פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פקקים בצומת השרון

        עומאר סניד מכנה אותו "למאר אודום הישראלי", אבל הקריירה של שרון ששון על פרשת דרכים. האם אלבה תהיה נקודת מפנה?

        בקיץ 2002 יצאה נבחרת ישראל למספר משחקי ידידות בצרפת. באותה תקופה, שתי הנבחרות היו בשלב של חילופי דורות. בצד הצרפתי החלו להתבלט שחקנים בעלי יכולות אתלטיות, שהיו רובם ככולם בני מהגרים. האחים פייטרוס ובוריס דיאו שינו את הנוף בנבחרת הטריקולור, וכבר אז ניתן היה לשים לב לשינוי העתיד לבוא. מן העבר השני, גם בישראל היה מדובר בתהליך של חילופי משמרות. בוגרי מחזור העתודה של שנת 2000 החלו לצוץ בנבחרת, כששחקנים ותיקים כמו פפי תורג'מן ונדב הנפלד נעלמו מהאופק.

        המשחק הראשון בין שתי הנבחרות הסתיים עם ניצחון צרפתי, 75:90. מאיר טפירו עם 18 נקודות וליאור ליובין עם 13 הובילו את קלעי ישראל. בסיום המשחק, מי שעניין את מאמנה של צרפת אלן וייס היה בחור שעד לאותו רגע הוא לא הכיר. "בסיום במשחק ניגש אליי אלן ושאל אותי מי זה השרון ששון הזה", נזכר מי שאימן אז את הנבחרת הישראלית, מולי קצורין. "הוא טען שהוא מכיר את כל השחקנים שלנו, אבל כזה דבר הוא לא ראה אצלנו".

        שרון ששון שחקן הפועל ירושלים עם עומאר סניד (יותם רונן)
        ב-2002 הוא נראה כמו הדבר הבא. מאז קרו הרבה דברים לא טובים. ששון (צילום: יותם רונן)

        ששון קלע באותו משחק 12 נקודות. אלה היו הופעותיו הראשונות בנבחרת הישראלית, כשלפני כן לא זכה ללבוש את המדים הלאומיים בשום גיל. מי שמסתכל על ששון לראשונה יכול לחשוב שיש לו הכול: שחקן בגובה 206 סנטימטרים, שמשחק בעמדה מספר שלוש, עם יכולת קליעה שאוסרת לתת לו חופש מחוץ לקשת ושיכול להוריד כדור על הרצפה אם מתחשק לו. אלא שהיום, שמונה שנים אחרי המפגשים עם צרפת, ששון בן ה-31 מאבד את הרלוונטיות שלו בהפועל ירושלים. הוא מקבל 14.5 דקות למשחק בלבד ביורוקאפ העונה, ו-4.6 הנקודות שלו למשחק באירופה לא בדיוק הופכות אותו לשחקן מוביל. ערב המפגש הכי חשוב של הפועל ירושלים העונה, נותר רק לתהות האם השחקן שבתחילת העשור הוגדר כפוטנציאל אדיר ברמות הכי גבוהות באירופה, בדרך לדמדומי הקריירה מבלי שאף אחד ישים לב.

        בעיות הסתגלות? תלוי איפה

        ששון החל לשחק כדורסל בבני יהודה, כשאת ההזדמנות הראשונה שלו בליגת העל קיבל בהפועל גליל עליון. זה לקח קצת זמן, אבל אחרי כמה עונות של ישיבה על הספסל הוא הצליח לפרוץ. בעונת 20012002, ששון בן ה-22 הצליח להפוך לשחקן משמעותי בגליל עליון, וסיים את אותה עונה עם ממוצע של 14 נקודות למשחק. משם עבר ששון לשנתיים מוצלחות יחסית בנהריה, כאשר בשנה השנייה שיחקה הקבוצה גם ביורוקאפ. בין השאר שיחקה נהריה נגד אוראל גרייט, שנגדה קלע ששון 25 נקודות. כנראה שזו הייתה אחת הסיבות לכך ששנה לאחר מכן חתם השחקן על חוזה לשנתיים בקבוצה הרוסית.

        "מאוד אהבתי את ששון כשהוא שיחק אצלי", נזכר השבוע ולדמארס חומיצ'וס, אז מאמן אוראל גרייט והיום בקאזאן. "הוא היה עדיין שחקן צעיר ורציתי לבנות אותו, אבל כשאתה בא לרוסיה, המטרה היא לנצח בכל משחק ואין זמן לעבוד עם שחקנים צעירים". למרות ממוצעים יפים של 19.1 נקודות למשחק ביורופליג, אוראל גרייט נכשלה וששון שוחרר מהקבוצה בתום אותה עונה, למרות שהמאמן החדש באוראל גרייט היה ישראלי, שרון דרוקר.

        קיץ שלם היה ששון אחד השחקנים הכי מבוקשים בארץ, כשבסופו של דבר הוא מצא את עצמו עובר ליד אליהו בשביל לשחק במכבי תל אביב. שלוש עונות של עליות ובעיקר ירידות הוא העביר אצל הצהובים. תחילה נראה היה ש-ששון מצליח להשתלב יפה, אך במהרה תפס לעצמו מקום של קבע על הספסל, ובמקום להפוך לישראלי המוביל במכבי, הוא היה בדרך להיות נער פוסטר. שנתיים ביד אליהו הספיקו לו, ובקיץ של 2007 אישרו לו ראשי מכבי תל אביב לחתום בהפועל ירושלים. גם שם נראה היה שהוא מצליח להשתלב יפה, כשאת עונתו הראשונה סיים עם 13.5 נקודות בממוצע ביול"ב קאפ ועם גביע המדינה. בעונה השנייה הממוצעים ירדו קלות, והעונה ששון מוצא את עצמו משחק פחות ופחות משפיע על המשחק, כשמי שמשתלטים על העמדה מספר 4 בירושלים הם אורי קוקיה ודיז'ון תומפסון.

        "ירושלים היא קבוצה מאוד עמוקה, לכן ברור שתשומת הלב לשרון תרד", מנסה להסביר חברו לקבוצה בעונה שעברה, עומאר סניד, שמשחק כיום בעירוני אשקלון. "גם מאוד חשוב עם מי הוא משחק. שרון הוא שחקן שצריך למצוא אותו, הוא לא נעימי שיוצר לעצמו לבד. צריך שישחקו איתו שחקנים שירצו להוציא את הכדור החוצה. בכל מקרה, אתה לא יכול להשאיר אותו לבד על השלוש כי הוא יכול להרוג אותך משם. גם צריך להיות כנים, יש חבר'ה צעירים שמשתלטים על הליגה. טפירו והחבר'ה האלה עדיין אפקטיביים, אבל נעימי, יוגב וכדיר משתלטים על העניינים".

        מעבר לחילופי הדורות, נראה שלששון יש בעיה בהסתגלות לעמדה מספר 4. כמי שהתחיל בגילאי הנוער בכלל כגארד ובגלל שהחל לגבוהה הוא הוזז לעמדת הסמול פורוורד. המחסור בזריזות מאלץ את ששון להתמודד כיום בעמדה מספר 4. "אני חושב ששרון סבל מכך שהכדורסל בשנים האחרונות השתנה", מנתח קצורין. "שחקנים זזו בעמדות. הארבע הפכו לחמש, והשלוש לארבע. בשנים האחרונות משתמשים בו יותר כ-4 שמסוגל לצאת החוצה ולקלוע. הבעיה היא שהוא לא שחקן שמסוגל לשחק מתחת לסל. הוא לא השקיע יותר מדי בצד הפיזי שלו. הרבה מאוד שנים הוא נראה אותו דבר, הוא לא העלה על עצמו מאסה, לא הביא לעצמו יתרונות ולא יצר לעצמו דברים שאתה מצפה משחקן ברמה הזאת. בשביל להתחזק צריך גם להשקיע בתזונה נכונה וגם בחדר כוח, ויכול להיות שאת זה הוא לא עשה מספיק".

        בעיה נוספת שרודפת את ששון היא משחק ההגנה, שם הוא נחשב לאורך שנים כחוליה חלשה. מאמנה של הפועל עפולה, אלי רבי, שגם נשוי לאחותו של ששון, שם את האצבע על מה גורם לדעתו לבעיה: "בגלל העמדה שהוא משחק בה כיום, הוא היום שומר על שחקנים יותר פיזיים ממנו וקשה לו. לעומת זאת, כשהוא שומר על גארדים, מן הסתם יש בעיה של עבודת רגליים. לדעתי הוא דווקא שומר בסדר, גם כשהוא היה במכבי הוא הראה שהוא מסוגל לשמור". חומיצ'וס מסכים עם רבי: "אני חושב שהוא השתפר בשנים האחרונות בהגנה. בסופו של דבר הגנה באה מהראש ומהלב, שחקן שלא רוצה לשמור לא ישמור, שחקן שרוצה לשמור ישמור טוב".

        הכי רחוק ממאה אחוז

        את הקיץ האחרון פתח ששון בחוסר וודאות. בשל אי הידיעה לגבי עתידה הכלכלי של הפועל ירושלים ובשל הירידה במספרים של ששון עצמו, עתידו בהפועל ירושלים היה מוטל בספק, בייחוד לאור שכרו הגבוה. בסופו של דבר, ששון קיצץ משמעותית בשכרו ונשאר בבירה. ההצלחה של ירושלים באירופה וההתבלטות של יובל נעימי, יוגב אוחיון ואורי קוקיה, גורמים לכך שששון של הפועל ירושלים הופך לששון של מכבי תל אביב – שחקן שולי ברוטציה, דבר שמעלה את התהייה האם הוא נמצא במקום המתאים לו.

        "הבחירות שלו תמיד היו בקבוצות הישגיות, ובקבוצות כאלה התחרות שם יותר קשה", אומר רבי. "אני פנטזתי שהוא ימצה יותר, אבל אסור לשכוח ששרון הגיע כמעט לכל מה שהוא רצה להגיע אליו. הוא היה שחקן נבחרת, ששיחק בקבוצות הבכירות ביותר. בהפועל ירושלים הוא שחקן משמעותי ברוטציה, למרות שאולי השנה הוא קצת פחות משמעותי. גם במכבי הוא השתלב בצורה נהדרת בעונה הראשונה שלו עם פיני גרשון. שרון הגשים דברים שגם אני לא הייתי בטוח שהוא יגשים, אבל מבחינת כישורים הוא לא מיצה את ה-100 אחוז שלו ולדעתי הוא מסוגל ליותר".

        סניד מסכים שמבחינת פוטנציאל, ששון רחוק מלמצות את ה-100 אחוז שלו: "אני מכיר כמה שחקנים ששיחקו איתו ואנחנו תמיד אומרים אותו דבר: אם הוא היה עובד ממש קשה, הוא היה שחקן NBA בקלות. בשנה שעברה היינו מכנים אותו "למאר אודום היהודי". כשהוא רוצה לשחק, הוא משחק מדהים. אין דבר שהוא לא מסוגל לעשות. חסר לי שחקן כמוהו בקבוצה, הלוואי והיה לי שחקן כמוהו באשקלון".

        עוד פחות מחודשיים נותרו לעונת הכדורסל, וייתכן מאוד שכבר הערב נדע באיזה כיוון היא תלך עבור הפועל ירושלים. עד כה, לששון היה משחק אחד טוב באירופה. זה היה בוולנסיה, שם קלע 13 נקודות עם 3 מ-4 מהשלוש והוביל את המהפך בדרך לניצחון של ירושלים. שחזור היכולת מול ולנסיה והעפלה לפיינל פור של היורוקאפ יחזירו אותו לקדמת הבמה וכנראה גם ירחיקו ממנו סיכומי קריירה כאלה ואחרים. מצד שני, אם זה לא יקרה, נראה ששרון ששון ימשיך להיות אותו פוטנציאל מבוזבז, עד לדעיכה הסופית.

        שרון ששון (ימין) מתחבק עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת (מגד גוזני)
        אולי הערב יעלו המניות? ששון חוגג את הניצחון על אלבה עם ניר ברקת (צילום: מגד גוזני)