זקוק לאתגר מיוחד

"דוחה, רברבן, יהיר, פרובוקטיבי, מניפולטיבי, חסר בושה, אובססיבי, אנוכי, שקרן, קנאי, חסר כבוד, מוערך יתר על המידה, מרוכז בעצמו. אלו רק חלק מהתארים שבחרו להצמיד באיטליה לז'וזה מוריניו במהלך השנה הראשונה שלו כמאמן אינטר", כתב פאביו אלקיני בספרו "לו סטילה דל קאלצ'ו" (סגנון הכדורגל) הסוקר את דרכו של המאמן הפורטוגלי הנחשב לאחת הדמויות המרתקות והשנויות במחלוקת שידע הכדורגל העולמי.

לאחר שלוש אליפויות תחת שרביטו של רוברטו מאנצ'יני, בחר הנשיא מאסימו מוראטי לשנות כיוון כדי לבצע קפיצת מדרגה בזירה האירופית, ולשם כך מינה למאמן אינטר את מוריניו. הפורטוגלי, שהעניק לעצמו את הכינוי "המיוחד'", הגיע לאחר שהוליך את צ'לסי לשתי אליפויות והפך לדמות המרכזית בכדורגל האנגלי, וציפה כי גם באיטליה הקסם האישי שלו ימיס לבבות ויציב אותו במרכז העניינים. על פי התכנון הראשוני, מוריניו היווה עבור הנראזורי הזדמנות לעמוד בשורה אחת עם מועדוני העל של אירופה. נכון לעכשיו, מדובר באדם שלא זוכה להערכה מחוץ למעגל האוהדים הראשון של המועדון המילאנזי, וגם הכדורגל שלו רחוק מלהבריק. "בהשוואה לקדנציה של מוריניו, עם מאנצ'יני רקדנו סמבה, שיחקנו כמו נבחרת ברזיל בימיה היפים", התרעמו החודש מספר אוהדים.

אחרי שנה וחצי בתפקיד – עם אליפות אחת בכיס ועוד דאבל בפוטנציה – מוריניו חוזר לסטמפורד ברידג', מקום לו קרא בית, כאשר כולם סבורים כי מדובר במשחק החשוב ביותר שלו כמאמן אינטר. באופן אירוני, מי שטובת הכדורגל האיטלקי לנגד עיניו צריך להחזיק אצבעות למוריניו המוקצה מול האנגלים, כדי להשאיר לאיטליה סיכוי לשמור על הכרטיס הרביעי לליגת האלופות. הוא, מצדו, ידבר על גאונות אם יצליח לחלוף על פני צ'לסי, כאשר לגומלין בלונדון, כזכור, מגיעה אלופת איטליה ביתרון 1:2. אם ייכשל? זו צ'לסי שאני בניתי, יטען. עם הטקטיקה שלי, שיטות המשחק שלי והשחקנים שאני הבאתי וטיפחתי. עבור מוראטי שום תירוץ לא יתקבל. אי זכייה בתואר האירופי, גם אם כרגע הוא גורס אחרת, תעורר את חמתו. מוריניו יצטרך ליטול לידיו את מקל הנדודים ולעבור. אבל לאן?

תנועת האזיקים בסיום התיקו המאופס מול סמפדוריה, בגינה נקנס ב-40 אלף יורו והורחק משלושה משחקים, סימלה הרבה יותר מעוד התגרות שגרתית מצד מוריניו. בגיל 47, אחרי שהגיע לשיאים, אולי מוקדמים מדי, גם עם פורטו (טרבל ב-2002/03, זכייה באליפות ובליגת האלופות בעונה שלאחר מכן) וגם עם צ'לסי (שתי אליפויות, גביע ושני גביעי ליגה) הפורטוגלי מרגיש כלוא באיטליה. לא אהוב, מחוסר עניין ובעיקר תקוע. "כדי לקבל קול אחד בתחרות מאמן השנה, אני צריך להצביע לעצמי", התלונן מוריניו באוזני עיתונאים פורטוגלים, עוד בטרם הסתכסך כמעט עם כל מאמן או נשיא בליגה. "המאמנים האיטלקים בוחרים אחד בשני. לא פשוט להיות מאמן זר באיטליה".

אותה תנועה, כביכול אינסטינקטיבית, הוסברה ככזו שבאה להדגיש את הרצון של השופטים וההתאחדות לעצור את קבוצתו, אך בפועל היא נעשתה כדי לקנות את לב האוהדים והציבור הפשוט באיטליה. המטרה לא הושגה. הקריאות נגד מוריניו רק התגברו, עלו טענות לפיהן מדובר בהסתה מכוונת וכעת ניתן לומר בוודאות כי רק בצד הכחול-שחור של מילאנו עוד מקבלים את הפרובוקציות הללו בהבנה. "לעולם לא ארצה שז'וזה מוריניו יאמן במועדון שלי", ירה נשיא נאפולי ומפיק הסרטים האיטלקי, אורליו דה לורנטיס, וקלע לדעת רבים מאנשי הכדורגל בארץ המגף. "עם כל הכבוד, הוא האחרון ברשימה שלי. לא הייתי מחליף את וולטר מצארי במוריניו, גם אם הוא היה מגיע בחינם. מצד שני, הייתי נותן לו תפקיד כשחקן באחד הסרטים שלי".

כך רואים את מוריניו באיטליה. שואו מן שמחפש את אור הזרקורים באופן כמעט נואש, עסוק בקידום עצמי, נהנה מהרבה מזל ולא באמת מתרכז בכדורגל. בתקופה האחרונה מדברים על משבר אצל האלופה, לאחר שזו צברה רק חמש נקודות בשישה משחקים. סיטואציה בלתי שגרתית עבור כל קבוצה של מוריניו, אך קשה להגדיר זאת כמשבר. האמת היא שהמאמן פשוט אובססיבי לגבי העימות עם צ'לסי וכל השאר שולי מבחינתו כרגע. כל כך אובססיבי, עד כדי כך שהוא החזיר למירוץ על הסקודטו את מילאן ורומא. שתי קבוצות בינוניות שכבר הודו בכישלון, ובשלב מסוים הציבו לעצמן כמטרה להגיע למקום השלישי.

דווקא מוראטי, שבערך בשלב הזה בעונה שעברה נקלע לעימות חזיתי עם מוריניו, בחר להביע תמיכה במאמנו לקראת הקרב הגדול בלונדון. "יש בינינו הערכה הדדית ואני לא מודאג ממצב הקבוצה", הרגיע הנשיא. "אני מאושר שמוריניו יחזור לעמוד על הקווים מול צ'לסי. החשיבות שלו היא גדולה, הוא יודע לדבר אל לב השחקנים ומנהל את המשחק בצורה נהדרת. יש לו חוזה ואני בטוח שהוא יישאר. הוא מקצוען, דואג לפרטים הכי קטנים ומאוד מפוקס בעבודתו. תאמינו לי שהוא ראוי לכסף שהוא מקבל". האם במקרה של הדחה מליגת האלופות כבר נשמע זמירות שונות מכיוונו של מוראטי? סביר להניח.

לאחר שריאל מדריד סיימה את דרכה מוקדם מהצפוי כבר בשמינית גמר ליגת האלופות (בפעם השישית ברציפות) עיתוני מדריד עטו על הטרף, דרשו את ראשו של מנואל פלגריני והציבו את מוריניו כמועמד המוביל מבחינתם לתפוס את מקומו של הצ'יליאני כמנהל הפרויקט של פלורנטינו פרז. ב"מארקה" מיהרו לפרסם את סעיף השחרור של המיוחד מאינטר העומד על שבעה מיליון יורו, פחות מיממה אחרי ההדחה בידי ליון. מהיכן הגיע המידע החסוי? ככל הנראה ממקורביו של המאמן הפורטוגלי, שרוצה לראות את שמו בין המועמדים לתפקיד בעונה הבאה, גם אם לא ייקח על עצמו את הג'וב בסופו של דבר.

"אני מתכוון להישאר באינטר עד תום החוזה שלי, אבל אם אצטרך לעזוב לא תהיה לי בעיה למצוא עבודה", הבהיר מוריניו ושמר על כל האופציות פתוחות. "חוויתי רמה גבוהה של כדורגל באנגליה, כעת אני חווה זאת באיטליה ואעשה זאת בהמשך כשאחזור לאנגליה או אעבור לספרד". ריאל היא אגוז קשה לפיצוח עבור כל מאמן, ומוריניו חי בשביל אתגרים כאלה. זכייה בלה ליגה תהפוך אותו למאמן הראשון אי פעם שלוקח אליפות בכל אחת משלוש הליגות הבכירות באירופה, החיבור בינו לבין התקשורת המניפולטיבית של מדריד ודאי יצור ניצוצות, ותהיה לו הזדמנות לגרום לאנשים בברצלונה להפסיק לכנותו בלגלוג "המתורגמן". יהיה זה שילוב בו מאמן כוכב יוביל קבוצה של כוכבים – כולל אחד בשם כריסטיאנו רונאלדו, אותו תיאר לא אחת כ"אוברייטד" - ואולי אף יאפיל עליהם.

מצד שני, המקטרגים ידגישו כי את הדבר אותו רוצה ריאל יותר מכל, תואר ליגת האלופות, השיג מוריניו רק עם פורטו כשהגיע כאנדרדוג מוחלט. עם צ'לסי ואינטר הפייבוריטיות לא חלף על פני מכשול חצי הגמר. בשתי הקבוצות הוא נהנה מתקציבי ענק, בעלים שהעניקו לו יד חופשית בנושא הרכש וסגל מבוסס שנבנה על ידי קודמיו בתפקיד. הגעה של מוריניו לבלאנקוס תגרור כמובן רשימת שחקני רכש גרנדיוזית ושחרור סיטוני של שחקנים - ממש לא מה שצריכה קבוצה שמאז 2003 משוועת למעט יציבות, אחרי שעברו אצלה תשעה מאמנים ועשרות שחקני רכש כושלים. לכן, לא מפתיע שדווקא רפא בניטז האפרורי משהו, במיוחד לאחר עונה מחפירה בליברפול, מקדים את מוריניו במירוץ.

בימיו כמאמן צ'לסי נחשב מוריניו לטקטיקן גדול, אחד שיוזם מהלכים ויודע להפתיע את היריב. "יש הרבה מאמנים עם היכולת של מוריניו, אבל אף אחד לא עובד קשה כמוהו", טען דקו, שעלה לגדולה כשחקן של מוריניו בפורטו והיום משחק בצ'לסי. "הוא שאפתן, בטוח בעצמו ובלתי צפוי. אלוף הפרטים הקטנים". מרבית הפרשנים באי הבריטי סברו לאחר עזיבתו כי התקופה בה בילה בצ'לסי שינתה לחלוטין את המועדון וגרמה לתמורות גם בכדורגל האנגלי. לאחר מספר חודשים באיטליה, שם טקטיקה היא הבסיס של כל מאמן מתחיל, גם הוא הבין את ההבדל. "אי אפשר לבוא ולשנות את הכדורגל האיטלקי, אלא הכדורגל האיטלקי משנה אותך", עזר זלאטן איברהימוביץ', שעזב את אינטר אחרי שנה תחת הדרכתו של מוריניו. "ז'וזה אמר לי שירצה לחזור לפרמיירליג מתישהו כי זו הליגה המועדפת עליו. איטליה שונה, טקטית הרבה יותר ממה שהוא הכיר".

אנגליה באמת נראית כיעד הריאלי עבור מוריניו. בניגוד למדריד, שם הלך הרוח משתנה תוך דקות ספורות ולאף אחד לא תהיה סבלנות למוריניו לאחר הפסד במשחק ליגה שולי, בממלכה מקבלים את ההתנהגות שלו בכל מצב ומעודדים אותו לתת שואו. המאמן הפורטוגלי, שהודה לא מכבר כי סירב בעבר להצעה מנבחרת אנגליה, מוזכר תכופות כמועמד לרשת את אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד - לכאורה משרת החלומות - אך לא בטוח ששם באמת מחכים לו. "אני לא חושב שמוריניו הוא המחליף האידיאלי לפרגוסון", טען בתחילת העונה בריאן רובסון, קפטן השדים האדומים בעבר. "הוא מאמן מצוין שהגיע להישגים יפים עם פורטו וצ'לסי, אבל במנצ'סטר יונייטד חשובה גם הדרך. האוהדים רוצים לראות כדורגל אטרקטיבי, זה חלק מהמסורת. מוריניו נוקט בגישה זהירה מדי לטעמי. הכדורגל הזה לא מתאים לאופי של המועדון".

בצד השני של העיר, דווקא נראה כי יקבלו בשמחה את פניו של המאמן הכריזמטי, בתקווה שיעורר עניין סביב מנצ'סטר סיטי ויעניק לה את ההכרה וההד התקשורתי להם זכתה צ'לסי בהנהגתו. על מארק יוז התפקיד היה גדול בכמה מידות, ומאנצ'יני שקט מדי לטעמם של האנגלים וכבר יודע איך זה לפנות את הכסא לטובת מוריניו. "אנחנו מעריכים את משחקי המוחות שלו, הוא מושך את האש לכיוונו כדי לאפשר לשחקניו להתרכז בכדורגל", תמך במוריניו שחקן העבר של נבחרת אנגליה, גארי ליניקר, בטורו ב'דיילי מייל'. "הוא מוטיבטור גדול וטקטיקן מעולה. די משעמם בלעדיו, אשמח אם יגיע למנצ'סטר סיטי או ליברפול".

כן, כתובת נוספת שעשויה להתאים למוריניו נמצאת באנפילד. שילוב של מוריניו וליברפול יכול להיות אידיאלי מבחינת תשוקה למשחק. ליברפול עתירת המסורת דורשת מהפכה, מציבה אתגר מקצועי גדול יותר ותאפשר למוריניו להוכיח מחדש את יכולות האימון שלו ולהראות כי הוא מסוגל לעבוד שוב פעם גם כשלא הכל ניתן לו על מגש של כסף. ממש כפי שהיה בימי פורטו העליזים. סיטי מציעה למוריניו קרקע נוחה מתמיד- הנהלה יציבה, כסף זורם באין מפריע, מגרש ביתי חדיש ובעיקר רעב עצום לתארים. ליברפול, לעומת זאת, נמצאת בקשיים ניהוליים, מייחלת להגעתם של בעלים חדשים שימנפו ובעיקר יפתחו את הכיס ועדיין מחכה לבניית אצטדיון חדש. עכשיו מוריניו רק צריך לבחור.