שאלה של ירוקים

באחד מאימוני מכבי חיפה השבוע, שוחחו מספר שחקנים עם המגן פיטר מסיללה בנוגע לעתידו. "זאת העונה האחרונה שלי כאן", השיב המגן הדרום אפריקאי. העזיבה הצפויה של מסיללה תיצור לאלישע לוי, שרק בשבועיים האחרונים החל לקיים שיחות עם המנכ"ל איתמר צ'יזיק והסקאוט אלון חרזי בנוגע לעונה הבאה, דילמה לא פשוטה: האם להכשיר עוד שחקן נוער מוכשר, טאלב טוואטחה, או לפנות למערכת הממוחשבת של פיני זהבי ולהורות לחרזי להתחיל בחיפושים אחר מגן שמאלי איכותי שייכנס לנעליו הגדולות.

ההתחבטות הזאת אומרת הרבה יותר מכך: היא מסמלת לא מעט את השאלות המרכזיות שינחו את מכבי חיפה בעונה הבאה ובעשור הבא. האם להמשיך בקו הצעיר והישראלי של הקבוצה, הקו העממי והצנוע, או שמא יש לחזור לקו הנוצץ של כוכבים מוכחים – גם כדי להבטיח את הדומיננטיות בליגה וגם כדי להביא יותר נקודות בליגת האלופות. במידה רבה, הקו אליו תפנה מכבי חיפה בעונה הבאה ירמוז לא מעט את האג'נדה שתנחה אותה גם בשנים הקרובות.

הכל מתחיל בתקציב, ובעונות האחרונות יעקב שחר עושה לא מעט כדי להקטינו. כאילו מכין את מכבי חיפה ליום שאחרי והופך את המערכת ליותר מאוזנת. בעונה שעברה הודיע שחר כי התקציב של המועדון יירד ל-35 מיליון שקל, אך בסופו של דבר הוא נאלץ דווקא להגדיל את הסכום בשל ההשתתפות בליגת האלופות (צ'יזיק: "כל טיסה זה מאה אלף דולר, אצטדיון רמת גן גובה מיליון וחצי שקל למשחק. אבל אני מוכן שבכל עונה נשקיע את הסכומים האלה. זה אומר שנסיים עונה ברווח").

המסע הזה באירופה הכניס למועדון קרוב ל-60 מיליון שקל ורווח תפעולי (מושג זר בכדורגל שלנו) של כמעט 20 מיליון שקל בתום העונה (התקציב עבר במעט את ה-40 מיליון שקל), שאפילו שחר סירב להאמין לו (במסיבת עיתונאים בתחילת העונה הוא אמר: "גם תקציב של 35 מיליון צריך לסבסד"). לאחרונה, בדיון פנימי שנערך במערכת, הבהיר שחר את עמדתו כשאמר: "עונה אחת בליגת האלופות מכסה הוצאות עבור כמה עונות. אם נעפיל שלוש פעמים ברציפות, אפשר להיות רגועים בעשור הזה".

עדיין לא ברור אם שחר הולך להנחית כאן שחקנים ברמה של ננאד פראליה, אבל לדעת לא מעט אנשים, רק השקעה גדולה כזו, יש שיאמרו הימור, תחבר את מכבי חיפה מחדש למשאבת הכספים שנקראת ליגת האלופות. "השאלה הפיננסית היא שאלה טובה, אבל צריך לזכור שמכבי חיפה לא תחתים בסוף את ריברי", אומר אלון חזן. "לדעתי, בגלל השיקול הכלכלי שאפשר להרוויח הון עתק באירופה, שווה למכבי חיפה להחתים היום שחקן שירוויח 400 או 500 אלף דולר על חשבון שחקן שעושה בין 200 ל-300 אלף דולר לעונה. המיסוי על זרים נמוך, התוספת היא נמוכה יחסית ואמורים לקבל זר באיכות גבוהה, שמגדיל את הסיכוי להחזיר את ההשקעה. גם בארסה וריאל בונות את הסגל על שחקנים כמו רונאלדו ואיברהימוביץ', שמה עליהם בין 70 ל-100 מיליון שקל, וסביבם קונה שחקנים ב-15 מיליון. זה מה שחיפה צריכה לעשות, במונחים הכלכליים שלה, כמובן".

"ברור שמבחינה כלכלית אין אח ורע לכסף שמקבלים מליגת האלופות", אומר הסקאוט חרזי. "המטרה הראשונה העונה היא אליפות ומשם נצטרך להגיע לליגת האלופות. כמובן שיש גם את הליגה האירופית, אבל הפערים בין שני המפעלים עצומים. אני מאמין שישקיעו העונה יותר ברכש".

איציק אהרונוביץ', פרשן כדורגל חיפאי ושחקן עבר, סבור ש"קשר אחורי ברמה, כמו שאני ממליץ להחתים, עולה הרבה כסף. צריך שחקן שיארגן את המשחק ויהיה זמין לקבל את הכדור. שחקן זר כזה, ברמה של נאתכו או ידין, עולה הרבה כסף, אבל אם מכבי חיפה תשקיע הרבה כסף בקשר אחורי במקום קולמה היא תגדיל משמעותית את הסיכוי שלה להגיע לבתים".

מגפת הסקאוטים החדשה מקשה מאוד על מכבי חיפה בנושא הזה. כל צעיר שמשקיעים בו והוא פורח, מיד מועמד לעזוב. לא מעט חורים כאלה מצפים לאלופה בבואה לתכנן את דרכה ברמה הפשוטה ביותר – שינויים בסגל. כאן צפוי לאלישע לוי, שהקבוצה שלו צריכה להתחיל להתארגן למחנה אימון באוסטריה כבר בסוף יוני, כאב הראש הגדול ביותר. בקרוב מאוד תתכנס ישיבה מקצועית בנוכחות אלישע לוי, אלון חרזי ואיתמר צ'יזיק בה ידונו בנוגע לעונה הבאה. שחר יעודכן ויצטרף לשלב הסיכומים. המטרה של חיפה היא לשמור על שחקני המפתח שלה, בירם כיאל ודקל קינן. "הבנו שקינן יילך לבלגיה רק אם יקבל הצעה מארבע הגדולות", אמרו השבוע בחיפה. "דרך ליגת האלופות הוא יוכל להגיע מהר יותר".

לגבי כיאל, בקבוצה מתנגדים שיעזוב לאירופה בתום העונה והוא מחזיק בחוזה לעונה נוספת, מה שיקל על חיפה את המו"מ. אם מסיללה יילך, חיפה תרצה להביא מגן שמאלי נוסף ולתת לטוואטחה (עוד לא בן 18) להתבשל עוד עונה כשחקן ספסל. בעמדת הזרים, מקומו של ז'ורז'ה טשיירה מובטח ואם קינן יעזוב, חיפה צפויה להביא בלם נוסף (פרנסמן מועמד מוביל, גם סטרול הוזכר) שייאלץ את שי מימון לעזוב. אגב, אחת המחשבות שעלו היא לחזק את החלק הקדמי על חשבון ההשקעה בבלם ולהשאיר את מימון. הכל תלוי בקינן.

אחת ההתלבטויות קשורה גם להמשך דרכו של ג'ון קולמה. בחיפה סיפרו כי שחר ולוי שוקלים להחליפו, לא בגלל חוסר שביעות הרצון ממנו, אלא כדי לשדרג את העמדה הזאת לקראת ליגת האלופות. קולמה מייצג לא מעט את מכבי חיפה של העונות האחרונות – לא נוצצת, לא מנופחת, טובה, אבל לא טובה מאוד. בעמדה שלו, חיפה אולי תפנה לכיוון אחר. בנוסף, כיאל, רפאלוב, גולסה וגדיר ימשיכו ברוטציה הקבועה לצד קטן. לצד שלומי ארבייטמן, שההערכה היא שיישאר בעונה הבאה ויקבל שדרוג לחוזה שלו, לוי מעדיף לחכות לסוף העונה ואז יקבל החלטות לגבי ולדימיר דבאלישווילי, שמוערך מאוד על ידי המאמן שהביא אותו.

רפי אוסמו, שחקן עבר וחבר של הבעלים, אומר: "בשוק הישראלים האופציות מצומצמות. כולם רוצים לחזק את הקבוצה בשחקנים שייפלטו מבית"ר, דוגמת ברק יצחקי. חיפה תצטרך לשים את הדגש על השארת הסגל הישראלי הבכיר שלה דוגמת קינן. למה לו בכלל ללכת לבלגיה, כדי להיות תייר כמו קודמיו? בנוגע לדבאלישווילי, חיפה מנסה לנהוג בחוכמה. זה שהוא מבקיע כמות יפה של שערים זה לא מעיד עליו, אלא דווקא על חולשה של קודמיו. חיפה תשחק העונה פחות שלבים לפני הבתים, וזה אומר שהיא צריכה לדעת איפה בדיוק להשקיע את הכסף שלה ואיך לבחור זרים טובים".

גם אהרונוביץ' סבור ש"ההתמקדות צריכה להיות בזרים. חוץ ממסיללה וטשיירה, אין זרים שראויים להישאר. בוקארי עדיין לא הציג יכולת יוצאת דופן, קולמה לא מתאים לרמות הגבוהות ובטח לא לחיפה, דבאלישווילי נחמד אבל לא מתאים לצ'מפיונס. הדבר הכי חשוב זה קשר אחורי ברמה ולשמר את טשיירה, שהוא שחקן שיכול לשחק בדרג הראשון באירופה".

אחת הטענות שמזהירות מפני המשך מגמת ההצערה נוגעת לגבי האיכות הלא מספקת שיש בקבוצות הנוער של מכבי חיפה, וש"אין טעם לעלות שחקנים בכל מחיר, מה גם שקבוצת הבוגרים עמוסה". שני השחקנים היחידים שיכולים לזכות לקרדיט הם ישראל זגורי, שהוכיח אפילו בליגת האלופות שהוא ראוי להזדמנות, וטוואטחה כמובן. "כמובן שנמשיך במדיניות הצעירים", אומר צ'יזיק, אבל חרזי סבור ש"אי אפשר לומר שהמגמה של הצערת הקבוצה תתרחב בעונה הבאה. יש מספיק צעירים במכבי חיפה ואני לא חושב שנכון יהיה להצעיר יותר את הקבוצה".

חזן תומך באיזון, בין הקונספט של ימי ג'ובאני רוסו, לקונספט של ימי מוחמד גדיר: "לחיפה יש כמה צעירים כמו גולסה וגדיר, והייתי מכניס למשוואה הזאת גם את קינן, רפאלוב, מימון וכיאל. השאלה היא מה זה להצעיר, אי אפשר לומר מצעירים את הקבוצה ועושים את זה בכל מחיר. טוואטחה בן 17, לא יקרה כלום אם יקבל בעוד שנה או שנתיים את ההזדמנות".

אהרונוביץ' לא מסתכל על הגיל: "הנקודה החשובה היא מהירות. חיפה צריכה שחקנים מהירים. מסיללה ומשומר מהירים, קטן בגלל בעיה רפואית, ארבייטמן ודבאלישווילי לא מהירים. את גדיר צריך לטפח, הוא שחקן מהיר שלא משחקים איתו נכון. צריך לנצל את המהירות שלו והוא ישתדרג ב-30 עד 40 אחוז. אני אומר שצריך לאתר את השחקנים שיכולים להוסיף מהירות. זגורי מוכשר מאוד, מבקיע גולים ומחפש לתת כדורי עומק. יש לו ביטחון עצמי גבוה והוא מחזיק מעצמו שחקן. אם יקבל במה הוא יתרום למכבי ויתקדם. מה שנותנים לו היום מעט מדי ומאוחר מדי. טוואטחה מהיר, אבל צריך לשפר את הפיזיות ואת משחק ההגנה האישי והקבוצתי. הוא יודע מתי לעלות להתקפה, יש לו טאץ' רך ונעים. חיפה תזכה למגן להרבה שנים".

הפאזל שיורכב יהיה גם מבחן למאמן אלישע לוי, שמשום מה, מוחתם רק לעונה אחת (צ'יזיק: "כל מאמן חותם לכמה זמן שהוא צריך להיות כאן"). לוי יצטרך להרכיב קבוצה שתעמוד בסטנדרטים של עצמה בליגה ולשדרג את מה שהשיגה באירופה. האג'נדה הזאת, אם אפשר לקרוא לה כך, של החתמת מאמן בכל עונה מחדש, היא נוהל של השנים האחרונות בחיפה. גם רוני לוי ויצחק שום חידשו את החוזים שלהם בהסכמה מדי עונה, אבל ידעו שיש להם גב מהמערכת.

שיטת הקיזוז מפריעה ללוי להיכנס באופן טוטאלי למשימת העונה הבאה ("אם לא הקיזוז, יכול להיות שלא היינו עוסקים בדיון פילוסופי. ייתכן מאוד שהתכנית כבר הייתה מוכנה מזמן"), בלי יותר מדי זמן להתכונן למבחן הגדול שלו: שיפור בשחקני הרכש. "חיפה צריכה לשפר את הסקאוטינג של הזרים", מסכם חזן. "בכל עונה הם נקלעים למצוקה של זמן וברגע האחרון שולפים כשרון אדיר שאמור להיות בטופ של הכדורגל האירופי בעוד כמה שנים, אבל אחרי חודשיים מתברר שזה לא מספיק אפילו לליגה שלנו. זה יהיה התפקיד של חרזי".