בגלל האליפות ההיא

בפגרת הפסח של עונת 2007/8, יצאה הפועל חולון, מי שתזכה באליפות ישראל חודשיים לאחר מכן, למשחק אימון בטורקיה מול אפס פילזן של דייויד בלאט ודני גוט. הטורקים הזמינו את חולון למשחק הכנה לקראת הרגעים המכריעים של העונה והאמינו כי יטיילו בדרך לניצחון. בפועל, משחק מדהים של פי ג'יי טאקר, אלטון בראון ומורן רוט כמעט הוביל לסנסציה והתקשורת הטורקית התעסקה בימים שלאחר מכן בעיקר בטאקר, שקלע 16 נקודות. באתר האינטרנט של העיתון "טורקיש דיילי ניוז", צוין ש"יש בחולון שחקנים ברמה של יורוליג, כשמעל כולם יש לציין את פי ג'יי טאקר".

למחמאות בטורקיה אפשר היה באותה תקופה לצרף לא מעט מחמאות דומות בישראל. לא רק אצלנו ראו בטאקר שחקן שראוי לקבוצות גדולות יותר. אולי NBA. אולי יורוליג. מי חשב שאחרי שנתיים כל זה ייגמר בסוף בבני השרון. "אני שמח לחזור לישראל, ושמח שכל הדברים שבגללם חזרתי לפה עדיין נשארו אותו דבר", אמר השבוע טאקר לוואלה! ספורט, "אני רואה את אותם פרצופים ישנים וטובים, ושמח שהרמה של הליגה פה נשארה טובה, שהאנשים נשארו כל כך נחמדים ושמזג האוויר פה טוב. אני בהחלט יכול לעשות את מה שעשיתי בימים שלי בחולון". יכול להיות שהוא באמת שמח, אבל הוא ודאי היה שמח יותר לשחק ברמות שיהלמו יותר הכישרון שלו.

טאקר (1.97, 24), יליד צפון קרוליינה, כיכב במדי מכללת טקסס לצד שמות כמו למרכוס אולדרידג' ודניאל גיבסון, וב-2006 אף נבחר לשחקן המצטיין של חטיבת הביג 12 ולחמישייה השנייה בבחירת חמישיית העונה. למרות ההצלחה בטקסס, טאקר נבחר רק במקום ה-35 בדראפט על ידי טורונטו, ואחרי עונת בכורה בה בילה בעיקר על הספסל ובליגת הפיתוח וזכה ל-17 הופעות קצרות מהספסל, הסתיימה קריירת ה-NBA שלו.

אחרי הכישלון החלקי בליגה הטובה בעולם, הוא הגיע לישראל והפך בין רגע לכוכב גדול. "טאקר נופל בין הכיסאות", מסביר דני גוט, מי שהיה אחראי על בניית הסגל של חולון בעונת האליפות. "יש ליגות שזה פועל לטובה ויש ליגות שזה לרעה. בליגות פחות טובות כשאתה נופל בין עמדות 3 ל-4 זה טוב, כי אתה יכול לשחק ביותר עמדות. בליגות היותר טובות אין לו כדרור לעמדה 3 ואין לו מספיק גובה ל-4".

ג'ונתן גבעוני, עורך האתר דראפט אקספרס, ואלכסנדר ברינזקי שסיקר את בי סי דונייצק וטאקר בשנה וחצי האחרונות, תומכים בדעותיו של גוט. "הגודל של טאקר הוא הבעיה המרכזית שלו", כתב גבעוני על טאקר כשניתח את יתרונותיו וחסרונותיו לקראת הדראפט, "אם הוא היה גבוה בעוד שישה סנטימטרים, הוא היה מספיק טוב כדי להיבחר בין 20 הראשונים. הוא נמוך מרוב הקלעים ב-NBA, וחזק מרוב הפורוורדים. הוא לא יכול להיות קלעי, כי אין לו קליעה". גם ברינזקי הסכים: "כשטאקר הגיע לכאן הוא מוקם בעמדות הגארד, בגלל הגובה שלו, ומהר מאוד היה אפשר לראות שלדונייצק אין איום מבחוץ. הוא דואג כל הזמן לחדור לסל ולסיים בריבאונד התקפה. זו לא הדרך בה גארד טבעי משחק".

אחרי ההצלחה בחולון יצא טאקר לליגת הקיץ של ה-NBA, בה שיחק במדי ממפיס ורשם מספרים יפים. "כשעזבתי את ישראל, בהחלט חשבתי שאני הולך לעשות התקדמות", משחזר השחקן המוכשר השבוע. "יצאתי לממפיס, שיחקתי שם בליגת הקיץ והיו מגעים, אבל אז קיבלתי את ההצעה המדהימה מאוקראינה, שזאת הצעה שהייתי חייב לקחת. שיחקתי טוב מאוד בממפיס, עובדה שהם הציעו לי חוזה למחנה האימונים שלהם, אבל כשהגיעה ההצעה מאוקראינה פשוט לא יכולתי לסרב. אני לא מתחרט על זה לרגע".

החתימה של טאקר בדונייצק לוותה בלא מעט תהיות. כיצד הקבוצה שרק עלתה מהליגה השנייה מושכת אליה שחקן ברמתו ובמחירו. "טאקר הלך לאוקראינה, שהייתה ליגה בהתפתחות רצינית", מסביר גוט את ההחלטה. "זאת ליגה חזקה ועשירה, הוא הלך לחוזה עם הרבה מאוד כסף. הבעלים של דונייצק הוא מאוד עשיר והשקיע הרבה כסף בקבוצה הזאת. הם ראו בקבוצה פוטנציאל לקבוצה מובילה".

מהר מאד טאקר גילה שדונייצק היא לא חולון. במהלך חודש ינואר בעונה שעברה נפצע בצורה קשה ונדמה היה שגמר את העונה, אך טאקר חזר, ושוחרר זמן קצר לפני סיום הליגה."קרעתי באופן חלקי את אחת מרצועות הברך, אבל חזרתי אחרי שמונה שבועות", הוא נזכר. "אני לא חושב שהפציעה השפיעה על המשחק שלי, הובלתי את הקבוצה עד לגמר".

האירוע השני שהעיק על טאקר היה התפרקותה של דונייצק בזמן שהוא משיל מעליו את חלודת הפציעה. "הנשיא שם חלה וזו הסיבה שהם שיחררו את השחקנים", מסביר גוט מדוע טאקר נדרש לחפש קבוצה כבר בינואר. "כל המצב שם עם ההתפרקות לא היה קל בשבילי", מוסיף טאקר עצמו, "למרות שאני עדיין חושב שהבחירה בליגה הזו עם החוזה הזה היתה טובה מאוד".

טאקר, כפי שכבר אפשר היה לשים לב, מעדיף להתמקד בצד החיובי של הסיפור האוקראיני. "המשחק שלי השתנה באוקראינה. בניגוד לתקופה בישראל, בה הייתי משחק בעיקר בעמדות 3 ו-4, באוקראינה שיחקתי בעיקר בעמדות 2 ו-3 והיינו משחקים הרבה משחקים במסגרת האירופית. שיחקנו בליגה הבלטית, ביורוצאלנג' ובעוד מסגרות, וזה נתן לי הרבה מבחינת ניסיון, ככה שאני חושב שהתקופה שם בהחלט תרמה לי". גם ברינזקי, שעקב אחרי טאקר מסכים, "הוא הגיע לפה קצת כמו ילד, לא פתוח לשינויים גדולים מדי, אבל מהר מאוד תפס את עצמו בידיים".

השבוע, באימוני בני השרון, אפשר היה לחוש את הגישה הבריאה של טאקר לספורט. אחרי החטאה לא מחויבת מחצי מרחק, הוא שיחרר קללה לאוויר, ירד להגנה והשיג לעצמו את הכדור בחזרה. אחרי האימון, שבמהלכו ניתן היה אפשר לראות את מידת ההשקעה שלו, הוא תפס שיחה עם המאמן דן שמיר, שהסביר לו ארוכות על מה הוא רוצה ממנו בתוך המבנה הקבוצתי, ונראה כי טאקר השתדל להפנים כל מילה. אחרי השיחה הרצינית עם המאמן הוא הופך לאחד מהחבר'ה, ומתחיל לספר בדיחות ביחד עם רון סטיל ושון ג'יימס.

"לפי ג'יי יש הכל", מספר אבישי גורדון, קפטן הפועל גלבוע/גליל עליון, שזכה באליפות יחד עם טאקר והפועל חולון. "הוא נותן את הכל בכל דקה, גם באימון וגם במשחק וזה משהו שאין להרבה זרים. הוא בן אדם מדהים, לארג' ברמות שאני לא זוכר מזרים, חבר טוב שכל הזמן דוחף אותך להצלחה, לא סתם חולון לקחו אליפות. היכולות שיש לו, הווינריות שלו, הם לא דבר שרואים אצל הרבה שחקנים".

טאקר, כמו שאמר שבהתחלה, מאמין שהוא בכושר הנכון לעשות עבור בני השרון את מה שעשה עבור חולון. "הפעם אני מגיע לישראל רק לחודשיים-שלושה, לנסות להוביל את בני השרון לפלייאוף ומשם לראות עד כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע, זו סיטואציה שונה לחלוטין ממה שהיה כשהגעתי בפעם הראשונה לישראל. היו לי הצעות מספרד, היו לי הצעות מטורקיה ואיטליה, אבל העדפתי לבוא לישראל, לבני השרון".

"איך שהעונה פה נגמרת, אני הולך לנסות את המזל שלי שוב בליגת הקיץ ואנסה שוב להגיע ל-NBA", ממשיך טאקר. "יש לי כמה הצעות מקבוצות להיבחן אצלן, אבל יש לי כבר כמה חוזים על השולחן מקבוצות באירופה, ככה שאני עוד לא יודע מה יהיה איתי. נסיים פה את העונה ורק אז נסתכל. עדיין לא החלטתי – אירופה או NBA".

לאבישי גורדון, חברו של טאקר בחולון, יש כמה עצות בעניין הזה: "פי ג'יי הוא שחקן ובן אדם מדהים. בחיים צריך טיימינג, סוכן טוב ומזל. אני מאמין שהוא יגיע לרמות הגבוהות, אין ספק שהוא ברמות האלה. אני עדיין זוכר את מה שהוא עשה לשחקני אפס פילזן באותו משחק אימון עם חולון. כולנו זוכרים מה הוא עשה ליגה הישראלית באותה עונה. יש לו את זה בגדול, אבל לא תזיק לו גם טיפת מזל".