הוא שוב מנצח. עובדה

המסקנה הכי נחרצת מהתחקיר שהוקדש אמש (חמישי) לאבי נמני ב"עובדה", היא שבערוץ 2 ממשיכים לעבוד עלינו. הבטיחו לנו "היכרות עם הצד הלא מוכר של נמני", דיברו על "חשיפה ראשונה של שיטות העבודה שלו", סיפרו על "גילויים חדשים שמעולם לא סופרו", אבל כל שקיבלנו היה שוב תלונות מצד ברוך דגו וניר קלינגר, שוב תיאורים נלהבים על הצבא הפנאטי של אוהדיו, שוב סיפורים על ביקוריו בבר מצוות ועל קשריו עם עבריינים. מבלי לזלזל בחומרת הפרשה, גם על התקיפה האלימה נגד העיתונאי חיים שדמי הספקנו לשמוע בעבר לא פעם. אומנם מדובר בהאשמות לא פשוטות, ואין ספק שמדובר בדמות מעוררת מחלוקת ובאדם ששמו נקשר ללא מעט פרשיות חמורות, אך כל הסיפורים הללו כבר נדושים, מאוסים ולעוסים. אלו דברים שלא רק ידועים לכל חובב ספורט מן השורה, אלא אף נטחנו באינספור תחקירים וכתבות, והשימוש בהם נתפס כעלבון לאינטליגנציה ולזיכרון של צרכני תקשורת הספורט.

נדמה שמבחינת אילנה דיין, זה כבר הפך לתופעה. אחרי הכתבה של "עובדה" על עמרי כספי, שגם היא הבטיחה "לחשוף צדדים חדשים" של הספורטאי אך הראתה רק סצינות בנאליות מחייו והביאה ממנו את אותם ציטוטים שחוקים, קשה שלא להסיק כי עורכת התוכנית משלה את צופיה ומתקשה לעמוד בהבטחותיה. חמור מכך, נדמה שהיא עושה שימוש ציני בפופולריות של כוכבי הספורט על מנת לעורר סערות ולמשוך אש ורייטינג, בעוד שכל שיש בידיה הם חומרים משוחזרים. הגילויים החדשים המועטים בכתבה מבוססים על עדותו של אסף מנשרוב (אחיו של הכדורגלן תום מנשרוב ומקורבו לשעבר של נמני), שמצטייר כדמות מפוקפקת ועדותו עלולה להיתפס כאינטרסנטית ולא אמינה. האם על זה בנתה העיתונאית דיין את תחקירה המפומפם ושיווקה אותו בכזו אגרסיביות?

אין ספק, מנשרוב אומר דברים חמורים וקשים, שאם יש בהם אמת, הרי שמדובר בסקנדל חמור מאין כמותו. מנשרוב מספר כי נמני הורה במפורש לאוהדים "להיכנס בדגו ולקלל אותו כי הוא נכנס מזה ללחץ, זו הטקטיקה הכי טובה להוציא אותו מהקבוצה". מנשרוב מעיד כי שמע במו אוזניו כיצד נמני פוקד על מעריציו "למרר את חייו של קלינגר, לשבת לו מתחת לבית ולגעת בנקודה הכי רגישה שלו, המשפחה". הדבר הכי חמור לפי מנשרוב, הוא שנמני קיבל דיווח טלפוני מתוקפיו של העיתונאי שדמי, צחק בקול ואמר "נראה אם הוא יתעסק איתי עוד פעם". מדובר לא רק בהאשמה חריפה, אלא בעבירה פלילית שגוררת עונש חמור.

אבל אז מגלים כי מנשרוב מספר את העדויות שלו ממקום מסתור באיטליה, לשם ברח אחרי חובות שהשאיר בארץ ואחרי הסתבכויות מפוקפקות עם השוק האפור. כמו כן, מנשרוב מספר כי בעבר היה "חבר קרוב" של נמני, אך למעשה היה רק עוד אחד מחייליו הצייתנים, ובמהלך היחסים נפגע ממנו באופן אישי על רקע לא ברור. כמו כן, כמובן שגם הכעס של מנשרוב על כך שהמאמן נמני בחר להדיח את אחיו הצעיר תום מהקבוצה פוגעת באמינות של העדות שלו.

דיין מצדה תטען כי זהו אופיין של עדויות במקרים מהסוג הזה. הרי לא פעם בפרשיות מורכבות ובעניינים סבוכים היחידים שיכולים לגלות את האמת הם עדים מקורבים שנחשדים באינטרסים סמויים, וגם בתי המשפט מתבססים רבות על עדי מדינה שהם טיפוסים מפוקפקים ושיושרם מוטל בספק. אומנם אני חייב לציין שאני, באופן אישי, מצאתי את דבריו של אסף מנשרוב אמינים, אך לדעתי אין חשיבות, ובוודאי שאוכל להבין כל מי שפוסל את עדותו, מפקפק בה ומגיב בביטול להאשמות.

העובדה שהתחקיר עומד על כרעי תרנגולת לא מנע מ"עובדה" להשתמש בכל המניפולציות הרגילות. כמה פתטיים היו הצילומים קורעי הלב של ברוך דגו על חוף הים בקפריסין, כשהוא זורק אבנים לים במעין תסכול קיומי, כאילו אבי נמני אחראי לכל צרותיו, כאילו שמאז שעזב את קרית שלום הוא לא קיבל אינספור הזדמנויות לשקם את הקריירה שלו אך כשל שוב ושוב וחשף את אופיו הבעייתי. גם הצגת העובדות כאילו קלינגר והרציקוביץ' נזרקו ממכבי רק בגלל נמני אינה הוגנת, מכיוון שהכישלונות של השניים רבים מספור, והטלת האחריות על נמני היא ספין מניפולטיבי. אבל כל עוד לאילנה דיין יש ביד תחקיר לוהט, כל עוד מאיימים על חייה ותוכניתה מייצרת באז ועניין – אין טעם לבלבל אותה עם העובדות.

העובדה ש"עובדה" שוב התגלתה כבלוף יומרני אינה אומרת שתופעת נמני היא נורמלית, ובוודאי שאינה לגיטימית. הרי ידוע שההערצה אליו חורגת מכל הסטנדרטים המוכרים מעולם הספורט, ידוע שאוהדיו הנאמנים איבדו פרופורציות, וגם כותב שורות אלה היה עד ללא מעט מקרי אלימות ואיומים ביציעי מכבי תל אביב נגד אוהדים שהעזו לצאת נגד הכוכב. מנגד, צריך לזכור שמונחים כמו "היגיון" ו"פרופורציות" מעולם לא אפיינו את עולם הכדורגל, והאלימות והטיפשות הן יסודותיו של הענף בישראל. נמני הוא בוודאי לא המניפולטור היחיד בענף, הוא בטח לא הראשון שמשתמש בצבא פרטי של אוהדים כדי להטיל טרור ביציעים (אחד מהם הגיע לתפקיד בכיר בנבחרת הלאומית), והתנהגותו לא גרועה בהרבה יותר מזו של יושבי ראש ומנהלים בכירים רבים. לצערנו, גם נקמה אישית באנשי תקשורת היא תופעה מוכרת, אפילו בענף אליטיסטי כמו כדורסל (ד"ש לצ'ורצ'יץ' ואולמרט).

קשה להניח שאוהדי מכבי תל אביב התפכחו מהצפייה במשדר או ששינו את דעתם. אלו שהערצתם לנמני עיוורת ראו אותו גם ככה כקדוש מעונה, ואף אחד לא יתפלא אם בעקבות התוכנית התמיכה בו רק תתעצם, האהבה אליו רק תגבר, והשירה לעברו מהיציע רק תתחזק. זהו כוחו של נמני, זהו קסמו, זהו המיתוס, ורק הוא מסוגל לנצל תחקיר שלילי מתוקשר כדי לצאת ממנו חזק יותר. מנגד, אלו שהתנגדו לדרכיו המוכרות של נמני, שהם ללא ספק הרוב השפוי והשקט, ימשיכו להתנגד אליהן במוצנע ובחשש. גם הם יודעים שכרגע הבעיה הגדולה היא לא אמות המוסר שלו, אלא יכולותיו כמאמן.