אשראי המאמן

למרות שאשכנזי מצליח בחיפה ורשם 100 ניצחונות כמאמן, הוא אינו זוכה למידת ההערכה הנכונה. אור שקדי סוגר מחזור ושואל מי זאת החברה של אלישי

16/03/2010

1. 100 לאשכנזי

במהלך הרבע השני של המשחק המרכזי, כשברק נתניה פתחה פער קטן על מכבי חיפה, היה ניתן לראות את המאמן של הירוקים, אבי אשכנזי, מגניב חיוך אחרי שריקה גבולית של השופטים. באותם רגעים היה קשה להבין מדוע אשכנזי נראה כה נינוח, בעוד הקבוצה החמה של הליגה מצליחה להתמודד כשווה עם קבוצתו, שעדיפה על הנייר. כמה דקות לאחר מכן כשחיפה פתחה מבערים וברחה ליתרון מבטיח במחצית, החיוך של אשכנזי התפרש ככזה שסימל שהכל הולך לפי התוכנית.

חמישה הפסדים בלבד רשמה עד כה מכבי חיפה העונה, ונראה שלא מעט מהקרדיט על ההצלחה מגיע למאמן שרשם ביום ראשון את ניצחונו ה-100 בליגת העל מתוך 182 משחקים. אשכנזי ממוקם במקום הרביעי בין המאמנים הפעילים במספר הניצחונות, כששלושת המאמנים שמעליו, אפי בירנבוים, פיני גרשון ואריאל בית הלחמי, הגיעו ל-100 ניצחונות לאחר יותר משחקים. אשכנזי מתמחה בתקופות ארוכות בקבוצות, הפיכתן לגורם ממשי בצמרת של הכדורסל הישראלי, ובבחירת זרים שהופכים לאטרקציות כמו דורון פרקינס, דבון ג'פרסון, סטבין סמית', אריק קמפבל ואוטיס היל.

"אני חושב שזו עבודה נכונה להשאר בקבוצה להרבה זמן", מסביר אשכנזי את האני מאמין שלו, "אני לא חושב שמאמן שבא לעונה יכול להשפיע, זה לא התפיסה שלי לספורט. דברים צריכים להיעשות לאורך זמן, צריך להיות חיבור למקום, אסטרטגיה ברורה לקבוצה, סגנון משחק לאורך שנים. הספורט יותר מקצועני אם נשארים ליותר מעונה אחת. למזלי הייתי במקומות שהיה כיף להיות בהם".

בעבר ההישארות שלו בצפון יוחסה לקשר שלו למשפחתו ולבנותיו שגרות כאן. אשכנזי מבהיר כי אינו חושב שלא מעריכים אותו מספיק, "אני לא מחויב להישאר בחיפה, ואני לא עושה סקרים כמה מעריכים אותי. אני מעריך את עצמי, ועושה את המקסימום איפה שאני נמצא, אני לא עסוק באיך שמעריכים אותי. מי שמכיר אותי ומסתכל על כל התמונה מעריך אותי, ואני חי עם זה בשלום".

למרות שעלה עם מכבי חיפה שלוש ליגות, עם עירוני נהריה ליגה אחת, הגיע פעמיים למעמד של גמר האליפות ועוד פעם אחת לגמר גביע בו הפסיד בסל דרמטי, עדיין לא מוזכר אשכנזי כמועמד לאחת משתי הקבוצות הגדולות של הכדורסל הישראלי. תדמיתו האפורה והכדורסל היעיל אך חסר הברק של חיפה, מותירים אותו בצל. ההערכה עצמית זה יפה והצלחה עקבית תורמת למעמד, אבל כדי להתקדם בכדורסל הישראלי צריך כנראה יותר מזה.

עוד בוואלה!

כיצד מתמודדים עם אסתמה?

בשיתוף zap doctors

2. ביומיים השתנתה העונה

ההפסד של הפועל ירושלים לעירוני נהריה השבוע כבר לא הפתיע איש. שחקניו של גודס הציגו הגנה על גבול השערורייתית, אבל בכל זאת הצליחו לחזור בדקות האחרונות וכמעט ניצחו במשחק, ממש כמו במשחק הבית מול הפועל חולון. ההפסד לקבוצת התחתית של נהריה מחזיר אותנו לעונה שעברה, אז במחזור ה-15 יצאה ירושלים למשחק חוץ ברמת גן וספגה תבוסה קשה. אז מה השתנה בקבוצה האדומה? אז באותו משחק הצליח גודס לעצבן את הקפטן ארז מרקוביץ', ובנוסף להשפלה על הפרקט נפער לו בור במערכת היחסים בין המאמן לבין אחד השחקנים הדומיננטיים במרקם הקבוצתי.

אחד המקורבים להנהלת הפועל ירושלים אמר לאחר ההפסד לנהריה, שלדעתו כל העונה של הקבוצה השתנתה בסוף השבוע האחרון של אוגוסט. ירושלים עוד הייתה באי וודאות כלכלית, טרם הגעתו של גומא אגייאר, אבל ניהלה מגעים מתקדמים עם טרה סימונס ודורון פרקינס. בעוד בירושלים לא הצליחו לסכם על העברתו של פרקינס, הגיעה מכבי תל אביב חטפה את השחקן, והוא מוביל אותה בימים אלה עד למרחק נגיעה מפיינל פור. בירושלים מנגד, מצליחים באירופה, אבל בליגה לא מצליחים להתרומם, כשלאחר אי הגעתו של פרקינס הוחלט על מערך של שני גארדים ישראלים, מערך שבחוק הרוסי ובסגל הישראלי הדליל של הקבוצה, לא מוכיח את עצמו. הגעתו של פו ג'טר הייתה כתוספת לסגל, ולא כחלק מהשלד, כפי שפרקינס יכול היה להיות.

הגעתו של דורון פרקינס לירושלים יכלה לשנות את ליגת העל, אולי אפילו להפוך את הקבוצה למועמדת אמיתית לזכייה באליפות, כפי שעשה זאת בעונה שעברה עם מכבי חיפה. במקום זאת, בסכום שקטן מחמישית השכר של מאצ'יי לאמפה, הוא הגיע למכבי תל אביב, ועוד אליפות תגיע ככל הנראה למשרדים ברחוב הירקון. בירושלים תמיד מתגאים כי הם מוצאים את הגרוש החסר ללירה כדי לפתוח עונה ולהוות אלטרנטיבה למכבי תל אביב, אבל הנה דוגמה בה ניהול מסודר וכסף גדול מנציחים את הפער בין יד אליהו למלחה.

3. אלין היא לא הסלב האמיתי

גיא פניני הופך העונה לסמל במכבי תל אביב, יובל נעימי משריש את עצמו כמנהיג של הפועל ירושלים, ואפילו יוגב אוחיון שפתח את העונה רע בקבוצה הירושלמית, כבר הספיק לקבל דקות תהילה. נדמה שאלישי כדיר, השחקן הישראלי של הסיבוב הראשון, קיבל את התהילה שלו העונה מהסיבה הלא נכונה. כדיר שיחק את המשחק של התקשורת בתור ה"חבר של אלין" מהתכנית "האח הגדול". הוא שיחק את המשחק כל כך טוב, שהוא לא מקבל מספיק קרדיט על מה שהוא עושה על הפרקט, על אף הבחירה החד משמעית לשחקן הישראלי של הסיבוב.

במשחק מול הפועל חולון פירק כדיר את ההגנה החולונית הקשוחה של השבועות האחרונים בקלות עם 20 נקודות בשלושת הרבעים הראשונים. שבוע קודם לכן הוא היה השחקן היחיד בקבוצה של קטש שהופיע בהפסד ביד אליהו למכבי תל אביב. השורה הסטטיסטית שלו העונה כוללת 14.7 נקודות ו-6.1 ריבאונדים. הנתון היותר מדהים לגבי כדיר הוא שמתוך 17 משחקים העונה, רק פעם אחת ירד הפורוורד מ-10 נקודות, במחזור השלישי מול מכבי חיפה, כשרק מרקו קילינגסוורת מברק נתניה מצליח לא לרדת בכל המחזורים מאותו מספר נקודות.

לכדיר אין חוזה בעונה הבאה בגלבוע/גליל, שהצליחה לשמור אותו בעונה שעברה בשורותיה על אף שהיה מבוקש בלא מעט קבוצות. בקיץ הקרוב המשימה של גלבוע/גליל תהיה בלתי אפשרית, אם לא יקרה נס מסוים, כדיר יעזוב את הקן אחרי שנתיים, בדרך לרמה גבוהה יותר. אם במכבי תל אביב מחפשים שחקן פנים שיחליף את יניב גרין, כדיר הוא האופציה המועדפת, מאחר וליאור אליהו יקר מדי. אחרי הפריצה המדהימה שלו העונה, סביר להניח שבעונה הבאה התקשורת לא תתייחס יותר לכדיר בתור "החבר של אלין", אלא אליה בתור "החברה של אלישי".

4. דורסמן, ככה יעשה לליגה?

אחת הקלישאות היותר ברורות בספורט היא שאין אדם שאוהב להפסיד. בכדורסל הישראלי ניתן לראות בשנים האחרונות לא מעט מאמנים שיודעים לשפוך קיטור ותירוצים אחרי הפסדים, ותולים את האשמה בכל העולם. על פי חוקי מנהלת הליגה, מחויבות שתי הקבוצות לשלוח בסיום המשחק את המאמן הראשי ואת אחד השחקנים למסיבת העיתונאים. אז נכון שלפעמים מסיבות העיתונאים הללו רחוקות מלהזכיר מקצוענות, אבל אין זו סיבה שבשבועיים האחרונים החליט מיקי דורסמן מאמן הפועל חולון, לחמוק מהאולם ולא להתייצב אליהן.

אז נכון דורסמן, שלא נעים לדבר אחרי שאתה מפסיד משחק גורלי, ולענות לאנשים שאותם אתה לא תמיד מכיר. אז נכון שאתה לא צריך את אותם עיתונאים כדי שיגידו לך עד כמה אתה גדול, במיוחד כשאתה מחזיק תואר אליפות בארון, אבל חוקים יש לקיים. בשבוע שעבר קנסה מנהלת הליגה את דורסמן וחולון לאחר שזה לא התייצב, והשבוע בחולון התחכמו ושלחו את אבנר יאור לעמדת מסיבת העיתונאים. עם כל הכבוד ליאור, בחור חביב במיוחד וגם מאמן לא רע, על השאלות האמיתיות היה צריך לענות דורסמן. במנהלת ככל הנראה ימשיכו במדיניות הקנסות החביבה עליהן, שיטה שלא מפריעה לדורסמן להמשיך בשלו. במנהלת צריכים למצוא את הדרך בה יכבד דורסמן את המעמד אליו הוא שייך, כי עד עתה הוא מצפצף על כולם. עונש השעיה או קנס גבוה במיוחד, כזה שיכאיב בכיס, יעשו את העבודה.

5. האכיל אותם, בורגר

את שני הניצחונות הראשונים של עירוני רמת גן בעידן יניב בורגר ניתן היה לשייך לאלמנט החלפת המאמנים, אלמנט שמאמני ליגת העל מאוד לא אוהבים שמזכירים להם אותו. לא מעט אנשים הגדילו ראש וציינו כי רמת גן ניצחה את ברק נתניה בחוץ ואת עירוני נהריה בבית, באותה שיטה שניצחה את הפועל חולון בעידן דני גוט - הפצצות מבחוץ. רמת גן היא קבוצה של קלעים, אמרו אותם אנשי מקצוע, ויש ימים שבהם כל מטאטא יורה, ולכן לא תמיד אפשר לשייך את הניצחונות למאמנים.

בעירוני אשקלון ראו את הנתונים, והתכוננו לרמת גן שמפציצה. בפועל, ידע יניב בורגר שאם לא ישנה את שיטת המשחק בה משחקת הקבוצה עוד מתחילת העונה, אז אימן דני גוט, הוא ככל הנראה ימצא את עצמו בליגה השנייה. רמת גן חפרה פנימה במשחק החוץ הקשה בדרום, הלכה אל שחקני הפנים ג'וליאן קאזו ואיציק אוחנון שענו ב-40 נקודות משותפות, זרקו 6 שלשות פחות, ו-13 זריקות מתוך הצבע יותר, והדהימו את אשקלון. על החגיגה ניצחה גארי פורבס, אולי הגניבה של סוף עונת ההעברות, שלא מקבל מספיק קרדיט, וגם אותו הביא יניב בורגר.

אחרי הניצחון על אשקלון מישירה רמת גן מבט אל חבורת התחתית בידיעה שהיא יכולה למצוא את עצמה גם העונה שורדת בליגת העל. בורגר מנגד יכול להרגיש שהוא משתפר משבוע לשבוע, והופך למאמן לגיטימי. אם יוכיח את עצמו העונה, אף אחד כבר לו יזכיר לו את אפקט החלפת המאמנים, ואולי אפילו יזכה לחוזה בקבוצה בעונה הבאה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully