יש לזה גם טעם איטלקי?

שנה אחרי השביעייה שספג ממנצ'סטר יונייטד, אותה הגדיר אלכס פרגוסון כמשחק הכי גדול של השדים האדומים באירופה, לוצ'יאנו ספאלטי שוב התייצב לקרב נוק-אוואט מול האימפריה האנגלית בליגת האלופות. בסיום אותה עונה יונייטד זכתה לבסוף בתואר האירופי, אך דחף הנקמה בער ברומאים. זה לא ממש עזר להם. יונייטד ניצחה בשני המשחקים, לא ספגה בהם אפילו שער אחד, והוציאה ציטוט די מפתיע מהמאמן האיטלקי. "יונייטד ניצחה אותנו, אבל הם יותר איטלקים ממה שאנחנו", הגדיר ספאלטי את עליונותה של יריבתו.

כמעט שנתיים עברו מאז אותה הצהרה מאפריל 2008, וערב המשחק של מנצ'סטר יונייטד מול יריבה איטלקית גדולה אחרת, מילאן, אולי שווה להתעכב עליה. ספאלטי לא אמר את מה שאמר לחינם, ויש לא מעט אנשים שמזהים ניחוחות איטלקיים בגישה של מנצ'סטר יונייטד למשחקיה באירופה בשנים האחרונות. למרות שיש כמובן המון ניואנסים שמבדילים בין האימפריה הבריטית לכדורגל האיטלקי המסורתי, ניתן לזהות השפעה מעניינת של אותו סגנון מנצח ממדינת אלופת העולם, סגנון שהביא לארץ המגף אינספור הצלחות בינלאומיות בשנות ה-90.

בין הזכייה הראשונה שלו בגביע לזו השנייה, פרגוסון עבר מספר מטמורפוזות טקטיות. הניסויים נכשלו ולעיתים המעבדה התפוצצה - מופעי הדואט מול ריאל מדריד נכנסו מזמן לפנתיאון הצ'מפיונס. ב-2000 יונייטד קרסה כשיורק וקול בשפיץ, ובמרכז השדה ומטה סקולס, קין, נוויל וארווין לא הסתדרו עם החלק הקדמי המהיר של ריאל. ב-2003, שוב רסיטל של הגלקטיקוס ברגעים הכי יפים של החיים, עם 1:3 במדריד וסטנדינג אוביישן לרונאלדו באולד טראפורד.

ייתכן מאוד שהרגע המכונן בעניין הגיע מול אותה מילאן, בחצי הגמר 2007. יונייטד לא יכלה לסגירה ההרמטית של האיטלקים, חטפה מקאקה וסבלה מניהול המשחק של פירלו. המפלה הייתה כה כואבת שמאז ועד הגמר במאי האחרון יונייטד לא הפסידה וקבעה שיא של 25 משחקים בלי הפסד. לחצי הגמר נגד מילאן השדים הגיעו עם 10 שערי חובה. עונה אחרי, מול ברצלונה, המאזן עמד על 5. העונה יונייטד מוכת הפציעות ספגה 8 שערים עד כה. את שינוי הזה והיציבות החדשה של יונייטד ניסח לאחרונה סטפאנו קאנטאלופי, פרשן הגאזטה דלו ספורט, בתור גרסה חדשה של שיטת הקטנאצ'ו (הבריח). אולי זה קצת מופרז, אבל שווה להקשיב לו. "'הבריח' זו שיטה שמקורה באיטליה ועיקרה למנוע מהחלוצים להגיע למצבים בכך שעשרה שחקנים תמיד יהיו לפני הכדור, גם במחיר של התקפה" ניתח. "מול ברצלונה בחצי הגמר 09' הקבוצה הזו לא הזכירה את יונייטד אלא את זו של רפא בניטז, שזכתה באלופות 2005 וניצחה את מילאן".

אליבא דה קאנטאלופי, פרגי מזכיר את השיטות האיטלקיות באופן שבו הוא משלב בין הגנה מושלמת ומעובה עם שחקן שבולט מעל כולם ומשנה משחקים. פעם קוראים לו רונאלדו ופעם רוני. כמו האיטלקים, הוא מנסה לקחת תארים דרך ההגנה. לשם כך, וידיץ', פרדיננד ו-ואן דר סאר מוכרחים לחזור ולהיות היורשים של ההגנות האיטלקיות וכשירים לחלוטין. שיטת הבריח, בהגדרה מאוד כוללת, מציבה 5 שחקני הגנה 4 קשרים וחלוץ בודד. באירופה ג'י סונג פארק משמש כמעין מגן נוסף – מיושן, אך יעיל. מרכז הקישור משלב בין הכוח למוח האיטלקי, ובחוד חלוץ בודד לרוב. פעם ואן ניסטלרוי חלוץ בודד וסולשיאר מקסימום מחליף את בקהאם באגף. לא מכבר טבז, רונאלדו, ורוני החליפו מקומות כשתמיד שניים היו בצדדים, והעונה ברגע האמת מול מילאן רוני היה לבדו. "באיטלקיות היו נכנסים", אומר את האמת קאנטאלופי, "אך תודו בזה בכנות, זה לא אמור להיות בעיה, אפילו ההשפלה שאלופים כמו רוני עובדים כה קשה ומקריבים את עצמם. אין בזה בושה, נכון?".

שוב, לגישה האיטלקית של יונייטד למשחק יש המון סייגים, אבל בהחלט ניתן לזהות את הדמיון. אחד המאמנים הנערצים על פרגוסון הוא מרצ'לו ליפי, שבגישתו הכל כך איטלקית לקח את גביע העולם עם נבחרת לא גדולה במיוחד. "ליפי מרשים למדי. מבט בעיניו ואתה מבין כמה בטוח ואינטליגנטי הוא", אמר פעם פרגי.

אלא שגם קאנטאלופי שם לב לשוני החשוב אותו הוסיף פרגוסון. "הקונטרסט של השיטה, שעיקרה למנוע מהיריב לכבוש, הוא בפגיעה באפשרויות ההתקפה שלך", מסביר סטפאנו. "לפני שמכנים את יונייטד קבוצת 'בריח', צריך לזכור שזו קבוצה מהנה בפרמייר-ליג. הבעיה היא שהכוכבים בחולצה האדומה נותנים הופעה טובה בליגה וכדורגל שונה לגמרי באירופה. עם כל הכבוד ל'בריח', פרגי פיתח אותו. מיד כשהם זוכים בכדור, הם משקיעים את מרצם בהתקפה מהירה, ולעולם לא נוטשים את ההתקפה".

הפרשן האיטלקי שם את האצבע במקום הנכון - ההבדל בין הגישה של יונייטד לליגה לגישה באירופה, והשילוב בין הקפדנות והיציבות האיטלקית לפרץ ההתקפי של הכדורגל האנגלי. שילוב שהוכח היטב במשחק הקודם בין יונייטד למילאן בסן סירו. אחרי אותו משחק, זעם ווין רוני ואמר ש"אנשים לא עשו את עבודתם כמו שצריך", במקום לחגוג את הניצחון המדהים. רצינות טקטית כזו אתם כבר יודעים למי היא בעיקר שייכת.