ספטמבר 2007. הידיעה לפיה לאברהם גרנט, המאמן הטרי והאלמוני של צ'לסי הגדולה, אין תעודת פרו נפלה כפרי בשל לידי העיתונאים האנגלים והיוותה חלק מרכזי באווירה הכללית המלגלגת. "אין לך רישיון נהיגה? לא נורא, קח את המפתחות לפרארי", כתב טוני קסקרינו בטורו האישי ב"טיימס". בהתאם לחוקי הפרמיירליג, גרנט קיבל אישור זמני להדריך את הקבוצה במשך 12 שבועות ללא המסמכים הנדרשים. פתרון הקבע הגיע כתוצאה מקומבינה ישראלית באישור אופ"א. גרנט ניגש לקורס פרו מקוצר שנערך בישראל ואילו יו"ר איגוד המאמנים, אמנון רז, נשלח על ידי אופ"א לפקח על אימוני הישראלי בצ'לסי. בסופו של תהליך, גרנט השיג את התעודה וכולם יצאו מרוצים.
לפני למעלה מ-10 שנים התקבלה ההחלטה להעלות את הרף ולקבוע את תעודת הפרו כסטנדרט כלל אירופי הנדרש מכל מאמן. זוהי לא החלטה של מה בכך. נסו לדמיין, לצורך ההשוואה, מה יהיו השלכותיה של החלטה גורפת להחזיר לספסל הלימודים את כל עורכי הדין או הרופאים שכבר הוסמכו לשנה נוספת בעלות הגבוהה. החלטה כזו לא מתקבלת על הדעת. באופ"א הסבירו שהמטרה היא לשדרג את השכלת המאמנים ולדאוג ליוקרת המקצוע. אלא שלא אחת ההחלטה פתחה דלת לקומבינות ומעקפים בנוסח הסיפור הפותח. ההתאחדויות לא אכפו את החוקים וכך אופ"א ירתה לעצמה ברגל.
בישראל, ההחלטה הזו יצרה את התופעה הבזויה של "מאמני התעודה", אליהם הצטרף השבוע שמעון הדרי שלמד, עמל ושילם ממיטב כספו על מנת שיוכל ללוות בתעודתו את צעדיו הראשונים של דוד אמסלם כמאמן בית"ר ירושלים. התופעה הזו רק מחדדת את השאלה שמהדהדת בראש: למה לעזאזל צריך את תעודת הפרו? האם אכן היא עוזרת לשדרוג איכות המאמנים או שמא מדובר במסחטת כסף מיותרת? עונת 2010/11 היא הדד ליין של אופ"א, שהורתה להתאחדויות לשנות את התקנונים. תקופת ההסתגלות נגמרה, קומבינות מהסוג של אמסלם וגרנט לא יתקבלו יותר, האומנם הגיע שלב האכיפה?
קיצור תולדות הקורס
ב-1997 הוקמה לראשונה וועדת המאמנים של אופ"א שיזמה את השלב הנוסף והאחרון בהסמכת המאמן. אחד הרציונלים של ההחלטה הוא להקל על מעבר מאמנים בתוך היבשת על ידי קביעת תעודה הסמכה אחידה ברמה גבוהה. במשך השנים, הנושא צבר עוד ועוד תאוצה וכיום, כל 53 המדינות החברות באופ"א חתומות על אמנת הוועדה. המוטו של אופ"א ברור: "על מנת לייצר שחקנים יוצאי דופן, שמביאים את הכישרון שלהם לידי ביטוי במסגרת הקבוצתית, צריך גם מאמנים יוצאי דופן. מאמנים כאלה לא קמים משום מקום. הם קודם כל תוצר של מערכת חינוך מאמנים ברמה גבוהה. לכן אופ"א מרכזת את מאמציה בסוגית חינוך המאמנים במטרה לקדם את איכות הכדורגל האירופי", נכתב באתר הרשמי של הארגון.
הנקודות הללו הנחו את אופ"א בקביעת התכנים לקורס הפרו. הקורס בן 240 שעות ואורך כשנה. במסגרתו, המאמנים מקבלים תכנים שונים מבניית אסטרטגיה שנתית לקבוצה, דרך הכנה נכונה למשחק חשוב, התמודדות עם כוכבים וכן תכנים ניהוליים כמו עבודה מול סוכני שחקנים, ניהול עסקי, עמידה נכונה מול התקשורת וכן הלאה. במסגרת הקורס נאלץ כל חניך לצאת על חשבונו לביקור בין מספר ימים במועדון כדורגל מחוץ למדינתו ולהכין עבודת גמר על אותו מועדון.
מאז 1997, אופ"א מקפידה לקדם את היוזמה באמצעות כנסי הסברה של וועדת המאמנים ושל "פורום העלית" של מאמני היבשת, בו חבר גם אלכס פרגוסון. בכנס האחרון שהתקיים באתונה בחודש ספטמבר קם אנדי רוקסברו, המנהל הטכני של אופ"א, ואמר לנוכחים: "בלי תוכנית חינוך מתקדמת, התקדמות הכדורגל תהיה תלויה ביד המקרה". עוד נטען בכנס כי מאמני העתיד יצטרכו להיות מעורבים פוליטית ולקבל כלים בהתמודדות עם אוהדים, תקשורת, חברי הנהלה וסוכני שחקנים.
ישראל לא נשארה בצד. כבר בתחילת העשור הקודם ביקש ארגון המאמנים אישור לקיים קורס פרו בישראל. שלוש פעמים נשלח נציג אופ"א לבחון את הנושא והתשובה שהתקבלה הייתה שלילית. ב-2005 נחת בארץ הקודש נציג גרמני המקורב לראשי ארגון המאמנים וההתאחדות ונתן את האישור המיוחל. הקורס הראשון התקיים בפיקוח צמוד. ארבע פעמים נחת מישל שבלון הבלגי לעקוב מקרוב אחרי ההתנהלות ואף נכח בבחינה המסכמת של ניצן שירזי באימון בני יהודה. גם הקורס השני, בו נכחו גרנט, דרור קשטן ומאמנים וותיקים אחרים, התקיים תחת פיקוח עד שאופ"א החליטה סופית לתת אור יורק. אבי לוזון ואורי שילה יצאו לחתום על אמנת המאמנים וההתאחדות לכדורגל הוסמכה רשמית וסופית לקיים את קורס הפרו באופן עצמאי.
ביקורת על התוכן
מתחת לעטיפה הנוצצת שאופ"א דאגה להקנות לקורס הפרו, התחילו במהרה לצוץ הבעיות. אופ"א אמנם הצהירה כי המטרה היא לגדל ולחנך מאמנים, אך הקורס לא נותן מענה לבעיית מאמני האינסטנט. כוכבי עבר בכירים ופופולאריים שמדלגים על כמה שלבים בדרך למשרת האימון. בקיץ 2008 נפגש סטיב מקלארן עם הנהלת בלקבורן, אך שם חששו מחוסר הפופולאריות של המאמן שנכשל עם הנבחרת ובחרו בפול אינס נטול תעודת המאמן. הפרמיירליג אישרה את המינוי ולא בפעם הראשונה. גארת' סאותגייט הדריך את מידלסברו במשך שלוש שנים ללא תעודת הפרו. חוסר האכיפה באנגליה נתן לגיטימציה לכופף את החוקים. בישראל, כידוע, המצב חמור הרבה יותר.
זו לא הבעיה היחידה של קורס הפרו. העלויות שלו גבוהות מאוד (עשרת אלפים שקל בישראל, 7,315 ליש"ט באנגליה) והוא עדיין לא הצליח להצדיק את קיומו. למעשה, הוא לא נותן תשובה לגישה המקובלת והעצלנית של: "אני לא צריך תעודה שתגיד לי שאני יכול לאמן", גישה שנשמעה גם מפיו של איל ברקוביץ' באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת. מאמן ישראלי שסיים את הקורס מסביר: "אם התעודה לא הייתה חובה, אף אחד לא היה הולך לקורס מיוזמתו. זה לא מה שיהפוך מאמן לא טוב למאמן טוב". אמנון רז נאלץ להסכים: "בישראל, על פי חוק המדינה, בקורס המאמנים הרגיל לומדים 400 שעות לעומת 120 על פי דרישת אופ"א. קורס הפרו הוא יותר ניהולי, אבל תכנים רבים חוזרים על עצמם ולכן אני מבין את המאמנים שאמרו שלא למדו הרבה בקורס".
קסקרינו התייחס גם הוא לנקודה בטורו: "שני מאמנים בכירים אמרו לי פעם: 'למה אי אפשר לשלם 10,000 ליש"ט ולקבל את התעודה?' זו עצלנות לשמה, אבל אני מבין את זה. חלק מהתכנים בקורס המאמנים בסיסיים ולא יעילים, שגורמים לך לחשוב: 'מה הטעם?'. קורס הפרו הוא לא ערובה להצלחה. אתה צריך אופי, כריזמה ויכולת לפקד ואלה לא באים עם תעודה, אבל כל מה שגורם לך לחשוב לעומק על המשחק ומוסיף לך לניסיון יכול להיות רק טוב".
מנגד, רוי קין מציג גישה שונה מגישת העצלנות של מאמני הכדורגל הצעירים: "אני מעדיף לחשוב שזמן הלמידה שלי מתחיל כעת", אמר האירי לאחר שסיים את קורס הפרו לפני שנתיים. "לפעמים אנשים חושבים שהם למדו הכל, קיבלו הכשרה וזהו, אבל תמיד צריך להעלות את הרף וזה מקובל עליי. קורס הפרו נועד לבחון את המאמנים ולהבטיח איכות גבוהה יותר".
הבלגן עוד לפנינו
הבעיות אולי זהות, אבל מבחינת גישה, קורס הפרו הישראלי רחוק מהקורסים המקבילים באירופה. באנגליה, למשל, תנאי הקבלה מחמירים ביותר. רק מנג'ר או מאמן ראשי שעובדים בקבוצה מקצוענית, או לחלופין איש מקצוע עם 10 שנות ניסיון באימון, רשאי לגשת לקורס. בהונגריה, הקורס כולל מבחנים קפדניים באנגלית, בספרד, אחד מתנאי הקבלה הוא תואר ראשון ובצ'כיה הגדילו אותו ל-600 שעות. בישראל, האווירה רגועה וקלילה יותר. תנאי הקבלה שקבעה ההתאחדות הרבה פחות מחמירים. בקורס הפרו שמתקיים בימים אלה, הרביעי במספר בישראל, לוקחים חלק מאמנים שברובם לא מוכרים וביניהם אחד שאת הייחוס המשפחתי שלו דווקא מכירים מצוין ייטב לוזון.
בכלל, ההתאחדות לכדורגל תעמוד למבחן משמעותי החל מהעונה הבאה. באופ"א קבעו את קיץ 2010 כסוף תקופת ההסתגלות ודרשו מההתאחדויות להתחיל לאכוף. "תקנון ההתאחדות שונה והחל מהעונה הבאה, רק מאמן עם תעודת פרו יוכל לנהל את הקבוצה, לעמוד על הקווים, לתת הוראות ולהעביר אימון", מסביר רז. המשמעות היא שלכאורה, אבי נמני ודוד אמסלם לא יקבלו עוד אישור לקומבינת מאמני התעודה שיושבים בשקט לידם על הספסל עד שיעברו בעצמם את קורס הפרו. אופ"א מאשרת לישראל להעביר קורס כזה אחת לשנתיים. מועד לפתיחת הקורס הבא עדיין אין.
אלא שלכאורה היא מילת המפתח. אם ההתאחדות תחליט לכופף את החוקים עבור נמני, אופ"א לא באמת תוכל להתערב וגם לארגון המאמנים אין שיניים לטפל בנושא. במפעלים האירופיים, לעומת זאת, המצב שונה. כבר עתה ברור כי נמני ואמסלם לא יורשו להירשם כמאמנים ולנהל משחקים במסגרת הליגה האירופית עד שלא יקבלו את התעודה המיוחלת. כלומר, מאמן הפרו שיירשם בטופס של אופ"א הוא גם זה שינהל את המשחק בפועל. "אופ"א סומכת על ההתאחדות שתעמוד בדרישות. יש החלטה כללית לכל המדינות ואני מקווה שהתקנה החדשה תיושם. אופ"א הגיעה לאן שרצתה מבחינת תעודות הפרו. כולם קיבלו זמן להתארגן, עכשיו זה הזמן לדרוש שלא יעברו על החוק".
ימים יגידו האם ההתאחדות אכן תיישר קו עם הסטנדרט החדש ואם אכן אנו עדים לעידן חדש. המשמעות המרכזית של סוגית הפרו היא שאת ההחלטה להפוך למאמן, הכדורגלן יצטרך לקבל בעודו שחקן פעיל. כך גם לגבי הליך הלמידה וההסמכה. כך, למעשה, יצאה אופ"א למלחמה על מעמד המאמן ויוקרת התפקיד. אין עוד זמן להרהורים ולימודים לתעודה תוך כדי עבודה בקבוצה. אם ההתאחדות תקפיד על הנהלים, קורסי המאמנים וקורסי הפרו העתידיים ייכללו לא מעט שחקנים פעילים עם ראיה לטווח ארוך. לא ברור אם זה מה שישנה את פני הכדורגל הישראלי או אם כך יגדל מאמן נבחרת עתידי, אבל היי, לפחות נרוויח מינימום התנהלות מתוקנת.