מבחן קבלה

לקראת שנת 2004, היה מילוש קראסיץ' אחד השמות הצעירים החמים בכדורגל האירופי. הילד כיכב בנבחרות הצעירות של סרביה ומונטנגרו ולכולם היה ברור כי מעבר לקבוצה גדולה הוא עניין של זמן. ובכל זאת, אף אחד לא חשב שהכיוון יהיה דווקא צסק"א מוסקבה, הכוח הרציני הכדורגל הרוסי של אז. המאמן הפורטוגלי, ארתור ז'ורז'ה, ניצל את קשריו ושכנע את הצעיר לנסוע מזרחה. קראסיץ' נחת במוסקבה ביולי 2004 ועשה את הופעת הבכורה שלו במשחק ליגה מול אמקר פרם. מיד אחרי המשחק הזה פוטר ז'ורז'ה, פטרונו של קראסיץ', והסרבי חשב על בריחה מהירה הביתה.

רוסיה היא ארץ שלא קל להשתלב בה. לרוסים יש איזו מן גאווה לאומית כזו שגורמת להם לראות בכל הזרים סוג של נטע זר, מה גם שאין רבים הדוברים שפות זרות. בנוסף, קחו בחשבון גם את הקור המקפיא בחורף וקיבלתם מקום שנמאס ממנו אחרי שנה-שנתיים. ואכן, ניתן לספור את הספורטאים הזרים שהשתקעו ברוסיה על אצבעות שתי הידיים. על הרקע הזה בולט מילוש קראסיץ', קשרה הסרבי של צסק"א מוסקבה, שמבלה ברוסיה כבר שש שנים ודחה עד כה מספר הצעות מפתות מקבוצות אירופאיות. בקיץ הקרוב, המצב כנראה ישתנה וקראסיץ' יעשה את הדרך מערבה, אבל בינתיים הוא התקווה הגדולה של צסק"א בקרב מול אינטר ברבע גמר ליגת האלופות.

קראסיץ' נולד בנובמבר 1984 בקוסובסקה מיטרוביצה, העיר בעלת הרוב הסרבי בקוסובו. כבר בגיל צעיר החל לשחק בקבוצה המקומית, רודאר, והשתתף איתה בליגות הנוער של יוגוסלביה דאז. בגיל 14, קיבל הצעה לעבור לוויבודינה נובי-סאד והמעבר הזה למעשה הציל אותו מנוראות המלחמה בקוסובו. הוא עבר למועדון הצפון-סרבי ושיחק שם בהצלחה יותר מארבע עונות, כשכבר בגיל 19 התמנה לקפטן הקבוצה.

פיטוריו של ז'ורז'ה איימו לשים סוף לקריירה הקצרה במוסקבה, אבל מה שהציל את המצב היה ה"קליק" המהיר בינו לבין המאמן החדש-ישן, ואלרי גזאייב, שחזר מנבחרת רוסיה אחרי קדנציה כושלת. גזאייב הצליח ליצור יחסי אמון עם הצעיר הסרבי והפך אותו לאחד הברגים החשובים בקבוצה שזכתה בסיום אותה עונה בגביע אופ"א. קראסיץ' הוסט לעמדת הקיצוני הימני, יצר תיאום מצוין במרכז השדה עם דניאל קרבאליו הברזילאי והצמד הוביל את צסק"א לעוד שתי אליפויות ושני גביעים, תוך שהוא עצמו נבחר ארבע פעמים לנבחרת העונה ומקבל את תואר שחקן השנה בסרביה ב-2009.

עם הזמן קראסיץ' התאהב בצסק"א וברוסיה והדים לכך אפשר לראות בראיון שנתן בסוף 2008, כשכבר החלו השמועות על מעבר אפשרי שלו לאירופה: "אין לי שום עניין לעזוב עכשיו את צסק"א... הליגה הרוסית מאוד חזקה ואני לא חושב שעברתי את הרמה שלה... אני מאושר ברוסיה ובצסק"א ורק אם תהיה הצעה ממועדון אירופי ממש גדול אחשוב על מעבר. הפכתי משחקן בינוני פלוס לשחקן ברמה אירופית. המאמנים, החברים, ההנהלה והליגה – כל זה עזר לי להגיע לרמה חדשה במדי צסק"א. גזאייב, אימץ אותי כשהגעתי לצסק"א בגיל 19 והפך לאב שני בשבילי".

במהלך השנים במוסקבה, כוכבו של קראסיץ' המשיך לדרוך. הוא המשיך לככב בנבחרות סרביה, תחילה בנבחרת הצעירה, במדיה שיחק בשתי אליפויות אירופה ובאולימפיאדת אתונה וב-2006 עשה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של סרביה וכבש כבר במשחקו הראשון. עד היום הוא הספיק להופיע 26 פעמים במדים הלאומיים והיום אין ספק שהוא האיש מספר אחת של הנבחרת הבלקנית.

מעמדו המתחזק של קראסיץ', בתוספת השנה האחרונה והקשה של צסק"א עם חילופי שלושה מאמנים ומקום חמישי בלבד בליגה, הולידו מחשבות עזיבה. החיזורים הנמרצים של אריות אירופה, הביאו את קראסיץ' להכרה שאולי הגיע הזמן לנדוד מערבה. עיתוני רוסיה, סרביה וגם כלי התקשורת במדינות אחרות באירופה מלאות בדיווחים על מעבר אפשרי שלו. קראסיץ' עצמו אמר לאחרונה: "אני מרגיש בשל לצעד הבא בקריירה שלי ואני רוצה לעבור למועדון עם אמביציות שיהיו דומות שלי – מאבק על אליפות כל שנה והגעה לשלבים הגבוהים של ליגת האלופות".
מבין הקבוצות המתעניינות צוינו בינתיים מילאן, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וגם ליברפול, שמסתמנת כרצינית ביותר וגם עם הסאגה המעניינת ביותר. בתחילת פברואר פורסם בסרביה שקראסיץ' כבר חתם על זיכרון דברים עם האנגלים ויעבור לשם ביולי.

למחרת היום, ציטטו עיתוני רוסיה את קראסיץ' באומרו שלליברפול לא יהיה מספיק כסף להביא שחקן כמותו. ההלם בעיתונות האנגלית היה גדול, אבל קראסיץ' מיהר להתראיין שוב ולהבהיר שהוא לא אמר את הדברים: "אתם מכירים אותי לא רע – אתם באמת מאמינים שאגיד כזה דבר על מועדון מכובד? אני חושב שפשוט רצו להפריח ברווז כדי למשוך קוראים. אני יודע שליברפול עקבו אחרי, אבל בינתיים שום דבר עוד לא סגור. בכל מקרה אני מתכוון לסגור את עניין המעבר עד לתחילת המונדיאל בשביל להקדיש את עצמי לנבחרת עם ראש נקי".

ואולי ההתעניינות הפיקנטית ביותר מגיעה דווקא מכיוון אינטר, שגם היא הוזכרה בין המועמדות לקלוט את הקשר/קיצוני הסרבי. הדיווחים על כך התקבלו עוד בטרם ההגרלה שזימנה לקראסיץ' מפגש עם הנראזורי ואולי כדאי למוריניו להעצים את השמועות. קראסיץ' אמנם הוכיח את מקצוענותו ונאמנותו בשש שנים ברוסיה, אבל מי יודע איך תשפיע עליו ידיעה שהוא עשוי לשחק נגד חבריו לעתיד הקרוב.