בינו לטינו

אף הסבר לא יסביר זאת באמת

"אין שום קבוצה בעולם שיכולה להתמודד עם הצרות הללו", אמר מאמן מאיורקה רק בתחילת העונה. אז איך, עם תקציב רכש של 400 אלף יורו, עם עיכוב מחפיר במשכורות ובלי שחקני מפתח שעזבו, הוא הפך את החברים של אוואט לאחת מהפתעות העונה באירופה

יניב בינו

בשבועות האחרונים לא מפסיקים לחגוג במאיורקה. חודשי מרץ ואפריל הפכו לקרנבל גדול באי. קוקטיילים, מסיבות ואירועים למכביר הם שגרת יומם של אנשי מועדון הכדורגל ושועי המקום. לו זר היה נקלע לגדול שבארכיפלג השוכן מזרחית לספרד, הוא ודאי היה מניח שהחגיגות הרבות מגיעות לאור הצלחתה של הקבוצה העונה בליגה, אלא שזו לא הסיבה. באי טורחים לציין באדיקות 50 שנים לעליית הקבוצה בפעם הראשונה לליגה הבכירה בספרד ו-94 שנים להיווסדו של המועדון. חולצה כמו שלבשו שחקני המועדון לפני יובל שנים הונפקה לכל דורש וגולת הכותרת של החגיגות תהיה במשחק הוקרה שייערך בסוף החודש בין ותיקי מאיורקה לוותיקי ברצלונה, זכר למשחקה הראשון של הקבוצה (נגד בארסה שנגמר ב-0:8 לקבוצה מבירת קטלוניה).

את החגיגות ליכולת המופלאה ולהצלחה של הקבוצה העונה דוחים פרנסי האי עד הישמע הגונג הסופי. אחרי שנים למודות אכזבות, אינספור בעלים ושרלטנים שהתחלפו בפרק זמן קצר מאוד ואי יציבות, מחכים באי לסיום העונה כדי לראות האם הקבוצה תעשה את הבלתי ייאמן ותסיים במקום שמוביל לליגת האלופות. כרגע היא שם (מדורגת רביעית), אבל גם אם בסופו של דבר תסיים מאיורקה במקום נמוך יותר מהרביעי, הרי שלעומת שלל הצרות והבעיות שפקדו אותה בתחילת העונה זה עדיין ייחשב הישג כביר.

את ההצלחה הגדולה של המועדון ניתן להסביר דרך מספר מישורים. הרצון העז של השחקנים להוכיח שבעיות ניהול לא חייבות לדור בכפיפה אחת עם חוסר הצלחה על המגרש, מאמן שחושב מחוץ לקופסה ואצטדיון ביתי שלא מותיר כמעט מקום לסיכוי ליריבות. כל אלה, עם עוד הרבה אמונה, הפכו את הקבוצה שדודו אוואט חבר בה לאחת מההפתעות הכי נעימות וגדולות באירופה.

עוד בוואלה! NEWS

הכי כיף ביחד: דברים חדשים ששווה לנסות עם כל המשפחה

לכתבה המלאה

הכסף הוא לא תמיד הדרך להצלחה

"מלחמה איומה", כינו את הכאוס שפשה בתחילת העונה במועדון האדום. "מרטי אסנסיו עושה מה שמתחשק לו", רטן המאמן גרגוריו מנזאנו על המנהל בפועל של הקבוצה. "הוא חושב שהוא האלוהים החדש של הכדורגל, יושב לו ביציע המכובדים באצטדיון עם החזה נפוח. מאיורקה רושמת עימו את הפרק השחור ביותר בתולדותיה. אין שום סגל וקבוצה בעולם שיכולה להתמודד עם הצרות הללו".

אז מסתבר שיש כזאת קבוצה, וזוהי דווקא מאיורקה עצמה. על פי כל ההערכות בתחילת העונה, הייתה הקבוצה מועמדת בכירה וראשונה לשוב לליגה השנייה. הבעיות הכלכליות, תחלופת הבעלים הסיטונאית בתחילת העונה, אי תשלום המשכורות והבלאגן הניהולי, הביאו לכדי מצב שאחד השחקנים איים לזרוק מהחלון את בנו של אחד מבעליה המתחלפים של הקבוצה, מרטי מינגארו. מאיורקה איבדה גם כמה משחקניה הטובים; השוער מיגל אנחל מויה, דויד נבארו, חוזה מנואל חוראדו והכוכב חואן אראנגו, שעבר לבורוסיה מנשנגלאדבך. לעומת זאת, כל מה שהוציא המועדון הקיץ על רכש הסתכם בסכום הנמוך ביותר בספרד (400 אלף יורו) על ברונו צ'יינה הפורטוגלי. במקביל הגיעו מספר שחקנים נוספים בחינם; בורחה ואלרו, פאולו פזולאנו וחוליו אלברז.

אבל בכדורגל קורים לא מעט נסים, ונדמה שהסיפור של מאיורקה בהחלט נכלל בהגדרה זו. מהמקום הכי נמוך על הנייר הגיעה הקבוצה כמעט עד המקום הכי גבוה שאפשר בפועל. בליגה בה מחלקים את סך הקבוצות לשתיים - ריאל מדריד וברצלונה, וכל היתר - מאיורקה הרביעית קרובה לכבוש את הפסגה - המקום השלישי. אחרי 28 מחזורים וכשנותרו 10 מחזורים לסיום, למאיורקה 47 נקודות, היא מקדימה בשתיים את סביליה ומפגרת בשש אחרי השלישית ולנסיה. הקלישאה 'ביתי הוא מבצרי' נכונה לגמרי לגביה, וההבדלים בין משחקי הבית לחוץ מוכיחים זאת ביתר שאת. ב-13 משחקי הבית ניצחה ב-12 (הפסד אחד לסביליה), בעוד ב-15 משחקי החוץ נוצחה שמונה פעמים (ביניהם הפסד משפיל לאחרונה בליגה, חרז) והשיגה 11 נקודות בלבד.

המתכון הוא לא רק מוטיבציה ומלחמה

"עמיד, אירוני, עם עיניים שמשדרות אינטליגנציה ומתחבאות מאחורי משקפיים וחיוך שיודע לשלוח מסרים מדויקים, גרגוריו מנזאנו הוא איש שהגיע מלמטה וניצח בכדורגל. בהחלט לא מאמן שגרתי", כך כתב עליו תומאס גונזאלס מרטין בעיתון ABC. מנזאנו, 54, הוא בהחלט לא אחד מאותם מאמנים שעשו את הדרך על פי הספר. עד 1983 הוא בכלל לימד כמורה בבית ספר. רק אז, כשהוא בן 27, פצח בקריירת האימון. הוא החל את דרכו בקבוצות קטנות מהליגה השנייה והשלישית במדינה, עד שאחרי 16 שנים קיבל קידום כשבעונת 1999/2000 קיבל את המפתחות להוביל את ויאדוליד בליגה הראשונה.

ב-2002/3 הגיע מנזאנו למאיורקה. הקדנציה הראשונה שארכה עונה אחת בלבד הייתה מוצלחת ביותר כשבסיומה הביא את המועדון לתואר היסטורי – זכייה בקופה דל ריי. אחרי שלוש עונות מחוץ למאיורקה, שב לקדנציה שנייה וכיום הוא נחשב לאדם המזוהה ביותר עם המועדון.

למנזאנו תואר בפסיכולוגיה, והוא עושה בו שימוש מושכל. ראשית, הוא אינו מאמין, בניגוד להרבה מאמנים אחרים, שחדר ההלבשה צריך להיות "אזור מלחמה". הוא לא אוהב להטריף את שחקניו דרך כתבות, פתגמים ושלל אמרות מוטיבציה. הוא לימד את שחקניו להאמין אחד בשני במגרש דרך תרגולת באימונים בה הם עוצמים את עיניהם ונסמכים האחד על רעהו. לפני גמר הגביע ב-2003, הוא השתמש בשיטה פסיכולוגית מוכרת - דמיון מודרך. הוא ביקש משחקניו לעצום את העיניים, להתרכז במשחק ולדמיין כיצד הם מנצחים. זה, כידוע, עבד. במהלך ההפסקה באחד ממשחקי הקבוצה נגד ברצלונה הוא ביקש משחקניו לשכב על הרצפה עם הרגליים מונחות על הקיר. מנזאנו אמר להם ש"אין מה לעשות, ברצלונה תבקיע שער מהיר כבר בפתיחת המחצית השנייה, אבל החשוב הוא מה שיקרה אחר כך". בארסה אכן הבקיעה שער מהיר, מאיורקה כבשה שניים וניצחה.

עוגת השערים לא צריכה להתחלק בין מעטים

הפרדוקס הגדול הוא שלמרות האנדרלמוסיה הניהולית, הרי שבמגרש הדברים מסתדרים בצורה מופתית. מאיורקה רשמה את פתיחת העונה הטובה בתולדותיה, כשבשמונת משחקי הבית הראשונים נשארה מושלמת עם 22 כיבושים. "התכנסנו כל השחקנים בתחילת השנה והגענו למסקנה שהדרך הטובה ביותר לצאת מהמצב זה לעבוד בצוותא, כיחידה", הסביר אחד מעמודי התווך של הקבוצה העונה, בורחה ואלרו, שחזר לקדנציה שנייה בהשאלה מווסט ברומיץ' האנגלית.

סוד הקסם של מאיורקה נובע לא מעט מהקבוצתיות והיעדר כוכבים בסגל. שמות לא משחקים תפקיד אצל מנזאנו ואין אצלו היררכיה קבועה. "הבוס נותן הזדמנויות שוות לכולם להוכיח את עצמם, אנחנו קבוצה בה כל שחקן מכבד אחד את רעהו", אמר הקשר חוליו אלברז.

גם מריו סוארז יודע מהו הגורם המרכזי להצלחה על כר הדשא. "התוצאות שאנחנו משיגים", אמר הקשר, "מגיעות מעבודה קשה, הקרבה ואנושיות, וכולם בסופו של דבר מייצגים שוויון". כשסוארז מדבר על שוויון, הוא מתכוון בין היתר לעובדה שלקבוצה אין סקורר שבולט באופן חריג מעל כולם. את טבלת מלך השערים של הקבוצה, שהבקיעה עד כה 45 שערים בליגה, מוביל אריץ אדוריץ עם תשעה בסך הכול, כאשר 13 שחקנים הבקיעו לפחות שער אחד.

מנזאנו אוהב כנראה את כאב הראש שיש לו: "ההשקעה והנכונות של השחקנים, לא רק במשחקים, אלא אם בכל ימות השבוע, גורמת לי כל פעם להתחבט מחדש לגבי ההרכב. כולם ראויים לשחק בגלל המאמץ האישי והקבוצתי שהם משקיעים. אין ספק, אם מישהו רוצה לבחור מקצוע שהוא לא יישן בו בלילות, זה להיות מאמן כדורגל".

הסוד הוא לא בדיוק הרעש באצטדיון

המפתיע בסיפור הוא שהמגרש הביתי של הקבוצה, ה'אונו אסטדי', לא נראה כאבטיפוס של אצטדיון מפחיד, לפחות על פי מראהו, מבלי לדעת את הסטטיסטיקה המצוינת שלו. רק לפני 11 שנים עברה הקבוצה לאצטדיון החדש, שנבנה עבור המשחקים האוניברסיטאיים של פאלמה (עיר הבירה של האי). הקהל יושב רחוק יחסית מכר הדשא ועם תכולה צנועה של קצת למעלה מ-23 אלף מקומות זה לא בדיוק האצטדיון שהיית מהמר שיפיל כמעט את כל קבוצות הליגה.

"האונו אסטדי הוא לא האצטדיון המסעיר והרועש ביותר בספרד", היטיב לתאר זאת הכתב האנגלי פיל בול, שנכח באחד ממשחקיה של הקבוצה בעבר, ואף הוסיף: "מעולם לא ישבתי באצטדיון כה שקט כמו זה בכל ספרד. ראיתי לעתים אווירה מרגשת יותר במסיבת תה שאחרי לוויה. לא ראיתי נפנוף בדגל ולא עידוד כמו שאפשר לראות בראמון סאנצ'ז פיחואן הרועש של סביליה. למעשה, היה לי קשה להבחין האם הצופים הם אוהדי מאיורקה או הקבוצה האורחת".

אבל עם הצלחה מוכחת אי אפשר להתווכח, והאונו אסטדי, אחרי הסנטיאגו ברנבאו של ריאל מדריד והקאמפ נואו של ברצלונה, הוא האצטדיון שהכי קשה להוציא בו נקודות בספרד. המבחן האמיתי של הקבוצה ב-10 המחזורים האחרונים יהיה גדול מתמיד, לגבי העונה בכלל ולגבי המבצר שלה בפרט. ייתכן ששמירה על הבית, כפי שעשתה עד כה הקבוצה בצורה כמעט מושלמת, תספיק למאיורקה. העניין הוא שבששת משחקי הבית שנותרו לה היא תארח את שלוש הראשונות. ביום שבת זה מתחיל עם ברצלונה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully