וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ככה נוצרת אהבה למועדון

יותר מעליית הליגה ההיסטורית של נוער אוסישקין, ריגשה את אורי שלף העובדה שהנערים בחרו לחגוג על הבלטות ולא באולם

בסוף השבוע שעבר, במהלך טיול בעיר העתיקה בירושלים, הגעתי כמו כל תייר ממוצע לכותל המערבי. בזמן ההמתנה לסיור במנהרות הכותל (שלא מותאמות, כך גיליתי על פדחתי, לגובהו של הכדורסלן המצוי) ובעוד זוגתי מתייחדת עם בורא עולם באמצעות דיבור צפוף לקיר, נחה עלי רוח הקודש של המקום, מהדבר האחרון שהייתי מצפה למצוא בו. באחת מהישיבות הרבות שמקיפות את רחבת אותו קיר מערבי, על משטח בלטות מגודר ככלוב, עם נוף שכולו כותל, שיחקו שלושה תלמידי ישיבה כדורסל. אני לא בטוח מה יותר הזוי: העובדה שזה מה שנחרט בזיכרוני מהטיול בעיר העתיקה וההסבר המהפנט של המדריך במנהרות, או העובדה שהילדים שיחקו בכזו תשוקה ומרץ, כאילו המקום הקדוש בעולם לא נמצא 20 מטר מאחורי הסל אליו הם קלעו. בדיוק רב, יש לציין.

הזוי או לא, מאז אני לא מפסיק לחשוב על אותו קרש עץ רעוע בחצר האחורית של הכותל. ילדים שמשחקים על בלטות מזכירים לי תמיד את הסיבה בעטיה התחלתי בכלל לאהוב את המשחק הזה שנקרא כדורסל. את כל ילדותי העברתי על מגרשי בלטות, לא היה משהו אחר, היום בכדורגל יש דשא ובכדורסל פרקט. לנו היה או חול או בלטות. בכדורגל הייתה בחירה: מהחול הייתי חוזר הביתה עם גרביים בצבע חום, שאימא שלי טוענת עד היום שהוא לא יורד בשום כביסה, ומהבלטות, איך לא, עם הרבה פצעים פתוחים באזור הברכיים. ינון חבר שלי היה משחק עם ג'ינס וכך התחילה בתל אביב אופנת הג'ינסים הקרועים בברך.

בכדורסל אלו היו תמיד הבלטות, לפעמים גם האספלט. כשהתחלתי לשחק כדורסל בהפועל תל אביב כבר היה אולם באוסישקין, אבל הילדים שיחקו בחוץ. רק כשהגעתי לקבוצת הנוער לאחר 10 שנות פעילות זכיתי לשחק על הפרקט האגדי. את הדרבי הראשון שלי שיחקתי על מגרש הבלטות של מכבי ליד קולנוע אורלי, זה גם היה הניצחון הראשון שלי בדרבי. כבר הרבה שנים, למי שזה מצלצל לו מוכר, המגרש הזה הוא בכלל חניון.

השבוע שוב חזרתי אל כור מחצבתי – הבלטות. לא יכולתי שלא להתרגש כששמעתי שמשחק האליפות של קבוצת הנוער של הפועל אוסישקין יתקיים על מגרש הבלטות של בית הספר "ארן" שמשמש את קבוצות הקטסל והילדים של המועדון. כ-100 צופים התגודדו סביב טריבונות האבן שבמגרש הישן בכדי לצפות, באור זרקורים עמום, בהפועל מביסה את האימפריה המקבילה מיהוד, בדרך לעליית ליגה היסטורית, הראשונה במחלקת הנוער החדשה של הפועל אוסישקין. זהו לא מגרשה הביתי של קבוצת הנוער, אבל אושרי, מאמנה המסור, סיפר לי שהילדים העדיפו לחגוג על הבלטות הישנות ולא על הפרקט החדש באולם ששימש כביתם בשנה האחרונה. שחקנים צומחים מהבלטות והרבה יותר חשוב מכך... מהבלטות צומחת האהבה למשחק והאהבה למועדון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully