המטרה של חן טל

בתור קלעית, חן טל התגרלה לחיים ללא אוהדים ותקשורת, אבל היא בונה על גמר באליפות אירופה בנורבגיה, וכמובן על לונדון

  • חן טל
אלעד זאבי

מדוע ילדה טובה בת 14 מרעננה בוחרת להעביר את זמן האיכות שלה במטווח במקום לרכל עם חברות, לצפות בטלוויזיה או לעסוק בכל דבר טיפוסי שבנות טיפש-עשרה בגילה עושות? זו שאלה טובה מאוד, אבל לחן טל יש דווקא הסבר משכנע למדי.

"המשפחה שלי היתה מספר שנים בשליחות בארצות הברית, וכשחזרנו לארץ לא היו לי יותר מדי חברים והייתי די בודדה", מספרת טל, כיום קלעית מצטיינת בת 22, "אבא שלי, כמו כל אבא טוב, לא אהב לראות את הבת שלו ככה. התחביב שלו היה ירי, ויום אחד הוא הציע לי לבוא אתו למטווח. מיד התאהבתי בשקט ובשלווה שיש בספורט הזה, דברים שאני מעריכה עד עצם היום הזה".

בניגוד לרוב ענפי הספורט, קליעה היא לא בדיוק הפעילות הספורטיבית שגורמת לאנדורפינים בגוף להשתולל. תשכחו מציד מסעיר ביערות, בפועל מדובר בענף די מונוטוני בו התכונה החשובה ביותר להצלחה היא ריכוז. "במשך השנים כבר פיתחתי לעצמי כל מיני שיטות לשמור על ריכוז, כי בכל זאת, זה רק אני והרובה במשך שעה ורבע", אומרת טל, שמטווחת דרך קבע שש פעמים בשבוע, בין שלוש לארבע שעות בכל פעם, "אבל יש גם אלמנטים נוספים, כמו סיבולת לב ריאה. כשנלחצים, הדופק הופך מהיר יותר, מה שיכול להרוס את היציבות. מן הסתם, זה משהו שעלול להשפיע רגע לפני שסוחטים את ההדק. לכן חשוב להרגיל את הלב להתמודד עם דופק מהיר".

ללוח הזמנים הצפוף גם כך היא דוחסת אימוני אירובי לשיפור הסיבולת, יחד עם אימוני הקליעה ועבודתה כסוקרת בעיריית תל אביב. "כן, אני מאלה שמתקשרים ואומרים 'שלום, אפשר לשאול אותך כמה שאלות?'", היא מצחקקת, "זה פשוט מסתדר לי עם השעות של האימונים".

הבדל נוסף בין ענפי הספורט הפופולריים לקליעה הוא תפקידם של הקהל ושל היריב. בעוד שבמשחקי הכדור ספורטאים שואבים אנרגיות מעידוד האוהדים או מעצם התחרות, הרי שקליעה, שוב, היא משהו שונה לגמרי. "החברים שלי מאוד מפרגנים, ותמיד דואגים להתקשר ולברך אם עשיתי הישג, אבל הם לא מגיעים לתחרויות עצמן. עבור הקהל זה משהו מאוד משעמם, וגם חייבים להיות כל הזמן בשקט. קליעה זו תחרות מסוג אחר. לא שולטים במה שאחרים עושים ואפילו לא רואים את מה שהם עושים בזמן אמת".

עוד בוואלה! NEWS

הטיפים שאתם חייבים לקרוא לפני הקנייה הבאה שלכם בסופר

מערכת וואלה! בייעוץ שני ארד דיאטנית שטראוס
לכתבה המלאה

חגיגה במראקר

אם להאמין למארגני אליפות אירופה, לטל ולשלושת הנציגים הנוספים של ישראל צפויה חוויה ייחודית בנורבגיה. הטורניר יתקיים בעיירה קטנה ופסטורלית העונה לשם מראקר, שנמצאת סמוך לגבול עם שבדיה ומתגוררים בה 2,700 איש. רובם, משום מה, חולים על ירי.

"כולם כאן מאוד מתרגשים לקראת האירוע ועוסקים בהכנות כבר חודשים", מספרת לנה מארי, תושבת המקום וחברה בוועדה המארגנת של הטורניר, "הרבה מאוד מתנדבים השקיעו זמן רב כדי שהכל יהיה מוכן עבור המתחרים. התחרויות עצמן יתקיימו במגרש פוטבול מקורה ובאולם הכדוריד של בית הספר המקומי, שיעברו הסבה למטווחי קליעה. חוץ מזה, יהיה גם בידור תוסס. בכל לילה יהיה אזור מיוחד לשירה ולריקודים, וחדר האוכל של בית הספר יוסב למסעדה".

לאחר שישרדו את הלילות הפרועים, הנציגות הישראליות ייתקלו בתחרות קשה במטווח עצמו. בין המתחרות בקטגוריה שלהן, ירי ברובה אוויר ל-10 מטר, ניתן למצוא את מדליסטית הכסף מבייג'ינג 2008, גלקינה ליובוב הרוסייה, ואת זו שסיימה אחריה וזכתה בארד, הקרואטית נז'ניה פייצ'יץ'.

טל לא מתרגשת מהתחרות הצפופה (63 מתחרות מ-27 מדינות) ומכוונת גבוה. "אני רוצה להגיע לגמר (אליו עולות שמונה המתחרות בעלות התוצאות הטובות ביותר בשלב הראשון). מה שיפה בקליעה זה שגם אם אני עולה לגמר מהמקום השמיני, אני יכולה לסיים בין שלוש הראשונות". לטווח הרחוק מסמנת טל מטרה גרנדיוזית יותר: לונדון 2012. "מן הסתם זה היעד הראשי, אבל עד אז יש עוד הרבה אליפויות ותחרויות גדולות".

האנונימיות של ענף הקליעה, שמלבד הבלחות של גיא סטריק והתקווה החדשה של הענף, סרגיי ריכטר, כמעט אינה מופרת. טל וחבריה הקלעים כבר התרגלו לכך מזמן. "אנחנו כנראה לא מעניינים מספיק", היא אומרת בחיוך, "כדי לקבל כיסוי תקשורתי בענף כזה, צריך ממש להצליח". מדליה באליפות אירופה יכולה בהחלט לענות על הקריטריון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully