האתלטיים, קלע 28 נקודות מול בחירות דראפט עתידיות כמו איבן טרנר ולייזר היוורד ונבחר למצטיין של ישראל בהפסד לאמריקאים. מי שעקב אחרי הקיץ של כדיר לא מופתע מההתקדמות המטאורית שעשה בשנתיים בגלבוע/גליל, כשהפך לקבלן ראשי של נקודות, ריבאונדים ואנרגיה. רגע לפני שהוא מוביל את קבוצתו לפלייאוף ואולי לפיינל פור, יצאנו לבדוק האם התחנה הבאה של כדיר באמת צריכה להיות מכבי תל אביב.
התקדם, אבל לא השתפר
כדיר, תושב יבנה, פרץ לתודעה של ציבור חובבי הכדורסל בגיל נוער, כשהוביל את תיכון בליך רמת גן בקרב בינו לבין יוגב אוחיון מעמק החולה. כבר באותה עונה הוא זומן לנבחרת הנוער, כשמה שהדהים את כולם זה הגוף הגדול שלו והיכולת לרוץ את המגרש עם כדרור ממש כמו גארד. "קשה לדבר על מימוש פוטנציאל, כי אלישי שאני מכיר תמיד רוצה להתקדם ולהשתפר", מעיד עליו מאמנו בבליך ובעירוני רמת גן לאחר מכן דני פרנקו, "כרגע הוא בהחלט התבגר ושיפר את המימד הפיזי שלו. היום הוא עושה במגרש של הגדולים דברים שעשה במגרש כשחקן נוער".
בעירוני רמת גן דיברו במשך תקופה ארוכה על פיתוחו של כדיר, ששיחק שלוש עונות במועדון, אך העדיף לצאת ולהתחשל תחת עודד קטש בגלבוע/גליל בעונת 2008/9. את הפריצה הגדולה שלו עשה כדיר דווקא בעונתו השנייה בקבוצה, כשהוא מעמיד מספרים נאים של 14 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק. למרות השיפור במשחקו, לא כולם מופתעים וטוענים כי זה היה טבעי. "מסתנוורים מהתפוקה שלו, אבל אם ניקח את התפוקה שלו גם אצלי ברמת גן פר דקות במה שהוא עושה, אז הוא לא עושה היום יותר. הוא פשוט נמצא יותר על המגרש", מסביר מאמנו בעירוני רמת גן בעונת 2007/8 רובי בלינקו. תחת בלינקו שיחק כדיר 15.8 דקות, סיפק 7.4 נקודות ו-3 ריבאונדים. העונה הוא כמעט הכפיל את מספר הדקות ל-26.8 דקות ובהתאם קפצו הנתונים שלו.
אחת הסוגיות המרכזיות בנוגע לכדיר היא הפיזיות שלו. כדיר מבסס את המשחק שלו על התנועות הכמעט חתוליות שלו באזור הצבע, על משחק עם הפנים לסל, כשמשחק עם הגב לסל לא נמנה על הרפרטואר. "בסופו של יום, זה מה שהשאיר אותו מחוץ לסגל לאליפות אירופה האחרונה", מסביר אחד מאנשי נבחרת ישראל. דני פרנקו, מצביע על אחת הנקודות שלדעתו יפגעו בהתקדמות של הפורוורד, "אלישי התחיל תהליך של מעבר מעמדה 4 וחצי לכיוון עמדה מספר 3 אצל רובי בלינקו בעירוני ר"ג", מסביר מאמן נבחרת הנוער, "התהליך הזה, שהיה חשוב לאלישי כדי להגיע לרמות הגבוהות של אירופה, נגדע באיבו. עם 2 מטר וקצת אלישי לא באמת צריך ויכול להיות שחקן פנים ברמה גבוה יותר מהנוכחית".
גם בלינקו מצביע על הנקודה וטוען שהפוטנציאל של כדיר יתבזבז אם לא יעשה את המעבר. "אני לא מופתע מההתקדמות שלו, כי אני לא חושב שהוא התקדם. אני יכול להגיד שבגליל/גלבוע לקחו אותו ומשתמשים בו יותר בתור עמדה 4, והילדים האלה מתבגרים, ובכל שנה הוא נהיה עם יותר ניסיון מבחינה אובייקטיבית. הוא מקבל יותר דקות שבלאו הכי בכל מקום היה מקבל אותם, גם ברמת גן. כשהוא היה אצלי קידמתי אותו לעמדה 3, וזה נכחד לחלוטין, וזה חבל, כי זה מה שכדיר צריך כדי להתפתח לרמות האירופאיות ומעבר לזה, הוא יכול לעשות את זה רק בעמדה 3. התהליך הזה שבו הוא הפסיק להתפתח לעמדה מספר 3, יכול לפגוע בו להתקדם לרמות הגבוהות של אירופה ואפילו ל-NBA".
התבגר, אבל לא התפתח
למרות הביקורת, לא מעט אנשי כדורסל משווים את כדיר לליאור אליהו, ובטוחים שהיתרון של הפורוורד מיבנה על אליהו הוא ביכולת ההגנתית והפיזיות. " אלישי מאוד נייד, יש לו עבודת רגליים טובה, האמביציה שלו והאהבת משחק גורמת לו להיות אקטיבי", מונה ליאור ליובין, עוזר המאמן של גלבוע/גליל את היתרונות של כדיר, "גם הקליעה שהוא משפר כל הזמן, העמדה שבה הוא משחק היא פחות רלוונטית, כי הוא מאוד מגוון".
אחרי שאת הקפיצה שלו לתודעת אנשי הכדורסל עשה בזכות הכישרון שלו, את הקפיצה שלו לתודעת הציבור הכללי עשה כדיר לא רק בזכות עצמו. בחודשים האחרונים שמו של כדיר נקשר יותר למדורי הרכילות בזכות חברתו לחיים אלין לוי, כוכבת התוכנית "האח הגדול". על פי חבריו לגלבוע/גליל, זאת לא הייתה תקופה קלה עבור השחקן. "בכל יום הוא היה מקבל מבול של טלפונים, לרגע לא היו עוזבים אותו בשקט. תחשוב על זה שאתה רואה את חברה שלך בטלוויזיה כל היום ולא יכול לדבר איתה ולשתף אותה במה שאתה חושב", אמר אחד מאנשי גלבוע/גליל, "אני חושב שהוא התמודד עם זה יפה. הוא ידע לצחוק על זה כשצריך, ולהיות רציני בכדורסל".
את חלק מהבגרות של כדיר היה ניתן לראות גם במסיבות העיתונאים שבהם השתתף, בזמן שחברתו כיכבה על המרקע. למרות שהיה מרשה לעצמו לספר בדיחה על המצב, הוא נשאר עם הראש בכדורסל. אם למישהו היה ספק לגבי היכולת המנטלית של כדיר, בגלבוע/גליל מסירים כל חשש ומדברים על מקצוען אמיתי, "רואים את ההתקדמות שלו, יכולות תמיד היו לו, אבל בעיקר רואים שאלישי התבגר", מספר עוזר המאמן ליאור ליובין, "הוא הבין מה זה אחריות, לתפוס את האחריות שלו מעבר ליכולת האישית, גם ליכולת הקבוצתית. הוא מאוד התבגר".
מלבד מימד הבגרות, לכדיר יש עדיין רבדים במשחק שדרושים לחיזוק ניכר. "אני לא רואה אצלו שיפור מהותי באף אחד מיסודות המשחק", טוען דני פרנקו, "הקליעה היא עקב אכילס שלו, החדירה עם כדרור אחד הייתה שם גם קודם, הבנת המשחק ויכולת המסירה היו שם גם כן, כך גם החושים הנהדרים למשחק וההתמצאות הנהדרת בצבע". גם בלינקו מסמן נקודות שיפור. "מלבד שיפור הקליעה, הוא חייב לדעת להוריד כדור לרצפה, ואת יכולת קבלת ההחלטות. יש לו את יכולת הבנת המשחק מהגבוהות ביותר שיש לשחקנים צעירים. יש לו מסירה מצוינת. על הבסיס של הדברים האלה אפשר להפוך אותו לשחקן בעמדה 3".
שחקן פנים, אבל לא סנטר
לאחרונה עלה שמו של כדיר כאחת האפשרויות לחיזוק למכבי תל אביב, במיוחד לאור הביקורת הנוקבת על המועדון בעקבות המיעוט בדקות המשחק של הישראלים בפרט, ובנוכחות הישראלית בסגל בכלל. כשפיני גרשון ציין לפני כחודש כי הוא לא רואה ישראלים מספיק טובים לחזק את הסגל של הצהובים, הוא שכח לבדוק את העובדה שכדיר של העונה מציג מספרים טובים יותר מאשר גיא פניני של טרום מכבי תל אביב. למרות זאת, גורמים במכבי מעריכים כי כדיר יגיע למועדון רק אם המועדון יבחר להיפרד מיניב גרין, ואז יהיה כדיר הישראלי שימלא את תפקיד שחקן הפנים.
"יניב גרין ואלישי כדיר הם לא על אותה עמדה", מתקשה רובי בלינקו להבין את האפשרות, "יניב גרין הוא סנטר, אלישי כדיר הוא פורוורד בעמדה מספר 4, שאם באמת ירצו לקדם אותו הוא צריך לשחק בעמדה 3-4. הוא לא יכול להיות המחליף של יניב גרין. הוא לא יכול לשמור על סנטרים מסיביים של 2.08-2.10, שיניב גרין כן יכול לשמור עליהם. בהתפתחות שלו יכול להיות אולי הוא צריך ללכת לירושלים ואז למכבי. אין לי ספק שהוא אחד השחקנים הכי מוכשרים בכדורסל הישראלי לעתיד. בשלב כזה או אחר הוא יגיע למכבי, אין ספק".
כשמדברים על האפשרות שכדיר ינחת במדים הצהובים, שמעון אמסלם, מהסמלים האדומים הגדולים בכדורסל הישראלי ואחד שהשחקן הישראלי יקר ללבו, מתעצבן, "בטח לא נכון מבחינתו ללכת לשם. אם לומדים מההיסטוריה, אז מה שתומר שטיינהאואר עבר במכבי בתקופה המקבילה כשהוא שיחק שם כמעט גמר אותו. אלישי כדיר צריך לקחת את הזמן ולבוא אחרת למכבי תל אביב. הוא לא צריך להיות העלה תאנה לביקורת שמכבי סופגת על היחס לישראלים שלה".
למכבי, אבל לא עכשיו
מלבד הדוגמא הקלאסית של שטיינהאואר, ממש מתחת לאף של כדיר נמצא שחקן שעשה התקדמות גדולה והגעה מוקדמת מדי הרסה לו את ההתקדמות בקריירה. למרות שההגדרה מתאימה לגל מקל הצעיר, היא גם מתאימה לעוזר המאמן ליאור ליובין, שהגיע למכבי תל אביב כאחד מהשחקנים המוכשרים בליגת העל אחרי עונת שיא בהפועל תל אביב, ונעלם לאחר מכן. "אני חושב שהכי נכון לאלישי לא להתעסק עם נושא מכבי ומעברים כאלה או אחרים עד הקיץ, וגם למאמנים שלו לא להתעסק בזה", מגיב ליובין,
אך למרות האזהרות מעטים המקרים בהם פנתה מכבי תל אביב לשחקן צעיר והשחקן העדיף לדחות את ההצעה, בטח כשההצלחה של ליאור אליהו ועומרי כספי עומדים אל מול עיניו של השחקן. בחודש הבא ככל הנראה נדע האם אלישי כדיר, אחד השחקנים בעלי הפוטנציאל הגדול בכדורסל הישראלי, שהעונה החל להראות חלק ממנו, יעשה את המעבר למדים הצהובים או שמא המעבר הבלתי נמנע יחכה עוד שנה. "אלישי שחקן מאוד מוכשר, אין ספק. יש לו הרבה מה להתפתח והרבה מה ללמוד, ואין כמו גלבוע/גליל כדי ללמוד", מסכם אמסלם, "אלישי כדיר צריך להתפתח מבחינת כדורסל ועדיין יש לו זמן, הוא יגיע בזמנו לשם".